מערכת COL
|
יום ט"ז חשוון ה׳תשע״ז
17.11.2016
השליח שנטע אש"ל בבאר שבע ● מיוחד
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה": שיחה אישית ומרתקת עם הרב שניאור זלמן גורליק שליח חב"ד בבאר שבע, המשלב פעילות חב"דית מפוארת לצד מערך גמילות חסד מעורר השתאות. וגם: השראה מהחב"דניק הראשון שגר בבאר שבע - אברהם אבינו ● מגזין שישי ויטע אש"ל
הרב שניאור זלמן גורליק עם ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ. למטה: מפעלי החסד של בית חב"ד
כתב COL
ממקלט ציבורי לפני 26 שנה, ועד לאימפריה של ממש: פעילות חב"ד בבאר שבע חובקת תחומים ונושאים: מלבד מנהל בית חב"ד הרב גורליק, פועלים בעיר עשרה שלוחים נוספים בשכונות השונות בעיר, וגם באוניברסיטה, בבתי הרפואה, ועוד. בתחום החינוך פועלים בעיר מוסדות חינוך מפוארים: רשת גני ילדים ומעונות, בי"ס לבנות ת"ת, ישיבה קטנה ותיכון לבנות.
הרב גורליק הגיע לעיר בשליחות הרבי, לפני 26 שנה, בשנת תשנ"א. "קיבלנו בי"ט כסלו תשובה מהרבי", מספר הרב גורליק. "ויהיה בשעה טובה ומוצלחת, אזכיר על הציון". "חשוב לציין שהשליח הראשון בבאר שבע היה הרב אברהם כהן, שפועל עד היום במספר שכונות בעיר. התחלנו לפעול ממקלט ציבורי, ועד לפני חמש שנים שחנכנו בס"ד את בניין בית חב"ד המרכזי הכי גדול בארץ".
החב"דניק הראשון
כשהרב גורליק מספר על מפעלי החסד בבאר שבע, הוא מדגיש את ההשראה שמקבל מאברהם אבינו, ועל הזכות הגדולה לעסוק ב"מעשי אבות":
"כתוב בפרשתינו – 'וירא', וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה": הרבי מסביר בשיחה, שזה הבית חב"ד הראשון בעולם. לא השלוחים בארצות המזרח הרחוק המציאו את המושג 'סעודות שבת לישראלים', אלא אברהם עצמו הקים אהל והאכיל כל נצרך. בשיחה של פרשת וירא תשמ"ז, שם הרבי קורא לזה 'המודל של בית חב"ד'. 'ויטע אשל' בגימטריא בית חב"ד...!
כשהרב גורליק מדבר על השראה מאברהם אבינו, הוא באמת מתכווין לזה במלוא הפשטות: "זה באמת הסיפור, בית חב"ד בבאר שבע זה לא עוד מפעל חסד אלא המודל הראשון...
"פעם שאלו אותי בראיון לאחד המקומונים "איך בית חב"ד קשור לבתי תמחוי?" עניתי להם שהבעש"ט אומר תעשה טובה ליהודי קודם בגשמיות ואחר כך ברוחניות. כי אז במילא תוכל להשפיע.
"שמעתי פעם ווארט יפה בסיום הרמב"ם שנערך בניו יורק מאחד הרבנים האורחים: למה אברהם לימד רק ברכה אחרונה ולא ברכה ראשונה? וענה מיניה וביה: דאס איז ליובאוויטש. אדם הגיע עייף ורעב תן לו לאכול. אחרי שמרגיש שאיכפת לך ממנו ואתה דואג לו, הוא יכול לשמוע ממך, ולברך.
"עוד הוא הוסיף, שהרבי נהג להזכיר בסוף ההתוועדויות לאנשים לומר ברכה אחרונה, כי זו הדרך של ליוהאוויטש - כמו אברהם אבינו...
"זה למעשה הרעיון של ה'ויטע אשל': מדוע חב"ד מתגייסת לכל מקרה של חסד ועזרה? כי קודם כל צריך להיות קשוב לצורך הגשמי וממילא נפתחים הלבבות.
קצת רקע על ה'ויטע אשל' – מפעלי החסד שלכם בבאר שבע?
"זה נוצר מהצורך של הציבור. אנו עובדים הרבה שנים בשת"פ עם כולל חב"ד, ויש שת"פ עם מחלקת הרווחה בעירייה. עם השנים מינו אותי כמרכז מטעם העירייה כל ארגוני החסד והעמותות. כולל חב"ד פתח בשת"פ איתנו בית תמחוי, יש גמח"ים לבגדים, מבצע חלוקת ילקוטים בתחילת שנה, שמיכות בחורף, והחסד לא מצטמצם לתחום אחד.
