מערכת COL
|
יום כ"ב כסלו ה׳תשע״ז
22.12.2016
ניו-אייג'? החסידים אמרו את זה קודם ● מאמר דעה ב-YNET
מאמן אישי? האדמו"רים היו שם מזמן, ייעוץ פסיכולוגי? החסידות קראה לזה "שיתוף". 200 שנים לפני שDon't worry be happy" " הפך לטי-שירט המפורסמת בעולם, החסידות כבר קבעה כי יש לעבוד את אלוקים דווקא מתוך שמחה ● מאמר דעה מאת הרב אריאל למברג מזכ"ל אגודת חסידי חב"ד המתפרסם באתר YNET מאמר דעה
הרב אריאל למברג
צמד התאריכים העבריים י"ט-כ' בכסלו שצוינו השבוע, כבר התקבעו בלוח השנה היהודי כימי חגיגה של ממש. באותן 48 שעות מציינים חסידי חב"ד את שחרורו ממאסר ברוסיה הצארית של מייסד החסידות, רבי שניאור זלמן מלאדי - גאון ומנהיג עצום שהושלך לכלא הרוסי בעוון שווא של מרידה במלכות הצאר.
אבל החגיגה הזו כבר מזמן איננה נחלתם הבלעדית של החב"דניקים. כמעט בכל שכבות האוכלוסייה היהודית – חרדים, דתיים, מסורתיים וגם מי שאינם שומרי תורה ומצוות – ישנה התייחסות ליומיים אלה, ובכל 390 הסניפים של צעירי חב"ד הפרוסים ברחבי ישראל, אתה יכול לראות את כל חלקי האוכלוסייה היהודית, כשהם חוגגים זה לצד זה את היום שמכונה "ראש השנה של החסידות".
ולא בכדי. להבדיל מרבדים אחרים ביהדות, החסידוּת היא הגות, חוכמת חיים והתנהלות שמצליחה לגעת בכל אחד ואחת, ללא הבדל כיצד הוא מנהל את חיי היום-יום שלו. מעניין להשוות, למשל, כמה מהמוטיבים הבולטים שחידשה החסידות, ולהיווכח כי היא רלוונטית ביותר בחייהם של מי שלעיתים אפילו אינם יודעים כי המקור לאותן הנהגות בחייהם הוא בחסידות רוחנית עתיקת יומין.
יוגה? אִמרו "התבוננות"
אז 200 שנים לפני שDon't worry be happy" " הפך לטי-שירט המפורסמת בעולם, החסידות כבר קבעה כי יש לעבוד את אלוקים דווקא מתוך שמחה. הרבה לפני שכל ישראלי עשירי הפך להיות קאוצ'ר ומאמן אישי, הביאה החסידות לעולם את הפוזיציה של האדמו"ר, המורה הרוחני שתפקידו לשמש מעין "ווייז" לחיים של חסידיו ולשחררם מחסימות.
להליכה הטרנדית לייעוץ פסיכולוגי קדמה המנטרה החסידית של שיתוף הדאגות עם מישהו אחר, וגם לתרגילי יוגה מול הים או טיול למזרח כדי לנקות את הראש, כבר היה לחסידות משהו להציע – התבוננות, היא קראה לתהליך שבו על האדם לעצור לרגע את מרוץ החיים, לקחת פסק זמן ולערוך סוג של חשבון נפש אישי.
הרבי מלובביץ' האחרון, רבי מנחם מענדל שניאורסון, שהמשיך ושכלל את תורתו של הרבי מלאדי, והגדיר את י"ט בכסלו כ"יום של גאולה וסגולה". לא אחת הוא כינה את החסידות בתואר "נשמת התורה". אם תרצו, היחידה המובחרת של היהדות. ונשמה, כמו שכולנו יודעים, יש לכולנו.
ואכן, בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה עצומה של ההגות והתרבות החסידית: רבבות מוצאים בה תשובות וכוחות להתמודדות עם אתגרי הדור שלנו, אלפים לומדים בספר התניא – ספר ההגות המכונן שחיבר הרבי מלאדי, ונחשב לאחד מאבני הבניין של ארון הספרים היהודי.
צעירים וצעירות מכל הגוונים לומדים כיום את תורת החסידות, ומגלים את המשמעויות העמוקות אך הפשוטות שטמונות בה. את התשובות הבהירות שהיא מספקת, את העומק והטעם שהיא מעניקה לחיים כיהודי בשנת 2017.
אפילו מיטב זמרי ישראל מעניק פרשנות עכשווית לניגונים העתיקים והעמוקים ביותר של עולם המוזיקה החסידי, ואף פורצים את גבולות רשימות ההשמעה תחת הכותר "צמאה".
חג הגאולה י"ט בכסלו שנחוג השבוע, הוא חג הניצחון במאבק איתנים שהתחולל בעולמות עליונים, בשאלה האם מותר וראוי להפיץ את האור המופלא של החסידות. שחרורו של הרבי מבטא את ניצחונה של דרכו, ומכאן ואילך קיבלה דרכו זו "אישור משמים" להוסיף ולהתפתח.
בעל התניא אמר פעמים רבות, שלא בא לייסד תנועה או "מפלגה", אלא לגלות גילוי אור לכל עם ישראל. תורת החסידות בכלל ותורת חסידות חב"ד בפרט לא נועדו לחסידים בלבד. האור הגדול הזה נועד לכל עם ישראל, והוא אכן מגיע לכל שכבות העם ומרווה נפשות צמאות.
