מערכת COL
|
יום ו' כסלו ה׳תשע״ז
06.12.2016
30 שנה ל'דידן נצח': בין י"ט בכסלו לה' טבת ● מאמר
"ידוע לכל שהרבי השווה את יום הבהיר ה׳ טבת החג אשר בו ״דידן נצח״, לחג החגים י״ט כסלו" ● הרב יוסף יצחק גרינברג שליח הרבי באלסקא, חבר ועד 'אור וחום ההתקשרות' והועדה המארגנת את התוועדויות ה׳ טבת מפרסם מאמר מרתק המקשר בין חג הגאולה י"ט בכסלו ל'דידן נצח' בה' טבת ● בפנים: קטע וידאו נדיר של הרבי - בהקשר למאמר זה - מערב ר"ה תשד"מ למאמר המלא
הרב יוסף יצחק גרינברג
לרגל שלושים יום קודם החג - ה׳ טבת
ידוע לכל שהרבי השווה את יום הבהיר ה׳ טבת החג אשר בו ״דידן נצח״ ו״הוא בחיים״, לחג החגים י״ט כסלו.
ויש להעיר לדבר פלא דומה שראו אצל הנשיא הראשון אדמו״ר הזקן ואצל הנשיא השביעי כ״ק אדמו״ר נשיא דורינו, בנוגע לשני החגים האלו:
באגרות קודש ח״ד (ע׳ רסג) מספר כ״ק אדמו״ר מהוריי״ץ אשר באלול תקנ״ו מסר אדה״ז את ספר התניא להדפסה בבית הדפוס שבסלאוויטא. הוא התנה עם המדפיס שעד תחילת חודש כסלו תקנ״ז יגמור להדפיס את הספר, כדי שיוכלו ללמוד בו ביום י״ט כסלו, יום ההילולא של הרב המגיד נ״ע. כשהגיע י״ט כסלו והתניא עדיין לא הגיע לרבינו הזקן, כאשר קיווה, הצטער צער רב.
ביום השני של חנוכה - כ״ו כסלו - הגיע רץ מיוחד מסלאוויטא והביא עמו מאתיים ספרי תניא הראשונים שיצאו מהדפוס ביום כ׳ כסלו. כאשר הראו לרבנו הזקן הספר, התבונן בו זמן רב ואמר:
- רבות מחשבות בלב איש, ברצוני היה אשר הספר יוגמר תחילת כסלו וביום ההילולא של מורי ילמדו בו, ועצת ה׳ היא תקום, ונגמרה הדפסתו ביום עשרים לחודש, - ורבינו הזקן חזר ואמר - כ׳ כסלו, כ׳ כסלו, כ׳ כסלו. וסיים: וכל דעביד רחמנא לטב עביד.
איש לא הבין את פירוש הדברים, למה הצטער רבנו הזקן על איחור צאת הספר בשבועיים, ומדוע הכפיל ושילש את יום גמר הדפסת הספר, ויהי הדבר לפלא.
אמנם בשנת תקנ״ט בצאת רבנו הזקן מבית האסורים, ביום השלישי י״ט בכסלו, ונכנס בטעות לבית המתנגד ורק בשעה מאוחרת בלילה אור לכ׳ כסלו נפדה מבית צר הצורר, אז נזכרו כולם בדבריו התמוהים של רבינו הזקן בקשר ליום כ׳ בכסלו שנאמרו שנתיים קודם, בחנוכה תקנ״ז.
