בנימין ליפקין

רגע לפני שאלפי השלוחים קמו ממקומותיהם, כתום המושב המרכזי ששולב בסעודת מלווה מלכה, נשמע קול הבַּס של מנחה המושב, השליח בניו-לונדון, קונטיקט, הרב אברהם שטרנברג, ובפיו הודעה חשובה. ביציאה מהאולם, בישר לאֶחָיו השלוחים, יחולק לכל אחד ספר מיוחד של פלפולים וביאורים בנגלה וחסידות ושמו יקבנו "תפארת השלוחים".

על כתיבת הספר והפקתו הוחלט במושב זה בדיוק לפני שנה, בכינוס השלוחים של שנת הקהל תשע"ו, וזהו אפוא המועד ההולם של הענקת הספר המפואר לכל שליח. אלפי שלוחים נצפו אפוא צועדים, כחצות ליל מוצאי שבת קודש, אל האוטובוסים שהובילו אותם מאולמי פאלאס שבפאתי בורו פארק אל שכונת קראון הייטס. גם במשך הנסיעה, על פני קרוב למחצית השעה, נראו השלוחים מעיינים בקובץ מעשי ידם.

בפתח דבר נאמר, בין השער כי חברי המערכת עמלו "במשך החודשים האחרונים לקבץ אל פונדק אחד חידושים ופלפולים בכל מקצועות התורה, נגלה דתורה ופנימיות התורה, אגדה והלכה, ענייני גאולה ומשיח, ובפרט בתורתו של המשלח, שנכתבו במיוחד עבור ספר זה בידי שלוחי כ"ק אדמו"ר זי"ע בכל קצווי תבל, בקשר עם שנת הקהל שמעיקרי מצוותה להקהיל 'האנשים והנשים והטף.. ולמען ילמדו'".

63 פלפולים, בנושאי: הקהל, תורת רבנו, תלמוד והלכה, תורת החסידות, אגדה ודרוש, מופיעים בקובץ על כ-350 עמודיו. כולם נכתבו בידי שלוחים המכהנים במשרתם בקודש בשורה של ערים בכל מרחבי תבל.

קשה להגזים בעוצמת הבשורה של הקובץ הזה, בראש ובראשונה, לקידוש שם ליובאוויטש בעולם כולו, אך גם לנו עצמנו ולכל אשר לנו. אפתח במישור החיצוני כי בו קל יותר לסבר את האוזן. הלא דבר הוא: יהודים רבים, תלמידי חכמים מובהקים ככל שיהיו, שאך נקלע לשיחה בלתי אמצעית עם לא מעט משלוחי הרבי, בין במסגרת ביקור ושהות שלו בעיר פלונית או אלמונית עת נקלע, מרצון או שלא מרצון לתוככי בית חב"ד, בין במפגש בדרכים, במטוס או בכל הזדמנות אחרת – יוצאים מהשיחה הזו אחרת מכפי שנכנסו אליהם.

לתומו סבור היה עד כה כי בחב"ד, קל וחומר בקרב השלוחים של חב"ד האמונים על פעילות הקירוב והפצת היהדות, השיג והשיח אינו אלא על מבצעים, פעילויות, אירועים ואקטים הקשורים ברובד המעשי והשטחי ביותר של תורה ומצוות. לתדהמתו גילה כי לפניו יודעי ספר, ששיחתם שזורה בהלכה ואגדה, תורה וחסידות.

המפגש הזה, שהוא מנת חלקו של היהודי הבודד עם שליח כזה או אחר, הופך באמצעות קובץ חשוב זה לנחלת קהלים רחבים יותר. כל מי שאך ייתקל בספר זה מכאן ואילך (ודווקא משום כך, זכות וחובה להפיצו בין חוגי היהדות החרדית הנאמנה לעדות חצרותיה) לא יוכל לכבוש את התפעלותו ואגב כך לנפץ בתודעתו את המיתוס השגוי אודות פעלתנותם של שליחי הרבי שאין לה כביכול דבר עם היגיעה והשקידה בתורה והחידושים בה, כמצווה שהננו מצווים ועומדים לה יומם וליל.

