קהל האורחים העצום המסתופף בימים אלו בחצרות קדשנו, גדש בהמוניו את ההיכל הגדול של ישיבת "אהלי תורה" בעת ההתוועדות הנדירה עם מזכירו של הרבי ומי שזכה להתמנות על-ידי הרבי לעמוד בראש ה'מרכז לענייני חינוך', 'קה"ת' ו'מחנה ישראל', הרה"ח ר' חיים יהודה קרינסקי, שהתקיימה ע"י 'ועד תלמידי התמימים העולמי'.

במשך כשלוש שעות התוועד הרב קרינסקי ושיתף את האורחים ברגעים שזכה לראות ולשמוע בקודש פנימה, במהלך אלפי השעות בהן זכה לשהות לבדו במחיצת קדשו של אבינו רוענו, עורר  וחיזק על החשיבות בייקור כל רגע ודקה של השהות בד' אמותיו הקדושות, העברת החבילות שקיפלו ומה שספגו במהלך החודש גם לכל הסביבה, והתחזקות בלימוד התורה בהתמדה ושקידה ובשמירת הסדרים.

לראות ולהראות

את ההתוועדות פתח הרב קרינסקי כשהוא מזכיר את היחס המיוחד שהעניק הרבי לשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", ואת הקדושה שאינה זזה ממקומה ב770, בזאל, בחדרו הק' של הרבי, ובספריית אגודת חסידי חב"ד.

"מכאן יוצאת אורה לכל העולם כולו", אמר הרב קרינסקי, "וממילא, במהלך הימים שנמצאים פה,  כשרואים את מרכז ליובאוויטש, את המקום ממנו פעל הרבי, זוכים "לראות", בד בבד עם הציפיה והכיסופים העזים בקרבו של כל חסיד לזכות ולראות בגשמיות.

"לבד זאת", הוסיף, "מובן ופשוט שכל חסיד זוכה 'ליראות', שהרבי יראה אותו, והוא יחוש בכך, בעיקר בשעה שזוכים להכנס לציון הקדוש".

הרב קרינסקי חזר על שיחה של הרבי בה הוא מבאר את עומק עניין יום הכיפורים, בו ניתנו הלוחות השניות, המסמלות את עבודת הבעלי תשובה, ומדוע אמר לו הקב"ה "ישר כחך ששברת", ואחר תיאר בצבעים חיים את שנותיו כבחור ב770 ואת היחס המיוחד שהעניק הרבי לבחורים, כשהרב קרינסקי זוכה לקירוב מיוחד, בשל היותו נער צעיר שנשלח מרחוק ללמוד בחצר הרבי הריי"צ.

"בשנים הראשונות", תיאר, "אירע לא פעם שהרבי נכנס בשעת סדר חסידות לזאל, לראות מי נמצא ב'סדר חסידות'. הרבי עבר בבית המדרש, והביט על הנעשה.

"כן היה גם בלילות השבת של חודשי החורף, כשהתפללו בבית הכנסת 'קבלת שבת'. לאחר התפילה היו יושבים התלמידים המבוגרים ולומדים חסידות, הרבי כבר התפלל קבלת שבת, נכנס לחדרו הק', ולפעמים היה יוצא פתאום ועובר דרך בית המדרש בכדי לראות מי נוכח.

"למדתי אז בחברותא עם הרב יואל כהן, המבוגר ממני בכשלוש שנים. הוא הגיע לכאן כשבועיים אחר ההסתלקות של הרבי הריי"צ, ומיד כשהגיע נוצר קשר טוב ביננו, הוא היה כותב את ה'הנחות', ואני הייתי מתקתק, ביום ובלילה. עכ"פ למדנו ביחד ולא פעם הרבי הביט על כל התלמידים באותה שעה".

