יומן חב״ד

י"ח אייר

יום ראשון · 26 במאי 2024 · ה׳תשפ״ד

דף גמרא יומי

עם הרב בצלאל (צלי) מזרחי
מסכת בבא מציעא
דף פח
פרק השוכר את הפועלים
לשיעור המצולם

לוח מנהגים

מנהגי היום

ל"ג בעומר

אין אומרים תחנון.

אין מסתפרים גם בל"ג בעומר, מלבד תספורת-מצווה לילדים.

(ילד שנולד לאחר ל"ג בעומר עד ערב חג השבועות ועד בכלל, עורכים את תספורתו בערב החג).

יום הילולא של התנא רשב"י. יש נוהגים להדליק ריבוי נרות בלילה בבית-הכנסת (ובארץ-הקודש נהגו הכול ב'הדלקות' פומביות) ועושים שמחה "בכל לב ונפש", כי רצונו הוא שישמחו ביום זה.

ביום זה יש לתת צדקה בהוספה מיוחדת.

נהגו לאכול ביצים בל"ג בעומר. בבית אביו של הרבי נהגו לאכול חרובים, לזכר החרובים שמהם ניזונו רשב"י ורבי אליעזר בנו במשך זמן היותם במערה.

"עת סגולה היא, להתעוררות ולתוספת אומץ בגילוי והפצת פנימיות התורה, שבדורנו נתגלתה במעיינות החסידות ותורתה".

יש הדגשה מיוחדת על 'אהבת-ישראל' ביום זה.

"השייכים לזה, צריכים לסדר נסיעה למירון, אבל לאידך גיסא, אין מההכרח שתיסע כל הישיבה... והנשארים יארגנו התוועדות במקומם".

"אצל חסידים היו נוהגים לשבת להתוועד בל"ג בעומר לפנות ערב, בין מנחה למעריב".

גם נשי ובנות חב"ד יערכו היום התוועדויות.

בהתוועדות זו עורכים מגבית של צדקה.

* הרבי עורר "להוסיף בתורה, עבודה וגמ"ח – עליהם העולם עומד, והרי רשב"י עליו נאמר 'וצדיק יסוד עולם'... נתינה לצדקה במספר ח"י – והרי ל"ג בעומר הוא ח"י באייר (ראשי-תיבות: אברהם, יצחק, יעקב, רחל, שכוללת כל ד' האמהות). בעבודה – מזמור ל"ג בתהילים, ספר דוד בן ישי בתור נעים זמירות כל בני ישראל. בתורה – בפרשת השבוע, ובפרט בחלקו המיוחד ליום זה [השיעור בחת"ת]...".

* מנהג שפשט בכל תפוצות ישראל: ביום ל"ג בעומר אוספים את כל הילדים, ומסבירים להם מעניינא דיומא, אודות רשב"י וכו'. אחר-כך יוצאים עימהם לטיול אל השדה [והמנהג שהתינוקות – גם הבנות – יורים בקשת בל"ג בעומר], ונותנים להם מיני מתיקה שישמחו את ליבם, וכל זה [נעשה בשעה המתאימה ללימוד תורה] משום "עת לעשות לה'...", שעל-ידי זה נוסף בחינוכם ביתר שאת וביתר עוז.

בימינו עושים זאת בתהלוכות ובכינוסים לילדי ישראל ברוב עם ובפרסום גדול, בכל אתר ואתר. כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה משתתף לפעמים בתהלוכה ובכינוס ואומר שיחה מיוחדת לכבודם, ועודדם ביותר. בדרכו לציון הק' היה נוסע ל'שדה' שבו התכנסו הילדים, ושוהה שם מעט ואחר-כך ממשיך אל הציון.

"אצל אדמו"ר האמצעי היה ל"ג בעומר מימים-טובים המצויינים. היה יוצא לשדה בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות ובניגונים ובריקודים. וראו אז הרבה מופתים", בעיקר בנוגע לפקידה בזרעא חייא וקיימא. וכך נהגו למסור לרבי בקשות בנושא זה ביום ל"ג בעומר, ומשפחות רבות זכו להיפקד בזכות זה.

