מערכת COL
|
יום ט"ו חשוון ה׳תשע״ז
16.11.2016
האם מותר לכבד במזון ומשקה אדם שידוע לנו שלא יברך עליהם?
אילוסטרציה
שאלה: האם מותר לכבד במזון ומשקה אדם שידוע לנו שלא יברך עליהם?
תשובה: למעשה, נכון שמישהו יברך לפני אותו אדם בקול רם לפני האכילה ואחריה (וגם יאכל בעצמו), ואולי תיחשב שמיעת האורח כעין כוונה לצאת ידי חובת הברכה.
נאמר בתורה (ויקרא יט,יד): "ולפני עיוור לא תיתן מכשול", ופירשו חז"ל שאחת ממשמעויות הפסוק היא שאסור להכשיל יהודי בעבֵרה, וגם אם הוא עושה זאת במזיד - אסור לעזור לו בכך, ואפילו אם הוא יכול לעשותה בלעדינו אסרו חז"ל "לסייע ידי עוברי עבֵרה". לכן נפסקה הלכה ש"לא ייתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך".
ואולם כל פוסקי זמננו הסכימו שכשיש חשש לפגיעה בכבוד האדם אם יציעו לו לברך, או שברור לנו שלא ייענה לבקשה בחיוב מסיבה כלשהי, אפשר לכבדו - כדי שלא ייגרם חילול כבוד שמים ואף כעס ושנאה כלפי שומרי מצוות (שהם דברים חמורים מאכילה בלי ברכה). לכן אפשר להזמין אנשים כאלה לשמחות וכדומה.
כל שכן שבתי מלון והארחה, מסעדות וכדומה, רשאים למכור דברי מזון גם למי שאינם מברכים, כי מכיוון שהם משלמים תמורתם נמצא שהמזון הוא ברשות הקונה, ואין בזה שום איסור למוכר (ובפרט אם אפשר לקנות מזון זה גם במקום אחר).
מקורות: חולין קז,ב. סהמ"צ להרמב"ם ל"ת רצט. רבנו יונה ברכות מב,א (בדפי הרי"ף) ד"ה לא. רמ"א ושו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קסג וטושו"ע סי' קסט ס"ב, נו"כ ופסקי תשובות ס"ק ג-ד, וש"נ.
תשובה: למעשה, נכון שמישהו יברך לפני אותו אדם בקול רם לפני האכילה ואחריה (וגם יאכל בעצמו), ואולי תיחשב שמיעת האורח כעין כוונה לצאת ידי חובת הברכה.
נאמר בתורה (ויקרא יט,יד): "ולפני עיוור לא תיתן מכשול", ופירשו חז"ל שאחת ממשמעויות הפסוק היא שאסור להכשיל יהודי בעבֵרה, וגם אם הוא עושה זאת במזיד - אסור לעזור לו בכך, ואפילו אם הוא יכול לעשותה בלעדינו אסרו חז"ל "לסייע ידי עוברי עבֵרה". לכן נפסקה הלכה ש"לא ייתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך".
ואולם כל פוסקי זמננו הסכימו שכשיש חשש לפגיעה בכבוד האדם אם יציעו לו לברך, או שברור לנו שלא ייענה לבקשה בחיוב מסיבה כלשהי, אפשר לכבדו - כדי שלא ייגרם חילול כבוד שמים ואף כעס ושנאה כלפי שומרי מצוות (שהם דברים חמורים מאכילה בלי ברכה). לכן אפשר להזמין אנשים כאלה לשמחות וכדומה.
כל שכן שבתי מלון והארחה, מסעדות וכדומה, רשאים למכור דברי מזון גם למי שאינם מברכים, כי מכיוון שהם משלמים תמורתם נמצא שהמזון הוא ברשות הקונה, ואין בזה שום איסור למוכר (ובפרט אם אפשר לקנות מזון זה גם במקום אחר).
מקורות: חולין קז,ב. סהמ"צ להרמב"ם ל"ת רצט. רבנו יונה ברכות מב,א (בדפי הרי"ף) ד"ה לא. רמ"א ושו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קסג וטושו"ע סי' קסט ס"ב, נו"כ ופסקי תשובות ס"ק ג-ד, וש"נ.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