ולהעיר שבדומה לכך ראינו דבר פלא אצל הרבי בנוגע ליום הבהיר ה׳ טבת:
ידוע שבהתוועדות ליל ערב ר״ה תשד״מ הביא הרבי עמו להתוועדות שתי ספרים חדשים שיצאו לאור באותו ערב, ספר אור התורה לכ״ק אדמו״ר הצמח צדק (על מארז״ל וענינים), וספר אגרות קודש של כ״ק אדמור מהורייץ ח״ה, שהרבי הורה להוציא לאור אז. באמצע ההתוועדות בשיחה החמישית אחרי המאמר (מצו״ב הלינק לוידאו מּהתוועדות הנ״ל חלק ב׳ דקה 17 - 19) אמר הרבי שהיות וכל דבר הוא בהשגחה פרטית, ובמילא מכיון שהגיעו בלילה זה מבית הכורך שתי הספרים הנ״ל הרי״ז בודאי בהשגח״פ וצריכים לנצלו בנוגע להתוועדות זו.
הרבי פתח את הספר הראשון וביאר ענין שמובא שם בתחילתו, ואח״כ פתח את האג״ק ח״ה והקריא להפתעת כולם מהמכתב הראשון המודפס בספר. הרבי הסביר שזה מכתב ששלח הרבי הקודם כאשר היה תחת ממשלת הנאצים ימ״ש בוורשה, (או בעת הבריחה מוורשה לריגה) ונכתב בגרמנית מיראת הצענזור, ובו כותב ״אין לי דירה, ואני גר אצל ידידים עם כל משפחתי בחדר אחד, ולכן אין לי מקום עבור הספרים שהושאלו לי ע״י אגודת חסידי חב״ד למטרות לימוד. אשמח מאוד אם אגודת חסידי חב״ד יקחו ספרים אלו בחזרה״. הרבי הדגיש שוב שמכתב זה נכתב באופן שגם אינם יהודים יבינו, והסביר שכונת הרבי הקודם במכתב היתה שרצה שיצילו גם את הספרים והכתבי קודש ממעמד ומצב של גלות כו׳ ביחד עם הצלתו והצלת בני ביתו״. הרבי המשיך לבאר ההוראה בעבודת ה׳ ממכתב זה.
בשעתו היה הדבר לפלא בעיני החסידים, כי מעולם לא הקריא ולימד הרבי בהתוועדות מספרי האג״ק של הרבי הריי״ץ שיצאו לאור במשך השנים, הן מהחלקים שקדמו לחלק ה׳ (ואפילו לא כשנדפס החלק הראשון) והן מהחלקים שיצאו לאחריו, ורק שנים לאחר מכן לאחר משפט הספרים וה״דידן נצח״, נזכרו בדבר פלא זה שהרבי כבר הקדים רפואה למכה כשהקריא באופן נדיר את המכתב הנ״ל בהתוועדות ער״ה תשד״מ, שנתיים לפני משפט הספרים.
ויתירה מזו, שנים רבות לאחר מכן כשעיינו שוב בפסק דין של השופט שניתן ביום ה׳ טבת תשמ״ז, נוכחו לדעת שהמכתב הראשון שהשופט מצטט בפסק דין של ״דידן נצח״ כהוכחה לבעלות של אגו״ח על הספריה, הוא אכן המכתב הנ״ל שהרבי הקריא בהתוועדות ליל ערב ר״ה תשד״מ, כשנתיים לפני שהתחיל משפט הספרים ויותר משלשה שנים לפני שניתן הפס״ד של ה״דידן נצח״ ביום הבהיר ה׳ טבת תשמ״ז!
בשולי הגליון יש לציין:
א) בהתוועדות הנ״ל דיבר הרבי בארוכה על הידוע שהצ״צ היה עושה בראש השנה ״סדרים״ בפטרבורג, והרבי הסביר שהיות שר״ה קשור עם כללות הנהגת העולם כולו, כולל מלכי אומות העולם ("ועל המדינות בו ייאמר״), ולכן בר״ה היה נוהג הצ״צ (שמזלו גובר בערב ר״ה) להנהיג ״סדרים״ בנוגע למלכי או״ה.
