יומן חב״ד י"ב תשרי ה׳תשפ״ה
‹
היום
תשרי
ה׳תשפ״ה
›
תשפ״ד
תשפ״ג
תשפ״ב
תשפ״א
תש״ף
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
תשס״ה
תשס״ד
תשס״ג
תשס״ב
דברי ימי חב״ד
+
+
+
אירועי היום
+
+
+
+
+
+
ימי ההכנה לחג הסוכות - י"ב תשרי
בניית הסוכה
סיפר הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר [מהוריי"צ] וכן אאמו"ר [הרה"ג והרה"ח המקובל ר' לוי-יצחק] לא עסקו בעצמם בעשיית הסוכה". אם כי מסופר שהרבי השתתף בעצמו בבניית הסוכה בביתו ברח' פרזידנט, על-ידי זריקת כמה ענפים של סכך.
מכיוון ש"תשבו כעין תדורו" – צריכה להיות לכל משפחה סוכה לעצמה, בדוגמת מה שבכל השנה היא גרה בדירה משלה. ובפרט שגם עשיית הסוכה היא מצווה, ובכיוצא בזה "מצווה בו יותר מבשלוחו".
אין שום הידור שתהיה הסוכה מחוץ לבית דווקא, אלא אפשר להסיר את הגג ולהניח סכך, וכך היה נהוג אצל הרבי בשנים האחרונות.
עושים את הדפנות אפילו לכתחילה גם מדברים הפסולים לסכך. מנהגנו לעשות ארבע דפנות.
מרבים בסכך. אדמו"ר הזקן היה מצווה על כך: "צפוף יותר! עוד יותר סמיך!". וכדי "שיהיו כוכבים נראים מתוכה" תוחבים מקל בעובי הסכך, ליצור נקב שיוכלו לראותן בעדו.
אין מנהגנו בנוי (=קישוטי) סוכה, לא תחת הסכך ולא על הדפנות.
הרבי עורר על כך שבסוכה (על אף שכשרה בג' דפנות) יש להניח ארבעה דפנות.
ארבעת המינים
אין מדקדקים לשלם עבור ארבעת המינים קודם החג דווקא.
קבלה בידינו מאדמו"ר הזקן, להדר לברך על אתרוג מקלבריה. גם לחץ להמשך...
סיפר הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר [מהוריי"צ] וכן אאמו"ר [הרה"ג והרה"ח המקובל ר' לוי-יצחק] לא עסקו בעצמם בעשיית הסוכה". אם כי מסופר שהרבי השתתף בעצמו בבניית הסוכה בביתו ברח' פרזידנט, על-ידי זריקת כמה ענפים של סכך.
מכיוון ש"תשבו כעין תדורו" – צריכה להיות לכל משפחה סוכה לעצמה, בדוגמת מה שבכל השנה היא גרה בדירה משלה. ובפרט שגם עשיית הסוכה היא מצווה, ובכיוצא בזה "מצווה בו יותר מבשלוחו".
אין שום הידור שתהיה הסוכה מחוץ לבית דווקא, אלא אפשר להסיר את הגג ולהניח סכך, וכך היה נהוג אצל הרבי בשנים האחרונות.
עושים את הדפנות אפילו לכתחילה גם מדברים הפסולים לסכך. מנהגנו לעשות ארבע דפנות.
מרבים בסכך. אדמו"ר הזקן היה מצווה על כך: "צפוף יותר! עוד יותר סמיך!". וכדי "שיהיו כוכבים נראים מתוכה" תוחבים מקל בעובי הסכך, ליצור נקב שיוכלו לראותן בעדו.
אין מנהגנו בנוי (=קישוטי) סוכה, לא תחת הסכך ולא על הדפנות.
הרבי עורר על כך שבסוכה (על אף שכשרה בג' דפנות) יש להניח ארבעה דפנות.
ארבעת המינים
אין מדקדקים לשלם עבור ארבעת המינים קודם החג דווקא.
קבלה בידינו מאדמו"ר הזקן, להדר לברך על אתרוג מקלבריה. גם לחץ להמשך...
בניית הסוכה
סיפר הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר [מהוריי"צ] וכן אאמו"ר [הרה"ג והרה"ח המקובל ר' לוי-יצחק] לא עסקו בעצמם בעשיית הסוכה". אם כי מסופר שהרבי השתתף בעצמו בבניית הסוכה בביתו ברח' פרזידנט, על-ידי זריקת כמה ענפים של סכך.