(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)

ימי חב״ד

מה קרה ביום הזה
תרצ"ב

קישורי התנאים של הרמ"מ והרבנית שיינא הורנשטיין

בי"ח באייר תרצ"ב נערכה חגיגת קישורי התנאים של בת הרבי הריי"צ - הרבנית שיינא עם נכד הרבי המהר"ש, הרב מנחם מענדל הכהן הורנשטיין.

אירועים מבית חיינו

770 · 22
תשנ"ג

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תשנ"ג חל ל"ג בעומר ביום ראשון, ופאראד גדול נערך כבקביעות שנים אלו. התכנון היה כי הרבי ישתתף בפאראד ואף מרפסת מיוחדת הוקמה לשם כך. בפועל - לדאבון לב - הרבי לא השתתף בפאראד בשל המצב הבריאותי.
תשמ"ט

ל"ג בעומר

לכבוד ל"ג בעומר תשמ"ט נערך פארק שעשועים מיוחד לילדים, בדרכו לאוהל עבר רכבו של הרבי דרך הפארק כשהרבי מעודד בידיו הק'.

לאחר שחזר הרבי מהאהל ולאחר תפילת ערבית נשא הרבי שיחת קודש לכבוד היום ובסופה חילק דולרים.
תשמ"ח

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תשמ"ח ל"ג בעומר ביום חמישי. למרות זאת, אורגן בקשר עם שנת הקהל פאראד גדול כבשנים בהן ל"ג בעומר חל ביום ראשון.

מארגן הפאראד הרב יעקב יהודה העכט הפציר לפני הרבי שוב ושוב שיאות לבוא לפאראד, היה זה לאחר הסתלקות הרבנית ורצונו של הרב יעקב יהודה העכט היה שהרבי יבוא לפאראד וירווה נחת ושמחה. מחד, הרבי עודדו מאד לערוך את הפאראד ומאידך הרבי סירב להפצרותיו.

באחת הפעמים כתב הרב העכט לרבי "איום" כי באם הרבי לא יבוא הרי שיבטל את הפאראד. הרבי ענה לו על כך כי "בוודאי יודע שהנני מרעיש בארץ הקודש שלא להכנע לטערור כלל, וכו'"...

אולם, לאחר האירוע בדרכו לאוהל עבר רכבו של הרבי דרך הפארק שנערך לידלים כשהרבי מנופף לילדים לשלום.
תשמ"ז

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תשמ"ז, התקיים בחזית 770 פאראד ל"ג בעומר ברוב פאר והדר. בימים שלפני הפאראד היה הרב יעקב יהודה העכט - מארגן הפאראד - שקוע במרה-שחורה. בסיום הפאראד, שנערך בהצלחה רבה, פנה הרב העכט לרבי ושאל "האם הרבי מרוצה"? הרבי ענה "מאד" ומיד המשיך ושאל "ומה בנוגע למרה-שחורה?", הרב העכט ענה מיד "הרבי משך אותי ממנה!". הרבי תיקנו מיד כשמראה בידו הק' "אויפגהויבען!" "רוממתי!"...
תשמ"ו

התוועדות ל"ג בעומר - ווי ואנט משיח נאו

בהתוועדות ל"ג בעומר תשמ"ו, לאחר מילים מיוחדות מאד שהשמיע הרבי על דבר הגאולה וביאת המשיח, החל הקהל לנגן "ווי וואנט משיח נאו", השירה נמשכה זמן רב, כשהסתיימה רק לאחר למעלה משעה וחצי רצופים!

לאחר השיחה אמר הרבי כי מן הראוי שמעתה ואילך ימנו גבאי שיכריז "עד כאן הקפה א'"...
תשמ"ג

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תשמ"ג חל ל"ג בעומר ביום ראשון, והתקיים פאראד גדול בחזית 770. באותה השנה התנהל הפאראד באופן שונה, ובמשך דקות ארוכות לאחר כניסת הרבי עמד זמר ושר שירים לפני הילדים. הרבי פנה לרב יעקב יהודה העכט - מארגן הפאראד - באמרו "לא הגעתי לקונצרט כדי לשמוע ניגונים. אני יכול להיכנס חזרה לחדרי, אין לי זמן. היום הוא ל"ג בעומר ואני צריך לנסוע לאהל"...