ולהעיר מדברי הרבי בסיום השבעה אחרי הרבנית נ״ע בשיחת מוצאי ש״פ תרומה, ב׳ אדר תשמ״ח, אשר המענה של הרבנית בעדותה במשפט הספרים כאשר אמרה ש״אביה הרבי הוא בעצמו ביחד עם ספריו וכל עניניו שייכים לחסידים״, נתקבל אצל עמי הארץ ופעל את הפסק דין בבית המשפט של אומות העולם שעל יסוד זה פסקו (אודות הספרים) ש״כן יקום״, במעשה בפועל, ומצד התוקף של דינא דמלכותא יש מעלה יתירה בפסק שניתן ע״י עמי הארץ - כפי שמדגיש רבינו הזקן באגרת קודש הידועה ע״ד הגאולה די״ט כסלו ״הפלה ה׳ והגדיל לעשות בארץ...בעיני כל השרים וכל העמים״, כי הגאולה די״ט כסלו היא הכנה לגאולה האמיתית והשלימה שאז יהיה ״אז אהפוך אל עמים...לעבדו שכם אחד״, והיתה לה׳ המלוכה, גילוי מלכותו של הקב״ה בכל העולם כולו, עיי״ש.
ב) מצו״ב צילום כי״ק מהוראת הרבי להרשד״ב לוין בסיוון תשמ״א בנוגע להדפסת האגרות קודש של הרבי הריי״ץ ״כדאי להו״ל (וג״כ בהקדם) מכ׳ כ״ק מו״ח אדמו״ר״. (עבודת הקודש ע׳ לט).
ג) יש לציין שברגע שהרבי החל לדבר אודות המכתב באג״ק הנ״ל נתהווה לרגע חושך בזאל מפני החשמל שנכבה, (דבר בלתי רגיל), הרבי המשיך לומר את השיחה בחושך, תוך כדי שהוא מביט לרגע בתמהון למה שקרה, ואחרי רגעים אחדים האור נדלק בחזרה.
ד) מכתב הנ״ל מאג״ק ח״ה שהרבי הקריא ולימד בהתוועדות הוא בעצם מכתב שהרבי ריי״ץ שלח למזכירו ח.ל. שהיה אז בריגא, שישלח את זה לחסידים בנ.י. שטיפלו בהצלתו מהשואה, והמכתב באג״ק הנ״ל הוא ציטוט ממכתבו של ח.ל. ששלח לנ.י. ובו מעתיק את מכתבו של הרבי ריי״ץ אליו).
לצפייה בוידאו מהרבי מערב ראש השנה: לחצו כאן
לרגל שלושים יום קודם החג - ה׳ טבת
ידוע לכל שהרבי השווה את יום הבהיר ה׳ טבת החג אשר בו ״דידן נצח״ ו״הוא בחיים״, לחג החגים י״ט כסלו.
ויש להעיר לדבר פלא דומה שראו אצל הנשיא הראשון אדמו״ר הזקן ואצל הנשיא השביעי כ״ק אדמו״ר נשיא דורינו, בנוגע לשני החגים האלו:
באגרות קודש ח״ד (ע׳ רסג) מספר כ״ק אדמו״ר מהוריי״ץ אשר באלול תקנ״ו מסר אדה״ז את ספר התניא להדפסה בבית הדפוס שבסלאוויטא. הוא התנה עם המדפיס שעד תחילת חודש כסלו תקנ״ז יגמור להדפיס את הספר, כדי שיוכלו ללמוד בו ביום י״ט כסלו, יום ההילולא של הרב המגיד נ״ע. כשהגיע י״ט כסלו והתניא עדיין לא הגיע לרבינו הזקן, כאשר קיווה, הצטער צער רב.
ביום השני של חנוכה - כ״ו כסלו - הגיע רץ מיוחד מסלאוויטא והביא עמו מאתיים ספרי תניא הראשונים שיצאו מהדפוס ביום כ׳ כסלו. כאשר הראו לרבנו הזקן הספר, התבונן בו זמן רב ואמר:
- רבות מחשבות בלב איש, ברצוני היה אשר הספר יוגמר תחילת כסלו וביום ההילולא של מורי ילמדו בו, ועצת ה׳ היא תקום, ונגמרה הדפסתו ביום עשרים לחודש, - ורבינו הזקן חזר ואמר - כ׳ כסלו, כ׳ כסלו, כ׳ כסלו. וסיים: וכל דעביד רחמנא לטב עביד.
