ניגוני חב"ד כפי שלא שמעתם: קבלו טעימה מהדיסק ● האזינו
ר. קמינקר
חסיד שר, מקצב סוחף, צלילים שקורצים לך לצאת בריקוד. פרץ של ניגון שמחה פותח את התקליט החדש של המוסיקאי גיל עקיביוב 'חדווה דניגונא' – חדווה של ניגון. כמו השמחה המתפרצת, כך גם הגעגוע המחלחל בניגוני הדביקות וממלא את חדרי הלב. התקליט כולו ייקח אתכם למסע בנבכי הנפש בעשרה שלבים, עשרה ניגונים.
עקיביוב הופיע בתודעת המוסיקה החסידית לפני כמעט עשור עם 'תפילה לעני' ובמשך השנים עם תקליטו השני 'בשורה טובה', סיבוב ההופעות המוצלח עם עובדיה חממה בשיר 'אנא בכוח' והסינגל שיצא בשנה שעברה, גרסא מרגשת ל'כל נדרי'. כבר בדיסק הראשון, הקו של גיל היה ברור; כמוסיקאי בעל תשובה הוא השתמש בהשראות המוסיקליות עליהן גדל ויצר חומרים מקוריים עם מסרים ששאב מהרעיונות העמוקים של תורת חב"ד ומאמרי חסידות. אם תרצו, זיכוך ניצוצות שאבדו בעולם הנגינה.
אז מה פתאום ניגוני חב"ד?
גרעיון הרעיון נולד בתשרי תש"ס, לפני 11 שנים, כשהגיע גיל עקיביוב לראשונה ל770 ובהשגחה פרטית פתח את כרך ח"י באגרות הקודש, בעמ' קנו. במכתב למוסיקאי יצחק אדל כותב הרבי: "...נראית במאד ההצעה לעבד מספר שירים חב"דיים באופן שיוכלו להשתמש בהם במקהלות וכו'". גיל הרגיש שדבריו הק' של הרבי מכוונים אליו, והוא קיבל את הדברים כמו שחסיד מקבל הוראה מרבו, ומבצע. "בעיני רוחי אני מדמיין את עצמי לא פעם עובר מול הרבי, ויש לי תחושה עמוקה שזה מה שהרבי היה מבקש ממני".
זה לא קרה 'פתאום'. תהליך העבודה על אלבום הניגונים ארך 10 שנים ארוכות, בעיקר בגלל העבודה הפנימית שנדרשה ממנו כדי להרגיש ראוי לנגן ולשיר את הניגונים הקדושים בקולו שלו. "הייתי צריך זמן להתחבר להוויה החסידית, לניגונים השונים מכל מה שהכרתי, להביא את עצמי באמת ולא רק עיבודים מוסיקליים. זה, הרי, החלק הקל ביותר. ניגוני חב"ד הם אלוקות – לא מוסיקה. ככל שעבר הזמן ידעתי שאני רוצה לעשות את זה אבל לא הייתי מוכן. כמו משהו שרוצים לומר, לצעוק לעולם אבל לא מוצאים את המילים המדויקות".
לפני כשנה הלך לעולמו אביו אליהו עקיביוב ז"ל ובימים אלו, אחרי שנה של עבודה ממוקדת ואינטנסיבית, גיל יכול לברך על המוגמר: תקליט ניגוני חב"ד לעילוי נשמת אביו. "כיום הגעתי למקום שאני מרגיש שזה מדבר, שזה אמיתי. וזו המתנה הכי גדולה שאני יכול לתת לנשמה שלו".
סיפור אישי בעשרה ניגונים
בחדר העבודה שבביתו בכפר חב"ד ובאולפן הקטן בבית הוריו בפתח תקווה, נולד האלבום שנה אחר שנה. העיבודים בתקליט עשירים בשכבות של כלי נגינה אותנטיים, אותן יצר גיל בעצמו וניגן בכולם. "בכל הפרויקטים הקודמים שלי היו מעורבים אנשים שונים, אך בתהליך העשייה הנוכחי עבדתי בעיקר עם עצמי כשלבי מנחה אותי. הפקה; עיבודים; שירה, הקלטה ומיקסים; נגינה על פסנתר, גיטרות, כלי הקשה, תופים, בס – עשיתי הכל בעצמי. מה שהפך את האלבום הזה לעוד יותר אישי".
בתקליט שירים מגוונים: ניגון שמחה כובש לבבות, ניגון עליז לשבת ויו"ט, ניגון י"ב תמוז כפי שאף פעם לא שמעתם, 'טל יעסיס' בביצוע מרטיט שיצא כסינגל לפני חודשים מספר, 'והיא שעמדה', ניגון 'ופרצת' בניחוח כפרי אותנטי ועוד. את התקליט מסיים עיבוד מרגש במיוחד של 'אנעים זמירות'.
