מרתק: האו"ם החסידי שהרבי הקים בכדי לבטל החלטות האו"ם
בחג הסוכות ה'תשל"א, במלאות 25 שנה להקמת האו"ם, התקיימה העצרת והאסיפה השנתית של כלל הנציגים, כאשר בתוכנית היה (כמידי שנה, ומאז ועד היום לא השתנה מאומה) להעביר שורה של החלטות כנגד עם ישראל וארץ ישראל.
מנהיג ישראל ונשיאו, נערך למלחמה רוחנית כנגד הרשע והרוע, ובשורה של פעולות שמיימיות ודברות קודש, פעל להכניע את מלכות הרשעה, כפי שניתן לקרוא ביומנים מאותה תקופה.
בהשגחה פרטית מופלאה, יצאו לאור בימים אלו 'קונטרסים' של 'התוועדות' מבית ההו"ל של ועד הנחות בלה"ק, ובהם השיחות של הרבי אודות הקמת האו"ם החסידי, כאלטרנטיבה ותחליף לאו"ם של אומות העולם, וכידוע מה שהתבטא הרבי כמ"פ שכיון שזה באותה עיר שבה דר ופועל נשיא דורנו, הרי שיש חשיבות ומשמעות יתירה למעשים אלו.
דברי צדיקים חיים וקיימים לעד, וכיון שבימים אלו שוב נשמעים דיבורים בסגנון זה של היפך שבחן של ישראל מצד "חרפו אויביך" של האו"ם והמוסדות הקשורים אליו, אנ"ש ותלמידי התמימים בוודאי יראו חובה לעצמם ללמוד ולשנן את הדברים, ובפעולה רוחנית זו בודאי יפעלו להגביר את צד הקדושה על צד ההיפך.
*
משיחת יום ב' דחג הסוכות:
"כאשר רואים שישנו כינוס של אומות העולם – הנה לכל לראש צריכים בני ישראל לערוך כינוס של קדושה, ועי"ז יהפכו את כל ה"יו-ען" לטובה. לכל לראש יש להתאסף בסמיכות לכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, ובפרט ששם מתאספים יהודים מכל קצוי תבל, מכל המקומות של שבעים האומות, ולעסוק בתפלה ובתורה, ולדבר אודות עשיית דברים טובים, עניני חג הסוכות וכו'. וכמו"כ צריכים לערוך כינוסים של בנ"י גם בחוץ לארץ, ובפרט בעיר זו שבה נערך הכינוס של הלעו"ז".
"וזהו גם אחד הטעמים העיקריים להתוועדות זו – כדי לפרסם ענין זה ברבים, ומה גם שבהתוועדות זו עצמה מתאספים יהודים מכו"כ ארצות של אומות העולם, כדי לשמוע דברי תורה – מדברי רבותינו נשיאינו, מתושבע"פ ועד לתושב"כ, תורת משה רבינו, ובמיוחד – המאמר ד"ה הללו את ה' כל גוים, שבו מדובר גם אודות הקרבת שבעים הפרים בחג הסוכות, שזהו מאמר של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, וגם מרבותינו נשיאינו שלאחריהם... ועי"ז יפעלו הענין ד"הללו את ה' כל גוים", ויראו שכל ההשפעות שלהם נמשכים ע"י בנ"י; כבר הגיע הזמן שגוים יכולים לדעת בבירור שכל הענינים שיש להם הרי הם בגלל בנ"י, ולכן צריכים להיות בטלים אל בנ"י, ולדבר אודותם רק דברים טובים; ויה"ר שיהודים לא יקלקלו זאת ע"י הנהגה בלתי מתאימה".
"וענין זה קשור עם הכינוס של צא"ח, שייערך כאן לאחרי השבת, ולא רק כינוס של אנשים, אלא גם – כהחידוש בשנה זו – כינוס של נשים. שבו ידברו אודות ענינים טובים ופעולות טובות כו', ובפרט שבכינוס זה ישתתפו יהודים שבאים מהמקומות של "כל גוים .. כל האומים", כך, שיהי' זה לעומת הכינוס של באי-כח כל שבעים האומות, וע"י הכינוס של בנ"י (כאן ובכל מקום שבו יתכנסו בנ"י) יבטלו את הכינוס של הגוים, ויאמרו להקב"ה: ראה החילוק ביניהם... בכינוס זה מדברים ענינים טובים וכו', וראה מה מדברים בכינוס שלהם!...
