מערכת COL | יום כ"א חשוון ה׳תשע״ז 22.11.2016

כשר' לייבל רסקין שיחזר: רקדנו ושרנו בגשם: "הרבי הגיה שיחה!"

במהלך כינוס השלוחים העולמי בשנת תשס"ג, התקיימה חלוקה של תורת הרבי בין אלפי השלוחים, כשהשליח למרוקו, הרב לייבל רסקין ע"ה, פתח את הלימוד, בשיחה הראשונה ב'לקוטי שיחות' ● כמי שהיה לו חלק גדול בכך שהרבי החל להגיה את שיחות הקודש, סיפר הרב רסקין את השתלשלות הדברים המרתקת, וחשף את הדרך בה הדבר קרה ● "קורא לי הרב חדקוב, ושואל: "שלחתם לרבי שיחה וביקשתם שהרבי יגיה?". עניתי: כן. הוא שואל: "מה החוצפה לבקש כזה דבר? אצל הרבי על השולחן מונחים שמונה-מאות מכתבים של פיקוח נפש, מה יותר חשוב – שהרבי יענה על מכתבי הפיקוח נפש, או שהרבי יגיה את השיחות?" ● הקלטת הנאום המונומנטלי לצד תמליל מלא, בפנים  ר' לייבל רסקין מספר על לקוטי שיחותמחר ב-COL: הרגעים הדרמטיים בשנה הבאה, תשס"ד, האחרונה לחיי הרב רסקין, בה היה ההמשך לנאום זה
כשר' לייבל רסקין שיחזר: רקדנו ושרנו בגשם:
מימין: הרב רסקין והרב סודק ב770 בשנים הראשונות לשליחותם. משמאל: הרב רסקין, הרב סודק והרב עדין אבן-ישראל אומרים לחיים בהתוועדות ב-770. (ארכיון COL)

הרב קוטלרסקי: "עומדים כעת לעשות התחלת הלימוד של תורת הרבי. נזמין לשם כך שליח, שזכה להיות מהעוסקים בעניין של השיחות המוגהות של הרבי, בשנות היו"ד המאוחרות, הרב יהודה ליב רסקין, השליח במרוקו. נבקש ממנו שיעשה התחלה של לימוד תורת הרבי.

הפרקים הקודמים בפרוייקט:
למי שכח הרב קוטלרסקי לומר תודה?
איך התחיל מעמד ה'רוֹל קוֹל' של הכינוס? תופתעו לשמוע
הצצה מרתקת: הרבי מדריך ומלווה את ארגון כינוס השלוחים

הרב רסקין: אחים יקרים, שלוחים, ילדיו של הרבי!

לפני שנתחיל, 'ועד הכינוס' ביקש לספר איך קרה שהרבי התחיל להגיה את השיחות.

זה היה בשנת תשח"י, בערך ארבעים וחמש שנה אחורה. היה ועד של שלושה בחורים, הרב סודאק, הרב משה בוגומילסקי, ואני בתוכם, עשינו ועד לחזק חזרת דא"ח בבתי כנסיות.

היו אז עשרות שחזרו חסידות, והיה דרוש חיזוק במה לחזור. יצא אז תוכן עניינים מלקוטי תורה, תורה אור, דרך מצוותיך, אבל לא היו אז שיחות מוגהות, ולא היו הנחות.

לאחר שחזרנו בבית כנסיות, הכנסנו לרבי כל שבוע רשימה מי חזר בבתי כנסת, ואיזה שיחות חזרו, היה אז 'קופיר' של שיחות, קיבלנו רשות לעשות זאת. היו אז עשרה עמודים של שיחה, בערך ששים בחורים, והכנסנו לרבי פתקא עם מי חזרו ועם ההנחה שהדפיסו.

זה הלך והתחזק יותר ויותר.

בערב שבועות תשח"י, התכוננו לתהלוכה של צעירי אגודת חב"ד, וחשבנו אז על סברא חדשה – ללכת לבורו פארק, עד אז לא הלכו לשם מעולם. תכננו ללכת לבתי כנסת שונים, והם קיבלו בחורים ואברכים שלנו לחזור על ווארט מהרבי.

בליל שישי בלילה (חג השבועות חל אז בימים ראשון ושני), הכנסנו לרבי שיחה, בעניין "בנינו ערבים בעדנו", ורצינו לחזור את השיחה בבתי כנסת.

ערב שבת, קורא לי הרב חדקוב ושואל: "הכנסתם שיחה לרבי?" עניתי: כן. הוא נותן לי את הדפים, ומסתבר שהרבי הגיה את השיחה!

אי אפשר לתאר – יש כאן את הזקנים שזוכרים זאת – את השמחה והריקודים שהיו ב770 – "ה ר ב י  ה ג י ה   ש י ח ה ! ".