לא פעם אנו שומעים טענות כלפי התורה והנהגותיה כאילו אין היא מסונכרנת עם חיינו העכשוויים. כאילו איבדה חלילה מהרלוונטיות שלה. החסידות מוכיחה את ההיפך המוחלט – זה הדבר הכי טרנדי שיש.
הכותב הוא מזכ"ל אגודת חסידי חב"ד
צמד התאריכים העבריים י"ט-כ' בכסלו שצוינו השבוע, כבר התקבעו בלוח השנה היהודי כימי חגיגה של ממש. באותן 48 שעות מציינים חסידי חב"ד את שחרורו ממאסר ברוסיה הצארית של מייסד החסידות, רבי שניאור זלמן מלאדי - גאון ומנהיג עצום שהושלך לכלא הרוסי בעוון שווא של מרידה במלכות הצאר.
אבל החגיגה הזו כבר מזמן איננה נחלתם הבלעדית של החב"דניקים. כמעט בכל שכבות האוכלוסייה היהודית – חרדים, דתיים, מסורתיים וגם מי שאינם שומרי תורה ומצוות – ישנה התייחסות ליומיים אלה, ובכל 390 הסניפים של צעירי חב"ד הפרוסים ברחבי ישראל, אתה יכול לראות את כל חלקי האוכלוסייה היהודית, כשהם חוגגים זה לצד זה את היום שמכונה "ראש השנה של החסידות".
ולא בכדי. להבדיל מרבדים אחרים ביהדות, החסידוּת היא הגות, חוכמת חיים והתנהלות שמצליחה לגעת בכל אחד ואחת, ללא הבדל כיצד הוא מנהל את חיי היום-יום שלו. מעניין להשוות, למשל, כמה מהמוטיבים הבולטים שחידשה החסידות, ולהיווכח כי היא רלוונטית ביותר בחייהם של מי שלעיתים אפילו אינם יודעים כי המקור לאותן הנהגות בחייהם הוא בחסידות רוחנית עתיקת יומין.
יוגה? אִמרו "התבוננות"
אז 200 שנים לפני שDon't worry be happy" " הפך לטי-שירט המפורסמת בעולם, החסידות כבר קבעה כי יש לעבוד את אלוקים דווקא מתוך שמחה. הרבה לפני שכל ישראלי עשירי הפך להיות קאוצ'ר ומאמן אישי, הביאה החסידות לעולם את הפוזיציה של האדמו"ר, המורה הרוחני שתפקידו לשמש מעין "ווייז" לחיים של חסידיו ולשחררם מחסימות.
להליכה הטרנדית לייעוץ פסיכולוגי קדמה המנטרה החסידית של שיתוף הדאגות עם מישהו אחר, וגם לתרגילי יוגה מול הים או טיול למזרח כדי לנקות את הראש, כבר היה לחסידות משהו להציע – התבוננות, היא קראה לתהליך שבו על האדם לעצור לרגע את מרוץ החיים, לקחת פסק זמן ולערוך סוג של חשבון נפש אישי.
הרבי מלובביץ' האחרון, רבי מנחם מענדל שניאורסון, שהמשיך ושכלל את תורתו של הרבי מלאדי, והגדיר את י"ט בכסלו כ"יום של גאולה וסגולה". לא אחת הוא כינה את החסידות בתואר "נשמת התורה". אם תרצו, היחידה המובחרת של היהדות. ונשמה, כמו שכולנו יודעים, יש לכולנו.
ואכן, בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה עצומה של ההגות והתרבות החסידית: רבבות מוצאים בה תשובות וכוחות להתמודדות עם אתגרי הדור שלנו, אלפים לומדים בספר התניא – ספר ההגות המכונן שחיבר הרבי מלאדי, ונחשב לאחד מאבני הבניין של ארון הספרים היהודי.
צעירים וצעירות מכל הגוונים לומדים כיום את תורת החסידות, ומגלים את המשמעויות העמוקות אך הפשוטות שטמונות בה. את התשובות הבהירות שהיא מספקת, את העומק והטעם שהיא מעניקה לחיים כיהודי בשנת 2017.
אפילו מיטב זמרי ישראל מעניק פרשנות עכשווית לניגונים העתיקים והעמוקים ביותר של עולם המוזיקה החסידי, ואף פורצים את גבולות רשימות ההשמעה תחת הכותר "צמאה".
חג הגאולה י"ט בכסלו שנחוג השבוע, הוא חג הניצחון במאבק איתנים שהתחולל בעולמות עליונים, בשאלה האם מותר וראוי להפיץ את האור המופלא של החסידות. שחרורו של הרבי מבטא את ניצחונה של דרכו, ומכאן ואילך קיבלה דרכו זו "אישור משמים" להוסיף ולהתפתח.
בעל התניא אמר פעמים רבות, שלא בא לייסד תנועה או "מפלגה", אלא לגלות גילוי אור לכל עם ישראל. תורת החסידות בכלל ותורת חסידות חב"ד בפרט לא נועדו לחסידים בלבד. האור הגדול הזה נועד לכל עם ישראל, והוא אכן מגיע לכל שכבות העם ומרווה נפשות צמאות.
לא פעם אנו שומעים טענות כלפי התורה והנהגותיה כאילו אין היא מסונכרנת עם חיינו העכשוויים. כאילו איבדה חלילה מהרלוונטיות שלה. החסידות מוכיחה את ההיפך המוחלט – זה הדבר הכי טרנדי שיש.
הכותב הוא מזכ"ל אגודת חסידי חב"ד
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
