יומן חב״ד

ל' שבט

יום שישי · 28 בפברואר 2025 · ה׳תשפ״ה

דף גמרא יומי

עם הרב בצלאל (צלי) מזרחי
מסכת סנהדרין
דף עג
פרק בן סורר ומורה
לשיעור המצולם

לוח מנהגים

מנהגי היום

א' דראש חודש

התוועדות: "ההתוועדות דסעודה שלישית, שבת מברכים, ויומי דפגרא – בראשי חדשים ומועדי אנ"ש – צריכים להתקיים בבית-הכנסת".

עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".

גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".

ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.

ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.

התחיל סעודתו מבעוד יום ואכל כזית, ונמשכה סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת היום – מזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, בתנאי שעדיין לא התפלל ערבית.

ב'יעלה ויבוא' המברך מגביה קולו מעט והשאר עונים 'אמן' על 'זכרנו ... לטובה', 'ופקדנו בו לברכה', 'והושיענו... טובים' – "בין הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית)".

זכרון להולכים

יום פטירה · 14
הרה"חשלמה זלמן גילרנטר ע״התשע"ה
מלא אמונה וגדולה מחד ופשטות וצניעות מאידך. שריד, אוד מוצל מאש "יהודי של פעם" יפטירו מכיריו.יהודי של "אש תמים" דוגמא ליהודי שעבר את כוס התרעלה - תלאות השואה ואבד את משפחתו הי"ד, ובאמריקה "די גאלדנע לאנד..". בעבודות ובזעת אפיים הקים בית על יסודי תורת החסידות -נתינה לזולת כמו תפילה ותורה.המוטו שלו היה דברי הרבי "אמריקא איז נישט אנדרעש" ובכל דרכיו הביע, לימד, חיזק את משפחתו כמו את קהילתו ומקורביו להתנהג כמו יהודי העיירה ממנה בא. יראת שמים מידות טובות ומעשים טובים. אף שלא תמיד אמר זאת אבל הקרין זאת בכל עת על בני ובאי ביתו.הזכיר להם כל עת שבשטטל ביתם היה פתוח לדבר שמחה ומצוה להילולות של צדיקים וקדושי עליון כמו לבריתות וימי דפגרא והיו עיניו מתמלאות געגועים עזים לריחות ולזמירות.לא אחת היית יכול לשמע ממנו "האם עשית מעשה טוב היום שלא עשית אתמול"?כזה היה וככך חינך את סביבתו. ר' זלמן היה ידוע כיהודי עם "עין ימנית "מביט על כל אחד, ילד ונער כזקן, בדרך של כבוד ואהבת ישראל אמיתית. היה מכתת רגליו בשקט בשקט כגבאי צדקה ואוסף לנצרכים אם זה אלמנה או בחור צעיר נזקק.היה שותף במפעלי החסד "חדרי תורה אור" עם ר יעקב הלוי פרידמאן ע"ה שהיה מעריצו, וביחד היו מזכים יהודים במתן צדקה ואת הנותנים כמו את המקבלים.את מסחרו "כובעי כתר" קבע במקום מגוריו קראון היטס על פי ברכתו של הרבי, ואף שהיה זה בית מסחר אולם בפה מלא אפשר לומר שהיה זה בית חב"ד שבו יהודי יכל לקבל חוץ מלבושים גשמיים גם חיזוק ומזור לצרותיו עם ברכה על כוס מים ומזונות..או רעיון לפרשת השבוע מתובל במשלי חז"ל, והרבה הרבה באו להודות לו שנים מאוחר יותר...עם עינו החדה ידע לאבחן ולהגיד מה למי, כמו יהודי של פעם פיו מלא ברכות לישועות ובשורות טובות.בשנות הכפי'ם המאוחרות הקים ר' זלמן את בית הכנסת "אנשי רובאשוו" על שם עיירתו שנכחדה ואנשיה שנספו הי"ד היה זה בעצם בית הכנסת הראשון שנבנה בקראון היטס נוסח האר"י, מלבד 770. בהכוונתו וברכתו של הרבי ר זלמן היה מתייעץ עם הרבי בן הרבה מעניניו ועסקיו וגם בית הכנסת זה הייתה בעצה עם הרבי. לאחר שהציל מהשואה ספר תורה עתיק מאות בשנים מאנשי מעלה, יעץ לו הרבי לפתוח בית כנסת עם ספר תורה זה.כבר כבחור החלה התקרבותו לליובאוויטש, כששרד את תופת המלחמה ופגש את גדולי החסידים במחנות העקורים, שם היה בחור מן המנין בישיבה שהקים ר אלי חיים רוטבלאט ע"ה.ר' זלמן שהגיע ממשפחה חסידית הריח מיד עם פקחות מהממת ופשוטה כאחת, ובאמונתו האיתנה והתמימה שזה מה שאוותה נפשו.. עוד מהבית ידע זלמן הצעירעל אהבת ישראל מה היא, ועל "טובה מאכן א איד". החסד שיינק מאביו ר יונה הי"ד "הבעל תוקע" של העיירה ליוותה אותו כל ימיו אם זה בלהציל מחרפת רעב ילדים ונשים בגטאות תוך חירוף נפש ממש. אם זה צרכים וטובות בענינים של מות וחיים ליהודים שהסתתרו בשנות האימה, או שזה ביתו בקראון הייטס שהיה פתוח לאורחים עם זוגתו שינדעל ע"ה ואוזן קשבת לקשי יום.לא הרבה זוכרים אבל לפני למעלה מדור ר' זלמן פתח חדר בקראון הייטס לילדים שהסתובבו ברחוב. עצמו היה המלמד, והחידר היה בביתו. הכל בחינם בצנעה ובמאור פנים. ביתו בית ועד לחכמים ואנשי ירושלים. גבאי צדקה ידעו את הכתובת היכן אפשר לדפוק באמצע הלילה לקבל תמיכה ומילה טובה. ר' זלמן היה רץ לדבר מצוה מכתת את רגליו בתשרי לחפש מקומות לינה עבור האורחים הרבים שהיו באים לרבי, עד שהמשרד של "הכנסת אורחים "בראשות ר משה ירוסלבסקי ניקבע בחנותו
הרה"חחיים יחזקאל לייב קליין ע״התשס"א · הר המנוחות