הרבי השתתף בפאראד במשך כשלוש שעות כאשר הרבי מביט בכל אחד ואחד מהמוצגים שהכינו הילדים.

בסיום הפאראד - בדרכו לאהל - עבר הרבי בפארק השעשועים שהוקם עבור הילדים, עובדה שהרבי ציין לנחת רוחו.
תשמ"ב

ראלי - שייבנה בית המקדש

לכבוד ל"ג בעומר תשמ"ב נערך ב770 ראלי מיוחד לילדים. במהלך הראלי ביקש הרבי כי החזן ינגן את הניגון "שיבנה בית המקדש" "ו[בכך] הוא יהיה שלנו"... הייתה זו הפעם הראשונה בה נינגו ב770 את הניגון שיבנה בית המקדש שהפך אחר כך לאבן יסוד בניגונים המושרים אצל הרבי.

היה זה לאחר שהובא לרבי צילום וידאו מהכנסת ספר התורה הכללי, בה ביצע את ניגון זה החזן ר' שניאור זלמן בוימגרטן.

החזן הרב משה טלישבסקי ניגן את הניגון והרבי עודדו בשמחה רבה. מני אז ואילך החזיק ר' משה ב"חזקה" על שירת הניגון לפני הרבי.
תשל"ו

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תשל"ו הכריז הרבי על השנה כ"שנת החינוך", שנה תהיה מוקדשת כולה למען חינוך ילדי ישראל. בהקשר לזה נערך פאראד בחזית 770. הייתה זו הפעם היחידה בה נערך פאראד למרות שלא היה זה ביום ראשון - היום הקבוע בו הייתה נערכת התהלוכה.

בר"ח אייר שקדם לתהלוכה הכריז הרבי על ששת הפסוקים הראשונים מתוך י"ב הפסוקים, ובמהלך השיחה בתהלוכה, הכריז הרבי על ששת הפסוקים הנוספים. מני אז ואילך נקבעו י"ב הפסוקים כלחם חוקם של ילדי חב"ד בכל העולם.
תשל"ג

ל"ג בעומר

לקראת ל"ג בעומר תשל"ג תוכנן פאראד שהיה אמור להיערך באופן גדול ונרחב כשלראשונה סודרה האפשרות שייערך שידור לארץ ישראל. בשבת שלפני הפאראד הודיע הרבי - בשיחה כאובה מאד בה נשנק קולו של הרבי שוב ושוב - כי נמנע ממנו להשתתף בפאראד השנה, וזאת בעקבות מאורע מצער של היפך אהבת ישראל.

תחנונים רבים נשלחו לרבי כי ייאות להשתתף, הרבי מחד עודד מאד את עריכת הפאראד באופן נרחב וגדול אך הדגיש שאינו יכול להשתתף, כפי שהיה בפועל לצערם הרב של החסידים.
תשכ"ט

מאמר פתאומי

לאחר תפילת מנחה של ל"ג בעומר - שהתקיימה בזאל הקטן - ניגש הרבי לשולחן הדרומי (שלידו היה יושב בשבתות ובימים טובים) ופתח באמירת מאמר.

הייתה זו הזדמנות נדירה בה אמר הרבי מאמר שלא במסגרת התוועדות.
תשכ"ז

פאראד ל"ג בעומר

פאראד ל"ג בעומר תשכ"ז התרחש ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. היו אלו ימים טרופים בהם בכל ארץ ישראל והעולם היהודי כולו אחזה תבהלה רבה מפני העתיד לבוא וסיכוייה של ישראל לנצח במלחמה, כשנבואות שחורות על העציד מרחפות מעל ראשי תושבי ארץ ישראל.

בפאראד ל"ג בעומר עמד הרבי וקרא בהתרגשות גדולה כי ארץ ישראל הינה בטוחה בהיותה "ארץ אשר תמיד עיני אלוקיך בה מרשית שנה ועד אחרית שנה". דבריו של הרבי פורסמו בקול רעש גדול והיוו משענת ביטחון ליהודים רבים שחששו מהבאות.

כדבריו הקדושים של הרבי כן היה וישראל ניצחה בניצחון מזהיר ומהיר.
תשכ"ו

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תשכ"ו התקיים הפאראד במתכונת רחבה, כשאליו באו ילדים גם מבתי הספר העממיים.

