מערכת COL
|
יום ב' חשוון ה׳תשע״ז
03.11.2016
תיבת נח – תובנה לחירות ושלווה ● רבקה ערנטרוי
מה היה כח החיים בתיבת נח שהביא לה חירות ושלווה, וכיצד ניתן ליישם זאת בחיים האישיים? ● הגיגים לפרשת נח עפ"י תורת חיים לאדמו"ר האמצעי - פרשת נח ועפ"י מאמר הרבי י"ט כסלו תשט"ז, מאת רבקה ערנטרוי הגיגים לפרשת נח
הרי אררט (ויקיפדיה)
רבקה ערנטרוי
מה היה כח החיים בתיבת נח שהביא לה חירות ושלווה, וכיצד ניתן ליישם זאת בחיים האישיים? הגיגים לפרשת נח (עפ"י תורת חיים לאדמו"ר האמצעי - פרשת נח ועפ"י מאמר הרבי (י"ט כסלו תשט"ז לפתגם "לםרבה (מ' סופית) המישרה ולשלום אין קץ")
תיבת נח - תובנה לחרות ושלווה - הכיצד?
מה היווה את כח החיים שהונשם בתיבת נוח והביא לה תנועות של חירות ושלווה ?
כיצד ניתן לעמוד מקרוב על תנועות אלה של חופש ונועם עפ"י ההיבטים הבאים וכיצד נצליח ליישם אותם בחיינו האישיים?
א)יחידיות המבנה של התיבה בשונה משאר ספינות הים:
ב)היחס בינות בעלי החי השונים ששהו בה ושהוא חורג לגמרי מהנורמה הרגילה:
ג)מה היה כיוון ההתקדמות של התיבה ואיזה כח רומם אותה?
ד)משמעות המעורבות של מי התהום בהתרחשות של המבול:
א)ספינות הים מחודדות הן בפינותיהן הקדמיות והאחוריות במגמה לחתוך במים ולסלול נתיב בימים ולהתקדם.
לעומת זאת, היתה התיבה מרובעת וללא חידודים.
לא היו כאן כוחות טבע חיצוניים מנגדים לה וסוחפים ולכן לא נזקקה להתמודד בהם, אך התנהלה מתוך שלווה וחירות עצמיים!
האדם אינו נזקק כאן להתאגרפות או ללשון חידודין בוטה, אך הוא מתנהל אלי החיים מתוך נועם וחירות.
ג)לא היו לתיבה משוטים להכות בגלים, משום שלא נשבה רוח ולא נישאו גלים, ולכן גם לא היה לה תורן ומפרשים לאתגר את הרוח...
היא היתה מרובעת ולא צרה וארוכה, היות ולא חששה מאימת הרוח הסוערת, שתהפוך אותה, שהרי לא נשבו רוחות במבול..
צורתה כאות המ' הסופית (ם)ובאידיש "שלוס מ', - מסמלת תיבה שהיא סתומה ואינה פרוצה אך חתומה ונעולה ויש לה בסיס ותחתית להישען עליו...
הדבר מסמל תנועה של בטח כשאין בכתליה פירצות ואין כוחות חיצוניים עוינים עשויים לדלוף לתוכה לינק מתכולתה ולהשחית בה...
זוהי, למעשה, עמדה של שליטה עצמית... של כבישת היצרים וחוסן שאין עימו מלל סוחף גועש... פורץ ללא מעצורים... (אות המ' הפתוחה מסמלת תנועה של מלל ובטוי שאין עימו רסן ומעצורים והוא חושף פירצות ומניח לאויבים לפרוץ לקרבו ולהביא לו הרס וחורבן, מה שאין כן אות ה'מ הסתומה המתגלמת בתיבת נוח - מבוצרת ומוגנה...
והתשתית למרגלותיה (האנך עליה נשענת המ' הסופית) מגלמת תנועה שהיא מבוססת...עקבית ויציבה שאין בה עורערין ותהפוכות...
ד)התיבה לא נזקקה למלחים כדי להאבק במים ולהפוך בהם, היות ולא השתוללה במבול סערה...
ה)התיבה נישאה בשלווה ע"י המים שנמשכו לארץ מטה מהשמיים..
מים אלה מהוים סמל לאורות של דעת ותבונה מקודשים והמה מביאים את ההתנשאות האמיתית לאדם דווקא ברגעי ההתבוננות במשכל, בשעת לימוד התורה וברגעי התעוררות של תפילה ממעמקים ובכוונה עמוקה, אז - מתרחבים אופקיו והוא רוכש תבונה עמוקה... והוא חש נינוח והוא מרפה מלחציו... ומתחיו פגים והוא מניח רווח לסביבה...