מכיוון ש"תשבו כעין תדורו" – צריכה להיות לכל משפחה סוכה לעצמה, בדוגמת מה שבכל השנה היא גרה בדירה משלה. ובפרט שגם עשיית הסוכה היא מצווה, ובכיוצא בזה "מצווה בו יותר מבשלוחו".
אין שום הידור שתהיה הסוכה מחוץ לבית דווקא, אלא אפשר להסיר את הגג ולהניח סכך, וכך היה נהוג אצל הרבי בשנים האחרונות.
עושים את הדפנות אפילו לכתחילה גם מדברים הפסולים לסכך. מנהגנו לעשות ארבע דפנות.
מרבים בסכך. אדמו"ר הזקן היה מצווה על כך: "צפוף יותר! עוד יותר סמיך!". וכדי "שיהיו כוכבים נראים מתוכה" תוחבים מקל בעובי הסכך, ליצור נקב שיוכלו לראותן בעדו.
אין מנהגנו בנוי (=קישוטי) סוכה, לא תחת הסכך ולא על הדפנות.
הרבי עורר על כך שבסוכה (על אף שכשרה בג' דפנות) יש להניח ארבעה דפנות.
ארבעת המינים
אין מדקדקים לשלם עבור ארבעת המינים קודם החג דווקא.
קבלה בידינו מאדמו"ר הזקן, להדר לברך על אתרוג מקלבריה. גם בימינו, שיש אתרוגים משתילי קלבריה באה"ק ת"ו, עדיין יש להשתדל לברך על האתרוגים מקלבריה.
מראה האתרוג צריך להיות צהוב (כמראה שעווה), ולא כהמדקדקים שיהיה מקצתו ירוק.
לוקחים לולב שאין עליו כפופים (את הכפיפות מכנים בשם 'קנעפלאַך' ['כפתורים']).
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הקפיד שהשדרה תהיה באמצע הלולב ממש, ולא מן-הצד קצת; לולב ישר; שאינו דק; ושעליו מחוברים בקליפה (קאָרֶע) מאחורי השדרה. הקפדה זו האחרונה ידועה לנו גם מהנהגת הרבי.
* רצוי לקנות לכל אחד מהבנים מגיל שש ומעלה ארבעת המינים כשרים כהלכתם, ולפחות שבכל בית ועכ"פ בכל קהילה תהיה ערכה של ד' המינים מיוחדת לילדים (וכמובן שלאלה שלאחר הבר-מצווה יהיו ארבעת המינים מהודרים).
* עורכים מגבית ומחלקים את 'צורכי החג' לחג-הסוכות לאלו הנצרכים (בדומה ל'מעות חיטים' לחג-הפסח). וכן מחלקים ד' מינים (שצריכים להיות 'לכם').
.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סיפר הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר [מהוריי"צ] וכן אאמו"ר [הרה"ג והרה"ח המקובל ר' לוי-יצחק] לא עסקו בעצמם בעשיית הסוכה". אם כי מסופר שהרבי השתתף בעצמו בבניית הסוכה בביתו ברח' פרזידנט, על-ידי זריקת כמה ענפים של סכך.
מכיוון ש"תשבו כעין תדורו" – צריכה להיות לכל משפחה סוכה לעצמה, בדוגמת מה שבכל השנה היא גרה בדירה משלה. ובפרט שגם עשיית הסוכה היא מצווה, ובכיוצא בזה "מצווה בו יותר מבשלוחו".
אין שום הידור שתהיה הסוכה מחוץ לבית דווקא, אלא אפשר להסיר את הגג ולהניח סכך, וכך היה נהוג אצל הרבי בשנים האחרונות.
עושים את הדפנות אפילו לכתחילה גם מדברים הפסולים לסכך. מנהגנו לעשות ארבע דפנות.
מרבים בסכך. אדמו"ר הזקן היה מצווה על כך: "צפוף יותר! עוד יותר סמיך!". וכדי "שיהיו כוכבים נראים מתוכה" תוחבים מקל בעובי הסכך, ליצור נקב שיוכלו לראותן בעדו.
אין מנהגנו בנוי (=קישוטי) סוכה, לא תחת הסכך ולא על הדפנות.
הרבי עורר על כך שבסוכה (על אף שכשרה בג' דפנות) יש להניח ארבעה דפנות.
ארבעת המינים
אין מדקדקים לשלם עבור ארבעת המינים קודם החג דווקא.