גיל, למה דווקא הניגונים האלו?
"לתקליט הזה אין קונספט, כל הניגונים נבחרו מסיבה אחת: משיכת הלב. לא התיימרתי להביא חידושים," הוא מציין בצניעות, "אלא שמעתי את הניגונים ורציתי להביא אותם בקולי האישי, מהסיפור שלי. שמעתי 'בעלי מנגנים' מבצעים את הניגונים באופן מקורי וטהור, ורציתי לשיר ולנגן את מה שמשך אותי. מי שהשפיע עלי במיוחד היה הרה"ח שמואל בצלאל אלטהויז. הוא שר באופן כזה שהניגון 'קיים' בזכות עצמו, למרות הנוכחות הגדולה של המבצע. זה דבר מדהים שמצאתי רק בניגוני חב"ד".
רוב הניגונים באלבום מוכרים ופופולאריים לא רק בבתי אנ"ש, אלא גם בזרם הדתי הכללי ואין בו חידושים מרחיקי לכת.
מה שהופך את הדיסק הזה למיוחד באמת וחובה בכל בית הוא גיל עקיביוב עצמו, והלב שהכניס בכל הפרויקט הזה.
באיגרת הקודש שקיבל, כאמור, הרבי מעודד את העשייה, אך מביע חשש וזלה"ק: "... בתקופתנו המבולבלת, יש מקום לחשש גדול, אשר העבוד ישנה הצורה והתוכן... ...שאלה ובקשה להצעה פרטית ותכנית שעל ידה יושלל החשש האמור". השירה של עקיביוב מרעננת ושונה, העיבודים המוסיקליים מיוחדים וחדשניים תוך שמירה על פשטות וטהרת הניגון. כשגיל שר את הניגונים, הוא נשמע מעט אחרת מבשיריו המקוריים, ניכר ששירתו מפכה ממקור נביעה אחר בנפש. הוא שר בלי יומרה, נטול מניירות של זמר, בצניעות של חסיד שמבין את גודל המעמד. "הכוונה אינה לחדש סגנון מוזיקלי או להרשים בעיבוד מבריק, רק להביא את עצמי ולהביע את מסתרי הנפש בניגון".
אתה מרגיש את ההבדל בשירה?
גיל: "כל תהליך היצירה שונה לחלוטין. בעבודה על ניגוני חב"ד לא הגעתי כזמר והדגש אינו על הווקאליות והשירה. הרגשתי שאני נמצא בהיכלות גבוהים הרבה יותר, היכלות הקדושה. הניגונים תפסו אותי במקום הכי אמיתי שלי, הכי עמוק. משהו בפנימיות שלי שונה".
בלתי אפשרי לבחור 'בן אהוב' ובכל זאת, אם אבקש ממך לבחור את הניגון המיוחד ביותר באלבום?
"ניגון י"ב תמוז".
?!
"אולי בגלל העובדה שאמי שתחי' נולדה ב-י' שבט ורעייתי איילת שתחי' נולדה בי"ב תמוז – שני תאריכים מיוחדים לרבי הריי"צ. כך או כך אני חש קשר חזק לרבי הקודם ומרבה ללמוד את המאמרים שלו. בלימוד אותם אני חווה מתיקות מיוחדת, עילאית. הניגון הזה, בשונה מהשאר, השתנה והתפתח כמה פעמים במהלך העבודה. הוא נולד כיצירה נקייה, נגינה על פסנתר, לא הייתי אמור לשיר בו כלל ופתאום נוספו לו צלילים והשירה פשוט פרצה מתוכי..."
נגני אורח באלבום: אורן צור – כינור, אבי פיאמנטה – חליל צד, אייל שילוח, ניסים מולגן ודורון טויסטר. הרכב הנגנים 'שמיים וארץ' ועובדיה חממה השתתפו בביצוע של 'והיא שעמדה'.
לאן אתה מכוון?
"ניגוני חב"ד מדברים לעצם הנשמה, מעבר להבדלים של סגנונות וצורת הגייה. אני מקווה שאנשים לא רק יאזינו, אלא יקשיבו. שיתחברו לניגונים ויתחברו לעצמם וזה יפתח דברים בנשמתם. 'חדווה דניגונא' מיועד לכולם, שיפוצו המעיינות כמה שיותר חוצה ולכל הכיוונים. בעז"ה".
להאזנה לחצו על כפתור ההפעלה, או באופצייה הנוספת:
● לא מצליחים להאזין? לחצו כאן