הרב דוד מאיר דרוקמן

'פלסטינאי' אנכי. שכן, נולדתי על הר הצופים כשנה קודם קום המדינה. בשל כך, זוכר אני אנקדוטות מראשית ימיה.

זכורני כילד, שעמדתי ליד דלפק הדואר, וזקן אחד שנפגע מיחס הפקיד אליו, הפטיר בכעס: "אני אתלונן עליך אצל הממשלה בלונדון".

הנ"ל, עקב זקנה שקפצה עליו, שכח כנראה לרגע, כי המנדט הבריטי כבר לא קיים, ו"ממשלת הוד מלכותו" שבלונדון אינה רלוונטית עוד.

כשאני נתקל בהתקפות של יחידים ועמותות נגד הכנסת והממשלה בענין גירוש היהודים חלילה מעמונה – אני שואל את עצמי, מה פשק ה'העבק' הלזה? האם היהודים הטובים האלה לא היו כאן בשנים האחרונות?

וכי לא ידוע להם, כי הויכוחים וההתכתשויות בכנסת, ההתמקחויות, הנאומים וכל כיוצא בהם, בנושאים כגון אלה אינם אלא בבחינת לחיצה על הגז, כאשר ידית ההילוכים שברכב היא במצב 'ניוטרל'?

הרי בסופו של יום, המחליטה האולטימטיבית כמעט - הלא היא משפחת הבג"צ או/ו פרקליט המדינה. השלטון ואזרחיו אינם אלא כחומר ביד היוצר של 'העליון'-הנאור: ברצונו מאריך, ברצונו מקצר, ברצונו ממסס, ברצונו ממוטט. 'דמוקרטיה'? הצחקתני.

"פושע קטן - עובר על החוק,
פושע בינוני - עוקף את החוק,
פושע גדול - משתמש בחוק"
אמר מי שאמר.

לא מכבר קראנו בתורה אודות חטאתם של אנשי סדום. בעיר חטאים זו דווקא לא הייתה אנרכיה; בסדום של לוט, היה בהחלט סדר מסודר, שלטון החוק. היה להם בית דין, היו להם סדרים, חוקים – כן, 'חוקי סדום' ללא גרשיים, תועבות וכיו"ב בהכשר 'בג"צ'. הכל מכוח החוק. לוט עצמו כיהן שם כשופט תורן.

(ויובהר, שכל השוואה שלי, בין סדום למה שקורה היום, הינה בגדר של מטאפורה).

זעקות שבר כנגד הממשלה והעומד בראשה, זה אכן נוסך הרגשה טובה 'שעשיתי משהו' (ומה גם שאח"כ אקבל טפיחות על השכם בפאבריינגען). ברם, צר לי לקלקל את החגיגה ולהודיע את מה שידוע; מחאות אלה שוות = 'חיפוש הארנק מתחת לפנס'.

מה האלטרנטיבה? בבקשה; ליצור דעת קהל , לחזק את אלה העושים למען שינוי צביונו והרכבו הלא דמוקרטי של הבג"צ (ברם, אזהרת מסע: פעילות יתר בנושא - עלולה לגרום ל'תפירת תיק', כידוע וכמפורסם).

"זה לא יעבור מבחן בג"צ" – מרגלא בפומיה של כל שיש לו יד ורגל בחקיקה והחלטות פרלמנטריות. אימתו של מוסד זה היא על הכל.

שא שטיל, אף אחד לא שומע? כן, גם רבנים, ואחרי מחילת כבוד תורתם – הלוואי והיה מורא שמים עליהם כמורא הבג"צ. וכבוד אלוקים הסתר דבר.

אפרופו, מי שידוע לו אודות קריאה של הרבנות הראשית (כקולקטיב, ולא של רבנים יחידים), עשר השנים האחרונות, בנושא שלימות ארץ ישראל - שיקום!

וכך, מקבל משרד הדתות, שאמור לחזק את הדת ואת הרבנים שעניינם לעמוד על משמרת הדת, הוראות 'הלכתיות' מבג"צ.

רוצים דוגמאות? בבקשה; יש לאפשר תערובת גברים ונשים בהלוויות (ולהעיר שמרן הבית יוסף כותב ב'טור' שזה רח"ל בגדר סכנת נפשות!), כמו גם תקנות המשבשות סדרי טהרה והלכות טבילה במקוואות. ועדיין לא נגענו בהתערבות חיצונית גסה בסוגיות של קביעת יהדות והמעמד האישי.

והמשרד מצדו, לא 'מתעסק' עם הוראות של ה'עליון', ומזדרז להנחית אותן 'לשטח' - ולצד השולחן ערוך ונושאי כליו צריכים הרבנים שליט"א מרי דאתרא ללמוד את 'חוזרי המנכ"ל' על סעיפיו ותת סעיפיו, וביודעי ומכירי קא אמינא, ואף בדידי הווה עובדא (ולא עובדא אחת).

*

מה נעשה, ולא כל הרבנים ה'אנוסים' דהאידנא, גדלו על ברכי סיפורי המסירות של נפש של הרה"ק רבי לוי'ק אביו של הרבי, הרב ר' יענק'ל ז'ורוביצער (מסקליק) הי"ד, ושאר רבני רוסיה הסובייטית ובמרכזם רבני אנ"ש- שלא התכופפו ואף מסרו את נפשם, וחלקם אף לקבר ישראל רח"ל לא הגיעו, וכל זאת עקב עקשנותם לא להירתע בפני 'המלוכה'.

לה' הישועה, ויצוא נצא ברחמיו ית' מהגלות, ויתקיים בנו במהרה "השיבה שופטינו כראשונה ויועצנו כבתחילה", בגאולה האמיתית והשלימה.