אולם, כאמור, כל זה אינו אלא הרווח המשני, אם ניתן להתבטא כך. עיקר החשיבות של הופעת קובץ זה – שלבטח יהיה ראשון בסדרה; והכרכים הבאים שיראו אור בעקבותיו יפארו את ארון הספרים התורני, בהיותם עבי כרס וגדושים בכמות ובאיכות – היא לנו, עדת חסידי חב"ד ולכל קטן כגדול הרואה עצמו כחלק מעתודת צבא השלוחים, בעתיד הקרוב, בטווח הנראה לעין או בטווח הרחוק, בהתאם לגילו, מעמדו ומצבו.

*

כבר סיפרתי פעם בבימה נכבדה זו על הגילוי המשמעותי ביותר שהיה מנת חלקי בסדרת כתבות שכתבתי בעיתון 'המבשר', עם מלאות השבעה לפטירת שליח הרבי הבלתי נשכח ומחולל תנועת התשובה בצרפת, הגה"ח רבי שמואל (מולע) אזימוב זצ"ל (השבוע היה לי העונג להיזכר בכך שוב, בהיפגשי פנים אל פנים, עם בנו וממשיך דרכו, יבלחט"א, השליח רבי לוי יצחק הי"ו, בכינוס השלוחים).

במסגרת מסעי בפריז, תוך התחקות אישית אחר מוקדי חייו המרכזיים ומפגש בלתי אמצעי עם האריות שבין רבבות אלפי בעלי התשובה שלו, למדתי על שיטת הפעולה של ר' מולע ודומה כי הצלחתי לפצח את סוד ההצלחה שלו, שאין ולא היה לו אח ורע.

מלבד הכוחות השמימיים שניתנו לו על ידי הרבי, שכידוע זרע את זרעי המהפכה הצרפתית בעודו שוהה על אדמת צרפת – השיטה של ר' מולע היתה עקבית ועמוקה. כל מקורב, מכל גיל ומכל מעמד, היה מתקרב באמצעות מסה של שיעורים. הוא עצמו לימד אישית המונים שעות על גבי שעות. שעות ארוכות של לימוד גמרא, שעות רבות של לימוד חסידות.

הצעדים הראשונים שאותם צעדו בעלי התשובה הרבים מספור של ר' מולע לא היו אלא בלימוד תורה אינטנסיבי. זה מסביר גם את המהפך האמיתי שהתחולל בקרבם שבא לידי ביטוי לא בהתקרבות סמלית גרידא אלא בהפיכתם לחסידים, יראי שמים ולמדנים במלוא מובן המילה ומקפידים על קלה כבחמורה, לרבות קוצו של יו"ד.

זה מסביר גם את היותו של כל אחד מהם כמעט, ומדובר באלפים, טופח על מנת להטפיח. אדם שמתקרב ליהדות ולחסידות דרך לימוד שבו הוא שקוע, תוך הקדשת שעות רבות לכך, יכול להיכנס הרבה יותר מהר לעניינים מאשר יהודי שאמנם הניצוץ שבקרבו נדלק והוא נשאב אל האור אבל הידע שלו בסיסי, מוגבל ודל. אדם שבתוך פרק זמן נהיה מלא וגדוש יש לו מה להקנות לזולתו, וכך השרשרת נמשכת. כאלו הם חברי ה'גרופ' הנודעים: פרופסורים ודוקטורים שנותרו נטועים בעולם האקדמיה אך בד בבד התמלאו במשך חודשים בלימוד אינטנסיבי של גמרא, רש"י ותוספות, תניא, מאמרים ושיחות.

בשעה שהללו הובאו על-ידי ר' מולע אל הרבי לאחר חודשים של לימוד – כמו נשלמה האפייה שלהם באמצעות ההתקשרות האמיתית והפנימית שהם רחשו, עין בעין, פנים בפנים, עם הרבי נשיא דורנו, שהרעיף עליהם קירובים ואהבה אינסופית. או אז, הם שבו לפריז וגלילותיה והיו כבר נכונים להדביק בלהטם את מעגל המושפעים הבא.

