קהל המונים השתתף בהתוועדות ו' תשרי, עם ה'חוזר' של הרבי ומשפיע ישיבת תות"ל המרכזית - 770, הגה"ח הרב יואל כהן שהתקיימה על-ידי 'ועד תלמידי התמימים העולמי'.

במשך שעות ארוכות הסתופפו האלפים סביב השולחן ענק המימדים והעמוס בכל-טוב, והאזינו בשקיקה לדבריו המאלפים של ה'חוזר', כשהם אינם מפספסים הגה מדבריו.

ר' יואל, עוררר במהלך ההתוועדות שוב ושוב על כך שהעובדה שהגיעו לכאן כל-כך הרבה אורחים, היא אך ורק בשביל הרגעים בהם נכנסים אל הרבי, הרגעים בהם מרגישים את הנתינת כח שהרבי נותן למסתופפים בצלו למשך כל השנה כולה, והעובדה שחרף העובדה שהנוסעים היום לע"ע אינם זוכים לגילויים העצומים שראו כאשר חזינו במלך ביופיו בעיני בשר, הרי שכולם חשים ורואים במוחש שהרבי נוכח בקרבנו ופועל בעולם, באופן המתחזק מדי שנה בשנה.

בין הדברים נוגנו ניגוני חסידים, כשקול השירה האדיר נשמע גם ברחוב, והנוכחים אמרו יחד עם ר' יואל 'לחיים', המוסיף להתעוררות ולהפנמת הדברים.

■ "כך שמעתי מהרבנית"

ר' יואל פתח בשני סיפורים שזכה לשמוע בעצמו מפי הרבנית חנה נ"ע.

הסיפור הראשון הוא, שבתקופת גלותו של רבי לוי-יצחק באלמא-אטא, מצבם הגשמי של הרב והרבנית היה דחוק ולא היה בידיהם מה לאכול. באחת השבתות, הייתה הרבנית בעצב מכך שאין דברי מאכל לענג בהם את השבת. כשראה זאת רבי לוי-יצחק, פנה אליה ושאל כשפניו מאירות: "מדוע את עצובה? יש לנו תבלין ושבת שמו!".

הסיפור השני אותו שמע ר' יואל מפי הרבנית, הוא על הזדמנות מסויימת בה לא היו בידי רבי לוי-יצחק והרבנית חנה מים, והצמא הלך וגבר. בהזדמנות מסויימת, הצליחו להשיג מים, וכשראה זאת רבי לוי-יצחק, אורו עיניו, באמרו בשמחה שכעת אפשר סוף סוף ליטול ידיים...

ר' יואל הדגיש שסיפורים אלו אינם אך בכדי לספר, כי אם אשר יש בהם תוכן ומסר נפלאים עבורנו.

■ לימוד תורת הרב

אחר-כך עבר ה'חוזר' לדבר על החשיבות בלימוד תורת הרבי, ובפרט בארבעת החלקים הראשונים של "לקוטי שיחות".

ר' יואל הדגיש נקודות בשיחות חגי תשרי מחלק ד', והאריך לבאר את מהות יום הכיפורים, אשר "עיצומו של יום מכפר", והתגלות היחידה הקיימת ביום זה, כפי שהדברים מתבארים בעומק לפנים מעומק בתורתו הרחבה של הרבי.
ה'חוזר' הרחיב והאריך במהות התשובה, מהותו של יהודי, וגילוי עצם זה דווקא ביום הכיפורים.

"השאיפה וההשקפה צריכות להיות שונות לחלוטין", אמר ר' יואל. "לכאורה, מדוע צריכים ללמוד דווקא חסידות חב"ד, והלוא לכאורה אפשר להתלהב יותר מווארט חסידות המובא בספרי תלמידי הבעש"ט והרב-המגיד?", שאל ר' יואל, "והתשובה היא, שצריך שההשקפה תהיה שונה לחלוטין, יש לשנות את הראש, ואזי בדרך של אור ישר, מלכתחילה, הוא חי אחרת".

■ לשנות את הראש

בהקשר לכך, סיפר ר' יואל סיפור מיוחד הזכור לו מיום שמחת-תורה תשט"ו, בו הרבי דיבר באריכות ובחריפות אודות כך שילדים צריכים ללמוד אך ורק לימודי קודש, ואין לטמא את מוחם בלימודי חול.

לאחר ההתוועדות, שמע ר' יואל שני אברכים משוחחים ביניהם, האחד טען שאכן יש לשכור מלמד עבור הילד, כך שיידע אך ורק אודות תורה וענייני קדושה, ואילו השני טען שמוכרח איזשהו קשר עם ענייני העולם.

בתוך הוויכוח, פלט אותו אחד לחברו: "מדבריך נשמע שאתה חי כמו ר' בנימין קלעצקער...". הפירוש בדבר, אמר ר' יואל, הוא שבאמת בראש, בשורש, ביסוד, הוא אכן כר' בנימין קלעצקער, הרצון הטבעי של האדם הוא להיות הטוב ביותר, רק שלעתים בפועל ממש קשה לנהוג כפי השאיפה והרצון.

"ביום כיפור", הוסיף ר' יואל, "מתגלה אצל כל יהודי וחסיד, ובפרט כשנמצאים אצל הרבי, הנקודה העצמית שבנשמתו, הקשורה עם הקב"ה בקשר עמוק הרבה יותר מן הקשר שבתורה-ומצוות. אולם, יש לנצל את זה, ולקחת מהתעוררות אותה נקודה, עניין של 'בכן' בפועל ממש, בכדי שה'עצם' יירד לפרטים".

צפו בגלריית ענק מההתוועדות, מאת הצלם שימי קוטנר.