בא דיר אין שטוב איז ליכטיג באנאכט!

בי"ב כסלו ה'תרצ"ג אירע מאורע מרטיט, עליו מספר כ"ק אדמו"ר ברשימותיו הקדושות שזכינו לגילויין בשנים האחרונות:

בחודש כסלו בשנת תרצ"ג הי' כ"ק אדמו"ר הריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בריגא, לטביה. חתנא דבי נשיאה – הרבי, הי' אז יחד עם מו"ח הרבי הריי"צ בביתו.

ביום ראשון, י"ב כסלו אמר הרבי הריי"צ לחתנו הרבי: "בשביל החלום שחלמתי הלילה היית צריך ליתן משקה, תן לי נשיקה ("גיב מיר א קוש"), ניתן משקה ונתחיל ללמוד חסידות".

מספר הרבי: "חפצתי לנשקו על היד וסימן לי על מצחו וכו'" (משמעות המילה "וכו'" היא אולי לסמל שכך אכן עשה הרבי בפועל...).
אח"כ נישק הרבי הריי"צ את חתנו הרבי על הלחי.

וסיפר הרבי הריי"צ מהו אותו חלום מופלא שחלם:
"בחלומי הגיע אלי אבי כ"ק אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע ואמר לי: "וואס ביזט דו צובראכען? בא דיר אין שטוב איז ליכטיק באנאכט" – מדוע הינך בשברון לב? הרי בביתך מאיר אור גם בלילה!

הקיצותי, - המשיך הרבי הריי"צ לספר – וראיתי שהירח מאיר באור יקרות את חלל החדר, באמרו את זאת המשיך ואמר "אבל..." כשכוונתו לבטא שלא ל"אור הירח" התכוון הרבי הרש"ב אשר הוא האור המאיר את הבית בלילה...

סיים הרבי הריי"צ ואמר לחתנו הרבי – "הלכתי לחדר הספרים ומצאתי אותך מעיין בספר! או אז הבנתי את כוונתו הקדושה של אבי הרבי הרש"ב נ"ע.. אכן בביתי מאיר אור – אתה חתני".

*

מעבר היות רשימה זו מצד עצמה רשימה מיוחדת במינה, עם סיפור מופלא ושמימי לחלוטין, על הקשר בין נשיא דור השישי וחתנו הרבי נשיא דור השביעי, ובדבר זה לכשעצמו יש לדייק ולנסות להבינו עד כמה ששכלנו הדל שייך לזה.

הנה כל תנועה, כל רגע, כל מאורע, הגה – של רבי, מדויק הוא בתכלית הדיוק וטומן בתוכו ענינים הכי נעלים וכו' (וכפי שרואים אנו מרשימה זו עצמה, וכמו-כן בכל הרשימות ובכלל בתורתו הרחבה וכו' של רבינו נשיאנו, עד כמה מדייק הרבי בכל אות ותנועה שיצאה מפי קדשו של הרבי הריי"צ וכל רבותינו נשיאינו).

הבה נתבונן ברשימה מופלאה זו וכן בהוראה שאנו יכולים להפיק ממנה למצב בו נמצאים אנו עתה:
רשימה זו נתגלתה אלינו בהשגחה פרטית (ואין כאן מקום להאריך באופן הנהגתו השמימי של הרבי בזה) דווקא בתקופה זו – אחרי ג' תמוז תשנ"ד, במצב זה בו "אותותינו לא ראינו" ו"החושך יכסה ארץ וערפל לאומים", ואין אנו יכולים לחזות ולראות באור פני מלך חיים, מצב של העלם והסתר - "לילה".

מצב קשה זה יכול להביא ליאוש ר"ל, וה'קלוגינקער' עלול לבוא אלינו ולגרום ל"צובראכנקייט" – שברון לב – מהמעמד ומצב הקודר והמבהיל.

בעת כזו מגיע י"ב כסלו ועמו ההוראה: "וואס ביזט דו צובראכען?" – תמים! חסיד! מדוע הנך בשברון-לב?! הלילה נתן בך את אותותיו?... המצב הגלותי הוא שמחליש אותך וחלילה גורם לך להישבר?!

הרי לך אין זה נוגע! "בא דיר אין שטוב איז ליכטיק באנאכט" – בבית שלך – בעניינים השייכים אליך כתמים "דעם רבינ'ס אַ קינד", כחסיד, כשליח – יש אור גם בלילה!

ומהו האור? הרבי נשיא דורנו, הנמצא אתך עמך יחד, גם בלילה... הן בחושך הכללי והן בקשיים, בהעלמות והסתרים, בניסיונות האישיים!

הרבי הוא האור של כל חיינו, "אור וחיות נפשנו" – בקיום הוראותיו הקדושות, בלימוד תורתו ובהתקשרות אליו החיים נעשים מוארים, הן החיים הגשמיים והן החיים הרוחניים, רק על ידי הקשר עם הרבי – "אַזוי, און ניט אנדערש", לא בשום דרך אחרת – נוכל להאיר את החושך הפנימי והכללי.

אור זה, הנמצא עמנו בביתנו, ומלווה ומאיר אותנו גם בחשכת הגלות יהפוך במהרה לשלהבת אור שתפציע תיכף ומיד, ונקיץ מחלום הגלות ואזי נזכה למצוא את משיח צדקנו מעיין בספר – הוגה בתורה כדוד אביו וישמיענו נפלאות מתורתו, "ישקני מנשיקות פיהו" – כפירוש רש"י: "ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה ומחלים פניו לקיים דברו וזהו ישקני מנשיקות פיהו" ונרננה ונשמחה בכל ימינו.

ובלשונו של רבינו נשיאנו: "ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דאָ למטה אין אַ גוף ולמטה מעשרה טפחים, והוא יגאלנו.