"המוטו הוא שצריכים להיות מוכנים לכל מצב. לדוגמא בתקופה של גירוש גוש קטיף המגורשים הגיעו כשרק בגדיהם לעורם, למלון בבאר שבע. התקשרו ממחלקת רווחה שצריכים עזרה דחופה. הוצאנו בשעת לילה מתנדבות, ארגנו בגדים ושמיכות חמות. במבצע צוק איתן סייענו לתושבים במגוון תחומים. המיוחד כאן שאנו נמצאים כאמור בעיר החסד של אברהם אבינו, והדבר מעניק מוטיבציה מיוחדת".
כמי שראה הרבה מצוקה. משהו הפתיע אותך?
"מה שבאמת חשוב, שהמטרה היא לעזור לאדם לצאת מהמצב, ולא רק לתת לו באותו רגע סיוע. כאתה מגיע לתת משהו, ואומרים לך " ב"ה הסתדרנו, תעבירו הלאה", זה דבר שנותן הרבה סיפוק. כמו שכתוב ברמב"ם, שהצדקה הגדולה ביותר היא להעמיד את הבן אדם על הרגליים.
כאן הרב גורליק מציין דווקא אנקדוטא הפוכה:
"יש מצב הפוך, ששקועים כל כך עמוק בגלות ולא יכולים לצאת. באחד מערבי פסח, היינו אחרי מבצע חלוקה גדול של מצרכי מזון לחג, ולא נשאר כלום... מתקשרת גברת, ואומרת: "לא קיבלתי כלום, האם אפשר לקבל משהו?" לא היה לי מה לתת לה, והזמנתי אותה לליל הסדר. האשה: "תרשום אותי לשנה הבאה לקבל חבילת מזון..." ברכתי אותה שעד אז בטח ה' יעזור והיא כבר לא תצטרך, אבל היא התעקשה: "תרשום אותי לשנה הבאה..."
"באותו עניין: הרבי שואל על זה למה דווקא שמים דגש על 'קמחא דפסחא' לפני פסח, ולא לפני ראש השנה? והרבי עונה: כי בתחילת שנה מאחלים שנה טובה ומתוקה ורק עוסקים בעניינים טובים, ולא כדאי להגיד משהו לא טוב. חכמים לא רצו לקבוע מצב של עוני בתחילת השנה, לכן לא קבעו מזה עניין מיוחד. יחד עם זאת, הרבי עורר על זה שיעזרו לנזקקים גם לפני ר"ה.
"ראינו שבערב פסח ב"ה שהרבה ארגוני חסד ועסקנים מחלקים חבילות מזון. מה המיוחד בחסד של חב"ד? הרבי נתן פה גישה מיוחדת: לרדת למצב של הנזקק ולראות איך לעזור לו. הרבי תיקן סדרים ציבוריים. יש לו כבר ארגז מצרכים, אבל בחג הוא לבד, אין לו איפה להיות. כל ארגוני החסד מחלקים אבל בליל הסדר הולכים הביתה. שמעתי פעם: "ליל הסדר אני בבית. אני מוכן עד ערב פסח לתת הכל, אבל בליל הסדר אני בבית..." אף אחד לא עושה את זה. יש לנו 8-10 מוקדים של סדרים ומשתתפים בהם 500-600 איש. עוד צד של חסד.
לא לחפש רחוק
"עוד כשבית חב"ד שכן במקלט, התקשרה אישה בליל בדיקת חמץ ושואלת: "שמעתי ברדיו שיש סדרים של חב"ד בתאילנד, גם בבאר שבע יש דבר כזה?..." מתברר לי שהיא גרה בסוקולוב 3, בניין הצמוד לבית חב"ד... היא אלמנה ושתי בנותיה לא יהיו בעיר בליל הסדר. זה לימד אותי עד כמה יש לשים לב, לפעמים השכן שלך לבד ואין לו איפה להיות בחג..."
משפט סיכום:
"כל בתי חב"ד מקבלים השראה מאברהם אבינו איש החסד, על אחת כמה וכמה בעירו של אברהם אבינו. זכיתי לקבל דולר מהרבי בכינוס השלוחים תשנ"ב. כשהגשתי לרבי אלבום עם דו"ח מסכם של הפעילות שלנו בשנה הראשונה בבאר שבע, הרבי נתן לי עוד 2 דולר ואמר:"זה עבור כל היהודים בבאר שבע שזכות אבות תעמוד להם". אנו חיים עם הזכות הזו..."
הוסף תגובה
0 תגובות