פלוב בוכרי: עכשיו גם אתם תדעו להכין ● מתכון מסביב לעולם
מאת שלומית
סמרקנד היא העיר השלישית בגודלה במדינת אוזבקיסטן, ומתגוררים בה כ-400,000 איש. בעיר זו ישנה פעילות חב"דית מזה למעלה ממאה שנים. ובימי מלחמת העולם השניה, נוצרה בה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בעולם בעקבות גלי ההגירה והפליטים ששטפו את האזור כולו.
ההיסטוריה החב''דית של סמרקנד, מתחילה עוד קודם לכן כבר מתקופת האדמו''ר הרש''ב. הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד בה פעל גדולות ונצורות בשליחות הרש''ב.
הפוסק הגדול הרב חיים נאה נשלח בצעירותו על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות.
הרב שמחה גורודצקי נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, שם עשה רבות עד למלחמת העולם השניה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר.
בימי השואה, משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, העתיקו את מקום מגורם לעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד.
לאחר המלחמה, כאשר הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות, ואיתם רבים מחסידי חב"ד שהתחזו לאזרחים פולניים, החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל החסידים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (לאחר שהקהל עזב).
אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עויין לכל דבר יהודי.
גם בתקופה זו, סמרקנד הייתה במדה מסויימת כמו עיר הבירה של כל חסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית, כיון שבה היתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.
עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.
עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים 'תמימים' גם מערים אחרות.
בשנות הלמ"דים הראשונות עלו הרוב המוחלט של אנ''ש מסמרקנד לא''י בדרכים המהוות פרק היסטורי בפני עצמו.
את החיים בעיר והדרך לסמרקנד מתארת הגב' רחל דונין:
"אלו היו החיים הקשים באותם ימים. כאשר הגרמנים ימ"ש החלו להפציץ את מוסקווה, החלה נהירה המונית של התושבים ליעדים מרוחקים. בדרכים נראו משפחות-משפחות, מי ברכב ומי ברגל, נוהרות לכיוון בוכרה, הרחק ממרכז ההפגזות. את המסע הקשה, את הרעב והקור איני זוכרת, אבל את סמרקנד, עיר היעד שלנו, אני קצת זוכרת, אם כי לא בבהירות, הייתי כבת חמש כאשר יצאנו משם.
היה שם חיידר לבנים, היו חיי קהילה ברמה כלשהי, חברוּת עם שכנים בוכרים וסבא העסקן (הרה"ח הרב נחום-שמריה ששונקין ז"ל) שהיה תמיד עסוק בדבר מצווה. אגב, היהודים הבוכרים מאוד העריכו אותו ואת פועלו. מתוך רצון להביע את הערכתם היו מדליקים עששיות ומאירים את דרכו של סבא הביתה מדי ערב עם שובו.
כאשר יצאנו מסמרקנד עברנו את מוסקווה. ברכבת שאל אותי יהודי אחד "איך מוסקווה, היא יפה?" ואני עניתי לו בשנינות "היא היתה יותר יפה לו היו בה יותר יהודים בעלי זקנים ופאות".
המתכון: פלוב בוכרי
פלוב הוא תבשיל המשלב בין גזר, עוף או בשר ואורז. ידוע כמאכל הלאומי של הבוכרים. ה"פלוב" אהוב על בני כל העדות. מאכל אותנטי, פשוט וטעים.
חומרים:
● 2 וחצי כוסות אורז עגול/אורז ריזוטו
הכנת פלוב
● 3-4 שיני שום
● 3-4 עלי דפנה
● בצל גדול
● 2 גזרים גדולים (אפשר אפילו 3)
● 300-500 גרם בשר/עוף חתוך לקוביות 4*4 ס"מ בערך(כך שכל חתיכת בשר תהיה בגודל של ביס)
● 2/3 כוס שמן
הערה: את הפלוב מכינים בסיר עם דפנות עבות.
אופן ההכנה:
קוצצים בצל דק, לא דק מידי. ומתחילים לטגן עם מעט שמן בסיר עם דפנות עבות. כשהבצל מתחיל להזהיב מוסיפים את הבשר, מגבירים את האש ו"סוגרים" אותו בטיגון מכל הצדדים. מוסיפים את יתרת השמן.
● ניתן תחילה לטגן את הבשר ולאחר מכן להוסיף את הבצל.
מכסים עם מכסה על אש קטנה ונותנים לבשר להתבשל:
20 דקות לפחות במקרה של עוף,
30-40 דקות במקרה של הודו אדום,
שעה – שעה וחצי במקרה של בשר בקר.
בודקים מידי כמה דקות מה מצב הבשר ואם נראה שחסר נוזלים ניתן להוסיף מעט מים פושרים.
● זמן שהבשר מתבשל שוטפים היטב את האורז ומשרים אותו
● הבשר עדין מתבשל וזה הזמן לגרד את הגזר על פומפייה. רצוי בצורה גסה.
● כעת נוסיף את הגזר מעל הבשר. מכאן והלאה לא מערבבים עד שהפלוב מוכן. מצפים את הגזר מעל הבשר בצורה שווה. מכסים. לאחר 3-5 דקות מניחים מעל הגזר עלי דפנה שהכנו מראש ושיני שום ומכסים לעוד עשר דקות.
● כעת מוסיפים את האורז שעבר השריה של לפחות 15 דקות. מצפים את הגזר בשכבת האורז.
● מוסיפים מים כך שיהיה והבדל של 2 ס"מ גובה בין האורז למים. המים מכסים את האורז במידה שווה וכן מכסים את הסיר עם מכסה.
● מבשלים 20 דקות. ניתן לבדוק מידי פעם שהמים "נעלמים" , מקסימום 20 דקות. כעת לוקחים כף עץ ומשתמשים בידית שלה ועושים מעין "ארובות" בתבשיל. בארובות ניתן לראות שיש עוד קצת מים.
● מבשלים עוד 20 דקות עם מכסה סגור על אש קטנה.
● מכבים את האש.
● מחכים 15 דקות כשהסיר סגור וסופג עוד טעמים נפלאים ואז מערבבים. בשלב הערבוב יתכן ונגלה כי התחתית מעט נשרפה וגם הבשר- זה קרנצ'י וטעים.
● הפלוב הכי טעים אחרי שעמד שעה אחרי הבישול ותפס טעמים. בתאבון!
מאפשרים לכם לקבל
