מערכת COL
|
יום כ"ב כסלו ה׳תשע״ז
22.12.2016
כך הדלקנו נרות חנוכה ברוסיה הקומוניסטית ● מיוחד
בימינו, הבחירה היא בין חנוכיה מוכנה, או חנוכיה מוכנה יותר - 'הכל כלול': כל מה שנותר הוא לברך ולהדליק. לא כך תמיד היו פני הדברים, בימים שהדבר היה כרוך בקשיים ובסכנה גדולה ● ר' נתן קנלסקי, יהודי חסידי ושו"ב פעיל, תושב נחלת-הר-חב"ד, חושף: כך הדלקנו במחתרת בחנוכיה מתפוחי אדמה וסמרטוטים ● ברקע הדברים חושף ר' נתן פרטים מרתקים על חיי היהדות מאחורי מסך הברזל, חיי המחתרת, על יחידויות מופלאות עם הרבי, וסיפורו המפעים מובא כאן לראשונה ● מגזין שישי חנוכיה מתפוחי-אדמה במחתרת
למעלה: ר' נתן קנלסקי. למטה: עם שני בניו, מרדכי ואברהם ברוסיה הסובייטית (באדיבות המשפחה)
בן שנתיים נפרד מאביו שיצא למלחמת העולם השנייה בחזית הרוסית-נאצית; בן 6 הוא ברח מהגרמנים עם משפחתו וראה את הקרבות בסטלניגרד במו עיניו; אמר 'קדיש' על אביו לאחר שנפל בשבי הנאצי והרוסים חשבו שמת; הוא ראה את אביו בחיים רק בגיל 32... למרות הכל, הוא שרד והקים משפחה לתפארת.
כשהגיע ליחידות הרבי הפך אותו מחייט – 'שניידר' לשוחט ובודק, ובזה הוא עוסק עד היום. מדהים.
לרגל חג החנוכה הקרב, COL מגיש ראיון מרתק ובלעדי עם הרב נתן קנלסקי מנחלת הר חב"ד, שמתאר את ה'שלהבת שעלתה מאליה' מתחת ציפורני הרשע. תוך כדי הראיון, חושף ר' נתן גילויים ו'סודות מן החדר', המובאים כאן לראשונה.
ר' נתן, יהודי של מסירות נפש: לא רק אז, בימים ההם, אלא גם כיום, בנחלת-הר-חב"ד. דמות חסידית המשלבת פשטות-דרך, עם שילוב של תורה ועבודה: ר' נתן קם עוד הרבה קודם תפילת ה'נץ' הראשונה, מקווה, אמירת כל ספר התהילים מילה-במילה לפני התפילה, צדקה. כל זה כאשר רבים עדיין שקועים בשינת הלילה, ולא הזכרנו את השיעורים הקבועים. לאחר מכן הוא ממשיך לשגרת יומו: שו"ב מומחה אצל טובי ההכשרים.
ממרומי גילו לאויוש"ט, הוא שו"ב פעיל, למרות שבהיקף נמוך יותר מבצעירותו. יהודי נמרץ ופעלתן, כשלצורך הראיון היה צריך לתפוס אצלו 'חלון זמן' מיוחד בערב, בין תפילת ערבית לשיעור הקבוע הבא.
תפוחי אדמה חצויים ממולאים בשמן
כיום, הדלקת נרות חנוכה כרוכה בפעולה פשוטה. איך היו פני הדברים אצלכם ברוסיה הקומוניסטית?
ר' נתן קנלסקי: "אני זוכר בשנת נישואי בתש"כ, הגיע לעירנו יהודי ממוסקבה ובאמתחתו היה שמן זית. הוא ממש ניסה להסתיר זאת, משום שחשש שאם יוודע הדבר בקהילה, עד מהרה לא יוותר לו כדי הדלקת שמונה ימים, ו'יחטפו' ממנו... היה מחסור גדול בשמן זית, והוא לא ידע אם נס פח השמן יקרה שוב..."
ר' נתן מוסיף ומספר על החנוכיות של הימים ההם: "לא היתה לנו חנוכיה. פשוט מאוד: לקחנו תפוחי אדמה, חצינו אותם לשניים, ומילאנו בהם שמן ושמנו חתיכות בד... זאת היתה החנוכיה שלנו..."
כמה פשוט...