איש לא הבין את פירוש הדברים, למה הצטער רבנו הזקן על איחור צאת הספר בשבועיים, ומדוע הכפיל ושילש את יום גמר הדפסת הספר, ויהי הדבר לפלא.
אמנם בשנת תקנ״ט בצאת רבנו הזקן מבית האסורים, ביום השלישי י״ט בכסלו, ונכנס בטעות לבית המתנגד ורק בשעה מאוחרת בלילה אור לכ׳ כסלו נפדה מבית צר הצורר, אז נזכרו כולם בדבריו התמוהים של רבינו הזקן בקשר ליום כ׳ בכסלו שנאמרו שנתיים קודם, בחנוכה תקנ״ז.
ולהעיר שבדומה לכך ראינו דבר פלא אצל הרבי בנוגע ליום הבהיר ה׳ טבת:
ידוע שבהתוועדות ליל ערב ר״ה תשד״מ הביא הרבי עמו להתוועדות שתי ספרים חדשים שיצאו לאור באותו ערב, ספר אור התורה לכ״ק אדמו״ר הצמח צדק (על מארז״ל וענינים), וספר אגרות קודש של כ״ק אדמור מהורייץ ח״ה, שהרבי הורה להוציא לאור אז. באמצע ההתוועדות בשיחה החמישית אחרי המאמר (מצו״ב הלינק לוידאו מּהתוועדות הנ״ל חלק ב׳ דקה 17 - 19) אמר הרבי שהיות וכל דבר הוא בהשגחה פרטית, ובמילא מכיון שהגיעו בלילה זה מבית הכורך שתי הספרים הנ״ל הרי״ז בודאי בהשגח״פ וצריכים לנצלו בנוגע להתוועדות זו.
הרבי פתח את הספר הראשון וביאר ענין שמובא שם בתחילתו, ואח״כ פתח את האג״ק ח״ה והקריא להפתעת כולם מהמכתב הראשון המודפס בספר. הרבי הסביר שזה מכתב ששלח הרבי הקודם כאשר היה תחת ממשלת הנאצים ימ״ש בוורשה, (או בעת הבריחה מוורשה לריגה) ונכתב בגרמנית מיראת הצענזור, ובו כותב ״אין לי דירה, ואני גר אצל ידידים עם כל משפחתי בחדר אחד, ולכן אין לי מקום עבור הספרים שהושאלו לי ע״י אגודת חסידי חב״ד למטרות לימוד. אשמח מאוד אם אגודת חסידי חב״ד יקחו ספרים אלו בחזרה״. הרבי הדגיש שוב שמכתב זה נכתב באופן שגם אינם יהודים יבינו, והסביר שכונת הרבי הקודם במכתב היתה שרצה שיצילו גם את הספרים והכתבי קודש ממעמד ומצב של גלות כו׳ ביחד עם הצלתו והצלת בני ביתו״. הרבי המשיך לבאר ההוראה בעבודת ה׳ ממכתב זה.
בשעתו היה הדבר לפלא בעיני החסידים, כי מעולם לא הקריא ולימד הרבי בהתוועדות מספרי האג״ק של הרבי הריי״ץ שיצאו לאור במשך השנים, הן מהחלקים שקדמו לחלק ה׳ (ואפילו לא כשנדפס החלק הראשון) והן מהחלקים שיצאו לאחריו, ורק שנים לאחר מכן לאחר משפט הספרים וה״דידן נצח״, נזכרו בדבר פלא זה שהרבי כבר הקדים רפואה למכה כשהקריא באופן נדיר את המכתב הנ״ל בהתוועדות ער״ה תשד״מ, שנתיים לפני משפט הספרים.