[הרבי ביקש מהרב חודקוב למסור להנהלת צא"ח שבעת הכינוס, יתייחסו לכל אחד מהדוברים לא רק בתור "נציג" ממדינתו, אלא בתור "בעל הבית", ויכריזו, שעתה ידבר הבעה"ב של מדינה פלונית].
*
בליל שמע"צ לפני ההקפה הרביעית, ציוה הרבי לגבאי הרב משה פינחס הכהן כ"ץ להכריז: ע"פ מש"נ (האזינו לב, ח) ״יצב גבולות עמים למספר בני ישראל״ – יכבדו בהקפה זו את אלו שיתמנו ע"פ תורה (להיותם רבנים או ראשי-ישיבות) בתור "בעלי-בתים" על מדינות העולם. [אלו שנקראו היו]:
הרב חיים שלום סגל – ארץ הקודש.
הרב יהודה קולאשר – רוסי'.
הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב – המדינות הלטביות ופינלנד.
הרש״ג – מצרים (כיון שביקר שם עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ).
הרב שמואל לויטין – ארצות-הברית.
הרב יוסף גולדברג – צרפת.
הרב בן-ציון שם-טוב – אנגלי'.
הרב בנימין אליהו גורודצקי – שאר מדינות אירופה.
הרב אבא פליסקין – אוסטרלי'.
הרב צבי הירש חיטריק – ברזיל.
הרב יצחק ידגר – עירק.
הרב זכרי׳ גורי – תימן.
הרב אברהם יצחק גליק – גרמני'.
הרב יוסף ווינברג – דרום-אפריקה.
הרב שמואל חפר – הונגרי'.
הרב רפאל טאוויל – ארגנטינה.
הרב יצחק הענדל – קנדה.
הרב יהודה לייב רסקין – מרוקו וטוניס.
הרב אברהם אזדבא – דנמרק.
הרב זלמן אבלסקי – רומני'.
הרב משה פנחס כץ – פולין.
לאחר שכיבדו את כל חברי האו"ם... בספרי תורה, החלו לנגן בעוז "עוצו עיצה ותופר", והרבי רקד בשמחה גדולה מאוד, ועודד בחוזקה את כל הקהל הגדול. בזכרון המשתתפים חקוקה אותה הקפה והשמחה ששררה בה, בתור משהו נדיר ויוצא דופן גם במושגים של שמע"צ ושמח"ת בכל השנים כולם.
בסעודת החג בליל שמיני עצרת, שאל א' האורחים (הר"ר יעקב הכהן כ"ץ) את הרבי, מהו ענין ה"בעלי בתים" שמינה בתור באי-כח על המדינות ("אייגענע יו-ען")? תשובת הרבי היתה: אילו הייתי סבור לעשות בדיחה ("אויב איך וואלט געמיינט א דז'שאוק") – לא הייתי מורה להוציא ספרי תורה ("וואלט איך ניט געהייסן ארויסנעמען ספר תורה'ס").
למחרת (ביום שמע"צ לפני תפילת מנחה) ניגשו אל הרבי ה"בעלי-בתים" של ארבעת המדינות הגדולות (רוסי', אנגלי׳, צרפת וארה״ב) ושל אה"ק, ומסרו לו את החלטתם – שבכח זה שהתמנו כבעלי-בתים של המדינות, ממנים הם את הרבי כ״בעל הבית על העולם״.
*
בעת התוועדות ליל שמחת תורה קודם הקפות, קרא הרבי לבעלי-הבתים של ארבע המעצמות הגדולות (באמרו: "וואו זיינען מיינע ביג פאר"), ונתן להם משקה לחלק בין המסובים. וכן נתן משקה לבעה"ב של ארץ ישראל לחלק בין המסובים, באמרו, שיקויים מ"ש "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". ואח"כ נתן לו גם את המזונות עבור העזרת-נשים.
ואח"כ אמר: לאחרי המעצמות הגדולות באים כל שאר המדינות. והורה שהבעלי-בתים של כל שאר המדינות יאמרו "לחיים".
ואח"כ עמד מלא קומתו ואמר:
הסדר הוא, שלאחרי שישנם נציגי כל המדינות, ה"טשערמאן" (יושב ראש) וכו', עורכים "הצבעה", וכאשר ההצבעה היא באופן שכולם בלי יוצא מן הכלל ("יונאנימעס") מחליטים פה אחד, אזי כן יקום.
ובכן: יחליטו עכשיו כולם יחד שעם ישראל אמת, התורה אמת, "וה' אלקים אמת", "ואמת הוי' לעולם", היינו, שכל העולם כולו צריך להתנהג ע"פ תורת אמת. וכל אלו שמסכימים על זה, יאמרו כולם ביחד "לחיים"!
