א' אב
לוח מנהגים
מנהגי היום
ראש חודש אב
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
התחיל סעודתו מבעוד יום ואכל כזית, ונמשכה סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת היום – מזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, בתנאי שעדיין לא התפלל ערבית.
ב'יעלה ויבוא' המברך מגביה קולו מעט והשאר עונים 'אמן' על 'זכרנו ... לטובה', 'ופקדנו בו לברכה', 'והושיענו... טובים' – "בין הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית)".
"תשעת הימים":
משנכנס אב ממעטין בשמחה ובמשא ומתן של שמחה. ואסור לקנות בגדים ומנעלים חדשים או לתת לאומן לעשות לו, ואפילו אין משתמשים בהם עד לאחר תשעה באב. ואסור לכבס בגדים (חוץ מבגדי קטנים) אפילו להניחם לאחר תשעה באב. וכתונת לשבת מותר לכבס רק על-ידי גוי, ואסור ללבוש בגדים מכובסים שלא לבשם עדיין (אלא לכבוד שבת-קודש). [ולכן נוהגים ללבוש לפני ראש-חודש לזמן-מה את כל הבגדים המכובסים שעומדים ללבוש במשך תשעת הימים]. בעלי הברית: המוהל, הסנדק, והורי-הבן, מותרים ללבוש לבנים ובגדי שבת.
ואסור לרחוץ את כל הגוף לתענוג אפילו בצונן, ולרפואה ולצורך מצווה [וכן המצטער מפני החום והזיעה] – מותר. הטובל בכל ערב שבת מותר לטבול ולרחוץ ראשו, פניו, ידיו ורגליו לשבת.
אסור לאכול בשר ולשתות יין (מלבד בשבת ובסעודת מצווה).
אין נכנסים לדירה חדשה בתשעת הימים. פעם ענה הרבי: טוב לדחות לאחר ט"ו באב", ופעם אחרת הורה: "באם אפשר... בחודש אלול הוא חודש הרחמים".
עצת הרבי בדבר טיפול רפואי: באם אפשר – יש לדחותו לאחרי יום התשיעי באב. וכל עכבה לטובה. ובאם הרופא ידחק בדווקא את השעה, יש לעשות זאת קודם שבת חזון.
סיומים:
"המנהג לערוך 'סיומים' למסכתות הש"ס בכל יום מ'תשעת-הימים', מראש-חודש [ומה טוב גם לפני זה] עד תשעה באב, וגם בערב תשעה באב ובתשעה באב – באופן המותר על-פי שולחן-ערוך [ובמקום המתאים – גם עם סעודה והתוועדות].
"ומהטעמים בדבר – כיוון שבימים אלו מחפשים את כל האופנים המותרים כיצד להוסיף בעניינים טובים ושמחים, ועל-ידי-זה לגלות את הטוב-הפנימי שבירידה הקשורה עם ימים אלו, החל מ"פיקודי ה' ישרים משמחי לב" – עושין שמחה לגמרה של תורה.
"ומפני טעם זה כדאי לערוך סיום גם ביום השבת שב'תשעת הימים'.
"ומה טוב – 'ברוב עם הדרת מלך', לשתף עוד כמה וכמה מישראל (מצד אהבת-ישראל ואחדות-ישראל) בשמחה, גם אם רובם לא סיימו בעצמם המסכת. ולהוסיף, שכדאי ונכון לערוך 'סיומים' על מסכתות כאלה שסיומן בעניינים שקל לאומרם ולהסבירם במהירות לכל אחד ואחד מישראל, אפילו פשוט שבפשוטים, שב'סיומים' אלו יכולים לשתף גם יהודי שפוגשים ברחוב, ובאמצע עסקיו – כשחוזרים לפניו על הסיום, או אף שאומרים לו המאמר דסיום המסכת מבלי לספר לו שזהו 'סיום', שהרי 'זכין לאדם שלא בפניו'.
