מערכת COL
|
יום י"ט חשוון ה׳תשע״א
27.10.2010
"תרבות העדר" או סתם "הפקרות"?
"בהזדמנות כשהייתי אצל הרב שניאור זלמן גורליק ע"ה, רבו של כפר חב"ד, שאלתי איך נוהגים אנ"ש בעניין חותמת בטבעת נישואין. הרב שישב שעון על מקלו, החל ממש לצעוק עלי ולדפוק עם המקל על הריצפה, באומרו: "ממתי מסתכלים מה עושים אנ"ש בשעה שכתוב בפירוש כיצד יש לנהוג?". אמנם עברו הרבה שנים מאז, אך פעמים רבות מאוד אני נזכר באימרה זו של הרב" ● הרב אברהם סלמון מראשל"צ, הזכור מהמאמר שחולל סערה על אמירת "לחיים" בשמחת תורה, מתרעם במאמר מיוחד ל- על "תרבות העדר" שפשטה במחננו... למאמר
תמונת אילוסטרציה ● למצולם אין קשר לנאמר במאמר
הרב אברהם סלמון
ראשון לציון
אפתח במה ששמעתי מהרב שניאור זלמן גורליק ע"ה, רבו של כפר חב"ד, או יותר נכון ב"שטיפה" שקיבלתי מהרב גורליק.
היה לפני כ-38 שנים, לפני חתונתי, וזכיתי שהרב גורליק היה המסדר קידושין שלי, ומטבע הדברים באתי אליו פעמים רבות בשאלות שונות.
בין החתנים בישיבה התעוררה השאלה בקשר למה שמופיע בספר המנהגים שמנהגנו שטבעת הנישואין תהיה חלקה מבחוץ ומבפנים, וכאן התעורר הוויכוח האם צריך לשפשף את החותמת שיש בטבעת בפנים, כמו בכל תכשיט זהב, כדי שיהיה חלק מפנים או לא.
בהזדמנות כשהייתי אצל הרב, שאלתי אותו איך נוהגים אנ"ש כיום בקשר לחותמת הנ"ל, הרב שישב והיה שעון על מקלו, החל ממש לצעוק עלי ולדפוק עם המקל על הריצפה, באומרו: ממתי מסתכלים איך נוהגים אנ"ש? אתה יודע לקרוא ואתה מבין מה כתוב בספר המנהגים, אז תעשה מה שכתוב. ממתי מסתכלים איך עושים אנ"ש בשעה שכתוב בפירוש כיצד יש לנהוג?
אמנם עברו הרבה שנים מאז, אך פעמים רבות מאוד אני נזכר באימרה זו של הרב.
"כולם מתפללים ככה"...
באחד מימי הפגרא הזדמנתי לאחד מבתי הכנסת הגדולים של אנ"ש, בשעות הצהריים החל להתארגן מניין לתפילת מנחה גדולה אך בצד עוד עמדו עדיין מתפללים במניין של שחרית. אחד התמימים שאני מכירו, נכנס לבית הכנסת, ואני קורא לו לבוא להצטרף למניין של מנחה. הוא מראה לי את התפילין שבידו ואומר: "קודם צריך להתפלל שחרית"...
אני לא רגיל להיות "נודניק", אך הפעם תפסתי יוזמה ושאלתי את הבחור: "הא, כיצד"? הרי כבר כבר הגיע זמן המנחה, ואדמוה"ז בשו"ע שלו כותב שאם לא התפלל שחרית באונס גמור, אז יכול להתפלל פעמיים מנחה, ואם זה לא אונס גמור, אז אפילו פעמיים מנחה אינו יכול להתפלל. אז מהיכן ההיתר?
הבחור התבלבל קצת מהשאלה, משך בכתפיו, הרים ידו אל על ומראה על המניין המתפלל כעת שחרית, ואמר: "כולם מתפללים ככה"... אכן תשובה ניצחת לדברי אדמוה"ז.
החלטתי להיות הפעם קצת "נודניק", ושאלתי כמה ממכרי שגם הם התפללו במניין של שחרית את אותה השאלה. האמת, ששום תשובה עניינית לא קיבלתי, רק משיכות בכתף ואמירות סתמיות, כמו: "ככה נוהגים בכל קהילות אנ"ש", או שנקבו בשמות של פלוני אלמוני שגם הוא מתפלל שחרית אחרי שהגיע שעת המנחה, ואם כן בוודאי שאין לנו רשות להרהר אחריהם. (כמובן שיש לציין שאין מדובר ח"ו על אותם "עובדים" המתפללים באריכות שהלוואי שירבו כמותם בישראל, אלא על ציבור אחר לגמרי, וד"ל).
נזכרתי בדבריו החכמים של הרב גורליק מלפני 38 שנים...