ויתירה מזו, שנים רבות לאחר מכן כשעיינו שוב בפסק דין של השופט שניתן ביום ה׳ טבת תשמ״ז, נוכחו לדעת שהמכתב הראשון שהשופט מצטט בפסק דין של ״דידן נצח״ כהוכחה לבעלות של אגו״ח על הספריה, הוא אכן המכתב הנ״ל שהרבי הקריא בהתוועדות ליל ערב ר״ה תשד״מ, כשנתיים לפני שהתחיל משפט הספרים ויותר משלשה שנים לפני שניתן הפס״ד של ה״דידן נצח״ ביום הבהיר ה׳ טבת תשמ״ז!
בשולי הגליון יש לציין:
א) בהתוועדות הנ״ל דיבר הרבי בארוכה על הידוע שהצ״צ היה עושה בראש השנה ״סדרים״ בפטרבורג, והרבי הסביר שהיות שר״ה קשור עם כללות הנהגת העולם כולו, כולל מלכי אומות העולם ("ועל המדינות בו ייאמר״), ולכן בר״ה היה נוהג הצ״צ (שמזלו גובר בערב ר״ה) להנהיג ״סדרים״ בנוגע למלכי או״ה.
ולהעיר מדברי הרבי בסיום השבעה אחרי הרבנית נ״ע בשיחת מוצאי ש״פ תרומה, ב׳ אדר תשמ״ח, אשר המענה של הרבנית בעדותה במשפט הספרים כאשר אמרה ש״אביה הרבי הוא בעצמו ביחד עם ספריו וכל עניניו שייכים לחסידים״, נתקבל אצל עמי הארץ ופעל את הפסק דין בבית המשפט של אומות העולם שעל יסוד זה פסקו (אודות הספרים) ש״כן יקום״, במעשה בפועל, ומצד התוקף של דינא דמלכותא יש מעלה יתירה בפסק שניתן ע״י עמי הארץ - כפי שמדגיש רבינו הזקן באגרת קודש הידועה ע״ד הגאולה די״ט כסלו ״הפלה ה׳ והגדיל לעשות בארץ...בעיני כל השרים וכל העמים״, כי הגאולה די״ט כסלו היא הכנה לגאולה האמיתית והשלימה שאז יהיה ״אז אהפוך אל עמים...לעבדו שכם אחד״, והיתה לה׳ המלוכה, גילוי מלכותו של הקב״ה בכל העולם כולו, עיי״ש.
ב) מצו״ב צילום כי״ק מהוראת הרבי להרשד״ב לוין בסיוון תשמ״א בנוגע להדפסת האגרות קודש של הרבי הריי״ץ ״כדאי להו״ל (וג״כ בהקדם) מכ׳ כ״ק מו״ח אדמו״ר״. (עבודת הקודש ע׳ לט).
ג) יש לציין שברגע שהרבי החל לדבר אודות המכתב באג״ק הנ״ל נתהווה לרגע חושך בזאל מפני החשמל שנכבה, (דבר בלתי רגיל), הרבי המשיך לומר את השיחה בחושך, תוך כדי שהוא מביט לרגע בתמהון למה שקרה, ואחרי רגעים אחדים האור נדלק בחזרה.
ד) מכתב הנ״ל מאג״ק ח״ה שהרבי הקריא ולימד בהתוועדות הוא בעצם מכתב שהרבי ריי״ץ שלח למזכירו ח.ל. שהיה אז בריגא, שישלח את זה לחסידים בנ.י. שטיפלו בהצלתו מהשואה, והמכתב באג״ק הנ״ל הוא ציטוט ממכתבו של ח.ל. ששלח לנ.י. ובו מעתיק את מכתבו של הרבי ריי״ץ אליו).
לצפייה בוידאו מהרבי מערב ראש השנה: לחצו כאן
הוסף תגובה
0 תגובות