[מי שיכול – יסיים בעצמו; אם לאו – ישתתף לפחות במעמד 'סיום' של אחרים; ומה טוב שיהיה במעמד עשרה מישראל; וכדי לזַכות גם את מי שמשום-מה לא השתתף במעמד סיום כלשהו, ובלאו-הכי אוכל מאכלים המותרים רק בסעודת מצווה – יש להשמיע עבורו את הסיום ברדיו וכו', ולקשר אותו לפחות בצורה כזאת לשמחה-של-מצווה. כמו-כן יש לשתף בזה יהודי שפוגשים ברחוב, על-ידי שיאמרו לו המאמר דסיום, אף מבלי לספר לו שזהו 'סיום'].
"בקשר ל'סיומים', יש להשתדל במיוחד בעריכתם [כאמור – גם בשבתות] "ברוב עם הדרת מלך", לאחד רבים מישראל בהשמחה לגמרה של תורה, "אנשים ונשים (בנפרד כמובן) וטף", כולל גם הקטנים (לא רק קטנים בידיעות, אלא גם קטנים בשנים) שעדיין אינם שייכים להבנה והשגה, על-דרך ובדוגמת הסיום דערב-פסח, שמנהג ישראל להביא גם בכורים הקטנים.
"וכן יש לעורר [במיוחד בסיומים, על אהבת ישראל ו] על-דבר ההוספה בלימוד התורה בכלל ובנתינת הצדקה, על-פי מה שנאמר: 'ציון במשפט (=תורה) תיפדה, ושביה בצדקה'". וכשבאים לעורר על נתינת צדקה – יש להביא בפועל קופת צדקה, שאז תיכף ומיד נותנים צדקה בפועל. וגם ביום השבת-קודש – באופן המותר, באכילה ושתיה, וצדקה רוחנית.
"למסור לאנ"ש שי' המתעסקים בהסיומים:
* לסיים כל סיום בהצעה-התעוררות על דבר (להוסיף ב)נתינות לצדקה.
* לחתום כל סיום בתיבות (עניין) דאהבת-ישראל".
"ובוודאי יפרסמו ויזרזו על דבר קיום הוראות אלה בכל מקום ומקום, בכל קצווי תבל".
"וגם כאשר יבוא משיח צדקנו קודם תשעת הימים, יעשו את ה'סיומים', ויזכו להתחיל ולסיים ספרים אחרים בתורתו של משיח".
* בעניין סעודת בר-מצווה של נער שנכנס לעול המצוות ביום ח' במנחם-אב, השיב הרבי: "יש לברר אם יש מנהג במקום בכגון-דא, ובאם לאו – יש לעשותה בזמנה, זאת אומרת ליל ח' מנחם-אב", ואם אי-אפשר - יש לעשות התוועדות קטנה במשך היום (כגון אחרי תפילת שחרית, כנהוג), והתוועדות גדולה אחרי תשעה באב בהקדם האפשרי.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
זכרון להולכים
יום פטירה · 13
הרה"ח ר'יחיאל יוסף ריבקין ע״התשכ"א · בני ברק
ר' יחיאל יוסף ריבקין ע''ה היה חסיד אמיתי ספוג וגדוש באהבת ישראל אמיתית, מסור ונתון לזולת. ממייסדי כפר חב"ד, התפרנס מיגיע כפיו, ותמך במשפחות נצרכות בכפר חב"ד. נולד בשנת תרנ"ד בעיר חוטימסק שברוסיה ונפטר בפתאומיות בשנת ה'תשכ"א, והוא בן 67. מנ"כ בבני ברק
מרתרבקה גולדה גולדשטיין ע״התשע"ז · הר המנוחות
היתה מחנכת מסורה בבי"ס חב"ד שנים רבות, העמידה דורות ישרים ומבורכים לתפארת.
הותירה אחריה את בעלה הרב ברוך שלמה גולדשטיין.
