א' אדר ב
לוח מנהגים
מנהגי היום
הכנות לפורים
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
התחיל סעודתו מבעוד יום ואכל כזית, ונמשכה סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת היום – מזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, בתנאי שעדיין לא התפלל ערבית.
ב'יעלה ויבוא' המברך מגביה קולו מעט והשאר עונים 'אמן' על 'זכרנו ... לטובה', 'ופקדנו בו לברכה', 'והושיענו... טובים' – "בין הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית)".
הכנות לפורים:
בקשר למצוות ומבצעי חג הפורים, כתב הרבי: "אשר כל זה דורש זמן והכנה ופעולה – על-כל-פנים מתחיל מראש-החודש", וכן: "כבכל דבר חשוב – צריכה להיות הכנה מבעוד מועד, על-כל-פנים מראש-החודש".
יש להתחיל ולהשלים מבעוד מועד את כל ההכנות הדרושות למבצע פורים בכל העולם כולו, שלא יישאר אפילו יהודי אחד בפינה נידחת בקצווי תבל שלא יהיה נכלל במבצע פורים.
נוסף על קיום כל המצוות דימי הפורים על-ידי כל אחד ואחת, יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחו"ל וכן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על-דבר ההשתדלות שכל ענייני פורים יהיו באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".
בכמה תחפושות וכובעי פורים (במיוחד של חיילים ושוטרים ממזרח אירופה) ובכובעי-חורף (קוצ'מע), נמצא שעטנז גמור. החכם עיניו בראשו לבודקם מראש במעבדת-שעטנז מוסמכת.
מבצע פורים:
יש לעורר על ההכנות לענייני פורים (ואף בשבת, שהרי "מפקחין על צורכי ציבור בשבת"), כדי שיֵעשו באופן מסודר ובהצלחה, ובהדגשה מיוחדת ליהודים הנמצאים בבתי-זקנים, בתי-רופאים, בתי-האסורים, ובצבא [ומשטרה] בכל מקום, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע לצה"ל, שעומדים ומגינים בגופם במסירות-נפש ממש על גבול ארץ-ישראל. ו"שמחה פורץ גדר" תגרום הצלחה רבה בכל זה.
כמו-כן יש להשתדל בעוד מועד לדאוג לנתינת צורכי הפורים לכל הזקוקים לכך.
זיכוי הרבים:
המזַכים את הרבים במקרא מגילה, יעדיפו את הקריאה ביום על זו של הלילה, הן מפני שהציבור אינו מודע לה דיו, והן ועיקר מפני (וכדאי לפרסם) שהיא הקריאה העיקרית.
"שתי המצוות: 'משלוח-מנות' ו'מתנות-לאביונים', מכיוון שהן עיקר בעניין הפורים, בנקל יותר לקיימן... ולכן החובה (והזכות) להשתדל ביותר... ולפרסם...: א) גודל מעלת מצוות אלו; ב) שנקל מאוד לקיימן; ג) שכל אחד ואחת שהגיעו לגיל מצוות מחוייבים בהן; ד) ולא עוד, אלא שגם הקטנים והקטנות שהגיעו לחינוך [ו"ספיקא לחומרא"], יקיימו בעצמם מצוות אלו.
הרבה מהצעירים סומכים על הדעה שאפשר לצאת ידי חובה על-ידי שההורים מקיימים מצוות אלו, אבל לצערנו קורה שגם הורים רבים אינם מקיימים זאת כראוי. על-כן, עם כל הכבוד הראוי, מתבקשים הרבנים, המחנכים וההורים, להזכיר לילדים שתחת השפעתם [בכל בתי-הספר מכל סוג]... לקיים באופן אישי את מצוות 'משלוח מנות' ו'מתנות לאביונים', ביום הפורים:
ל'משלוח מנות' דרושים רק שני מיני מאכל, כגון תפוח וסוכרייה; או מאכל ומשקה, כגון פרוסת עוגה ומשקה קל. ו'מתנות לאביונים' אפשר לקיים בשתי פרוטות, פרוטה [קצת יותר מ-10 אג'] לכל אביון. ומובן שכל המרבה בצדקה הרי זה משובח.
כשנותנים לחיילים וכדומה 'משלוח-מנות', יש להקפיד לתת לאנשים בשם 'צעירי-חב"ד' ולנשים בשם 'נשי-חב"ד', וכדי שהם בעצמם יקיימו המצווה – יש להדריכם להחליף את המנות (ויכולים לקיים זאת גם במנות המוכנות להם בחדר האוכל) ביניהם לבין עצמם, איש לרעהו ואשה לרעותה. כן יש לחלק להם מטבעות כדי שיקיימו 'מתנות לאביונים'.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
זכרון להולכים
יום פטירה · 17
ר'יוסף הרשקו ע״התשע"ו · אחיעזר
מרתסימה סיידוף ע״התשע"א · כרמיאל
הרה"חחיים מיכאל יוספשווילי ע״התשע"א · נהריה
מרתחיה רבקה קארף ע״התשנ"ב · מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"חיוסף הכהן ראדאל ע״התשמ"ט · מונטריאול
מרתבת שבע באברויסקי ע״התשמ"א · מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"חמשה משל צפתמן ע״התשל"ו · הר הזיתים
מרתליבא שיינדיל אהרונוב ע״התשל"ו · הר הזיתים
הרה"חשמעון ארי ליב גרינבערג ע״התשיט · מונטיפיורי, ניו יורק
מרתאסתר ליפקין ע״התרפ"ד · הר הזיתים
הרה"ח 'רפנחס שניאורסון ע״התרס"ח · הר הזיתים
מרתרחל מקוידינוב ע״התרס"ב · הר הזיתים
מרתרבקה בן שחר ע״התשע"ט · הר המנוחות
אשת איש החינוך הנודע הרה"ח הרב אורי בן-שחר ע"ה, נפטרה והיא בת 91. הותירה אחריה, בנים ובנות, נכדים ונינים. ילדיה: הגב' אסתר רוזנפלד מכפר חב"ד, הגב' ברכה רייצעס מיסוד המעלה, ר' ישכר דב בן-שחר מכפר חב"ד, והגב' חמדה גרינפלד מניו יורק.
