תערוכה מרעננת, עם תחושת החמצה ● מיוחד
ביקרנו בתערוכה בכדי להביא בפניכם את המוצרים הרלוונטיים לציבור שלנו.
קודש תחילה: בניית בית-כנסת
אחד הביתנים המרתקים היה ללא ספק של חברה שמתמחה בבנייה מהירה של בית, על חלקיו, מבואותיו, גגו וקירותיו. וכל זאת, לא יאומן: על-פי הצהרת החברה, תוך שבועיים ימים! תן לנו רק את פיסת הקרקע המתאימה, ואנו נבנה לך הכל בשבועיים. 
מה שנותר לך כמבקר, זה להתרווח על כיסא פלסטיק, ולצפות במסך המתעד במהירות את כל השלבים בבניית הבית, לפי שעון זמן של שבועיים ימים. עלות התענוג לדירת שני חדרים וחצי (שוב, על-פי הצהרת החברה): מאתיים אלף שקלים בלבד.
חשבתי לעצמי: זה יכול להיות פתרון מצויין לזוגות צעירים, שהיום במחיר כזה צריכים רק לשלם מקדמה לבית משלהם. גם לבית כנסת לקהילה קטנה זה יכול להיות פתרון מעניין. רשמתי לעצמי.
החדר השימושי ביותר בבית
מהו החדר השימושי ביותר בבית? תלוי את מי שואלים. לזוג צעיר בת"א, עם ילד אחד, המטבח הוא סוג של רהיט יפה. ה"מיקרו" הוא אולי השימושי ביותר למאכלים 'חמם הגש'. למשפחה חרדית בעל חמישה ילדים ומעלה, המטבח הוא מקום חשוב מאין כמוהו, ויותר מכך – בשימוש תמידי. פה מבשלים, אופים, מדברים, מתכנסים, וגם לומדים.
הבעיה היום היא דילמת הבחירה. אם פעם קבלן היה שואל את הדייר: "מטבח תחתון בלבד סטנדרט, או שידרוג גם לעליון?" היום מי שבא להחליט מה יהיה במטבח שלו, הוא נתקל בבליל מושגים כמעט אין סופי: קלפה, צירים מתכווננים, נפתח עליון, נפתח כפול, זכוכית עם צריבה של ציורים, איזה סוג ציורים, פתיחה חשמלית, שיש קיסר, גרניט, חומר מיוחד, חומר חדש, מבריק, דק, תאורה נסתרת, אי משולב שולחן, כיריים חשמליות עם טאץ', מראה קלאסי, מראה מודרני משולב עתיק, ועוד ועוד ועוד...
גם בנושא הריצוף, אין ספק שיש שינוי עצום ממה ששמענו לפני שנים לא רבות. היה את ה"טרצו-שלא נשבר-אף-פעם", אח"כ נכנס קרמיקה לסוגיו, ומיד אחריו ה"גרניט פורצלן". אחריו הגיע השיש לסוגיו השונים.
והיום? מציעים לך נניח מרצפת של מטר רבוע, במחירים של מאות שקלים. מי היה מוכן לשלם פעם מאות שקלים על מרצפת אחת? בנוסף לשינוי, הריצוף גם התחיל "לטפס על הקירות". 
בתערוכה הציגו גם ציפויים לקירות מחוץ למבנה ליצור מראה 'כפרי'.
אם קר לך, תלך על הרצפה
יש חברות המתמחות בבניית חימום תת ריצפתי לסוגיו השונים. יש חימום רצפתי חשמלי, או על-ידי צנרת מים חמים. 
מה שברור, שכשהדירה בשלבי בנייה או בתכנון, ההוצאה קטנה יותר. בכל מקרה מדובר בהוצאה לא קטנה.
לא רק לפתוח ולסגור
היום חלון כבר נהיה "א גנצע מאייסע" (=סיפור שלם). לא רק חלון שיכנס אור, וגם קצת אויר. היום יש חלון עם "פרופיל בלגי" כמו מציורים של גלויות. חלק תחתון, לשים עליו עציצים. חלק עליון, לסגירה.
ועוד פטנט לדוגמא: פתיחת החלון כציר לצורך ניקוי. הרי איזה בעל הבית לא מכיר את הדרישה האולטימטיבית מעקרת הבית מעת לעת: "תוריד לי בבקשה את החלון, אני צריכה לשטוף אותו?!" אחרי שרואים את הפיתרון הזה, לשני הצדדים יש אינטרס משותף לרצות חלון שכזה... וזה רק דוגמא טובה, יש עשרות וריאציות שונות לחלונות, על גודליהם וסוגיהם השונים.
הסלון הנוסף...
הגענו לחצר או המרפסת... יש אומרים, הסלון הנוסף בבית. יושבים להם שורת מעצבים סביב שולחן עגול, וממתינים ללקוחות פוטנציאלים. הבחנתי שכסא אחד פנוי, דווקא ליד "מתכנן גינה ביתית". השיחה נסבה, איך לא, על שנת השמיטה המתקרבת, ועל אפשרויות שונות בתכנון הגינה. 
השיחה היתה מרתקת, ונסבה על מגוון שאלות שבעל חצר טיפוסי מתקשה בהן. איזה מרחק יש לשמור בין עץ לעץ, מה עושים במקרה של 'שוחת ביקורת' קרובה (עוטפים את שורש העץ בכיסוי מיוחד וחזק עד שהשורש יעקוף את שוחת הביקורת), כמה עומק יש צורך באדמת גן כדי שעץ יגדל היטב (לפחות מטר) ואלו הכנות יש להכין מראש לפני הקמת מערכת השקייה קטנה לדשא וגינה. אך כאמור, אנו לפני שנת שמיטה, והחלומות על דשא ירוק ועצי פרי מלבלבים, נדחים לזמנים אחרים.
מי צריך בריכה בחצר?
כשאתה מתבונן בבריכת ענק עם מזרקה מפכה, נשימתך נעתקת לרגע. אכן, מחזה יפה. השאלה היא האם זה ריאלי מבחינה כספית, והאם זה שימושי. 
בנוסף, יש את הבעיה הבטיחותית, הרי בבית שיש בו ילדים זה סוג של סיכון.
חדרי נוחיות ורחצה
מגוון העיצובים והשילובים גם כאן מסחרר למדי. מה שמעניין, שבסופו של דבר חוזרים למשהו שהיה קיים פעם. צבעים אחידים, מראה פשטני. מה שאומר לך, שאין לך מה לרוץ אחר ה"מילה האחרונה", בין כה וכה במהרה יחזרו לאריחים מהסוג שהכרת אצל סבתא...
לסיכום: ספק אם כלל המוצרים שהוצגו "מדברים" לציבור אנ"ש. היה בהחלט ראוי וכדאי שתקום תערוכה מותאמת לציבור החרדי, הן במוצרים, במחיר, ובאוירה תואמת. אולי ערים כמו ביתר עילית ומודיעין עילית, המשוועים לפיתוח תעסוקה, יקחו את הרעיון ויישמו אותו בפועל, באיזורי התעשייה שלהן, לטובת תושביהם.
מאפשרים לכם לקבל
