מערכת COL
|
יום כ"ט חשוון ה׳תשע״ז
30.11.2016
איזו ברכה יש לברך על אכילת קרוטונים?
איזו ברכה יש לברך על אכילת קרוטונים? ● הרב יוסף-שמחה גינזבורג משיב במדורו ב'שיחת השבוע' אכילת קרוטונים
שאלה: איזו ברכה יש לברך על אכילת קרוטונים?
תשובה: צנימים רגילים, העשויים מלחם, ברכתם 'המוציא', מכיוון שהם מיוצרים לשובע ולקביעת סעודה ולא לקינוח.
קרוטונים תעשייתיים נאפים תחילה כלחם (או כצנימים), ואחר-כך חותכים את המאפה לקוביות קטנות, מספיגים אותן בשמן, מוסיפים מלח ותבלינים (ויש שמטגנים אותן בשמן עמוק), ואופים אותן שוב. צורתם מוכיחה עליהם שאינם עשויים לשובע אלא לאכילת עראי (להוסיף טעם במרק או בסלט, או לאוכלם כחטיף), כי הם קשים וטעמם חריף. לכן רבים פוסקים שגם אם לא טוגנו ברכתם 'מזונות'.
ואולם הרב אלישיב ע"ה ויבלח"ט הרב דוד יוסף סוברים שברכתם נשארה 'המוציא', אלא אם כן נתבשלו, או טוגנו בשמן עמוק, וגודלו של כל אחד ואחד מהם פחות מ'כזית'.
על-פי דעה זו, אם טוגנו בשמן מועט ואין בהם תואר לחם, ברכתם 'מזונות', ואם יש בהם תואר לחם דינם מוטל בספק, ואין לאוכלם אלא בתוך הסעודה. אם מניחים אותם בצלחת מרק אין דינם כמבושלים, מכיוון שהצלחת היא 'כלי שני'. לכן אף אם אין בהם 'כזית' חל עליהם תואר לחם לעניין ברכת 'המוציא', אלא אם כן שרו זמן רב במרק (אפילו קר) ומראם נשתנה, או שהמרק הלבין מחמתם, שאז דינם כמבושלים וברכתם 'מזונות'. אם עירו עליהם מים חמים מכלי ראשון, ולא שרו זמן רב במים, ספק אם דינם כמבושלים, ולכן יאכלום בסעודה בלבד.
מקורות: שו"ע סי' קסח ס"י-יג (שו"ע אדה"ז סט"ו-כ) ונו"כ, סדר ברה"נ פ"ב הי"ב-טו. פסקי תשובות סי' קסח ס"ק יא, הלכה ברורה שם סל"ד, וש"נ. וזאת הברכה עמ' 122, שערי הברכה עמ' שנה. שסד. תרפג.
תשובה: צנימים רגילים, העשויים מלחם, ברכתם 'המוציא', מכיוון שהם מיוצרים לשובע ולקביעת סעודה ולא לקינוח.
קרוטונים תעשייתיים נאפים תחילה כלחם (או כצנימים), ואחר-כך חותכים את המאפה לקוביות קטנות, מספיגים אותן בשמן, מוסיפים מלח ותבלינים (ויש שמטגנים אותן בשמן עמוק), ואופים אותן שוב. צורתם מוכיחה עליהם שאינם עשויים לשובע אלא לאכילת עראי (להוסיף טעם במרק או בסלט, או לאוכלם כחטיף), כי הם קשים וטעמם חריף. לכן רבים פוסקים שגם אם לא טוגנו ברכתם 'מזונות'.
ואולם הרב אלישיב ע"ה ויבלח"ט הרב דוד יוסף סוברים שברכתם נשארה 'המוציא', אלא אם כן נתבשלו, או טוגנו בשמן עמוק, וגודלו של כל אחד ואחד מהם פחות מ'כזית'.
על-פי דעה זו, אם טוגנו בשמן מועט ואין בהם תואר לחם, ברכתם 'מזונות', ואם יש בהם תואר לחם דינם מוטל בספק, ואין לאוכלם אלא בתוך הסעודה. אם מניחים אותם בצלחת מרק אין דינם כמבושלים, מכיוון שהצלחת היא 'כלי שני'. לכן אף אם אין בהם 'כזית' חל עליהם תואר לחם לעניין ברכת 'המוציא', אלא אם כן שרו זמן רב במרק (אפילו קר) ומראם נשתנה, או שהמרק הלבין מחמתם, שאז דינם כמבושלים וברכתם 'מזונות'. אם עירו עליהם מים חמים מכלי ראשון, ולא שרו זמן רב במים, ספק אם דינם כמבושלים, ולכן יאכלום בסעודה בלבד.
מקורות: שו"ע סי' קסח ס"י-יג (שו"ע אדה"ז סט"ו-כ) ונו"כ, סדר ברה"נ פ"ב הי"ב-טו. פסקי תשובות סי' קסח ס"ק יא, הלכה ברורה שם סל"ד, וש"נ. וזאת הברכה עמ' 122, שערי הברכה עמ' שנה. שסד. תרפג.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