בתוך השיחה הזכיר הרבי את הפסוק הראשון בפרשת בחוקותי, אך השמיט את התיבה הראשונה "אם", וגם לא הזכיר את ההמשך "גשמיכם". כשהרב העכט תרגם את השיחה לאנגלית, הוא ציטט גם את המילים "אם" ו"גשמיכם".

אחר כך אמר הרבי שהשמיט מילים אלו בכוונה, מאחר שכאשר מתאספים בצוותא אלפי ילדים יהודים, אזי אין ספק "אם" בחוקותי, אלא זהו דבר ברור ש"בחוקותי תלכו"! וכמו כן לא ציטט את מילה "גשמיכם" מפני שבאותה שעה לא היו זקוקים כלל לירידת גשמים...
תשכ"ג

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תשכ"ג לא השתתף הרבי בפאראד, זאת בגלל מחלוקת קשה שפרצה בין המארגנים.

בתשובה שכתב הרבי באותם הימים, כתב הרבי:"1) בשים לב: 1) לכתבם בסגנון נלהב כזה, 2) אשר בלי שום ספק שגם שלא בנוכחותי ושעל-ידי-זה יחסר מספר משתתפים – בכל זאת יהיה גם כן מעין הרושם שיהיה בנוכחותי. 3) שקידוש ה' ממצוות הכי חמורות היא – בטח עושים כל התלוי בהם שיבוא העניין בפועל על-כל-פנים שלא בנוכחותי. ואם בכל ענייני חב"ד אין מקום דאמתלאות דלקמן – בטח שאין להם מקום בכגון זה. והן: 1) זקן ואינו לפי כבודו 2) מי יאמר שעליו הדבר מוטל – מוטב שמי שהוא ימצא מי שהוא אחר שיתעניין בזה. 3) טרוד הוא ופטור מכל פעולה איזה שתהיה.
2) חכיתי עד עתה – באמרי שבעניין שמעריכים כקידוש ה' אין צורך דווקא בדברי כבושים משלי ובראותי שכנראה אין כל הזזה כלל מצדם – על-כל-פנים אין רצוני להיות ערב בעד הנהגה כזו וכיוצא בזה, כלל וכלל לא, ולכן בא כתבי זה – ופשוט שאין הכוונה לקפידא וכיוצא בזה, חס ושלום.
3) אין כלל מטרת הכתיבה – לקבלת (כתיבת) תירוצים ואמתלאות".
תשי"ז

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תשי"ז נערך הפאראד בחזית 770, לפאראד הובאו ילדים יהודיים רבים שאינם זוכים לקבל חינוך יהודי ולומדים בבתי הספר העממיים.

הייתה זו הפעם הראשונה שהפאראד הורחב גם לילדים אלו שאינם זוכים לקבל חינוך יהודי במשך השנה.
תשי"ג

פאראד ל"ג בעומר

ל"ג בעומר בשנת תשי"ג היה הפעם הראשונה לאחר קבלת הנשיאות בה השתתף הרבי בכינוס הילדים שנערך בל"ג בעומר.

הכינוס נערך בשאלאש, רחבת החצר שלצד 770. לאחר תפילת מנחה אמר הרבי שיחה ובתחילתה אמר כי יעמוד על הדברים שנאמרו לפני הילדים בעומק יותר.
תשט"ז

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תשט"ז נערך לראשונה הפאראד בחזית 770, זאת לאחר שבשנים הקודמות נערך כנס בל"ג בעומר במתכונת קטנה יותר.

לאחר הפאראד נערך פארק לילדים בפארק פרוספקט ובאופן מפתיע הגיע הרבי לביקור בפארק.
תשד"מ

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תשד"מ חל ל"ג בעומר ביום ראשון, והתקיים פאראד גדול בחזית 770, הפאראד התקיים באופן נרחב ומפואר. השיחה שנשא הרבי ארכה כשעה שלימה! בסיומה פנה הרב העכט לרבי ושאל האם עליו לתרגם את השיחה בשל אורכה, הרבי ענה כי ידלג על התרגום ויודיע שאת תרגום השיחה יוכלו לקבל אחר כך במהדורה המודפסת באנגלית.
תשנ"א

חלוקת מטבעות ל"ג בעומר

בל"ג בעומר תשנ"א, לאחר שיחה מיוחדת בה ביאר הרבי את הקשר המיוחד שבין ב' אייר לל"ג בעומר, חילק הרבי בעצמו לכל אחד ואחד אנשים נשים וטף מטבע הנצחה מיוחד שיצא לאור לל"ג בעומר זה. (מטבע דומה יצא לאור שנה קודם לכן לרגל הפאראד, אותו חילק הרבי על ידי המדריכים).

