חנוכה אצל הרבי ● ימי 770
הרב יצחק כהן
כ"ה בכסלו ה'תנש"א
התנאים ליציאה לעבודה
במקום אחר, לאחר שדיבר הרבי - בשיחה לחברי וחברות 'תפארת זקנים' ו'חכמות נשים' בכ"ה כסלו תנש"א - על תפקידה של האישה היהודית כעקרת הבית, הבהיר:
אין להסיק כי מקומה של האשה הוא בבית בלבד, וכי היא אינה רשאית להתפתח בתחומים אחרים...
כיצד מחליטים, אפוא, מתי אשה צריכה לשמש כעקרת הבית בלבד, ומתי היא יכולה לעסוק בתחומים נוספים, אחרים?!
שימו לב לתנאים הברורים, מתי אשה יכולה לצאת לעבוד: אך במה דברים אמורים, כשהאשה כבר זכתה ללדת ילדים, וכאשר יש לה בעל שמתנהג יחד איתה על-פי התורה והמצוות, והוא רוצה ללמוד והיא מסכימה לכך - אז יש מקום שהיא תתמסר לעניני פרנסה - באופן של "כל כבודה בת מלך פנימה", מתוך צניעות - כי אכן, זו דרך ישרה על-פי תורת אמת שהיא גם תורת חיים, הוראה בחיים.
אבל לפועל עיקר שלמותה של האשה, נעוץ בתפקידה לנהל בית יהודי, ולגדל דור שימשיך את דרך התורה והמצוות. זו היא השליחות הקדושה שהוענקה לאשה מאת הקב"ה.
האישה היהודיה - אין שני לה
כאשר מתבוננים בתפקידי האישה - אומר הרבי - מצטיירת תמונה ברורה באשר לאשה היהודיה, שאין שני לה.
היא זו שמשרה בבית אווירה יהודית אמיתית; היא המופקדת על כשרות המזונות והמשקאות שנכנסים למטבחה ומועלים על שולחן האוכל; היא שמקבלת את השבת מידי יום שישי זמן מה לפני השקיעה, בהדלקת נרות שבת, ובזכותה זוכים כל בני הבית, הבעל והילדים כאחד, לחיים של אושר ושלווה!
על האשה לזכור, כי הבורא - מראש - העניק לה כוחות ליישם את אותן מצוות בהקפדה בחייה היום -יומיים, שאם לא כן, אין כל היגיון או צדק להטיל עליה משימות שהן בלתי אפשריות לביצוע.
ראוי לזכור, מוסיף הרבי, שהיהדות נקבעת ע"י האשה היהודיה. לפי ההלכה היהודית, אם האם יהודיה, הבן יהודי אף הוא. אם רק האב יהודי אך האם אינה, הילד לא נחשב ליהודי. מכאן מובן תפקידה העיקרי של האשה בשימור הזהות היהודית וערכיה. (מדברי הרבי לפני חברי 'תפארת זקנים' ו'חכמות נשים').
כ"ו בכסלו ה'תשמ"ב
"עניין זה פועל גם 'אימתה ופחד' על אומות העולם"
בהתוועדות שהתקיימה ביום השני של חג החנוכה בכ"ו כסלו, ביקש הרבי לפעול לרישום חיילים לספר התורה, ובתוך הדברים אמר: "עניין זה פועל גם 'אימתה ופחד' על אומות העולם - כי ביודעם שכל חייל ואיש בטחון יהודי הרי הוא מאוחד עם 304,805 חיילים (כמספר האותיות שבספר-תורה), ויציאתו למערכה היא בכוח כולם - הרי לא זו בלבד שהם נסים מן המערכה (מגודל הפחד), אלא הם עושים את מירב ההשתדלות שלא לבוא מלכתחילה לידי מלחמה ומערכה".
כ"ז בכסלו ה'תשל"ג
'מיהו יהודי' כפי שחב"ד סוברים
בשבת חנוכה תשל"ג גילה הרבי: בירושלים היה איש מיוחד שכונה "הנזיר הירושלמי", וכמה ימים לפני פטירתו אמר שצריכים לתקן את חוק מיהו יהודי כפי שחב"ד סוברים.
והרבי הדגיש: וזה אמר הנזיר שאין לו כל שייכות לחב"ד ומעולם לא נפגשנו ורק העברנו פ"ש אחד לשני. וודאי אחזו ממנו, וזה רק לטובת העניין. הרבי אמר שלא יחשדו בו שהוא מחפש כבוד וכו', כי הוא מספר על כך, אולי דבר זה ישפיע על מישהו...
