"זהו סוף תשרי. מזג האוויר נפלא, מושלם עבור המשפחה. זכרונות הילדות היקרים שלי ביותר הם, טיול עם המשפחה. לא במקומות מפוארים או יקרים מידי, אלא בדרך כלל במשק חלב מקומי, נהר המיסיסיפי, או בפארק. ההתרגשות היתה – להיות ביחד. עכשיו שזה קרה שוב, זה הפך ליקר עבורנו. במיוחד ביום ההולדת של אבינו – שלום מרדכי הלוי, בכ"ח בתשרי.

ערכנו יחד יש 'טיול' משפחתי. בחלומות הפרועים ביותר לא הייתי חושבת על יעד כזה. במקום ללכת עם אבי הלכנו בתוך בית כלא ברמת אבטחה בינונית. זה היה יום המשפחה. יום שבו מרשים לילדך לבוא לבקר אותך. הייתי נרגשת, וקעי זכרונות ילדות ומחשבות התרוצצו במוחי. חשבתי על ילדותם האבודה של אחי הצעירים.

היו בעיות ועיכובים בכניסה לחדר הביקורים, עד שהותר לנו להכנס. ראינו אותו מעבר למחיצת זכוכית, וכל אחד מהילדים עשה סימנים על נייר כדי 'לדבר' עם אבא. עמדנו ליד המחיצה, והרמתי בכל פעם ילד אחר כדי שהוא יראה אותו.
לבסוף הוא נכנס לחדר. דמעות זלגו מעיניו כשהוא צחק וחיבק כל ילד. כל מה שנשאר לי לדמיין, שהוא יוצא משערי הכלא.

בדיוק אז, הוא כאילו קרא את מחשבותי. "זו רק טעימה קטנה ממה שיהיה בע"ה", אמר. הביטחון שלו היה כל כך חזק, שחשבנו לרגע שהוא חוזר איתנו הביתה.

היום, כ"ח תשרי, הוא יום ההולדת של אבא שלי. לפני שבע שנים חגגנו 50 שלו במהלך המשפט הנורא הזה. ביום ההולדת מזלו של אדם גובר. אנא עשו כל מה שאפשר שמשפחתינו תוכל להתאחד! אנא עשו כל מה שאפשר כדי להפוך את החלום למציאות!

[email protected]

נא לומר בכל יום את הפרק שלו בתהילים, פרק נ"ח:

א לַמְנַצֵּחַ אַל-תַּשְׁחֵת, לְדָוִד מִכְתָּם. ב הַאֻמְנָם--אֵלֶם צֶדֶק, תְּדַבֵּרוּן; מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ, בְּנֵי אָדָם. ג אַף-בְּלֵב, עוֹלֹת תִּפְעָלוּן: בָּאָרֶץ--חֲמַס יְדֵיכֶם, תְּפַלֵּסוּן. ד זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם; תָּעוּ מִבֶּטֶן, דֹּבְרֵי כָזָב. ה חֲמַת-לָמוֹ, כִּדְמוּת חֲמַת-נָחָשׁ; כְּמוֹ-פֶתֶן חֵרֵשׁ, יַאְטֵם אָזְנוֹ. ו אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע, לְקוֹל מְלַחֲשִׁים; חוֹבֵר חֲבָרִים מְחֻכָּם. ז אֱלֹהִים--הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ; מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים, נְתֹץ יְהוָה. ח יִמָּאֲסוּ כְמוֹ-מַיִם, יִתְהַלְּכוּ-לָמוֹ; יִדְרֹךְ חִצָּו, כְּמוֹ יִתְמֹלָלוּ. ט כְּמוֹ שַׁבְּלוּל, תֶּמֶס יַהֲלֹךְ; נֵפֶל אֵשֶׁת, בַּל-חָזוּ שָׁמֶשׁ. י בְּטֶרֶם, יָבִינוּ סִּירֹתֵכֶם אָטָד; כְּמוֹ-חַי כְּמוֹ-חָרוֹן, יִשְׂעָרֶנּוּ. יא יִשְׂמַח צַדִּיק, כִּי-חָזָה נָקָם; פְּעָמָיו יִרְחַץ, בְּדַם הָרָשָׁע. יב וְיֹאמַר אָדָם, אַךְ-פְּרִי לַצַּדִּיק; אַךְ יֵשׁ-אֱלֹהִים, שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ.