משה בן-חיים

חודש תשרי, יומיים לפני יום כיפור. על הקו: הרב נתנאל ריבני, אחד משלוחי חב"ד הנמרצים בסינגפור. "שלום הרב חנן, מדבר נתי מסינגפור. אני צריך שתבוא אלינו השבוע למול פה ילד יהודי..." הרב חנן הופתע לחלוטין. "אתה יכול לבוא?"
"כן", ענה הרב חנן, מקדים נעשה לנשמע. בקושי זכר איפה בכלל סינגפור... "מי אתה?", שאל כדי להבהיר מעט את התמונה. "אני שליח של הרבי", ענה הקול. כעת כבר לא היו לו שאלות, לרב חנן. הזמין כרטיס טיסה באל על לסין, ומשם טיסת המשך לסינגפור.

עד כאן, הכל יפה. אלא, שכאן החלו ה'מניעות והעיכובים'. הטיסה התאחרה לצאת, והרב חנן כוחנובסקי מוצא עצמו בשדה התעופה בסין עם מזוודה וכלי מילה ביד, וללא טיסת המשך לסינגפור...

"והתינוק, מה יהא עליו? יפסיד ח"ו מילה בזמנה?", חשב בדאגה. ועוד פרט חשוב: היה זה ערב יום כיפור...

"מיהרתי לדלפק חברות הטיסה והתחננתי לכרטיס בטיסה אחרת", משחזר הרב חנן. "הייתי מוכן לשלם במקום 300 דולר, גם 2000... הטיסות היו מלאות עד אפס מקום. מבית חב"ד תאילנד שלחו לי אוכל, הייתי תקוע שם שעות..."

בסופו של דבר, הילד היהודי בסינגפור עשה ברית דקות לפני השקיעה וכניסת היום הקדוש – יום הכיפורים... "זה באמת היה סיפור מיוחד, מאז עשיתי שם אצל השליח עוד שתי בריתות...", הוא מתאר. רשימת המדינות שבהן ערך ברית ארוכה למדי, וכוללת כמה במזרח הרחוק: תאילנד, "סינגפור כאמור, וויאטנם, בפיליפינים, ועוד... "למקורבים של השלוחים אני עורך בריתות באהבה ובהתנדבות".

כשנישא הרב חנן בשנת תשמ"ט, קיבל הצעה מהשליח הראשי בראשון לציון הרב גרוזמן לבוא ולהצטרף לשליחות בשכונת 'נווה ים' בעיר. כנהוג, בני הזוג כתבו לרבי, וקיבלו ברכה. "מיד אחרי החתונה ב'בית מנחם' בכפר, נסענו לגור בשכונת רמת אליהו - נווה ים. מאז, 27 שנה אנחנו שם", הוא מספר.

בית כנסת חב"ד, או ספרדי?

חיי השליחות בתחילה לא היו סוגים בשושנים. הרב חנן חיפש בית לקהילה המתפתחת, ולא כל כך מצא בית כנסת של קבע. "היות ומרבית התושבים באיזור היו ספרדים, התלבטנו מה לעשות, האם לבנות בית כנסת חב"ד, או בית כנסת ספרדי באורח חיים חב"די?" הוא משחזר.

מה עושה שליח כשיש שאלה? כותב לרבי. הרבי הקיף בעיגול על המילים 'ספרדי חב"ד', והוסיף: "וכן יעשה ותהא פעולה נמשכת אזכיר על הציון". הרב חנן רואה בהוראה זו משהו מיוחד.


בית הכנסת המפואר בנווה ים, ברשל"צ (מאיר דהן, ארכיון COL)

לפני כ-20 שנה למד הרב חנן את אומנות המילה, ומאז הקשר עם הקהילה שלו רק מתחזק. "הנה הבוקר ערכתי בר מצווה לשני נערים שעשיתי להם ברית לפני 13 שנה. אני מלמד בערך כ-30 נערים לבר מצווה, ומתוכם ערכתי ברית ליותר מעשרים... אני מגיע לבי"ס תיכון וצעק לי מישהו: הרב, אתה עשית לי ברית..."