הנה קטע מי"ג שבט של אותה שנה: אם בדור דעה, היה המצב של ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, הרי כל שכן בדור יתום כזה שאין את משה ואהרן, אז ה' ילחם לכם ואתם תחרישון...
כ"ט בכסלו ה'תשמ"ו
להדגיש מי עושה הפעילויות
ביום חמישי כ"ט בכסלו, יצאה הוראה מפתיעה לשלוחים: לפתוח כוללים לזקנים וזקנות, להקים 'צבאות ה'' לילדים בכל מקום, ולבתי-חב"ד – שההדלקה האחרונה תהיה בפרסום הכי גדול, ובהשתתפות אנשים חשובים כמו ראשי עיר ועוד. בכל הפעולות הללו, ציווה הרבי, ידגישו שחב"ד היא שעושה את הפעילויות הללו.
חדי עין שמו לב, כי במענה שהוציא הרבי למישהו, הוא ציין את תאריך המכתב 'ה' בטבת' (שימו לב: שנה קודם ה'דידן נצח', וכאשר המשפט רק החל!), בבדיקה קצרה שנערכה, התברר שבזה היום ניצל הרבי הקודם ע"ה מידי הנאצים ימ"ש, והגיע לריגא...
חורף ה'תשל"ח ב-770
לא כל מה שהיה נהוג בליובאוויטש, עד לפני המאורע המצער של שמיני-עצרת, שב למתכונתו המלאה
הדי ליל ראש-חודש בכסלו של שנה זו אמנם יהדהדו גם עשרות רבות של שנים לאחר-מכן, ויזכירו את הלילה המכונן ההוא, בכל פינה בעולם. לאנ"ש חסידי חב"ד הייתה זו בשורה גדולה, שמכאן ואילך הרבי ימשיך להנהיג את כלל ישראל כמקודם.
אבל באי 770 ידעו כי יחד עם השמחה הגדולה בצאת הרבי לביתו (שדי בה כדי לעשות כמה 'קולעס' והתוועדות מיוחדת כל אותו הלילה) - לא כל מה שהיה נהוג בליובאוויטש, עד לפני המאורע המצער של שמיני-עצרת, שב למתכונתו המלאה: הרבי התוועד במוצאי-השבתות, שאז ניתן יהיה להעביר את השיחות באמצעות מגבירי-קול, כך שיקל על הרבי.
הרבי לא יצא באופן סדיר לתפילות מנחה וערבית, כנראה בהוראת הרופאים, והתפילות בימי השבת פעמים שהיו בבית הכנסת למטה, ועל-פי רוב בבית הכנסת הקטן למעלה.
במהלך כל החורף היו הרופאים סביב הרבי, שוהים מרבית היום במזכירות, כדי להיות זמינים אם וכאשר יצטרך אותם הרבי. ד"ר רזניק וד"ר לב מרבים להגיע ל-770 ונפגשים עם הרבי, כשבחודשי כסלו וטבת הפגישות כמעט יומיומיות.
בכמה וכמה הזדמנויות, הרבי צועד מביתו בליווי אחד מרופאיו, כאשר המכונית מלווה אותם מאחור. בכניסתו ויציאתו לביתו, לתפילות ולקריאת-התורה בשני וחמישי משוחח הרבי עם רופאיו. המחזה הזה הפך לכמעט שגרה ב-770. פעמים, שהרבי שהה בחדרו כל הלילה, ולא נסע לביתו.
כל-כך היו הרופאים סביב הרבי ומרבים לשוחח עמו, עד שהיו שואלים אותו על דברים שאמר בשיחות, והם לא הבינו כל-כך, או ביקשו 'הבהרות'. הרבי כמובן היה משיב להם תמיד – מלווה בחיוך... בהתוועדות הגדולה של י"ט בכסלו, היו הרופאים פזורים בין הקהל, וד"ר וויס נראה כוותיק וחסיד, עם מגבעת וגרטל...
התמימים ב-770 חשו היטב כיצד בריאותו של הרבי מתחזקת מיום ליום, בפועל ממש, ולא רק בשל הודעות הרופאים. התפילות עם הרבי חזרו כמעט למתכונתם הרגילה, וכמעט שהמאורע של ליל שמיני עצרת לא היה מורגש...
מאפשרים לכם לקבל