הבינה היא שמשחררת את האדם ממיצרי האגו שלו... ממאוויים לשלוט ולרכוש כוחנות ולמוטט את האחרים ע"מ שיוכל להינשא עליהם...
הבינה האלוקית ברבדיה העמוקים נמשכה לתיבה מהעליונים... ע"י המטר שנמשך מארובות השמים והיא העניקה לעולם החי תחושה של דרור והתאווה האכזרית לטרוף, לשסוע ולהשחית - שבתה!...
הבינה הזו הביאה מעצורים לרוח פולשת, והאיש הנבון לא מתיימר עוד ליצור סביבו כל חיץ עם הזולת ולא ניבט מהצד גאה ויהיר... שותק ונודם בהתנשאות עילאית שחצנית... אך מניח למים העליונים שבו... לתבונה השמימית והרוחנית שפעפעה לקרבו להישתפל אל מי שתחתיו... להתחבר עימו, להקשיב לו... לנסות להתחקות על נקודת ההנחה והמוצא ממנה שואב האדם את היבטיו המוטעים...
והוא נינות...נעים שחי ויחסו מלבב וכובש וכך הוא עשוי להבהיר לאדם את מציאות האמת ולהטות את לבו למוטב...
וכשהוא שוב מוכן לשוב אל עמדתו המקורית, הוא נושא עימו ומרומם את הדמות השבה....
ואכן, לאחר ההפרדה של יום שני בבריאת העולם, בין המים שנישאו השמימה ובין אילו שנקוו בתהום, הדהדה קריאת הבכי והתמרורים של המים התחתונים והמאוכזבים -"מדוע נפלינו"?
והיא נענתה במשוב האלוקי, שהבטיח להם שבעת המבול הם יזדככו ע"י המים השמימיים ויתנשאו ויטהרו כמקווה המטהרת...
ואין לך מנוחה יתרה מזו וחירות של אמת עילאית יותר ושלוות נועם של עושר של אופקים מתרחבים בשל הבינה שנמשכה לתיבה בעת המבול והיא הביאה את התנופה להתעורר ולהביא מהפך בעולם, כשהמרירות של השפל התאוותני - מתמתקת בזריחה של אור אלוקי... שמימי...
ובכך יוכשר העולם לקראת הדרור והחופש האמיתיים שלו באחרית הימים...
בקרוב ממש! אמן!
מה היה כח החיים בתיבת נח שהביא לה חירות ושלווה, וכיצד ניתן ליישם זאת בחיים האישיים? הגיגים לפרשת נח (עפ"י תורת חיים לאדמו"ר האמצעי - פרשת נח ועפ"י מאמר הרבי (י"ט כסלו תשט"ז לפתגם "לםרבה (מ' סופית) המישרה ולשלום אין קץ")
תיבת נח - תובנה לחרות ושלווה - הכיצד?
מה היווה את כח החיים שהונשם בתיבת נוח והביא לה תנועות של חירות ושלווה ?
כיצד ניתן לעמוד מקרוב על תנועות אלה של חופש ונועם עפ"י ההיבטים הבאים וכיצד נצליח ליישם אותם בחיינו האישיים?
א)יחידיות המבנה של התיבה בשונה משאר ספינות הים:
ב)היחס בינות בעלי החי השונים ששהו בה ושהוא חורג לגמרי מהנורמה הרגילה:
ג)מה היה כיוון ההתקדמות של התיבה ואיזה כח רומם אותה?
ד)משמעות המעורבות של מי התהום בהתרחשות של המבול:
א)ספינות הים מחודדות הן בפינותיהן הקדמיות והאחוריות במגמה לחתוך במים ולסלול נתיב בימים ולהתקדם.
לעומת זאת, היתה התיבה מרובעת וללא חידודים.
לא היו כאן כוחות טבע חיצוניים מנגדים לה וסוחפים ולכן לא נזקקה להתמודד בהם, אך התנהלה מתוך שלווה וחירות עצמיים!
האדם אינו נזקק כאן להתאגרפות או ללשון חידודין בוטה, אך הוא מתנהל אלי החיים מתוך נועם וחירות.
ג)לא היו לתיבה משוטים להכות בגלים, משום שלא נשבה רוח ולא נישאו גלים, ולכן גם לא היה לה תורן ומפרשים לאתגר את הרוח...