מי הדעת הטהור

"בהזדמנות מסוימת", שיתף הרב קרינסקי, "הזמין הרבי לערך חמשה עשר בחורים מה'זאל', וביקש שכל אחד יכנס ל'יחידות' בפרטיות. הרבי שאל את התלמיד מה הוא לומד בנגלה ובחסידות, ובמדה והרבי יציע לו ללמוד עניין בנגלה וכן עניין בחסידות, מחוץ לסדרי הישיבה, האם התלמיד יציית לזה.

"אני למדתי עדיין בישיבה שברחוב בדפורד, בשונה משאר התלמידים, שכבר למדו ב'זאל'. איני יודע מדוע, אבל הרבי הזמין גם אותי, שאל אותי כנ"ל, ונתן לי מה ללמוד בנגלה ובחסידות.

"הרבי קירב את התלמידים ממש כאב לבניו, באהבה, בחיבה, בחיוך, בסבר פנים יפות. אי אפשר לתאר את זה.

"באותן שנים, היו זמנים בהם התלמידים לא ידעו מה קורה בעולם כלל, נמצאים בארה"ב, בניו-יורק, ועם זאת ממש היינו מנותקים מהנעשה בעולם, ממש צללנו במי הדעת הטהור".

יתיר מבחיוהי

"בשעה שחושבים על התקופה ההיא, זה מחמם את הלב והמוח, וממש מחיה נפשות. אי אפשר לתאר את הרגש שהרבי הטביע בנו. באמת, אני סבור שגם עתה זה כך. צריכים לדעת שגם היום הרבי עמנו, ו"יתיר מבחיוהי".

"זכורני, שבתקופה שלאחר הסתלקות הרבי הקודם, הרבי היה מדבר על כך ש"יתיר מבחיוהי".

" - אהבתי את הרבי הקודם, התקשרתי אליו, ונכנסתי מספר פעמים להתוועדויות אצלו (בפעם הראשונה הייתה זו הרבנית חיה מושקא שהכניסה אותי אל ההתוועדות).

"בכיתי כילד קטן בעת ההסתלקות. כולנו היינו מקושרים אליו, ורק להביט על פניו הק', על הזיו הניבט מהם היה משהו מיוחד מאוד שאין לתאר.

"ועם זאת, חשבנו, מדוע הרבי מדבר כל כך על "יתיר מבחיוהי", הרי יש לנו את הרבי?

"אבל לאחר ג' תמוז, הרגשנו מהו העניין של "יתיר מבחיוהי", ושמוכרחים אנו ללמוד ולהעמיק בכך, ולהכנס אל הציון.

"רואים היום תופעה מופלאה - אנשים רבים שבאים להתפלל בציון, אפילו נכרים, ומתפללים עם רגש, והם מספרים שהם מקבלים ישועות!

"בעניין של נסיעה לציון, היו כמה חסידים שכתבו לרבי שרוצים לנסוע לקבר כזה או אחר, והרבי שאל אותם: הייתם על ציון הרבי?

"הרבי סבר שכל ישועה הדרושה בגשמיות וברוחניות, יכולים לקבל על ציון הרבי שלנו. זה מחזק, ורואים - ואני רואה את זה גם כן בעבודות השונות שזכיתי לעסוק בהם - שאם מבקשים מהרבי סיוע, עצה, וכל מה שצריכים; אם מאמינים ויודעים שהרבי מקשיב; רואים את ברכותיו הק'.

"בשמחת תורה תש"י הרבי התוועד בזאל, והיו שם כמה עשרות אנשים. אחד מהם, היה צריך עניין מיוחד, והרבי אמר לו: אתה תיוושע. אבל, צריך אתה להאמין יותר"...

שעשה לי נס...

הרב קרינסקי שיתף את המוני המשתתפים גם ברגעים נדירים ומיוחדים שחוה במחיצת הרבי באהל הק', ואף ברגעים בהם היו שערי בית החיים נעולים, השבת התקרבה, ולא היה לו כל מה לעשות. עד שלפתע עלה בדעתו להרים את השער  מציריו, ואזי ראה שהרבי מרים את השער יחד עמו...