על המטבע נכתב: ב"ה * תפארת שבתפארת ה'תשנ"א * ב' אייר * 2 IYAR 5751 * LUBAVITCH WORLD HEADQUTERS *
און איך זאג לכתחילה אריבער * כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע ב' אייר תקצ"ד – י"ג תשרי תרמ"ג * שנת הצדי"ק * שנת אראנו נפלאות.

המטבע היה מונח בתוך שקית ניילון מהודקת לפיסת נייר שעליה הודפס "ל"ג בעומר ה'תשנ"א".
תש"כ

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תש"כ נערך הפאראד בחזית 770, כשבמרכזו עמד ציון מאתיים שנה להולדת הבעש"ט, דבר שהודגש על ידי הרבי במהלך השנה כולה.
תש"ל

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תש"ל, חל ל"ג בעומר ביום ראשון והתקיים בחזית 770 הפאראד המסורתי. בשנה זו התקיים הפאראד לראשונה במתכונתו המוכרת, כשיחד עם תלמידי המוסדות הוצגו גם מוצגים שונים אותם הכינו, העוסקים בעניני ל"ג בעומר ומבצעי הרבי.

בשנה זו שיחת הרבי התארכה באופן משמעותי מהשנים שקדמו לה. הרבי דיבר שתי שיחות כשהראשונה ארכה כרבע שעה, והשניה - שעסקה בענין "מיהו יהודי" ועוררה הדים רבים - כמחצית השעה.
תש"מ

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תש"מ עורר הרבי לראשונה על קיום תהלוכות בכל מקום ומקום בעולם ולראשונה נחוגו אירועי ל"ג בעומר בהיקף עולמי. גם ב770 נערך הפאראד בקול רעש גדול ובהיקף עצום.

במהלך השיחות הושג שידור ישיר לרוסיה והרבי שינה את דיבורו לרוסית, בדברים שהיו מיועדים ליהודים מאחורי מסך הברזל עמד הרבי על זכותם של יהודי רוסיה ללמוד ולקיים תורה ומצוות.
תש"נ

פאראד ל"ג בעומר

בשנת תש"נ התקיים בחזית 770 הפאראד האחרון בהשתתפות הרבי. בסיומו של הפאראד שהתקיים ברוב פאר והדר ובהשתתפות ילדים יהודים רבים מכל רחבי ניו יורק התרחש חידוש והרבי חילק מטבעות מיוחדות שהוטבעו כמזכרת מפאראד זה. מטבעות אלו נעשו ביוזמתו של הרבי ימים ספורים קודם לכן שאך באופן נסי הספיקו להטביעם קודם הפאראד.

זכרון להולכים

יום פטירה · 16
הרה"חחיים שלום משה נמירובסקי ע״התשע"ז · הר המנוחות
משכונות זכרון משה מירושלים
מרתמלכה פרסמן ע״התשע"ד
אשת הרב לוי פרסמן ז"ל מנחלת הר חב"ד, קרית מלאכי. הותירה אחריה ילדים הולכים בדרכי התורה והחסידות. בניה: הרב אברהם פרסמן - ירושלים, הרב יצחק פרסמן - בני ברק, השליח הרב נחום פרסמן - גרמניה. בנותיה: בתיה רסקין - כפר חב"ד, הגב אסתר רסקין - לונדון, יפה ליפסקר - נצרת עילית, יהודית פלדמן - כפר חב"ד
יונה מנדלסון
הרה"חיונה מנדלסון ע״התשס"ד · הר המנוחות