קבלה בידינו מאדמו"ר הזקן, להדר לברך על אתרוג מקלבריה. גם בימינו, שיש אתרוגים משתילי קלבריה באה"ק ת"ו, עדיין יש להשתדל לברך על האתרוגים מקלבריה.
מראה האתרוג צריך להיות צהוב (כמראה שעווה), ולא כהמדקדקים שיהיה מקצתו ירוק.
לוקחים לולב שאין עליו כפופים (את הכפיפות מכנים בשם 'קנעפלאַך' ['כפתורים']).
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הקפיד שהשדרה תהיה באמצע הלולב ממש, ולא מן-הצד קצת; לולב ישר; שאינו דק; ושעליו מחוברים בקליפה (קאָרֶע) מאחורי השדרה. הקפדה זו האחרונה ידועה לנו גם מהנהגת הרבי.
* רצוי לקנות לכל אחד מהבנים מגיל שש ומעלה ארבעת המינים כשרים כהלכתם, ולפחות שבכל בית ועכ"פ בכל קהילה תהיה ערכה של ד' המינים מיוחדת לילדים (וכמובן שלאלה שלאחר הבר-מצווה יהיו ארבעת המינים מהודרים).
* עורכים מגבית ומחלקים את 'צורכי החג' לחג-הסוכות לאלו הנצרכים (בדומה ל'מעות חיטים' לחג-הפסח). וכן מחלקים ד' מינים (שצריכים להיות 'לכם').
.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
קישורים בנושא:
הלכות ומנהגי סוכות, הרב מאיר אשכנזי
יום ההילולא של רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממעזריטש
רבי אברהם המלאך היה בנו יחידו של הרב המגיד, נולד בשנת תק"א.
על פי בקשת הרב המגיד למד בחברותא עם אדמו"ר הזקן, כשאדמו"ר הזקן מלמד את חלק הנגלה ורבי אברהם את חלק הנסתר.
על פי בקשת הרב המגיד למד בחברותא עם אדמו"ר הזקן, כשאדמו"ר הזקן מלמד את חלק הנגלה ורבי אברהם את חלק הנסתר.
ציון רבי אברהם המלאך
מרת
פיבי מרציאנו
ע״ה
תשע"ד, עכו
x
מרת פיבי מרציאנו
ע״ה
תשע"ד, עכו
רעייתו של ר' דוד מרציאנו מקריית שמואל. הזוג לא זכה לפרי בטן במשך 28 שנה, ורק בתקופה האחרונה בעלמא הדין זכו בבן
הנערה
חנה קולודוני
ע״ה
תשס"ז, הר המנוחות
x
הנערה חנה קולודוני
ע״ה
תשס"ז, הר המנוחות
מקראון הייטס, הותירה אחריה הורים: ר' יוסף ושיפרה, אח יצחק ו2 אחיות מנוחה וברכה
ר'
יוסף מושקוביץ
ע״ה
תשס"ד,
x
ר' יוסף מושקוביץ
ע״ה
תשס"ד,
היה במשך שנים רבות מהתומכים החשובים של פעילות חב"ד בקריות בכלל ובקרית מוצקין בפרט. בין שאר פעולתיו הברוכות למען הכלל והפרט, זכה לייסד ביום הסתלקות הרבי את בית-כנסת חב"ד בקרית מוצקין שנקרא על-שמו של הרבי - ממנו זכה לקבל ברכות מיוחדות לברכה והצלחה.
במשך השנים, סייע רבות ותרם ספרי-תורה לבתי-כנסת חב"ד בקריות. ר' יוסף ז"ל היה בעבר מהבעלים של סוכנות הרכב סובארו-יפאונטו ובתקופה האחרונה בעלמא הדין שלט בחברות נדל"ן בארץ וברחבי העולם.
עד יומו האחרון הקפיד ר' יוסף לבקר בבית-הכנסת המרכזי שבקרית מוצקין, בו התפלל יחד עם ידידו רב-העיר ורב קהילת חב"ד בקריות הגה"ח ר' דוד-מאיר דרוקמן.