כדי לקבל מעט רקע למצב בימים ההם, ביקשנו מר' נתן שיאות לספר מעט על הקורות אותו מאחורי מסך הברזל, ועל חיי היהדות באותה תקופה.
ר' נתן: "נולדתי בקרמנצוג באוקראינה 1938. סבי מצד אימי, ר' אברהם היה חייל בצבא הצאר במלחמת העולם הראשונה. כשהדי המלחמה נשמעו, והנאצים התקרבו, הוא טען שהגרמנים הם אנשים עדינים ואינטלגנטים, ועד שהסבירו לו כבר היה מאוחר... נמלטנו כל המשפחה, יחד איתו והגענו עד סטלניגרד, מוקד הקרבות העזים ביותר, שם הוא נפטר. ראיתי במו עיני את הקרבות בין הרוסים לנאצים, אני זוכר זאת היטב. הייתי כבן 6-7. ראיתי את האווירונים המפציצים של הגרמנים, הכל נחרב עד היסוד. בנס הבית שלנו נשאר על תילו, רק הגג נחרב.
קדיש בטרם עת
באותו זמן קיבלנו מכתב מהשלטונות הרוסיים שכביכול אבא (ר' נחמן קנלסקי) נהרג במלחמה, ואמרתי עליו קדיש בטרם עת... (הוא חי עד זקנה ושיבה, זכה לראות נכדים ונינים ונפטר לפני 6 שנים...) שלוש פעמים נפל בשבי הגרמני ושלוש פעמים ברח מחבל התלייה כשנודע להם שהוא יהודי, הצטרף לפרטיזנים ולאחר תלאות רבות הגיע לארץ בזמן הבריטים. את אבא ראיתי בגיל שנתיים, ורק כשהייתי בגיל 32 ראיתי אותו שוב...
"אחרי שנגמרה המלחמה נסענו לאומן כי סבתי היא נכדה של רבי נחמן מברסלב. היא באה וראתה את החורבן הגדול, מהקהילה המפוארת נשארו אודים עשנים. היא החליטה לנסוע לטשקנט כי שמה היה ידוע ש'יש יהדות'. לא היה לה כסף לקנות כרטיסי נסיעה ברכבת לטשקנט, והיא נאלצה לבקש כסף מיהודים טובים. היו לה פנים עדינות, ועזרו לה, וכך הגענו מאומן לטשקנט. אני למדתי בחיידר חודש-חודשיים במחתרת, ומיד הוא נסגר מפחד השלטונות.
יד ההשגחה סיבבה, ור' נתן הכיר בטשקנט את הרב החסיד זלמן לייב אסטולין, איש המסירות נפש. מתש"ז עד תש"כ, עד חתונתו הוא למד והושפע ממנו עמוקות.
משמאל: הרב החסיד זלמן לייב אסטולין ע"ה (מימין: הרב יעקב כץ והרב זליג פלדמן ע"ה)
"כל מה שיש לי היום – זה הכל בזכותו", אומר לנו ר' נתן, ומשחזר בערגה את הימים ההם. "עבדתי בשעות היום, ובלילה הוא לימד אותי דרכי הנהגה מה'חפץ חיים' איך יהודי צריך להתנהג בין הגויים, לשמור על המצוות, ולשמור על הנהגתו ולבושו ללא פחד ומורא. "בהתחלה לא יהיה קל. אולם אחר כך גם הגויים יכבדו אותך", היה נוהג לומר לי. ואכן כך בדיוק קרה: הגויים כיבדו אותי, ואמרו: אתה לא כמו היהודים, אתה אוהב לעבוד..."
אגב, בטשקנט הכיר ר' נתן את אביו של כותב השורות, ר' חיים כהנא ע"ה, את אחיו יבדלח"ט ר' שמשון כהנא שיחי', ואת אמם מרת גולדה ע"ה. "מרת גולדה היתה מבשלת עבור הישיבה המחתרתית, ואפילו היא עצמה לא ידעה למה היא מבשלת", מתאר ר' נתן את הימים ההם.
"אנחנו דאגנו לאוכל החלבי, והיא הכינה את האוכל הבשרי. אמרו לה שמדובר באוכל לאנשים מבוגרים". כך התנהלו חיי היהדות במחתרת, בחשש מתמיד.