החינוך הקלוקל
ואם בתפילה עסקינן, ישנו מנהג משונה אצל חלק קטן מאנ"ש (הם אמנם מיעוט דמיעוט באנ"ש, אך מה לעשות שאנחנו רואים אותם מול עינינו), כשבאים לבית הכנסת, בעיקר בשבתות, אבל כך גם באמצע השבוע, הם יושבים קודם לדבר, לשוחח ולסדר את הדברים האפשריים, ובנתיים המניין כבר מתפלל, ואחר כך, בין קריאת התורה למוסף, או סתם בחזרת הש"ץ, הם גומרים את תפילתם.
ושוב צריך לציין שאין הכוונה ח"ו לאותם המתפללים באריכות, והלוואי שירבו כמותם, אלא מדובר בסוג אחר של צעירים בעיקר, שגומרים את תפילתם בזריזות נפלאה, וכמובן ביחידות, כאשר נתנו למניין לחלוף על פניהם, ומדובר בכאלו המקפידים על דיני השו"ע ומדקדקים בקלה כבחמורה, וכשאתה שואל אותם, כמובן בעדינות ובזהירות, כדי שלא להראות כזקן נטדניק שיש להתרחק ממנו), הרי הלכה מפורשת בשו"ע בדיני תפילה בציבור? אז הם מסתכלים עליך כלא מבינים מה אתה רוצה. הרי כך נהוג בקרב אנ"ש שכל אחד מתפלל לעצמו, ומביאים ראייה שכך זה גם בריכוזי אנ"ש האחרים.
מלבד חילול השם הנגרם מזה, ומלבד החינוך הקלוקל שילדיהם של אותם המדברים רואים כאשר אבא מדבר במקום להתפלל, הרי לאף אחד אין תשובה לשאלה הגדולה כיצד הם עושים נגד פס"ד בשו"ע.
ההסבר היחיד שיש זה ש"כולם עושים ככה", ואכן כמה צדק הרב גרליק ע"ה...
דבר נוסף שקשה לקבל עליו הסבר הגיוני, כאשר מדובר על חסידים ואנשי מעשה (והפעם בלי מרכאות, אלא חסידים אמיתיים) שבהתוועדות נוהגים לקחת הרבה משקה עם כל המשתמע מכך.
ולא מדובר בהתוועדות פורים ששם ע"פ שו"ע יש לקחת משקה, וגם לא בשמחת תורה ששם הרבי לפעמים היה מוריד את הגזירה של המשקה, אלא בכל ימות השנה.
וכאשר אתה שואל (לא בשעת מעשה, כמובן, כי אז אין את מי לשאול, אלא למחרת), הרי כל האיגרות קודש של הרבי מלאים במכתבים עם הוראות ברורות שאין לקחת משקה בימינו, ואתה מצטט מכתבים רבים מפורשים, לא ברמזים ולא בדיוקים, אלא דברים ברורים שהרבי פשוט אוסר לקיחת משקה, ובכל כרכי האיגרות קודש כמדומני שלא תמצא אף מכתב אחד שמתיר לקחת משקה, וכאמור, מדובר בחסידים אמיתיים שמנהלים את כל אורח חייהם על פי הנהגותיו של הרבי, וכאן מדובר בהוראה ברורה וחד משמעית - הכיצד עוברים על כך?
אמנם יש בפיהם גם הסברים "הגיוניים": הכיצד אפשר להתוועד בלי לקחת הרבה משקה? אך ההסבר הפשוט הנפוץ הוא, שבכל קהילות אנ"ש לוקחים משקה בשפע, ואפילו משפיע פלוני ואלמוני נוהגים לקחת משקה לרוב, בקיצור ככה נוהגים בין אנ"ש.
האם לא צדק הרב גרליק ע"ה שאין להסתכל על אנ"ש אלא לקרוא את ההוראות, להבין אותם, ולעשות בדיוק כמו שכתוב?
מסעדה ש"כולם אוכלים בה"...
גם בחיינו היום יומיים אנחנו מוצאים דוגמאות שאנו מסתכלים יותר מידי על הסביבה.
קורה לא פעם שאתה צריך לשבת ליד ידיד, בן משפחה או חבר שהגיע לביקור, והוא מבקש ממך שתלווה אותו למסעדה פלונית, וכשאתה שואל מי הוא הנותן הכשר במקום, האם אפשר לסמןך עליו, אז מסתכלים עליך בתמיהה, הרי זאת מסעדה ש"כולם אוכלים בה", זאת בוודאי תעודת הכשר טובה, וכשאתה ממשיך לשאול בכל זאת מי נותן ההכשר במקום, אז בכלל מביאים לך הוכחה שאפילו פלוני ואלמוני אוכלים שם, האם אתה צריך יותר מזה?