הכניסו את התיקונים, עשו אז קופיר, והייתה שמחה – מי יודע מה – הלכו לתהלוכה, היה אז מבול, אבל אנו – רקדנו ושרנו ושמחנו: "ה ר ב י  ה ג י ה   ש י ח ה !"...

כבר ביום רביעי הקרוב, הכנסנו שיחה נוספת, לפרשת נשא, וביקשנו שהרבי יגיה זאת.

יום חמישי בלילה, קורא לי הרב חדקוב, ושואל: "שלחתם לרבי שיחה וביקשתם שהרבי יגיה?", עניתי: כן. הוא שואל: "מה החוצפה לבקש כזה דבר? אצל הרבי על השולחן מונחים שמונה-מאות מכתבים של פיקוח נפש, מה יותר חשוב – שהרבי יענה על מכתבי הפיקוח נפש, או שהרבי יגיה את השיחות?".

עמדתי – בחור צעיר, בפני הרב חדקוב – ואמרתי: "הרב חדקוב, ראית בכמה בתי כנסת חוזרים חסידות, מוסרים ווארט של הרבי, כמה יהודים.. השאלה היא האם פיקוח נפש בגשמיות או פיקוח נפש ברוחניות... כמה יהודים זה מחיה, נותן להם חיות, לאלו שמדברים ולאלה ששומעים. אני מבקש ממך...". היה עליי להשיב לו מידית, לא היה לי אף זמן להיוועץ בחבריי...

הוא אמר, כך, בחריפות: "כך אתה עונה, אני שומע, תשוב לפה אחר כך".

יצאתי מחדר המזכירות, אבל לא סגרתי את הדלת. הוא לקח את הטלפון ודיבר עם הרבי, בערך עשר דקות. מיד כשהוא סיים, נכנסתי חזרה, הוא מקבל אותי עם חיוך ואומר: "נו, הרבי אמר שהוא יגיה הערב את השיחה, אבל בתנאי – שלהבא יכניסו את השיחות שכבר ישנן מוגהות". אז, היו אלה רק מעטות ממש – מה שהרבי הגיה ל'קובץ ליובאוויטש' ו'בטאון חב"ד'.

שאלתי את הרב חדקוב: "מאחר שמתחילים להדפיס את השיחות, ובעז"ה זה יתמשך מדי שבוע, כיצד נקרא לחוברת?".

הוא אמר לי – חשב מעט, ואמר: "מה כתוב על החוברת עד עתה? "תוכן עניינים בדא"ח", שייכתב: "תוכן עניינים בדא"ח לחזור בבתי כנסיות"". וכך זה נמשך בפרשת נשא.

בפרשת בהעלותך – ר' נחמן [סודק ע"ה, השליח הראשי לאנגליה שישב לצד ר' לייבל בשעת אמירת הדברים.
COL] זוכר זאת – מצאנו שיחה ב'קובץ ליובאוויטש'. אבל, כשהגענו לפרשת שלח, הבאנו קטע שיחה שכבר נדפסה, אולם – לצדה עוד שיחה נוספת, שאינה מוגהת...

בפרשת קרח – הבאנו שיחה שלגמרי אינה מוגהת, והרבי הגיה אותה, וכך זה נמשך להבא!

אנו לא כתבנו לרבי מי עוסק בזה, הרבי ידע מזה כמובן, אבל כשיצאנו למרכז שליחות כתבנו לרבי צעטל, אני ונחמן חתמנו, שהכנו שש שיחות, שהבחורים שיוצאים למרכז שליחות יוכלו לחזור במקומותיהם.

במשך יומיים הרבי הגיה את כל השש שיחות, וזהו עניין של פיקוח נפש – שכשלומדים את שיחות הרבי, זה נותן חיות לעצמו ולעולם, כשלומדים את תורת הרבי ואת שיחת הרבי, מצילים את העולם. עומדים בסוף הגלות ובסף הגאולה.

הרבי אמר פעם מוראדיקע ווארט ביחידות לר' בנציון שמטוב, שאלו שעוסקים בשיחות של הרבי, "ארבעטן מיט מיר צוזאמען" [עובדים איתי ביחד].

הקב"ה יעזור, שההצעה שכעת מסרו, שילמדו את שיחות הרבי במהלך השנה, ובזכות זה נציל את העולם ונזכה לראות את הרבי בפועל ממש למטה מעשרה טפחים.

[בתום דבריו למד הרב רסקין עם הקהל את תחילת השיחה הראשונה בלקוטי שיחות - פרשת בראשית מחלק א' בלקו"ש]

האזינו להקלטה המיוחדת

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.