מערכת COL
|
יום כ"ט שבט ה׳תשע״ד
30.01.2014
מהפכת הקירוב של הרבי: פרקים מהספר שאסור לכם לפספס
מהפכת הפצת היהדות שהנחיל הרבי, שינתה את פני היהדות בעולם כולו. כיום, אפילו ארגונים ומגזרים שנמנעו מלעסוק בעניין זה, מצטרפים בלהט. בספר חדש שיצא-לאור בימים אלה, 'הפצת היהדות', תוכלו לקבל סקירה מקיפה ומדהימה על שיטת הרבי בנושא קירוב לבבות על-פי מכתביו והנחיותיו ● הספר, בעריכת הרב מנחם ברוד, מציג את גישתו המיוחדת של הרבי לנושא זה, מפרט את שפע הברכות המובטחות לעוסקים בכך, ומביא שלל הוראות מהרבי באשר לכל ההיבטים בפעולת קירוב הלבבות ● מיוחד: קטעים מהספר החדש הפצת היהדות
שער הספר החדש
האושר והזכות
אין אושר גדול יותר מלקרב יהודי
כאשר יש ליהודי הזדמנות לדבר עם יהודי נוסף לקרבו ליהדות ולקיום המצוות – צריך לידע שאין אושר גדול יותר שיכול הקב"ה ליתן לו, לא רק בדברים רוחניים אלא גם בדברים גשמיים.
כי, על-ידי זה שמקרב יהודי נוסף, זקן או צעיר, איש או אשה, ופועל עליו לקיים מצווה – הרי אף-על-פי שהוא חושב שזוהי פעולה חד פעמית בלבד, אומר רבנו הזקן בתניא ש"יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד", והיינו, שכאשר יהודי מקיים מצווה אפילו פעם אחת בלבד, הרי זה למעלה אצל הקב"ה דבר נצחי, והקב"ה משתעשע ("צאצקעט זיך") בזה לעולם ועד.
ובשביל זה כדאי להניח את כל ענייניו, כל העניינים שחושב שעל-ידם הולך וגדל בגשמיות או ברוחניות – כדי לקרב יהודי לאבינו שבשמים, עצמות ומהות אין סוף ברוך הוא.
וכיוון שתובעים זאת מכל אחד ואחת מישראל, איש או אשה, צעיר או זקן – הרי זה סימן שנתנו לו מתחילה את הכוחות שיוכל לקיים ציווי הקב"ה לעסוק ולקרב יהודי אחד, יהודי שני ויהודי שלישי, שיתחיל ללמוד תורה ולקיים מצוות.
וכאמור, גם כאשר נדמה לו שיכול לפעול עניין זה רק פעם אחת, הרי זה כדאי, כיוון שלמעלה, אצל הקב"ה, הרי זה דבר נצחי לעולם ועד.
וכיוון שאצל הקב"ה הרי זה עניין נצחי לעולם ועד, אזי גם השכר שמשלם הקב"ה להאדם שעסק ופעל לקרב יהודי לתורה ומצוות הוא נצחי לעולם ועד, היינו, שכל משך ימי חייו בעולם הזה (וגם לאחרי מאה ועשרים שנה בבואו לעולם הבא), מחשב הקב"ה שהוא חייב לו, ובמילא נותן לו כל המצטרך עבורו ועבור בני ביתו, בגשמיות וברוחניות גם יחד.
(תורת מנחם – התוועדויות כרך טז (תשט"ז ח"ב), עמ' 168 – הנחה בלתי מוגה)
אין נעלה וקדוש מזה
הרי הוא שליח ממלך מלכי המלכים הקב"ה להפיץ יהדות תורה ומצוות בתוך בניו – בני-ישראל שי' ומהו נעלה וקדוש וזכות יותר מזה?! וימלא השליחות ויצליח.
(אגרות קודש כרך כז, עמ' שעד. וראה גם שם, עמ' תיט)
קירוב יהודי אחד מקים דורות
...בטח למותר להעיר לעורר על דבר ההכרח שימשיך קשור מכתבים עם חתנו בעל בתו הנ"ל הרב . . להסבירו בפרטיות על דבר גודל הזכות והאחריות שיש עליו לקרב את ליבן של ישראל לאביהם שבשמים, ואין איתנו יודע עד מה, ולפעמים הנה על-ידי קירוב איש אחד מישראל מקימים דורות בנים ובנות יראים וחרדים לדבר ה' ובמילא כדאי כל השתדלות עמל ויגיעה, יגיעת נפש ויגיעת בשר, אפילו בשביל נפש אחת מישראל, שהוא לא רק עולם מלא מצד עצמו אלא גם בפשטות מצד זרעו וזרע זרעו עד סוף כל העולם (וידוע הפירוש בחסידות, סוף כל העולם – אז זיי מאכן א סוף צום העלם והסתר), והשם יתברך יזכנו שנראה זה בעיני בשר ממש.
(אגרות קודש כרך ו, עמ' קסא)
מכריע כל העולם לכף זכות
כותב על שמקטנותו התרועע עם נער אחד יתום, אבל אחר כך גבה טורא ביניהו והנ"ל נתרחק מהסביבה החרדית בה נתחנכו ונתגדלו וכו', ויודע שעתה מסתובב הוא בסביבה חפשית, ומתייעץ בעצמו איך להשפיע עליו וכו'.