למחרת, אמר הרבי בהתוועדות כי הרב קרינסקי יאמר לחיים, והוסיף שבלעדיו לא הייתה התוועדות.

הרב קרינסקי אף תיאר רגעים בהם נשרף זקנו וגופו מתנור החימום ששימש את הרבי באהל הק', על הליווי של הרבי באותם רגעים ובהמשך, על ברכת הרבי שלא יוותר שום רושם, ועל הפעם הבאה בה נסע עם הרבי לציון, אזי הורה לו הרבי לברך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה".

"באמת", אומר הרב קרינסקי, "כל אחד מאתנו צריך לברך במקום זה "ברוך שעשה לי נס", שכן זהו המקום בו מתרחשים כל הנסים"...

הרב קרינסקי אף שיתף בזכרונות מיוחדים מהסתלקות הרבנית, בו' תשרי תשכ"ה, ובהנהגות הרבי באותם ימים.

קרויים בנים

במהלך ההתוועדות, דיבר הרב קרינסקי על הדרישה החוזרת ונשנית של הרבי מתלמידי הישיבה לשבת וללמוד בהתמדה ושקידה ותוך הקפדה על שמירת הסדרים. "השנים שלכם", אמר, "הם פשוט 'געשמאק'. אין "ריחיים על צווארכם". אני זוכר שהרבי אמר לתלמידים שמגיע זמן לאחר החתונה, שהרבי כינהו "ריחיים על צווארו", יש לו בית ומשפחה, שליחות, ואזי כבר קשה ללמוד לאורך כל שעות היום.

"אתם, פשוט חיים חיים אמתיים. אל תאבדו את ההזדמנות הזו. דעו, שמי שלומד טוב מצליח עוד יותר גם בענייני חוץ, בהם צריך להתעסק כרצון קדשו של הרבי".

הרב קרינסקי ציין לשבח את העובדה שהאורחים קיימו את הוראת הרבי ותביעתו הק' מכל חסיד וחסיד, ותרמו לקופת "קרן השנה" כנגד כל אחד ואחד מימי השנה, ותיאר את היחס המיוחד שהיה לכך מהרבי.

"אתם הבנים של הרבי. אני זוכר מכתב מהרבי הקודם, יש לי אותו, ועל אחת כמה וכמה שכן הם הדברים אצל הרבי: "התלמידים שלנו, אנו קוראים בנים. וכשהגיעו לעונת השידוכים, אנחנו המחותנים". הרבי מייקר ואוהב כל אחד ואחד מכם ממש כבנים, ורוצה ומבקש מכם שתגדלו כחסידישע בחורים, חסידישע שלוחים.

"אין לי מילים כיצד להביע את זה. האהבה של הרבי אליכם, היא בלי שיעור. לרבי ולרבנית לא היו ילדים, אבל היו מייקרים את כל החסידים, ובפרט את התלמידים.

"זכיתם, ואתם צריכים לדעת זאת, ולהתבונן בכך. יש בזה גם אחריות. אם שליח זה "שלוחו של אדם כמותו", אזי בן ובת, זה פשוט "עצם ובשר מבשרו". אצל הרבי אין הגזמות. כך הוא הדבר".

הרב קרינסקי אף שיתף ברגעים מיוחדים ובעניינים שזכה לשמוע מהרבי בקשר עם "משפט הספרים", לפני שלושים שנה.

בסיום ההתוועדות תיאר הרב קרינסקי ברגש רב את השיחה המרטיטה שנשא הרבי אודות "ישר כחך ששברת", וההתמסרות של נשיא הדור לכל אחד ואחד מצאן מרעיתו, והתוועד על כך שכל אחד מן האורחים יעביר גם לבני משפחתו וסביבתו את מה שספג ויספוג במהלך החודש אצל הרבי.