"תפקידי אינו לנצח בוויכוחים", כתב הרבי לפרופ' גרין ההמום
מאת ינקי טאובר
בשנת 1963 היה פרופסור ולוול גרין מאוניברסיטת מינסוטה כוכב עולה בשמי המדע. כמי שיצא לו מוניטין כחלוץ בתחום הבקטריולוגיה, הוא הוזמן על ידי ארגון נאס"א להצטרף לקבוצה נבחרת של מדענים שיחקרו את ההשפעות שיכולות להיות למסע בחלל על חייהם של בני אדם (להזכירכם, רק 6 שנים מאוחר יותר נחת אדם על הירח). הפרופסור קיבל בקשות רבות מספור להרצות בפורומים ובסימפוזיונים שונים, וחיש-מהר מצא המדען הצעיר את עצמו מבקר בעשרות אוניברסיטאות בכל רחבי ארצות הברית כל שנה.
1963 הייתה גם השנה שבה נפגש ד"ר גרין לראשונה עם הרב משה פלר, שליחו של הרבי מליובאוויטש במיניאפוליס. עד אותו זמן, ולוול ואשתו, כמו יהודים אמריקניים רבים בדורם, לא גילו עניין רב במורשתם היהודית. קיום מצוות דוגמת שמירת שבת ושמירת כשרות או הנחת תפילין נראו להם מיושנים ואף פרימיטיביים, ובכל מקרה לא שייכים לחיים המודרניים. אולם הקשר שלהם עם בני הזוג פלר חולל אצלם שינוי. בני הזוג גרין ראו אצל זוג הצעירים החסידיים השקפה וסגנון חיים תוססים ומלאי סיפוק, שנראה היה כי יש בהם כדי למלא את החלל הריק העמוק שבחייהם שלהם, חיים שהתאפיינו בהצלחה חיצונית אך בהיעדר שורשים.
לפי הצעתו של הרב פלר, כתב ד"ר גרין לרבי מלובאוויטש, ותשובתו החמה והמקסימה של הרבי לא איחרה לבוא. השניים החלו להתכתב התכתבות סדירה, ועד מהרה נשבה המדען הצעיר בקסמי רוחו ושכלו הפנומנליים של הרבי ומסירותו הנלהבת לייעוד חייו. בכל מכתב מצא עצמו הפרופסור שואב עידוד נוסף למסע הגילוי הרוחני שלו ולמחויבותו ההולכת וגדלה לאורח החיים הדתי. עד מהרה הכשירו בני הזוג גרין את המטבח בביתם והחלו לגשש את דרכם במבוך הלכות שמירת השבת.
באחד מדיוניו של ולוול עם הרב פלר עלה הנושא של "בריאה לעומת אבולוציה". כאן שב הפרופסור למנהגו הישן, הלגלגני והספקני. "אתה יודע שאני רוחש כבוד רב לתורה", הוא אמר. "משנתה ומצוותיה ממלאים כעת תפקיד חשוב מאוד בחיי. אך ביחס לנושא זה, אנשיך עדיין תקועים בימי הביניים. אני נדהם לראות שאתה עדיין מבין את סיפור ששת ימי הבריאה כלשונו, למרות כל תגליות המדע אודות גילו של היקום ודרך התפתחותו".
"אני מודה שהידע המדעי שלי מוגבל", השיב הרב פלר. "וודאי שאיני מסוגל לדון עמך בנושא זה ברמה שלך. אך הרבי כתב מכתב ארוך על הנושא הזה, מכתב שבו הוא ממחיש כי תאוריית האבולוציה אינה אלא תאוריה, ולא זו בלבד, אלא שהיא תאוריה גרועה, גדושת סתירות ונעדרת יסוד מדעי איתן".
הפרופסור נדהם. "תאוריית האבולוציה מקובלת כמעט על כל מדען שחי כיום! אך הראה לי את המכתב – אני רוצה לראות מה הרבי כותב על כך".
לאחר שולוול קרא את המכתב הוא עדיין לא השתכנע. כאשר הציג בפני הרב פלר את התנגדותו לתזה של הרבי מלובאוויטש, חזר הרב פלר והודה שהוא אינו מוסמך להתווכח עם מדען בענייני מדע. "מדוע שלא תכתוב לרבי?" הוא שאל.
וד"ר גרין אמנם עשה כך. הוא כתב דברי ביקורת חריפים על טיעוניו של הרבי, וכיום הוא נזכר: "זנחתי את הנימה הסלחנית שמדענים כיום משתמשים בה לרוב כשהם מדברים אל פשוטי העם, ודיברתי עם הרבי כאילו היה עמית למקצוע שאני חולק על טיעוניו. הכרזתי בחריפות שהוא טועה, ופירטתי את השגיאות, לדעתי, בדבריו. בסוף מכתבי אמרתי שמוטב שהרבי יעסוק בתחום המומחיות שלו, התורה, וישאיר את המדע למדענים".
מכתבו הבא של הרבי המשיך את התכתבותם מן המקום שבו הפסיקה, כלומר, מחיפושו הרוחני של ולוול וזהותו היהודית. בנושא האבולוציה – אף מילה. הפרופסור הניח שהרבי עמד על טעותו והודה בכך שבענייני "עובדות אמפיריות" התורה צריכה להסכים עם החשיבה המדעית העכשווית. בכך הוא ראה את העניין כסגור. הוא הוסיף להתקדם לקראת חיים נאמנים לתורה, ובמהלך השנה וחצי הבאות הוא דיווח לרבי על כל אחת מאבני הדרך שהוא ומשפחתו עברו במסעם: שמירת שבת מלאה, קיום מצוות טהרת המשפחה, וכו'. הרב השיב במילות עידוד וברכה, ובאחת הפעמים גם שלח כמתנה זוג תפילין שוולוול החל להניח מדי יום ביומו.
ואז הגיע המכתב שבו בני הזוג גרין סיפרו לרבי שהם החליטו לשלוח את ילדיהם לישיבה, כדי שיקבלו שם חינוך יהודי מלא. תשובתו של הרבי הייתה חמה ומעודדת במיוחד, כיאה לנקודת המפנה בחייהם שעליה הצביעה התפנית הזו. ואז, בסוף מכתבו, הוסיף הרבי: "אגב, ביחס למה שכתבת לי באשר לסיפור הבריאה בתורה..." וכאן המשיך הרבי והחל להפריך אחד לאחד את טיעוניו של ד"ר גרין כנגד דעותיו ה"בלתי מדעיות" של הרבי בנושא הזה.
"אתה תוהה בוודאי", כך סיכם הרבי את מכתבו, "מדוע המתנתי זמן רב כל כך כדי להשיב להערותיך בעניין הזה. אולם תפקידי בחיים אינו לנצח בוויכוחים. משימתי היא לקרב יהודים לתורה ולמצוותיה".
מאפשרים לכם לקבל