אמור מעתה: הלימוד והעיסוק בלימוד, מעבר להיותו חובת גברא – תורה היא וללומדה אנו צריכים, כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה – הוא הכלי האפקטיבי, היסודי והמשמעותי ביותר להצלחת אמת בשליחות, היוצרת פירות ופירי פירות.

*

באותה מידה ובאותו הֶקשר יש להתייחס לתופעה המבורכת ההולכת וצוברת תאוצה ועונה לשם "ממלא כל עלמין". התוודעתי למיזם הזה כבר בראשיתו, באוהל הקדוש, בג' תמוז, עת הכריז עליו שליח הרבי הבלתי נלאה, רבה הראשי של רוסיה, הגה"ח רבי בערל לאזאר. אולם רק עתה, בכינוס השלוחים, ותוך כדי השיחות שניהלתי בין גברא לגברא קלטתי את ממדיו.

מאות שלוחים (מפעיל הפרויקט, הרה"ח ר' יוסי פילמר, איש מלא חן, הציג בפניי תכנית ריאלית לפיה בקרוב יגיע מספרם לאלף) מקיימים מדי שבוע שעה תמימה של חברותא טלפונית עם אחד מאברכי 'מעייני ישראל'. מדובר בפרויקט שמזין ומפרה בו זמנית את שני הצדדים שמשני עברי הקו הטלפוני: השליח זוכה לשעת איכות תורנית והאברך היקר זוכה לקשר איכותי עם השליח ועולם השליחות.

זוהי זרוע נוספת שמעצימה ומשדרגת את עולם השליחות, מגביהה אותו לשיאים חדשים של תוכן ובד בבד, ללא צל של ספק, תורמת להחשת הייעוד "ומלאה הארץ דעה" ומקרבת את הגאולה – וכדברי הרבי המפורשים המופיעים בראש הקובץ האמור.

*

האמת היא שזו המגמה הברורה שאליה הוליך הרבי את כל אחד ואחד מעמנו, ההולכים באורחותיו. כשהרבי תבע במשך עשרות בשנים, בכל מכתב לכל חסיד, בכל שיחת קודש בכל הזדמנות ובמענה לכל פנייה קטנה כגדולה, לשמור על שיעורי חת"ת, כתקנת הרבי הריי"צ – אין כאן איזה מסר סגולי של דקלום מספר שורות ביום. יש כאן דרישה נחרצת, בקשה נפשית והוראה מחייבת לדורות ללמוד מדי יום ביומו, חומש עם פירוש רש"י, שיעור בספר התניא ולומר תהילים.

כשהרבי, בחלוף שנים, חולל את תקנת לימוד הרמב"ם – לעתים מרוב עצי המודעות והתעמולה והרשמים ממעמד סיום כזה או אחר, עלולים לא לראות את היער, או שמא במקרה זה את הפרדס, על כל הגלום בו: הרבי בראש ובראשונה ביקש לאחד את כל עם ישראל בלימוד כל התורה כולה. מכאן מובן, אגב, עד כמה תלושה ומופרכת השאלה החברית מעת לעת ומבלי משים, "אמרת רמב"ם היום?".

הרבי מצפה מאתנו, מאנ"ש והתמימים חסידי חב"ד; כראש בני ישראל פנה הרבי אל כל העם, אבל לפני כולם הדברים מחייבים אותנו – ללמוד מדי יום ביומו. כן, ללמוד. במובן הפשוט ביותר של הביטוי. ללמוד וללמד. שלושה פרקים ליום. ומי שאינו יכול, פרק אחד ליום. ולילדים ולנשי ובנות ישראל, ספר המצוות.

אף לא אחד מהמסלולים הללו אינו יכול להסתפק במלמול או בדקלום. בניגוד לשינון י"ב הפסוקים, למשל, המטרה במבצע הזה איננה באותיות שיישמעו בחלל. המטרה היא ללמוד רמב"ם. ללמוד ולהבין. כמו שלימוד צריך להיראות, בהתאם לנפסק בהלכות תלמוד תורה.

*

אז אם תשאלו אותי מה הלקח שאני נושא עמי מהשהייה המאלפת בת ארבע היממות פלוס במחיצתם של השלוחים, בכינוס השלוחים תשע"ז? תשובתי אחת היא: אני הולך ללמוד.