היא היתה מרובעת ולא צרה וארוכה, היות ולא חששה מאימת הרוח הסוערת, שתהפוך אותה, שהרי לא נשבו רוחות במבול..
צורתה כאות המ' הסופית (ם)ובאידיש "שלוס מ', - מסמלת תיבה שהיא סתומה ואינה פרוצה אך חתומה ונעולה ויש לה בסיס ותחתית להישען עליו...
הדבר מסמל תנועה של בטח כשאין בכתליה פירצות ואין כוחות חיצוניים עוינים עשויים לדלוף לתוכה לינק מתכולתה ולהשחית בה...
זוהי, למעשה, עמדה של שליטה עצמית... של כבישת היצרים וחוסן שאין עימו מלל סוחף גועש... פורץ ללא מעצורים... (אות המ' הפתוחה מסמלת תנועה של מלל ובטוי שאין עימו רסן ומעצורים והוא חושף פירצות ומניח לאויבים לפרוץ לקרבו ולהביא לו הרס וחורבן, מה שאין כן אות ה'מ הסתומה המתגלמת בתיבת נוח - מבוצרת ומוגנה...
והתשתית למרגלותיה (האנך עליה נשענת המ' הסופית) מגלמת תנועה שהיא מבוססת...עקבית ויציבה שאין בה עורערין ותהפוכות...
ד)התיבה לא נזקקה למלחים כדי להאבק במים ולהפוך בהם, היות ולא השתוללה במבול סערה...
ה)התיבה נישאה בשלווה ע"י המים שנמשכו לארץ מטה מהשמיים..
מים אלה מהוים סמל לאורות של דעת ותבונה מקודשים והמה מביאים את ההתנשאות האמיתית לאדם דווקא ברגעי ההתבוננות במשכל, בשעת לימוד התורה וברגעי התעוררות של תפילה ממעמקים ובכוונה עמוקה, אז - מתרחבים אופקיו והוא רוכש תבונה עמוקה... והוא חש נינוח והוא מרפה מלחציו... ומתחיו פגים והוא מניח רווח לסביבה...
הבינה היא שמשחררת את האדם ממיצרי האגו שלו... ממאוויים לשלוט ולרכוש כוחנות ולמוטט את האחרים ע"מ שיוכל להינשא עליהם...
הבינה האלוקית ברבדיה העמוקים נמשכה לתיבה מהעליונים... ע"י המטר שנמשך מארובות השמים והיא העניקה לעולם החי תחושה של דרור והתאווה האכזרית לטרוף, לשסוע ולהשחית - שבתה!...
הבינה הזו הביאה מעצורים לרוח פולשת, והאיש הנבון לא מתיימר עוד ליצור סביבו כל חיץ עם הזולת ולא ניבט מהצד גאה ויהיר... שותק ונודם בהתנשאות עילאית שחצנית... אך מניח למים העליונים שבו... לתבונה השמימית והרוחנית שפעפעה לקרבו להישתפל אל מי שתחתיו... להתחבר עימו, להקשיב לו... לנסות להתחקות על נקודת ההנחה והמוצא ממנה שואב האדם את היבטיו המוטעים...
והוא נינות...נעים שחי ויחסו מלבב וכובש וכך הוא עשוי להבהיר לאדם את מציאות האמת ולהטות את לבו למוטב...
וכשהוא שוב מוכן לשוב אל עמדתו המקורית, הוא נושא עימו ומרומם את הדמות השבה....
ואכן, לאחר ההפרדה של יום שני בבריאת העולם, בין המים שנישאו השמימה ובין אילו שנקוו בתהום, הדהדה קריאת הבכי והתמרורים של המים התחתונים והמאוכזבים -"מדוע נפלינו"?
והיא נענתה במשוב האלוקי, שהבטיח להם שבעת המבול הם יזדככו ע"י המים השמימיים ויתנשאו ויטהרו כמקווה המטהרת...
ואין לך מנוחה יתרה מזו וחירות של אמת עילאית יותר ושלוות נועם של עושר של אופקים מתרחבים בשל הבינה שנמשכה לתיבה בעת המבול והיא הביאה את התנופה להתעורר ולהביא מהפך בעולם, כשהמרירות של השפל התאוותני - מתמתקת בזריחה של אור אלוקי... שמימי...
ובכך יוכשר העולם לקראת הדרור והחופש האמיתיים שלו באחרית הימים...
בקרוב ממש! אמן!
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