בן הרב נחמן מנדלסון זכה להיות מכונה בפי הרבי שר המשקים

נפטר בשנת התשס"ד הר המנוחות
מרתשאשע וויטא פעלליג ע״התשס"ג · מונטיפיורי, ניו יורק

בת הרב יצחק אריה פעלליג אשת חבר הרב נתן קלמן ז"ל

נפטרה בשנת התשס"ג מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"חחיים צבי מאסקאוויטש ע״התשס"ג · מונטיפיורי, ניו יורק

בן הרב אברהם יצחק מאסקאוויטש מקושר לרבותינו נשיאנו עסק בצ"צ באמונה ובמיוחד בהנהלת גמ"ח קרן ישראל ארי ליב וחברה שמחת שבת ויו"ט

נולד בו שבט תרפ"ט באטיו שבצ'כוסלובקיה. ונפטר בשנת התשס"ג מונטיפיורי, ניו יורק
חיים שלמה קופרשטוך
הרה"חחיים שלמה קופרשטוך ע״התשנ"ט · הר הזיתים

בן הרב מנחם מנדל קופרשטוך

נולד ביום יב אלול תרע"ו ונפטר בשנת תשנ"ט הר הזיתים
שמריהו פלדמן
הרה"חשמריהו פלדמן ע״התשנ"ט · הר הזיתים

בן הרב שלמה חיים פלדמן תלמיד ישיבות תומכי תמימים ברוסיא ממקימי כפר חב"ד ומיקירי תושביה עד ליומו האחרון

נולד ביום י שבט תרע"ב בעיר נעוול ונפטר בשנת תשנ"ט הר הזיתים
הרה"חמשה צבי ווינער ע״התשנ"ז · מונטיפיורי, ניו יורק

בן הרב אברהם דוב ווינער

נפטר בשנת התשנ"ז מונטיפיורי, ניו יורק
מרתסימא שלומסון ע״התשמ"ו · מונטיפיורי, ניו יורק

בת הרב ברוך שלומסון

נפטרה בשנת התשמ"ו מונטיפיורי, ניו יורק
צמח דוד שקולניק
הרה"חצמח דוד שקולניק ע״התשמ"ה · הר הזיתים

בן הרב יצחק שקולניק זכה להיות ממזכי הרבים בבריה"מ ואח"כ בארה"ק

נפטר בשנת התשמ"ה הר הזיתים
עקיבא יוסף הכהן פרידמן
הרה"חעקיבא יוסף הכהן פרידמן ע״התשמ"ה · הר הזיתים

בן הרב מנחם מענדל הכהן פרידמן עסק עשרות בשנים בחינוך על טהרת הקודש ברשת אהלי יוסף יצחק

נפטר בשנת התשמ"ה הר הזיתים
מרתחנה טכורש שמשא ע״התשמ"ב · נחלת יצחק

בת הרב יצחק מנחם שמשא

נפטרה בשנת התשמ"ב
הרה"חמרדכי ליפשיץ ע״התשכט · רוסטוב

למד הרבה שנים בתת"ל והיה אחד החוזרים. בימי המלחמה היה באלמאטא, ואח"כ חזר לראסטאב. היה ממונה על האהל בראסטאב. ושם מנ"כ סמוך לאוהל.

.נולד בשנת התרמ"ט באגסטרונעם ונפטר בשנת התשכט
הרה"חמרדכי הרשברג ע״התשכו · הר הזיתים

בן הרב יהודה לייביש הרשברג.

נפטר בשנת תשכו הר הזיתים
דוב בער שפירא
הרה"חדוב בער שפירא ע״התש"ס

בן הרב אליעזר ליפא שפירא

נולד בשנת התרפ"ה ברוסיה. נפטר בשנת התש"ס
יעקב אמיתי
הרה"חיעקב אמיתי ע״התש"ס

בן הרב אברהם אמיתי

נולד בשנת תרע"ט מרוקו ונפטר בשנת התש"ס

חתונות היום

מזל טוב! · 3
מענדי צירקוסכפר חב''דאילה אוביץפתח תקווה
בית רבקה - כפר חב''ד ב'
נחמן פרוסכפר חב"דמיכל קורצווילירושלים
וואלי כפר סבא · זאב בלפור 27 כפר סבא
ישראל הכהן ברנדלרכפר חבדאביגיל סדןנחושה
אולם האירועים כפר חבד א' · כפר חבד

י"ח אייר · כל הרשומות חוזרות מדי שנה בתאריך העברי