מערכת COL | יום י"א כסלו ה׳תשע״ז 11.12.2016

בעין משפט: שאלות אקטואליות בדיני ממונות ● כתובה שנשרפה

'בית המדרש להוראה ומשפט' בראשות הרה"ג מאיר אהרון מגיש לגולשי COL טור שבועי הלכתי בדיני ממונות שבין אדם לחבירו על-פי פסקי רבותינו נשיאנו, בשפה בהירה ומובנת הלכה למעשה, ע"י הרבנים הדיינים חברי בית המדרש להוראה ומשפט ● בעקבות השריפות שהיו לאחרונה בא"י, נידונה השאלה: זוג שביתם נשרף ועמו נשרפה גם כתובת האשה, האם מותרים בני הזוג לשהות יחד? האם יכולים לסמוך על 'העתק הכתובה' השמור ברבנות? שאלה זו רלוונטית לגבי כל זוג שאבדה כתובתם, ואין האשה יודעת מקומה ● הרה"ג יהודה לייב נחמנסון - דיין ומו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט' רחובות מחבר הספרים 'לב השבת' 'צהר המשפט' 'שו"ת השלוחים' 'דיני איטר' ו'שיקדש עצמו' עונה בבהירות על השאלה הסבוכה עם מראי מקומות  בעין המשפט
בעין משפט: שאלות אקטואליות בדיני ממונות ● כתובה שנשרפה
הדיין הרה"ג יהודה לייב נחמנסון

בעקבות השריפות שהיו לאחרונה בא"י, נידונה ב'בית מדרש להוראה ומשפט' השאלה, זוג שביתם נשרף ועמו נשרפה גם כתובת האשה, האם מותרים בני הזוג לשהות יחד? האם יכולים לסמוך על 'העתק הכתובה' השמור ברבנות?

שאלה זו רלוונטית לגבי כל זוג שאבדה כתובתם, ואין האשה יודעת מקומה.

הרב יהודה ליב נחמנסון - דיין ומו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט' רחובות מחבר הספרים 'לב השבת' 'צהר המשפט' 'שו"ת השלוחים' 'דיני איטר' ו'שיקדש עצמו':
תשובה:

א. האיסור לשהות בלא כתובה

חז"ל1 חייבו את הבעל לכתוב לאשתו "כתובה" קודם הנישואין. הכתובה היא שטר התחייבות ממונית מהבעל לאשתו במקרה גירושין או פטירה (של הבעל) חס ושלום. חז"ל נימקו חובה זו: "כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה", כלומר כדי למנוע מצב בו הבעל נחפז לגרש את אשתו בשעת כעס מתוך חוסר שיקול דעת.

ההלכה אוסרת על בני זוג לשהות יחד ללא "כתובה", ואת העוברים על כך מגדירים חז"ל כחיים חיי זנות.

ב. האם ניתן לסמוך על "העתק הכתובה"

הרבנות הראשית לישראל קבעה שבכל חופה יש להחתים עדים על שני עותקים של כתובה, עותק אחד נותן החתן לכלה, והשני נשמר בארכיון הרבנות2 . על מנת להסיר חשש של גבייה כפולה באמצעות העותק הנוסף, נוהגים הרבה רבנים לכתוב בעותק השני את המילה "העתק" (לפני חתימת העדים, או באותיות 'סימן מים' תחת נוסח הכתובה עצמה, למניעת זיוף)3 .

השאלה היא, האם במקרה שכתובת האשה נשרפה אפשר לסמוך בינתיים על "העתק הכתובה" השמור ברבנות, עד שיפנו לרב שיכתוב להם כתובה חדשה (המכונה "כתובה דאירכסא" = כתובה שאבדה).

יש שכתבו שאפשר לסמוך על העתק הכתובה השמור ברבנות למרות שכתוב עליו "העתק כתובה4". אבל קשה להלום את דבריהם, כיון שכאמור, מטרת הכתובה היא "שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה", ומאחר ובאמצעות העתק הכתובה לא תוכל האשה לגבות מהבעל ממון, כיצד ניתן לסמוך עליו כ'תחליף' לכתובה המקורית5 .

גם אם על העותק שברבנות לא כתוב "העתק", נחלקו פוסקי זמננו האם אפשר לסמוך עליו. יש שכתבו שאפשר, כי לדעתם באמצעותו יכולה האשה לגבות מבעלה את דמי כתובתה6. ויש שכתבו שאין לסמוך עליו, כי אם הבעל יטען פרעתי, לא תוכל האשה לגבות ממנו באמצעות עותק זה 7.

ד. תועלת ה'קנין' שעשו על הכתובה

נחלקו הבית יוסף והרמ"א כיצד הדין אם הבעל לא כתב לאשתו כתובה, אך עשה 'קנין סודר' בפני שני עדים ובו התחייב לה את סכום הכתובה. לדעת הבית יוסף ניתן לסמוך על כך לכתחילה כתחליף לכתובה, ולדעת הרמ"א אין לסמוך על כך אלא בשעת הדחק. ויש שכתבו שגם בשעת הדחק אין לסמוך על העדים בלבד אלא על הבעל גם להתפיס לאשתו מטלטלין בסכום הכתובה כדי שתוכל לסמוך על כך במקרה שתרצה לממש את ההתחייבות, והסיקו שהמחמיר לעשות כך תבוא עליו ברכה. – ולכן המחמיר להקנות תיכף לאשתו מטלטלין משלו (בהגבהה או בקנין סודר) כסכום הכתובה – תבוא עליו ברכה.

למעשה:

האחרונים נחלקו האם אפשר לסמוך על 'העתק הכתובה' בתור 'כתובה חילופית'. לכן זוג שכתובתם נשרפה, בהזדמנות ראשונה עליהם לכתוב כתובה חדשה 'דאירכסא'. ומכל מקום בינתיים אינם אסורים לחיות יחד, כי בשעת הדחק די ב'קנין' שעשה החתן קודם החופה. והמחמיר להקנות תיכף לאשתו מטלטלין משלו (בהגבהה או בקנין סודר) כסכום הכתובה – תבוא עליו ברכה.

*
למאמר המלא באתר 'הלכה' - לחץ כאן

_____________
מראי מקומות:

[1] כתובות נד, ב. בבא קמא פט, א. שלחן ערוך אה"ע סי' סו ס"ג.
[2] מנהג זה הונהג לראשונה במצרים לפני למעלה ממאה שנה. ראה ספר נהר מצרים, בן שמעון, ח"ב הלכות כתובות אות ב עמ' קפט. ספר נוה שלום, חזן, דיני כתובה אות א (דפ' י-ם תשס"ג עמ' קעג).
[3] ראה רמ"א סי' מא ס"ג. סמ"ע שם ס"ק כז. נתיבות חידושים שם ס"ק כ. משוש חתן, משולם, עמ' ה. ע"פ שו"ע חו"מ סי' מד סע"ו וש"ך שם ס"ק טו. וע"ע שו"ת מעיין אומר ח"ט עמ' רסו.
[4] שו"ת תשובות והנהגות הנ"ל.
[5] ראה שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תשס.
[6] ראה ספר נהר מצרים הנ"ל שם.
[7] אור לציון כתובות ח"א סי' קכא ענף א אות ו עמ' שעד. משפט הכתובה, בר שלום, ח"ז פס"ה ה"י.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.