יחידות אצל הרבי
"כשנכנסים ליחידות, זה רבי אחר לגמרי. נכנסתי עם הבן הבכור מרדכי שהיה אז בן 9 ל'יחידות' בפעם ראשונה בתשל"א לאחר שיצאנו מרוסיה. קיבלתי כאבים בתוכי כמעט נפלתי מרוב יראה. ראיתי הרי את הרבי כל הזמן, אך ביחידות זה היה אחרת לגמרי.
ר' נתן אצל הרבי בחלוקת הדולרים. באמצע: בנו הרב מרדכי קנלסקי (jem)
"למזלי, הרבי פנה והתחיל לשאול את בני מרדכי: "באיזה שפה תרצה לשוחח באידיש או ברוסית"? בני ענה 'באידיש'. הרבי שאל "האם אתה הולך עם טלית קטן? וכמה יש פתילים בסך הכל?" בני ענה "32". הרבי הוסיף להקשות: "ומה זה 32 בא' ב'?" "הרץ" (לב). ואז הרבי התחיל לומר: "כילד אתה לובש טלית קטן. כשתגדל ותתחתן תלבש טלית גדול", וכך המשיך לברך ברכות רבות. לאחר שסיים לדבר איתו פנה אלי הרבי, שאל אותי על היהודים ברוסיה וכו', ואז כבר נרגעתי... "שנהיה כלים לברכות שהרבי ברך."
ביום שבו שוחחנו עם ר' נתן, כ"א כסלו, הוא מציין גם את היום בו נכנס ליחידות פעמיים באותו יום: בפעם הראשונה יחד עם בנו הבכור מרדכי, לפני תפילת מנחה בעת קבלת הסידור ביום החתונה, ובפעם השניה לאחר החופה עת נכנסו החתן והכלה יחד עם ההורים והמשפחה ליחידות.
חמישה דורות: יושב, ר' נחמן קנלסקי ע"ה. מימין, יבדלח"ט: ר' נתן, על זרועותיו נינו רפאל, נכדו יהודה, ובנו ר' אברהם (ארכיון COL)
כאן הוא מציין עובדה מעניינת, כיצד הרבי ייעד אותו להיות שוחט ובודק: "באחת היחידויות שלי, הרבי שאל אותי במה עסקתי ברוסיה. עניתי שהייתי 'שניידר' כלומר חייט, ואז הרבי הגיב באידיש: "תלמד את מלאכת השחיטה. הרי השווער שלך (הרב יהודה בוטרשווילי ע"ה) הוא מומחה בזה והוא ילמד אותך..."
במלאכה זו כאמור, עוסק ר' נתן עד היום כ'בודק חוץ' – ונחשב כמומחה בתחומו.
מה המסר שלך לדור הצעיר?
"אני שוחט ובודק, בעיקר בחו"ל. לאחת מהנסיעות שלי במסגרת השחיטה והבדיקה אמרתי לאנשי ההשגחה בה עבדתי, שאסע לעבודה בחו"ל דרך ארה"ב, גם לראות את בני שם, וגם לנסוע לרבי. פגשתי בדרך לציון הק' יהודי שרצה להגיד תודה בציון על נס גלוי שקרה לו בזכות הרבי.
"לחזק את מה שיש, וללכת קדימה"
"נקודת הדברים, הוא שאל אותי כך: "ראיתי כל כך הרבה ניסים גלויים, למה אני לא עולה ברוחניות?" עלתה לי בהשגחה פרטית תשובה ועניתי לו: "זה לעומת זה, יש בחירה חופשית. שיש התחזקות בצד הטוב, עולה ומתחזק גם הצד שכנגד. 'ומה עושים?' הוא שואל.
עניתי לו: "מה שאני שומע, זה גם מסר שנועד בשבילי. צריך לשמור על הקיים, ולהשתדל ללכת מעט קדימה. תפסת מרובה לא תפסת." שאלתי אותו 'כמה פעמים אתה מניח תפילין בשבוע?' ענה: פעמיים. אמרתי לו: "תחזק את הקיים, ותשתדל להתקדם הלאה".
ר' נתן שיחי' במבצע תפילין, פורים תש"מ (JEM)
"אחרי כמה שנים נפגשנו בחתונת נכדי השני. הוא רץ אלי ואמר לי בהתרגשות: "אני מניח כל יום תפילין..."
" אדם צריך לדעת מה יש לו. יום אחד מקבלים התעוררות גדולה, ולמחרת זה לא מחזיק. צריך לחזק מה שיש, וללכת מעט קדימה. זה המסר שלי".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
