הרב משה מרינובסקי

בין שלל החומרים העשירים העומדים לרשות הציבור בפורטל חב"ד למקורבים, חב"ד.אורג, המכיל שפע של מאמרים, כתבות, שיעורי תורה והרצאות מוקלטות במגוון רחב מאד של נושאים, קיים כבר כמעט עשור מדור ייחודי המתמקד בנושא אחד: מה ניתן ללמוד מהחיות בעבודת ה'.

בשבוע של פרשת נח, העוסקת בהצלה של "כל החי" מהמבול בתיבת נוח שאירחה את כל סוגי הבהמות והחיות ימים לא מעטים, פנינו למי שערך את המדור הייחודי, הרב מנחם מענדל אלישביץ, וביקשנו לשמוע מה עומד מאחורי הפרויקט שהגה, מה הוא מכיל ומה בעצם עלינו כבני אדם ללמוד מחיות הארץ.

הרב אלישביץ הוא אברך צעיר, למדן וידען מופלג, המכהן כשליח בכרמיאל לצד חותנו השליח הראשי והוותיק בעיר הרב יוסף ריבקין. בשעתו ביצע הרב אלישביץ שורה של פרויקטים מיוחדים עבור חב"ד.אורג ויום אחד התבקש לכתוב ולבנות את המדור הייחודי העוסק במה שאפשר וצריך ללמוד מהחיות השונות.

איך עלה הרעיון?

הרב אלישביץ: "עצם העיסוק במגוון רחב מאוד של נושאים הוא אחד המאפיינים הבולטים של חב"ד.אורג. ששם לו למטרה להביא דברי תורה וחסידות ושפע של מידע יהודי לציבור רחב ומגוון ביותר וכדי להשיג את המטרה הזו, הוא אכן מכיל ים של חומרים משובחים. לגבי המדור הזה בפרט, הרעיון בא מהשטח, מציבור הקוראים.

"יום אחד מנהל ערוץ התוכן, הרב שניאור זלמן שמוטקין, קיבל פניה מגברת אחת מאנשי המגבית היהודית המאוחדת (UJA) במדינת קונטיקט בארה"ב שבה ביקשה לכתוב 'מה היהדות אומרת על החיות'. הרב שמוטקין הטיל עלי את המלאכה ובסופו של דבר זה מוגש בתור מדריך להורים וילדים המבקרים בגן חיות. אבל בעוד שמדריכים אחרים עוסקים בהיבט הזואולוגי של הדברים, אנחנו מספקים חומר שנועד להפוך את הביקור בגן חיות, או התעניינות בחיות בכלל, לחוויה חינוכית עם טעם ותוכן יהודי-חסידי.

"חשוב לציין כבר בתחילת הדברים שכל העניין לא נוצר בחלל ריק. כידוע, עוד בימי הרבי הריי"צ נ"ע יצא לאור על-ידי ה'מרכז לענייני חינוך' ירחון מיוחד לילדים שהופיע בשתי שפות – 'שמועסן מיט קינדער און יוגנט' באידיש ו'טאקס אנד טיילס' באנגלית. מאוחר יותר הופיע הירחון גם בעברית כ'שיחות לנוער' וגם בשפות נוספות, וכפי שכולנו יודעים אחד המדורים הקבועים בגיליון הוא 'נפלאות הטבע'.

"השמועה אומרת כי את המדור הזה כתב עורך הגיליון, המזכיר הרב ניסן מינדל ע"ה, ביוזמתו והוראתו המפורשת של הרבי הריי"צ נ"ע שהורה להגיש לילדים ולנוער מידע על נושאים שונים בטבע לצד מסרים חינוכיים. כך שכבר בתחילת המלאכה, ידענו שאנחנו צועדים בדרך סלולה. ואכן, במסגרת העבודה על הפרויקט עשינו שימוש באותם מאמרים ב'נפלאות הטבע' שעוסקים בחיות שונות וכמובן במסרים החינוכיים שהם מכילים".

 מסרים ולקחים

אם כן, החומר מבוסס על 'נפלאות הטבע'?

"רק חלקו ורק במידה מסוימת. ראשית, מאז ש'נפלאות הטבע' נכתבו ונתפרסמו, לפני עשרות שנים, המדע התפתח וגילה דברים רבים נוספים גם לגבי בעלי החיים וכדי שהמידע יהיה מעודכן ומלא, הוספתי פרטים מתוך אנציקלופדיות שונות.