ועל כגון דא, אמר הרב גורליק, שאסור להסתכל על אף אחד אלא יש לעשות את מה שצריך.
עד גמר הכתבה התלבטתי איזו כותרת לתת לה, האם לכנותה בשם "תרבות העדר" או לקרוא לה פשוט "הפקרות", מכיוון שלא ידעתי מה להחליט, השארתי את שני הכותרות, בתקווה שהקורא הנבון יבחר את הכותרת האמיתית.
ראשון לציון
אפתח במה ששמעתי מהרב שניאור זלמן גורליק ע"ה, רבו של כפר חב"ד, או יותר נכון ב"שטיפה" שקיבלתי מהרב גורליק.
היה לפני כ-38 שנים, לפני חתונתי, וזכיתי שהרב גורליק היה המסדר קידושין שלי, ומטבע הדברים באתי אליו פעמים רבות בשאלות שונות.
בין החתנים בישיבה התעוררה השאלה בקשר למה שמופיע בספר המנהגים שמנהגנו שטבעת הנישואין תהיה חלקה מבחוץ ומבפנים, וכאן התעורר הוויכוח האם צריך לשפשף את החותמת שיש בטבעת בפנים, כמו בכל תכשיט זהב, כדי שיהיה חלק מפנים או לא.
בהזדמנות כשהייתי אצל הרב, שאלתי אותו איך נוהגים אנ"ש כיום בקשר לחותמת הנ"ל, הרב שישב והיה שעון על מקלו, החל ממש לצעוק עלי ולדפוק עם המקל על הריצפה, באומרו: ממתי מסתכלים איך נוהגים אנ"ש? אתה יודע לקרוא ואתה מבין מה כתוב בספר המנהגים, אז תעשה מה שכתוב. ממתי מסתכלים איך עושים אנ"ש בשעה שכתוב בפירוש כיצד יש לנהוג?
אמנם עברו הרבה שנים מאז, אך פעמים רבות מאוד אני נזכר באימרה זו של הרב.
"כולם מתפללים ככה"...
באחד מימי הפגרא הזדמנתי לאחד מבתי הכנסת הגדולים של אנ"ש, בשעות הצהריים החל להתארגן מניין לתפילת מנחה גדולה אך בצד עוד עמדו עדיין מתפללים במניין של שחרית. אחד התמימים שאני מכירו, נכנס לבית הכנסת, ואני קורא לו לבוא להצטרף למניין של מנחה. הוא מראה לי את התפילין שבידו ואומר: "קודם צריך להתפלל שחרית"...
אני לא רגיל להיות "נודניק", אך הפעם תפסתי יוזמה ושאלתי את הבחור: "הא, כיצד"? הרי כבר כבר הגיע זמן המנחה, ואדמוה"ז בשו"ע שלו כותב שאם לא התפלל שחרית באונס גמור, אז יכול להתפלל פעמיים מנחה, ואם זה לא אונס גמור, אז אפילו פעמיים מנחה אינו יכול להתפלל. אז מהיכן ההיתר?
הבחור התבלבל קצת מהשאלה, משך בכתפיו, הרים ידו אל על ומראה על המניין המתפלל כעת שחרית, ואמר: "כולם מתפללים ככה"... אכן תשובה ניצחת לדברי אדמוה"ז.
החלטתי להיות הפעם קצת "נודניק", ושאלתי כמה ממכרי שגם הם התפללו במניין של שחרית את אותה השאלה. האמת, ששום תשובה עניינית לא קיבלתי, רק משיכות בכתף ואמירות סתמיות, כמו: "ככה נוהגים בכל קהילות אנ"ש", או שנקבו בשמות של פלוני אלמוני שגם הוא מתפלל שחרית אחרי שהגיע שעת המנחה, ואם כן בוודאי שאין לנו רשות להרהר אחריהם. (כמובן שיש לציין שאין מדובר ח"ו על אותם "עובדים" המתפללים באריכות שהלוואי שירבו כמותם בישראל, אלא על ציבור אחר לגמרי, וד"ל).
נזכרתי בדבריו החכמים של הרב גורליק מלפני 38 שנים...
החינוך הקלוקל
ואם בתפילה עסקינן, ישנו מנהג משונה אצל חלק קטן מאנ"ש (הם אמנם מיעוט דמיעוט באנ"ש, אך מה לעשות שאנחנו רואים אותם מול עינינו), כשבאים לבית הכנסת, בעיקר בשבתות, אבל כך גם באמצע השבוע, הם יושבים קודם לדבר, לשוחח ולסדר את הדברים האפשריים, ובנתיים המניין כבר מתפלל, ואחר כך, בין קריאת התורה למוסף, או סתם בחזרת הש"ץ, הם גומרים את תפילתם.