בן הרב שניאור זלמן קליין

נולד בשנת תשטו בעיר טשקנט ונפטר בשנת תשס"א הר המנוחות
הרה"חאשר קרביצקי ע״התשל"ו · הר הזיתים

בן הרב מרדכי קרביצקי.

נולד ב טו כסלו תרס"ה ונפטר בשנת תשל"ו הר הזיתים
מרתאסתר גלוסקין ע״התשל"ה · מונטיפיורי, ניו יורק

בת הרב מנחם מענדל גלוסקין

נפטרה בשנת תשל"ה מונטיפיורי, ניו יורק
מרתליבע כץ ע״התשיא · מונטיפיורי, ניו יורק

בת הרב יוסף כץ

נפטרה בשנת תשיא מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"חמאיר שלום בליזינסקי ע״התש"ן · הר הזיתים

בן הרב יעקב שלמה בליזינסקי. מראשוני התלמידים בישיבת תומכי תמימים וורשא פולין, ועסק כל ימיו בהפצת המעינות חוצה רבים השיב מעון העמיד דורות בעלי תשובה וכמו אב הי להם.

נולד בשנת תרס"ז בעיר גארבאלין ונפטר בשנת התש"ן הר הזיתים
הרה"חזאב דוב הלפרין ע״התש"ל · הר הזיתים

בן הרב צבי הלפרין נכד כ"ק אדמו"ר הזקן

נפטר בשנת תשל" הר הזיתים
הרה"חיעקב קליינמן ע״התש"כ · לנינגרד

בן הרב משה קליינמן היד

נפטר מרעב במצוד של העיר לענינגראד בשנת התש"כ מנ"כ בעיר לניננרד
הרה"חשמעון לפקין ע״התש"ט · הר הזיתים

בן הרב יצחק לפקין.

נפטר בשנת התש"ט הר הזיתים
הילדבן ציון פנחס כהנא ע״התש"ב

בן הרב אברהם יוסף כהנא

נפטר בגלות בשנת תש"ב
הרה"חלוי יצחק כהן ע״התרס"ה · הר הזיתים
נפטר בשנת התרס"ה הר הזיתים
הגה"חחנניה יוסף אייזנבאך ע״התשפ"א · ירושלים

נולד בכ"ד חשוון תש"ד לאביו הרב שמעון בנציון אייזנבך ולאמו מרת חנה רעכיל לבית משפחת הלפרין. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל. חמיו הינו הרב אהרן ברנשטיין - מי ששימש כחבר מועצת גדולי התורה, חבר בד"ץ אגודת ישראל וראש ישיבת 'חיי עולם'.

למד בישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים, אצל הרב משה אריה לייב שפירא, הרב משה יהודה רייכמן, הרב חיים מענדל רוזנברג והרב שמואל אלעזר היילפרין. בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד למד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן והרב אליעזר פלצינסקי. בשנת תשכ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי 770 שבניו יורק.

מעורכי האנציקלופדיה התלמודית. שימש כראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת וכראש הישיבה הגדולה בתומכי תמימים בני ברק ועד שנת תשס"ג גם כראש הישיבה הקטנה בבני ברק.

בעבר, ייסד יחד עם הרב שלום דובער ליפשיץ יו"ר יד לאחים את מכון 'הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ולאחר מכן עמד בראש מפעל "הלכות בטעמיהן".

שימש במשך שנים כראש הכולל ורב קהילת "אהל יוסף משה" בבואנוס איירס, ארגנטינה.

חיבוריו

"מחנה יוסף" על הרמב"ם, וסדרת ספרים על המסכתות: שבת, פסחים, סוטה, יו"ט ומועדי השנה, ציצית, תפילין.

עורך "חידושים וביאורים בש"ס וברמב"ם" של הרבי חלק ב' וח"ג.

"מחנה יוסף" שו"ת ומכתבי תורה.

"מחנה יוסף" "עיונים במשנת רבינו".

"'יחננו ויברכנו" על חודש כסלו וחודש תמוז.

"עד הגל" - חיבור על עניני ל"ג בעומר, הילולא דרשב"י, בהלכה, אגדה, קבלה וחסידות.

נשיאי חב"ד ובני דורם, תשל"ב.

מאורי ישראל - הסוקר כעשרים גדולי תורה מחסידי חב"ד.

*

הותיר אחריו את יבדלח"ט:

בנו הרב שמעון בן ציון ר"מ בישיבת תות"ל בברינואה

בתו אשת הרב אברהם אשר בלינוב, ראש ישיבת תות"ל באלעד.

ברוך דיין האמת

הרה"חחנניה יוסף אייזנבך ע״התשפ"א

בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתו של הגה"ח הרב חנניה יוסף אייזנבך ע"ה, לאחר שסבל מהמחלה הארורה. בן 77 היה בפטירתו. הגה"ח הרב חנניה יוסף ע"ה כיהן בעבר כראש ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת החל משנת תשכ"ח, ובשנים מאוחרות יותר כראש הישיבה תות"ל בבני ברק, וכראש כולל 'אוהל משה יוסף' בבואנוס איירס שבארגנטינה. זכה להעמיד דורות של תלמידים וחיבר ספרים רבים. מתולדות חייו נולד בכ"ד חשוון תש"ד לאביו הרב שמעון בנציון אייזנבך ולאמו מרת חנה רעכיל לבית משפחת הלפרין. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל. חמיו הינו הרב אהרן ברנשטיין - מי ששימש כחבר מועצת גדולי התורה, חבר בד"ץ אגודת ישראל וראש ישיבת 'חיי עולם'. למד בישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים, אצל הרב משה אריה לייב שפירא, הרב משה יהודה רייכמן, הרב חיים מענדל רוזנברג והרב שמואל אלעזר היילפרין. בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד למד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן והרב אליעזר פלצינסקי. בשנת תשכ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי 770 שבניו יורק. מעורכי האנציקלופדיה התלמודית. שימש כראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת וכראש הישיבה הגדולה בתומכי תמימים בני ברק ועד שנת תשס"ג גם כראש הישיבה הקטנה בבני ברק. בעבר, ייסד יחד עם הרב שלום דובער ליפשיץ יו"ר יד לאחים את מכון 'הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ולאחר מכן עמד בראש מפעל "הלכות בטעמיהן". שימש במשך שנים כראש הכולל ורב קהילת "אהל יוסף משה" בבואנוס איירס, ארגנטינה. חיבוריו "מחנה יוסף" על הרמב"ם, וסדרת ספרים על המסכתות: שבת, פסחים, סוטה, יו"ט ומועדי השנה, ציצית, תפילין. עורך "חידושים וביאורים בש"ס וברמב"ם" של הרבי חלק ב' וח"ג. "מחנה יוסף" שו"ת ומכתבי תורה. "מחנה יוסף" "עיונים במשנת רבינו". "'יחננו ויברכנו" על חודש כסלו וחודש תמוז. "עד הגל" - חיבור על עניני ל"ג בעומר, הילולא דרשב"י, בהלכה, אגדה, קבלה וחסידות. נשיאי חב"ד ובני דורם, תשל"ב. מאורי ישראל - הסוקר כעשרים גדולי תורה מחסידי חב"ד. * הותיר אחריו את יבדלח"ט: בנו הרב שמעון בן ציון ר"מ בישיבת תות"ל בברינואה בתו אשת הרב אברהם אשר בלינוב, ראש ישיבת תות"ל באלעד. ברוך דיין האמת

מרתענת משה ע״התשפ"ב · פתח תקוה

בצער רב וביגון קודר אנו מודיעים על פטירתה של מרת ענת משה ע"ה מפתח תקווה, אשת יבדלחט"א ר' מאיר משה , מאנ"ש חסידי חב"ד בעיר. המנוחה חינכה את ילדיה במוסדות חב"ד במשך שנים רבות - בגני חב"ד, ת"ת צמח צדק וביה"ס 'אור חיה'.

ל' שבט · כל הרשומות חוזרות מדי שנה בתאריך העברי