הרה"חזלמן באראש ע״התשע"ט · מונטיפיורי
הרב באראש, במקור מקראון הייטס בברוקלין, עבר לסינסינטי כדי להקדיש את חייו לחינוך של בחורי הישיבה.
הוא שימש כמדריך הראשי בישיבה בסינסינטי, שם פיקח אישית על התפתחותם הרוחנית של מאות 'תמימים'.
בשנותיו האחרונות, הרב באראש נאבק באומץ במחלה קשה, ובשנה האחרונה הוא עבר טיפולים יקרים רבים. רבים ברחבי העולם התאחדו באמירת תהילים ועשו מעשים טובים לזכותו.
הותיר אחריו את רעייתו ומשפחה בת שבעה ילדים, הבכור בן 12 בלבד.
הותיר אחריו גם את הוריו, שלום ומרים באראש מקראון הייטס, סבתא וסבתא דובינסקי - קנסינגטון, ניו יורק ואחיות, יוסף יצחק באראש - קינגסטון, פנסילבניה, מנדי באראש - סדרהרסט, ניו יורק, נחמה מינסקי - קראון הייטס וחיה ברקוביץ – קינגסטון.
השליח הרבגרשון מענדל גרליק ע״התשפ"א · הר הזיתים
הרב גרשון מנדל גרליק (נולד בח' באייר תרצ"ב, 1932) הוא שליח הרבי הראשי למדינת איטליה, אב"ד קהילת 'אוהל יעקב' ומרבני מילאנו, מייסד ועד כשרות רבנות מילאנו EK והעומד בראשו, ומייסד של מרכז רבני אירופה ומכהן כחבר הנשיאות ויו"ר ועד הפועל של המרכז.
למד בישיבות המחתרתיות. בתש"ז יצאו בני משפחתו מרוסיה, בתחילה שהו בגרמניה, ובהמשך עלו לישראל. בשנת ה'תש"ט עם הקמת היישוב כפר חב"ד עברו לגור במקום, למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב ובישיבת תומכי תמימים בלוד, אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
בשלהי חודש סיוון תשט"ו התחיל ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770, שם הוסמך על ידי הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מרדכי מנטליק.
בתמוז ה'תשי"ח התחתן עם בתיה בת הרב שלום פוזנר בחצר של בניין 770.
בחודש כסלו תשי"ט יצא לשליחות לעיר מילאנו שבאיטליה, והרבי יצא ללוות את משפחתו. כאשר הגיע למילאנו התחיל לכהן כרבה של הקהילה האשכנזית.
הרב גרליק הקים במשך השנים קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות שהתקרבו על ידו ליהדות וחסידי חב"ד. בשנת תשנ"ד הוא חנך במילאנו את בניין "בית מנחם" בצורת מרכז חב"ד העולמי - 770, המשמש גם כמרכז הפעילות של בית חב"ד המרכזי בעיר.
במהלך שנות השבעים יצאו יהודים רבים מברית המועצות ועברו דרך העיר נאפולי, איטליה, והרב גרליק התמסר להפצת יהדות בקרב העולים, בבניית בית כנסת, מקווה, מסעדה כשרה ועוד, פעילות שזכתה ליחס פומבי מהרבי.
בשנת תש"ס (2000) יסד יחד עם רבנים נוספים את מרכז רבני אירופה ומאז הוא משמש כחבר ועד הנשיאות ויו"ר ועד הפועל של המרכז.
הותרי אחריו יבדלח"ט, 3 בנים ו-4 בנות, הממשיכים בדרכו בשליחות הרבי.
הרבמשה נוסבכר ע״התשפ"ו · בני ברק
הרב משה נוסבכר ע"ה, תלמיד חכם גדול שנודע בתור מגיד שיעור חשוב בישיבות לאורך עשרות שנים, וחתנו של המשפיע הרב נחום גולדשמיד ע"ה, התבקש היום לבית עולמו והותיר אחריו משפחה עניפה
מרתדבורה ספקטור ע״התשפ"ד
בצער רב התקבלה היום הידיעה על פטירתה של מרת דבורה בת צבי הירש ע"ה ספקטור, שהתגוררה בשנותיה האחרונות בנחלת הר חב"ד. בנה הוא תושב הנחל'ה הרב אריה ספקטור יבדלח"ט | הלווייתה התקיימה היום בשעת צהריים בבית העלמין בקרית מלאכי
א' אדר ב · כל הרשומות חוזרות מדי שנה בתאריך העברי