ושוב צריך לציין שאין הכוונה ח"ו לאותם המתפללים באריכות, והלוואי שירבו כמותם, אלא מדובר בסוג אחר של צעירים בעיקר, שגומרים את תפילתם בזריזות נפלאה, וכמובן ביחידות, כאשר נתנו למניין לחלוף על פניהם, ומדובר בכאלו המקפידים על דיני השו"ע ומדקדקים בקלה כבחמורה, וכשאתה שואל אותם, כמובן בעדינות ובזהירות, כדי שלא להראות כזקן נטדניק שיש להתרחק ממנו), הרי הלכה מפורשת בשו"ע בדיני תפילה בציבור? אז הם מסתכלים עליך כלא מבינים מה אתה רוצה. הרי כך נהוג בקרב אנ"ש שכל אחד מתפלל לעצמו, ומביאים ראייה שכך זה גם בריכוזי אנ"ש האחרים.
מלבד חילול השם הנגרם מזה, ומלבד החינוך הקלוקל שילדיהם של אותם המדברים רואים כאשר אבא מדבר במקום להתפלל, הרי לאף אחד אין תשובה לשאלה הגדולה כיצד הם עושים נגד פס"ד בשו"ע.
ההסבר היחיד שיש זה ש"כולם עושים ככה", ואכן כמה צדק הרב גרליק ע"ה...
דבר נוסף שקשה לקבל עליו הסבר הגיוני, כאשר מדובר על חסידים ואנשי מעשה (והפעם בלי מרכאות, אלא חסידים אמיתיים) שבהתוועדות נוהגים לקחת הרבה משקה עם כל המשתמע מכך.
ולא מדובר בהתוועדות פורים ששם ע"פ שו"ע יש לקחת משקה, וגם לא בשמחת תורה ששם הרבי לפעמים היה מוריד את הגזירה של המשקה, אלא בכל ימות השנה.
וכאשר אתה שואל (לא בשעת מעשה, כמובן, כי אז אין את מי לשאול, אלא למחרת), הרי כל האיגרות קודש של הרבי מלאים במכתבים עם הוראות ברורות שאין לקחת משקה בימינו, ואתה מצטט מכתבים רבים מפורשים, לא ברמזים ולא בדיוקים, אלא דברים ברורים שהרבי פשוט אוסר לקיחת משקה, ובכל כרכי האיגרות קודש כמדומני שלא תמצא אף מכתב אחד שמתיר לקחת משקה, וכאמור, מדובר בחסידים אמיתיים שמנהלים את כל אורח חייהם על פי הנהגותיו של הרבי, וכאן מדובר בהוראה ברורה וחד משמעית - הכיצד עוברים על כך?
אמנם יש בפיהם גם הסברים "הגיוניים": הכיצד אפשר להתוועד בלי לקחת הרבה משקה? אך ההסבר הפשוט הנפוץ הוא, שבכל קהילות אנ"ש לוקחים משקה בשפע, ואפילו משפיע פלוני ואלמוני נוהגים לקחת משקה לרוב, בקיצור ככה נוהגים בין אנ"ש.
האם לא צדק הרב גרליק ע"ה שאין להסתכל על אנ"ש אלא לקרוא את ההוראות, להבין אותם, ולעשות בדיוק כמו שכתוב?
מסעדה ש"כולם אוכלים בה"...
גם בחיינו היום יומיים אנחנו מוצאים דוגמאות שאנו מסתכלים יותר מידי על הסביבה.
קורה לא פעם שאתה צריך לשבת ליד ידיד, בן משפחה או חבר שהגיע לביקור, והוא מבקש ממך שתלווה אותו למסעדה פלונית, וכשאתה שואל מי הוא הנותן הכשר במקום, האם אפשר לסמןך עליו, אז מסתכלים עליך בתמיהה, הרי זאת מסעדה ש"כולם אוכלים בה", זאת בוודאי תעודת הכשר טובה, וכשאתה ממשיך לשאול בכל זאת מי נותן ההכשר במקום, אז בכלל מביאים לך הוכחה שאפילו פלוני ואלמוני אוכלים שם, האם אתה צריך יותר מזה?
ועל כגון דא, אמר הרב גורליק, שאסור להסתכל על אף אחד אלא יש לעשות את מה שצריך.
עד גמר הכתבה התלבטתי איזו כותרת לתת לה, האם לכנותה בשם "תרבות העדר" או לקרוא לה פשוט "הפקרות", מכיוון שלא ידעתי מה להחליט, השארתי את שני הכותרות, בתקווה שהקורא הנבון יבחר את הכותרת האמיתית.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