"שנית, וזה העיקר, מלבד הדברים שליקטנו מ'נפלאות הטבע', עשינו ליקוט, עיבוד והגשה של חומר רב ממקורות תורניים וחסידיים על המסרים והלקחים שעלינו להפיק וללמוד מהחיות".

יש אכן חומר רב במקורות היהדות והחסידות בנושא?

"בוודאי. זה מתחיל מפסוקים מפורשים כמו 'מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו' (איוב לה, יא) או 'לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם' (משלי ו, ו), ממשיך במשנה המפורסמת (אבות פרק ה): 'יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים' ומאמר חז"ל הידוע: 'אמר רבי יוחנן: אלמלא לא ניתנה תורה, היינו למדין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה. דרך ארץ מתרנגול (עירובין ק, ב)'.

"ויש דבר מעניין שמדגיש את ייחודה של הגישה החסידית לנושא. אומרים בשם אחד הגדולים הלא חסידיים שדברי רבי יוחנן אלו נאמרו אילו לא ניתנה התורה, אבל לאחר שזכינו והתורה כן ניתנה, אין צורך ללמוד את כל הדברים הללו מבעלי חיים טמאים ומאוסים ועלינו ללמוד אותם מהוראות התורה.

"לכאורה, ווארט נאה ומתקבל, אבל מסתבר שהגישה החסידית שונה לגמרי. ראו מה כותב בנושא זה אדמו"ר הצמח-צדק (אור התורה ויקרא ח"א עמ' רלח) ביחס למאמר חז"ל 'דרך ארץ קדמה לתורה': 'הגם שאין ציווי על זה, אבל העניין הוא שזהו רצון ה' ממש רק שנתלבש בדרכי וטבע הנהגת בני אדם וכמו שנתלבש הצניעות אפילו בחתול שאין בו שייכות מצוה ועבירה בשביל שילמדו ממנו בני אדם הצניעות, כמו כן ענין פרקי דרך ארץ, הוא מה שנתלבש בטבע וסדר הנהגת בני אדם, ואם כן אף שאין מצווים על זה בפירוש הוא רצון ה' כמו שאלמלא ניתנה תורה למדנו צניעות'.

"בהמשך מביא אדמו"ר ה'צמח צדק' מספר 'תורת חיים': 'שהקב"ה נתן טבע ... הצניעות לחתול ... כדי שילמדו מהם בני אדם לעשות כן וזה שאמר מלפנו מבהמת ארץ שהוא ית' מלמד אותנו מוסר מן הבהמות'.

"ומעניין שדברים דומים מופיעים במלבי"ם על הפסוק 'לך אל נמלה עצל': 'כל כחות מעשה בראשית נטועים בנפש האדם, וכל כח ומדה שימצא האדם במין ומין מבעלי חיים, ידע כי כן נמצא גם בנפשו, והרבה מדות יש בבעלי חיים שאינם צריכים להם לצורך חיותם, וה' הטביע בם מדה זו שילמד האדם ממנה לעשות כן'.

"ואפשר להצביע על מקור קדום לגישה הזו – הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות בה נאמר, בין השאר: 'דע שהקדמונים חקרו חקירה נפלאה כפי ידיעתם וטוב שכלם, והתאמת אצלם שכל נמצא מוכרח להיות לו תכלית שלמענה היתה מציאותו, כי אין שום דבר שמציאותו לבטלה, וכאשר התאמתה אצלם הנקודה הכללית הזו ניגשו לפרטי כל המציאות לדעת תכלית כל מין ומין, וראו שכל נמצא מלאכותי מטרתו ידועה ואין צורך לכך חקירה, כי אין האומן עושה כלי אלא אחרי שנצטיירה במחשבתו תכליתו....

'אבל מה שהמציאה אותו האומנות האלקית והחכמה הטבעית כגון מיני הפירות ומיני העשבים ומיני המתכות ומיני האבנים ומיני בעלי חיים, יש מהן שאפשר להשיג תכליתו בחקירה מועטת, ויש שתכליתו נישגת בחקירה מרובה, ויש שתכליתו עמוקה ונסתרת עד שלא תיוודע כלל זולתי אם נודעה בחזון או בידיעת הנסתרות, אבל בחקירה מדעית אין הדבר אפשרי, לפי שאין ביכולת האדם לחקור ולדעת מדוע המציא הטבע מן הנמלים בכנפים ומהם בלי כנפים, וכן מדוע המציא תולע מרבה רגלים, ואחר פחות רגלים ממנו, ומה תכלית התולעת הזו והנמלה הזו. אבל דברים שהם יותר גדולים מאלה ופעולתם גלויה יותר הנה בידיעת תכליתם חלוקים אנשי המדע, כל מי שהוא מלומד יותר ושקדן יותר ובעל תבונה זכה ידע התכלית יותר. ולפיכך כאשר נתן ה' חכמה לשלמה כמו שהבטיחו ידע מתכלית הדברים הללו מה שאפשר לאדם לדעת בהיות אדם, ודבר על תכלית האילנות והעשבים ומיני בעלי החיים, אמר הכתוב וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון עד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים, והיתה זו הוכחה שיש בו כח אלקי, ואמר אחר זה ויבואו כל העמים לשמוע את חכמת שלמה. אך כלל הדברים כל הנמצאים תחת גלגל הירח לא נמצאו אלא בשביל האדם בלבד, כל בעלי החיים מהם למזונו כגון הצאן והבקר וזולתם, ומהם לתועלת אחרת כגון החמור להעביר עליו מה שלא יוכל להעבירו בידו, והסוסים לעבור בהם דרך רחוקה בזמן קצר. ומהם מינים שאין אנו יודעים תועלתם ויש בהם תועלת לאדם שאינו יודע אותה. וכך הפירות מהם למזונו ומהם לרפא תחלואיו, וכך העשבים, וכך כל המינים. וכל מה שתמצא מבעלי החיים והצמחים שאין בו תועלת ואינו מזין לפי דעתך הרי זה מחוסר ידיעתינו, ומוכרח שיש לכל עשב ולכל פרי ולכל מיני בעלי החיים מהפיל עד התולעת איזו תועלת לאדם, והראיה לזה שבכל דור ודור מתגלים תועליות עשבים ומיני פירות מה שלא נתגלה למי שהיה קודם, ומפיקים מהם תועליות רבות, ואין ביכולת אדם להקיף תועליות כלל צמחי הארץ, אבל הדבר מתגלה על ידי הנסיונות במשך הדורות'.

"אגב, העיסוק בנושא הביא אותי לשים לב לדיוק הלשון של אדמו"ר הזקן בתחילת השולחן ערוך שלו (סימן ד במהדורא בתרא) בנושא הצניעות. רבנו הזקן כותב: 'מדת הצניעות שיבח הכתוב במקומות רבות וחכמים צוו בה לכל אדם להיות צנוע בכל אורחותיו ולא להתנהג בפריצות אפילו שלא בפני הבריות'.

"כמקור למילים 'מדת הצניעות' מופיע הציון עירובין ק, ע"ב, שם נמצאים דברי חז"ל 'אלמלא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול'.

"ונשאלת השאלה: אם חז"ל קבעו את מידת הצניעות כחובה, למאי נפקא-מינה שאם לא ניתנה היינו למדים על כך מחתול?

"אבל לפי דברי הצמח-צדק, מובן שיש חשיבות יתירה למידות טובות כאלו שהקב"ה הטביע בטבע הבריאה, ו'אף שאין מצווים על זה בפירוש הוא רצון ה''.

"ואם כן, אדמו"ר הזקן רומז כאן לשלוש דרגות בנושא הצניעות: 

"תחילה הוא מדבר על 'מידת הצניעות', כלומר צניעות טבעית בפני הזולת ומדברי הגמרא בעירובין לומדים שזה רצון ה'.

"הדרגה הנעלית יותר היא 'שיבח הכתוב' – התורה מלמדת כי המידה הטבעית הזו היא משובחת ויש לה יתרון על הנהגות בדרך ארץ שלא נזכרו בתורה.

"והשלב השלישי הוא 'וחכמים צוו בה'. עכשיו זו כבר לא רק מידת דרך ארץ טבעית בלבד אלא ציווי, והציווי כולל גם להיות צנוע אפילו שלא בפני הבריות, מפני הנוכחות של הקב"ה".

המשך הראיון המרתק – השבוע בשבועון 'כפר חב"ד'. לצד המגזין הגדוש בתכנים חסידיים, מצורפים שני מוספים: 'משפחה חסידית' לנשים ו'קינדרלאך' לילדים. הצטרפו עוד היום למשפחת המנויים.