הרה"ח
לייב סימפסון
ע״ה
תשע"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח לייב סימפסון
ע״ה
תשע"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
נולד בארצות הברית לאביו רבי אליהו יחיאל סימפסון, המזכיר של הרבי הריי"צ נ"ע. ר' לייבל היה ידוע כחסיד אמיתי ובעל יראת שמים.הרב סימפסון היה מייסד חנות התכשיטים המפורסמת של ברוקלין, 'תכשיטי סימפסון' בבורו פארק. היה ידוע כאדם מאוד נדיב ובעל חסד, מעורב באירועים רבים, במיוחד בחינוך. היה אחד המייסדים ותומכיו העיקריים של בית הספר לבנות 'בנות מנחם' בקראון הייטס.הותיר אחריו את : אשתו חנה ובנו יוסי סימפסון קראון הייטס, נכדים ונינים, רבים מהם בשליחות ברחבי העולם.הותיר אחריו גם את אחיו: הרב שלום מנדל סימפסון - קראון הייטס, גברת קרייני רוזנפלד - בורו פארק, וגב' אסתר גולדמן - קראון הייטס.ההלוויה התקיימה היום יום שני, ועברה ב -770 בשעות הצהריים, וגם עברה בבית ספר 'בנות מנחם' בשכונה, ומשם לבית הקברות מונטיפיורי בקווינס
מרת
דובה קמינצקי
ע״ה
תשע"ה, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת דובה קמינצקי
ע״ה
תשע"ה, מונטיפיורי, ניו יורק
אשת ר' ראובן ע"ה. ותושבת כפר חב"ד לשעבר. מרת קמינצקי הינה ביתו של החסיד הידוע ר' אברהם (מאיור) דריזין ע"ה ונכדה למשפיע הדגול ר' זלמן משה היצחקי ע"ה. . הניחה דור ישרים מבורך יו"ר המועצה הדתית האיזורית הרב יוסף יצחק מכפר חב"ד. הת' יהושע זליג, קראון הייטס. הרב מנחם מענדל, מלבורן אוסטרליה והשליח הראשי של הרבי בדנייפר הרב שמואל קמינצקי ואחים ואחיות
הרה"ח
יוסף אלפרוביץ
ע״ה
תשנ"ח,
x
הרה"ח יוסף אלפרוביץ
ע״ה
תשנ"ח,
הרב יוסף אלפרוביץ נלב"ע לאחר יסורים בשנת תשנ"ח. נודע לכל במידת החסד שהיתה אצלו ללא גבול, כל ימיו דאג לעשות טובה ליהודי היה אוזן קשבת להרבה גלמודים, איש תמים וישר, אציל ובעל נפש. זכה לקירובים רבים מהרבי בהיותו סוכן הנסיעות של אנ"ש וכמארגן הצ'רטרים הראשונים לרבי. עסק בצרכי צבור באמונה ולקח על עצמו עול כספי של הצבור מתוך אחריות למוסדות הרבי. זכור לרבים כאדם מיוחד ובעל נפש רחבה.
ההרה"ח התמים ר'
מאיר פריימן
ע״ה
תשנ"ו, הר הזיתים
x
ההרה"ח התמים ר' מאיר פריימן
ע״ה
תשנ"ו, הר הזיתים
הרב התמים ר' מאיר בן הרב אהרון פריימן. היה מקושר לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בלב ונפש. בנה את בית הכנסת "נחום –יצחק" בכפר חב"ד והשקיע בו את מיטב כספו. היה איש חסד. "אומר מעט ועושה הרבה". היה מזכיר בוועד כפר חב"ד במסירות הוציא לפועל את כל ענייני הכפר. ניהל את מבצע ס''ת הראשון לילדי ישראל, שימש כרב ומנהל מכללת 'בית רבקה. בעשר שנות חייו האחרונות היה מנהל "רשת בתי ספר "אהלי יוסף יצחק" ליובאוויטש נולד בכא טבת תש"ה בירושלים ונפטר בשנת התשנ"ו הר הזיתים
נולד בכא טבת תש"ה בירושלים ונפטר בשנת התשנ"ו הר הזיתים
הרה"ח
נפתלי קרביצקי
ע״ה
תשנ"ט, הר הזיתים
x
הרה"ח נפתלי קרביצקי
ע״ה
תשנ"ט, הר הזיתים
רה"ח ר' נפתלי ע"ה קרביצקי מסר נפשו על שמירת היהדות מעבר למסך הברזל, קידש שם שמים כאיש מדע שומר מצוות, היה מסור ונתון בלב ונפש לרבי, ובהוראת הרבי התיישב בנחלת הר חב"ד וניהל שם במסירות קרן גמ"ח. איש נעים הליכות אהוב ומקובל על הבריות.
תאריך:
י"ב תשרי ה׳תשפ״ה
טהרה
טומאת מת/ פרה אדומה
מאפשרים לכם לקבל