המילה הביאה קהל יעד חדש

"היום אני מוהל די מצליח, אוהבים אותנו בקהילה וגם בתור מוהל. המילה הכניסה אותי לקהל יעד חדש. מתייחסים למוהל באופן מיוחד, כ'שחקן הראשי'. לא רק שליח ורב אלא גם 'המוהל'.



כשהרב חנן כוחנובסקי עורך ברית, הכל מתחיל בפרטים הקטנים: שילוב מוזיקה מסורתית הקשורה לברית, כגון 'אליהו הנביא', ופיוטי עדות המזרח, והוא פותח את הלבבות. "אומרים לי "עשית לנו שמח". אני נכנס למחרת לבית המשפחה לטפל בתינוק. אם חסר מזוזה, אני מסייע. רישום לאות בספר התורה, מדבר על כשרות. ובכלל, זה פן שליחותי. מוהל מצטייר כדמות רוחנית.

מה אתה כמוהל לומד מפרשת השבוע, וברית המילה הראשונה?

"אני למד מסירות נפש מאברהם אבינו. בגיל מאה לעשות ברית, לזה צריך מסירות נפש. בכלל, להיות מוהל צריך מסירות נפש, זה קודם כל."

כדי להמחיש מה זה מסירות נפש של מוהל, מספר לנו הרב חנן:

"התקשר אלי מוהל: ה"רב חנן, אם תוכל לעשות ברית לילד שגר בשכונה הסמוכה..." שאלתי אותו מיניה וביה: "למה אתה לא עושה את הברית? מצווה הבאה לידך...?" "לא יכול... קח הפרטים", הוא ענה.
לא עובר זמן רב ומתקשר אלי מוהל נוסף. אני שואל: "למה אתה לא עושה את הברית? "לא יכול..." וכך מוהל שלישי... מתקשרים אלי גם מהרבנות...
בקיצור, אני מגיע, מתברר הילד הזה חולה במחלה נגיפית מסוכנת. איך ספרו לי? אחד מהשכונה, לחש לי: "שמעתי שאתה הולך לעשות ברית. זו מצווה, אבל הילד חולה..."
התייעצתי עם רב, ואמר לי לעשות את הברית בסטריליות ובזהירות הנדרשת... זו דוגמא – אמנם קיצונית - של מסירות נפש שנדרשת ממוהל."

"לא פעם באים אלי באמצע הלילה, כשהמוהל נמצא בעיר מרוחקת. "הילד מדמם, תעשה טובה תטפל ותחבוש אותו". או משפחה שהתינוק שלהם אחרי ברית והם מתארחים באיזור בשבת. מוותרים על הנוחות, ועושים מה שצריך בכל עת."


הרב חנן כוחנובסקי עם עוד פציינט מרוצה

לב יהודי ער

"אני שמח לראות שעמ"י שומר על הברית שתהיה בזמן, אנשים מוכנים להוציא הרבה הוצאות, כספיות ואחרות, בארץ או בחו"ל, כדי שתהיה הברית באותו יום שכתוב בתורה – ביום השמיני. לפעמים אני אומר שהילד קצת צהוב ומתווכחים איתי, חשוב להם דווקא ביום השמיני. כמו שהרבי אומר, לב יהודי ער לענייני קדושה. אני שואל: "אתה דתי?" – "לא!", מגיעה התשובה. אבל הוא רוצה ברית לילד כדת וכהלכה. אני רואה את זה כל יום, כמו שכתוב 'שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב'. אתה רואה את עם ישראל, כמה הם רוצים ושמחים במצווה, זה מדהים.

"ב"ה שהולכים למוהלים מוסמכים ולא לכל מיני רופאים, כמו שיש לאחרונה "מילה ללא כאב" מילה כזאת, ומילה אחרת, או "מילה טובה". עמ"י דבקים במטרה, ואפילו אלו שלכאורה לא הכי קרובים ליהדות, מעוניינים במצווה בדיוק כמו שעשו לאבא ולסבא של התינוק.
אנו מצדנו חשוב שנעודד את המקורבים לחפש דווקא מוהלים מוסמכים.

"מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ!