י"ט כסלו
לוח מנהגים
מנהגי היום · 2לימוד יומי מתורת רבותינו נשיאנו
מצד ריבוי הימים-טובים שבו נעשה כל החודש כמו יום-טוב, ועד שפועל גם בחודש מרחשוון שלפניו (שאין בו אפילו יום-טוב אחד) שנחשב כמו ערב-יום-טוב.
"נחיצות גדולה לנצל את חודש כסלו להפצת שיטת חסידות חב"ד. ובפרט החל מהימים י' בכסלו, י"ט בכסלו ואילך, וסידור הדברים בפרסום המתאים. ולא רק בהנוער החרדי בלבד, אלא גם זה שלעת-עתה עדיין אינו חרדי, הנמצא לעת-עתה 'חוצה'".
שתי הצעות שהציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לחודש זה:
א) בהתאם לזה שחודש כסלו הוא "חודש חסידי", לבטא זאת בכך שבמשך החודש יערכו התוועדויות חסידיות בכל מקום ומקום, הן לאנשים והן לנשים (כמובן, בנפרד), וכדאי גם לצרף את הטף. בהתוועדויות אלה ידברו דברי תורה ויעודדו להוסיף בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובהפצת היהדות והמעיינות חוצה. ובמיוחד – בימים-טובים החסידיים דחודש זה, החל מי' כסלו ואילך בכל יום, בכל מקום וחוג לפי עניינו, עד להתוועדות הכי גדולה ביום י"ט כסלו, ראש-השנה לחסידות, וכפעולה נמשכת – גם בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי חנוכה, סיום החודש.
ב) בכל יום בחודש כסלו ילמדו כל אחד מהאנשים הנשים והטף (ומה טוב – ברבים, בעת ההתוועדויות הנ"ל וכיוצא בהן) עניין (נוסף) בתורת החסידות, מתורתם של כל אחד מרבותינו נשיאינו [הן של כל אחד מהם בנפרד, והן כפי שהם קשורים יחד ומהווים המשך זה לזה], ומה טוב – מתורתם של שלושת אבות החסידות: הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן, ומה-טוב – שבכל יום יוסיפו בלימוד, הן בכמות והן באיכות, החל מהעניין שהזמן גרמא – תורתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, שהיא באופן ד"רחובות הנהר" כולל ובמיוחד – בספרים החדשים שנדפסו לאחרונה, ומצווה גוררת מצווה – מתורתם של כל הנשיאים, ועד לתורתו של נשיא דורנו. ונוסף על הלימוד עצמו – ישתדלו כל אחד ואחת בהפצת המעיינות חוצה, לפעול על עוד יהודים שיעשו כן.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)

חג הגאולה י"ט כסלו - ראש השנה לחסידות
ביום זה לפנות ערב, יצא כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"מ זיע"א לחירות מבית האסורים ממאסרו הראשון בפטרבורג בשנת תקנ"ט.
מאחלים בלשון יחיד: "גוט יום-טוב – לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתב ותחתם".
י"ט בכסלו נקרא על-ידי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ "חג החגים".
י"ט בכסלו הוא 'מתן תורה' דפנימיות התורה.
"כיוון שי"ט בכסלו הוא 'ראש השנה לחסידות', ניתן עדיין להשלים בו כל מה שחסר עד אז".
התוועדות:
נוהגים לנגן (=לזמר) בחג הגאולה את הניגון הידוע על הפסוקים "פדה בשלום נפשי". בתקופות שונות הורה הרבי לנגן ניגון זה בהתוועדות, ופעם אחת הורה לנגנו כבר בשבת מברכים חודש כסלו. אף לסיום ההתוועדויות בתקופת י"ט כסלו, לפעמים היה הרבי, בצאתו מההתוועדות [וגם בשבת-קודש הסמוכה וכדומה], מתחיל לשיר "פדה בשלום" או את סיום הניגון "ואני אבטח בך".
החלטות טובות: "בקביעות עיתים לתורה הנגלית ודא"ח ברבים, וחיזוק דרכי החסידות באהבת רעים", וכן "בעבודת התפילה ואהבת ישראל", ו"בקיום המצוות באור והתלהבות, וכל זה – באופן דמוסיף והולך" בג' הקווים דתורה עבודה וגמ"ח, בלימוד הרמב"ם, ג' פרקים ליום, לסייע גם בממונו למוסדות רבותינו נשיאינו, ולצאת ב"קריאה לכל אחב"י שליט"א אשר ליבם ער ל'קול ילד בוכה' - לפעולות נמרצות בהפצת התורה בכלל והפצת מעיינות החסידות בפרט, הלימוד והמעשה גם יחד, ומתוך התלהבות חיות ואור".
חלוקת הש"ס:
עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר – בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות כ"ק אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונו: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על-פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה – יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל – יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".
כל אחד ישתתף בזה על-ידי לקיחת מסכת אחת. ומה טוב, באם הדבר ביכולתו, לקחת שתי מסכתות או יותר. כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב, וליתן הכתב בידי אחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, ביודעו שיכולים לשאול ולברר אצלו האם אמנם קיים את הבטחתו.
אדמו"ר המהר"ש כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה".
על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת – יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס [על-ידי הרבי] – לי"ט כסלו.
כשהיה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח.
בחלוקת הש"ס יש כמה עניינים:
א) תלמוד תורה של המסכתא אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכתא בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.
"בטח ידביקו בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, ויהיה לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה', והוא מנהג ליובאוויטש".
ואותם הנמצאים במקום אשר, מאיזו סיבה שתהיה, הוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס – מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי ע"י "מחנה ישראל".
שיעורי תורה: "לשאלתו מה ילמוד בהמעת-לעת דיום הבהיר... י"ט כסלו... מובן שהלימוד צריך להיות בתורתו של בעל השמחה והגאולה, זאת אומרת, תורת חסידות חב"ד, אם בספריו (כמו ספר התניא, תורה אור ולקוטי תורה) או (ביחד עם הביאורים שנתוספו) במאמרים ושיחות של רבותינו נשיאינו".
בסיום התוועדות י"ט כסלו תשי"ב, קודם ברכת המזון, ציווה הרבי להכריז "שמי שלא סיים עדיין את התניא ... יסיימנו". ולבסוף הוסיף, שלאו-דווקא כעת, אך שלא יפסיקו בין 'חתן תורה' ל'חתן בראשית".
ביום י"ט בכסלו מתחילים ללמוד שוב שיעורי לימוד התניא (– לשנה מעוברת), מתחילת הספר, כפי שנחלקו לימי השנה על-ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
תחילת הלימוד היום צריך להיות בעניינים שהזמן-גרמא, ולכל לראש ב'לשון הרב' שבתחילת לוח 'היום יום' (במעלת יום י"ט בכסלו. ואפשר למצוא בו שייכות לכל יום, גם כשאין הקביעות מתאימה, ובפרט כאשר יהיו 'מונחים בזה').
שחרית: בעבר, כשעדיין לא התפשט המנהג לטבול במקווה בכל יום, היה י"ט כסלו מהימים שבהם הקפידו לטבול: "חסידים נוהגים לטבול לפני תפילת שחרית די"ט כסלו, כמנהג המקובל מחסידים הראשונים בשם מורנו הבעש"ט, שבערב שבת ובערב יום-טוב, כמו גם בשבת ויום-טוב שחרית טובלים במקווה".
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
ימי חב״ד
מה קרה ביום הזה · 5ראש השנה לחסידות, חג הגאולה של אדמו"ר הזקן


יום ההילולא של המגיד ממעזריטש
מסופר כי המגיד אמר לאדמו"ר הזקן כי יום י"ט כסלו הוא "יום ההילולא של שנינו" ביום ראשון י"ז בכסלו התבטא המגיד בפני אדמו"ר הזקן כי ביכולתו לראות את דבר ה' שבחומר הגשמי. בעת הטהרה של המגיד זכה אדמו"ר הזקן בחלק הראש, ובהגיעם למקווה ביקש אדמו"ר הזקן כי יניחו את המגיד לטבול לבדו - וכך היה והמגיד טבל שלושה פעמים!
במכתבו המפורסם על גאולתו מציין אדמו"ר הזקן כי גאולתו הגיעה ביום ההילולא של רבו - המגיד ממעזריטש.
יום הולדת הרבנית מנוחה רחל, בתו של אדמו"ר האמצעי
בתחילה התיישבה בליובאוויטש, ובשנת תר"ה בעצת הצמח צדק עלתה לארץ ישראל והתיישבה בחברון והייתה לאם היישוב היהודי שם.

היום בו הצליח רבי משה בן אדמו"ר הזקן להימלט מהכמרים שאסרוהו
יום היארצייט של הרבנית מרים גיטל שניאורסאהן
הרבנית נפטרה בשנים המוקדמות לחייה, בי"ט בכסלו תש"א.
הרבי נהג לומר קדיש מדי שנה ביום זה.


זכרון להולכים
יום פטירה · 23
מרתנאווה ברק ע״התשע"ה · נצרת עילית
הרה"חמנחם תעיזי ע״התשע"ג · הר הזיתים
הפעוטשניאור זלמן גרינברג ע״התשע"ג
האדמו"רמאיר הלברשטם ע״התשע"ב
הוריו עלו מגליציה לארץ ישראל. לרגל הבר מצווה שלו, שלחו אותו לסבו, האדמו"ר מזימיגראד רבי סיני הלברשטאם זצ"ל, להתחנך על ברכיו.
עם פרוץ מלחמת העולם הגיע לבית סבו בקראקא שבגליציה ובפרוץ המלחמה נאלץ לברוח עם סבו לרוסיה. סבו, הרבי מזימיגראד, נפטר בסיביר ונטמן שם.
האדמו"ר זצ"ל, שהכל קראו לו בילדותו 'מאיר'ל, נשלח לבית יתומים של אנשי כמורה במומביי שבהודו, שם גדל לצד ילדים נוצרים ושישה יהודים בלבד. מדי יום הניח תפילין במסירות וניצל ממוות בשל מחלת הטיפוס שתקפה אותו.
"חשבו אותי למשוגע"
כעבור זמן קצר, עזב את בית היתומים והקפיד לשמור על מסורת אבות ולדבר יידיש בכל מקום אליו הגיע בגפו.
לימים סיפר האדמו"ר: "לחמתי מלחמת קיום יומיומית כי ידעתי שאסור לי לשכוח מאיפה אני בא ומי הוריי. הסתובבתי ודיברתי בשפת האידיש, כדי שלא אשכח את המאמע לשון'. חשבו אותי למשוגע".
סבו, האדמו"ר משאץ לונדון זצ"ל, דאג להטסתו לארץ הקודש ולאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר. קבע את מקום תפילתו בבית המדרש של חסידות דעשש ברחוב רבי טרפון בבני ברק.
אחיו הם הגאונים רבי משה הלברשטאם זצ"ל חבר בד"ץ 'העדה החרדית', רבי חכם צבי הלברשטאם זצ"ל - שנהרג יחד עם בנו בתאונת דרכים בדרך לאפיית מצות - האדמו"ר מטשאקווא ירושלים.
הופעתו האחרונה בציבור היתה בשמחת החתונה הגדולה בויזניץ, אליה הגיע גם בשל הקשר המשפחתי: הכלה נכדת אחיו רבי חכם צבי הלברשטאם זצ"ל.
הותיר אחריו בנים ובנות, שנים מהם חסידי חב"ד: הבכור הרב חיים ברוך שניהל במשך שנים את השידורים ב-770, ר' שמואל (מנכ"ל מפעל הש"ס העולמי) ובן נוסף חסיד חב"ד, ר' חס"ד - חנניה סיני דוד שהיה משב"ק בבית רבי
הרה"חמנחם הילביץ ע״התשע"א · רחובות
על חתניו של הסבא הרב מ"מ הילביץ נמנים גם המשפיע הנודע הרב אברהם ברוך פבזנר היד והרב שילם קוראטין ע"ה משגיח בישיבה בליובאוויטש.
עסק רבות בהפצת המעיינות, ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב חיילי צה"ל. כאמור, במשך עשרות שנים כיהן כבעל קורא בבית כנסת חב"ד ברחובות.
מרתאיילה נוטיק ע״התשנ"ח · חולון
הרה"חגאדיל מרדכי זעלערמאיר ע״התשנ"ה · מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב אברהם אייזיק זעלערמאיר מסר נפשו גם בזמן של הסתר ורדיפות לחנך ילדיו לקיום המצוות
מרתשפרה חן ע״התשנ"ב · מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב אלימלך חן
מרתפייגא טאובעל ע״התשמ"ד · מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב משה חיים טאובעל
מרתהענא חיענא דענבורג ע״התשמ"ד · מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב יצחק דענבורג אשת הרב התמים ר' ישעי היד
הרה"חיעקב משה לייזרסון ע״התשמ"ב · מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב אברהם יוסף לייזרסון
מרתראשע רובאשקין ע״התשל"ו · מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב צבי הירש רובאשקין
הרה"חיוסף מנחם אשבל ע״התרצ"ט
מד בחדר בליובאויטש לאחר נישואיו עבר ליקטרינוסלב ואחר כך עבר לאודסה. בשנת תרנ"ד עלה לארץ ישראל התקבל לכולל חב"ד היה מורה בפתח תקווה. לעת זקנה התפטר מההוראה והתמסר כליל ללימוד תורה. אמר שיעורים בבית הכנסת בתל אביב ופתח תקוה ועסק במצוות וגמ"ח.
הרה"חמרדכי זאב הכהן גוטניק ע״התרצ"ב · לונדון
בן הרב שניאור חיים הכהן גוטניק משלוחי רביה"ק בעיר טיפליס בגרוזיא. אח"כ רב בלונדון
הרה"חמשה שאולזון ע״התרפ"ד · הר הזיתים
בן הרב שואל שאולזון
מרתמלכה פרידמן ע״התרע"ח · הר הזיתים
בן הרב אלטר פרידמן
מרתרחל דוואשא דזשייקאבסאן ע״התרע"ג · מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"חסעדיה הלוי לעוויט ע״התרס"ט · הר הזיתים
בן הרב שניאור זלמן הלוי לעוויט
הרה"חאבישי בטאשוילי ע״התש"פ · קרית מלאכי
מחסידי חב"ד בנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי. הותיר אחריו את רעייתו מרת לאה, בניו: ר' סימן-טוב ור' יוסף - ובנותיו: מרת מלכה אלאשוילי מרמלה - אשת הרה"ג הרה"ח רבי אברהם אלאשוילי, מחבר ספרי הלכה רבים ועורך המהדורה החדשה של שולחן ערוך הרב, מרת בטי רפאל מאלעד, נכדים ונכדות.
מרתאילה לבקיבקר ע״התשפ"ג · צפת
בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתה של האשה החשובה מרת אילה לבקיבקר ע"ה רעייתו של הרב שלמה זלמן לבקיבקר שיבדלח"ט, מראשי ישיבת חח"ל צפת ומחשובי חסידי חב''ד בעיר. התמודדה עם מחלה קשה ולמרבה היגון נפטרה. המנוחה היא אחותו של הרב טוביה פלס ז"ל. הותירה אחריה את יבדלח"ט בעלה הרב שלמה זלמן שיחי' וילדיהם: הרב שלום דובער - ערד הרב מנחם מענדל - קראון הייטס הרב שמואל - נחלת הר חב"ד מרת דבורה לאה וילהלם, קיבוץ כפר הנשיא מרת רבקה דוד צפת מרת חוי לוריא - צפת מרת מושקא ליפש - אילת מרת אסתר מרנץ - צפת ההלוויה תצא הערב בשעה 23:30 מבית חנה בצפת, תמשיך לכיוון בית הכנסת היכל לוי יצחק ומשם לבית החיים. ברוך דיין האמת.
הרבחס"ד הלברשטאם ע״התשפ"ו · קראון הייטס
בגיל 74, בראש השנה לחסידות י"ט כסלו, התבקש לבית עולמו המשב"ק ר' חנניה סיני דוד הלברשטאם ז"ל, שזכה בשכות הנדירה להיות קרוב לרבי ולרבנית במשך שנים רבות | בנו ארי הי"ד נרצח בשנת תשנ"ד
הרבלייב חיים טורק ע״התשפ"ד · קראון הייטס
הרב לייב חיים טורק , שוחט ובודק וחסיד מסור מקראון הייטס ואב למשפחה חב"דית גדולה, נפטר בשבת, בגיל 86 | זכה לראות את הרבי הריי"צ נ"ע בהתוועדות י"ט כסלו תש"י, זיכרון זה ליווה אותו לאורך כל חייו
י"ט כסלו · כל הרשומות חוזרות מדי שנה בתאריך העברי