ילדיה: בתה השלוחים בקרית גת מ' חנה בריינדל ובעלה הרב מנחם מענדל שיחיו משי זהב.
בתה מ' דבורה לאה ובעלה יעקב שיחיו מרטון מלוד.
בנה שליח בהר חומה, ירושלים ר' משה שמשון וזוגתו מ' מרים שיחיו גולדשטיין.
בתה מ' שושנה ובעלה ר' שמחה הכהן פרידמן שיחיו מלוד.
בתה מ' חיה יהודית ובעלה ר' דוד אבייב שיחיו מקרית מלאכי.
בתה מ' פייגא טובה ובעלה ר' ניסים יהושע שיחיו מלוד.
בנה ר' נחמן וזוגתו שושנה גולדשטיין שיחיו מביתר עלית.
בנה שליח חב"ד לנוער בקרית ביאליק ר' יוסף יצחק וזוגתו מושקא שיחיו גולדשטיין.
בתה אסתר מלכה, בנה מהתלמידים השלוחים בישיבת חב"ד בבני ברק הת' מנחם מענדל, בתה פנינה פערל.
ד"ר הרבראובן לימא הלוי לוי ע״התשס"ז
מרתשולמית חוה האלאן ע״התשנ"ה · מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"חשלמה זלמן אוסטר ע״התשל"ח · הר הזיתים
הרה"חיצחק דובוב ע״התשל"ז · אנגליה
הרה"חיחיאל יוסף ריבקין ע״התשכא · בני ברק
מרתאסתר שפערלין ע״התשיד · מונטיפיורי, ניו יורק
הילדיוסף חיים דאשיף ע״התש"ס · הר הזיתים
הרה"חיעקב חיים חיים ע״התש"ד · מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח הת'אהרן אליעזר צייטלין ע״התרצ"ח
מרתברכה יעקובוב ע״התש"פ · קרית מלאכי
בנחלת הר חבד נפטרה הבוקר מרת ברכה יעקובוב עה, אלמנתו של הרב אברהם יעקובוב זל. בת 79 הייתה בפטירתה. הותירה אחריה את ילדיה יבדלחטא - בנה חנן, תשע בנות ועשרות נכדים. הלווייתה התקיימה היום בצהריםבהר המנוחות, כפי של הנחיות משרד הבריאות. המשפחה יושבת שבעה בבית המנוחה: נחלת הר חבד 1, גני חבד 1389, קריית מלאכי. יהי זכרה ברוך.
הרה"חדוד וולפסון ע״התשפ"ב · כפר חב"ד
תושבי כפר חב"ד ליוו למנוחות ביום שישי את הרה"ח ר' דוד וולפסון ע"ה, חסיד וירא שמים, אחד מהדמויות החסידיות בכפר. בן 80 היה בפטירתו. המנוח שירת בחיל האויר האמריקאי במחלקת טילי הוק. שעלה ארצה חיל האויר גייס אותו כקצין ושימש כמפקד סוללת הוק. המנוח התמודד בתקופה האחרונה עם מחלה קשה. תושבי הכפר מספרים על 'דמות חסידית' מיוחדת, צנוע ונחבא אל הכלים, ירא שמים, קובע עיתים לתורה ומתפלל באריכות. הותיר אחריו את אשתו רוזטה שתבדלח"ט ומשפחה עניפה, ילדיו ונכדיו שיחי'. ילדיו: שרה ברכה וולפסון מרדכי בנימין וולפסון חיה רחל לב מוסיה רבקה בן דוד יעקב יהודה וולפסון נחמה דינה רובינסון יוסף חיים וולפסון ברוך שלום וולפסון לוי יצחק וולפסון שמואל משה לייב וולפסון מנוחה רות וולפסון אפרים מאיר ישראל וולפסון ברוך דייו האמת. וידאו:
א' אב · כל הרשומות חוזרות מדי שנה בתאריך העברי