[לאחרי שכולם אמרו "לחיים", התחיל הרבי לנגן ניגון שמח, ואח"כ אמר (בעמידה)]:
הסדר הוא, שלאחרי שהם גומרים את ההצבעה וההחלטה כו', הולכים הם ל"תיאטרון". וכיון שכך נהוג אצלם, הנה מסתמא יש לזה איזה מקום ושרש בקדושה. וכיון שמעמד זה הוא "לעומת" האסיפה שלהם, צריך להיות גם כאן עד"ז. (וסיים בבת-שחוק:) וכיון שלא שייך ללכת ל"תיאטרון", נוסף לכך שאין זמן עבור ענין כזה וכו' – יעשה מישהו עכשיו "קוליע", ובכך יצאו י"ח ענין ה"תיאטרון"!...
[הבעה"ב של מדינת אנגלי' הרב"צ שם-טוב עשה "קוליע", והרבי אמר לו, שבזה יוציא י"ח את כל העולם כולו. ואח"כ אמר (בעמידה)]:
לכאורה אינו מובן: מהו הצורך בכל סדר ההצבעה של נציגי המעצמות הגדולות וכל שאר המדינות, וענין ה"תיאטרון" כו', בגלל ש"רגשו גוים ולאומים יהגו" – הרי הקב"ה קבע את חג הסוכות שבו מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם, ובדרך ממילא מתבטלים שבעים השרים לגבי בנ"י?!
והמענה על זה – כמ"ש בקאפיטל הנ"ל גופא, שהקב"ה אומר "שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ":
לכאורה, כיון ש"רגשו גוים ולאומים יהגו .. על ה' ועל משיחו", הרי זה צריך להיות באופן ד"עשה למענך (אם לא למעננו", שהרי כל בריאת העולם היא "בשביל ישראל שנקראו ראשית"), וא"כ מדוע צריך להיות הענין ד"שאל ממני"?
אך הענין הוא, שאכן הי' יכול להיות מעמד ומצב שיהיו לבנ"י כל הענינים, עולם הזה ועולם הבא וכו', כדי שיוכלו ללמוד תורה ולקיים מצוות מתוך מנוחה, אבל, בגלל שרצונו של הקב"ה שיהי' "ואתנה גוים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ", לכן עושה שיהי' הענין ד"רגשו גוים ולאומים יהגו"; וכיון שאצלם הרי זה בדיבור, רצונו של הקב"ה שגם אצל בנ"י יהי' זה בדיבור – "שאל ממני".
וכאשר ישנו הענין ד"שאל ממני" [לא שאלה שהיא מתנה על מנת להחזיר ח"ו, אלא ע"ד מ"ש "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה וגו'", שזוהי מתנה גמורה שלא על מנת להחזיר] – אזי מבטיח הקב"ה ש"אתנה גוים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ".
ויכולים לדרוש שהקב"ה בעצמו יעשה את כל הענינים. – אם רק יהודי לומד תורה ומקיים מצוות, וגם ישן כפי שיהודי צריך לישון, אזי נעשה מעמד ומצב כפי שהי' אצל חזקי' שאמר להקב"ה (לאחרי שעשה כל מה שהי' ביכלתו לעשות) "אני אין בי כח .. (אפילו) לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה"!...
ואם הדברים אמורים בזמנו של חזקי', שאצלו הי' רק הענין ש"ביקש הקב"ה לעשות חזקי' משיח", אבל הדור לא הי' ראוי לכך, ועדיין לא הגיע הזמן כו' – עאכו"כ עכשיו, לאחרי ש"כלו כל הקיצין", וכמ"ש אדמו"ר האמצעי שכבר יצאו י"ח כל הענינים כו', ו"אין הדבר תלוי אלא בתשובה", וכמ"ש הרמב"ם ש"כבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" – "היום אם בקולו תשמעו", כיון ש"אני היום ילידתיך".
ואז נעשה הענין ד"אני נסכתי מלכי", כב' הפירושים שבזה (כנ"ל סי"ג) – שעי"ז שבנ"י מגלים את הניצוץ משיח שבכל אחד, אזי מתגלה משיח הכללי, ובאופן ש"יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו .. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמת ה' .. והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל, הרי זה משיח בודאי" – יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בקרוב ממש!
שיחת חג הסוכות ה'תשל"א – לחצו כאן להורדה
שיחת שמחת תורה ה'תשל"א – לחצו כאן להורדה
מאפשרים לכם לקבל