ופלא הקור-רוח בו נכתב כל הנ"ל, אף שהדבר נוגע בהצלת נפש אחת מישראל לחיי העולם הבא וגם לחיי העולם הזה, וגודל עניין כזה אין צריך ביאור, ומובן ופשוט שבהקדם האפשרי עליו להתחיל בהשפעה על האמור באופן הכי יעיל אשר לא כל האישים והמצבים שוים בזה כמובן, אבל בוודאי כשיתייעץ בזה עם אלו הנמצאים על אתר והמכירים בתנאי המצב ויטכסו עצה ויקוים כמו שכתוב ותשועה ברוב יועץ, וההקדם בכל זה ישובח וגם מוכרח, כיוון שכל רגע וכל יום הם אבדה שאינה חוזרת, וכבר ידוע פסק תורתנו הקדושה לעולם יראה עצמו שקול וכל העולם כולו שקול ועל-ידי עניין אחד יכול להכריע עצמו וכל העולם לכף זכות וכו' ובהתבוננות קלה שההכרעה יכולה להיות ממש ברגע ודוחה הפעולה מאיזה סיבה שתהיה, הרי תסמרנה שערות הראש מהתוצאות האפשריות מדיחוי זה, והאריכות בזה אך למותר, ויהי רצון שכאמור יתחיל תיכף בפעולה ההתחלה על כל פנים ויהיה בהצלחה.
(אגרות קודש כרך יג, עמ' רנב)
הזכות לקרב את בנו יחידו של הקב"ה
...כותב אשר מבקר הוא בכפרים... וגודל הזכות אשר בזה – אין די באר, וידוע פתגם הבעל-שם-טוב (אשר שמענוהו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע) שכל אחד ואחת מישראל חביב אצל הקב"ה באין ערוך יותר מחביבות של בן יחיד אצל הורים שנולד להם לעת זקנתם, ומעתה יש לשער מה גדול הזכות כשמקרב את ליבו של בן יחיד זה לאביו שבשמים, וביחוד שהוא כותב שקשור זה גם-כן עם טרחה גופנית כי צריך לרכוב על הבהמה וכו' הנה לפום צערא אגרא.
ויהי רצון מהשם יתברך שיראה גם בעיני בשר הצלחה בעבודתו בקודש זו, אשר זהו השכר היותר גדול, וכפסק המשנה שכר מצווה – מצווה, ויומשך זה גם כן בהצלחה בענייניו הפרטיים, ובוודאי כפסק רז"ל מעלין בקודש – יוסיף אומץ בכל הנ"ל וכל המוסיף מוסיפין לו מן השמים בהמצטרך לו בגשמיות וברוחניות.
(אגרות קודש כרך ח, עמ' כג)
כשמשיח יבוא ירגישו געגועים
...אשר חלקם של כל אלה הממשיכים בעבודה קדושה זו [=ביסוס היהדות והפצתה והפצת המעיינות], וכידוע שיחת קודש מכ"ק מו"ח אדמו"ר אשר עוד מעט ויבוא קץ גלותנו בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו, ויתפסו את הראש, איזה זמן יקר היה עכשיו – שהיו יכולים לפעול ביהדות ובתורה ומצוות וכו', אשר איפה תהיה הזדמנות כזאת לאחרי הגאולה האמתית והשלמה.
(אגרות קודש כרך כז, עמ' קכא)
פרק ז
שכר ההפצה
כלי לברכה
קרב יהודי והקב"ה יקרב אותך
ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאוזנה מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהורודוק, והווא מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: אהוב יהודי והשם יתברך יאהב אותך; עשה טובה ליהודי והשם יתברך יֵטיב עמך, קרב יהודי והשם יתברך יקרב אותך.
(היום יום כז במרחשוון)
צינור לברכת השם
...לפלא גדול שבכל מכתביו אינו מזכיר דבר מפעולותיו בקודש, זאת אומרת במילוי התפקיד להפיץ התורה ומצוותיה בכל מקום שידו מגעת.
והרי סוף סוף ברור הדבר, שענייני תורה ומצוות הם הצינור והכלים לברכת השם יתברך והמשכתם, והשתדלות בדרך הטבע אין זה אלא עשיית כלים בדרך הטבע למה שכבר נפסק ונמשך מלמעלה. ולא עוד, אלא שעשיית כלים אלו מוכרחת מפני סדרי העולם הזה ולא בעצם הדבר, וכמבואר כל זה בכמה מקומות ומהם בקונטרס ומעיין על-פי הכתוב וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה.
ומזה בכל שכן וקל וחומר, ומה בהשתדלות עשיית עניין שאינו אלא כלי מתייגעים ומשתדלים ביותר מבלי הבט על כל מונע ומעכב, על-אחת-כמה-וכמה איך שצריכה להיות השתדלות בהנוגע להעיקר, ובגודל פשיטות הדבר בוודאי שלדכוותיה אין צורך בביאור נוסף.
וינעם לי להתבשר טוב בהנ"ל בהקדמה אשר היכולת ניתנה לכל אחד ואחד מבני-ישראל לעשות בהנ"ל, כיוון שכל אחד נצטווה בזה, ובוודאי נאמנים דברי הבעל שם טוב ונשיאי חב"ד בביאורם בזה, שזהו מה שכתוב מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ.
(אגרות קודש כרך יט, עמ' רסב )
* * *
בוודאי למותר להדגיש שהפצת היהדות המסורתית בכל מקום שידו מגעת, נוסף על העיקר קיום מצוות ואהבת לרעך כמוך שהוא כלל גדול בתורה, הרי זה גם כן הדרך להרבות בברכת ה' בהמצטרך לו, ובנוסח חכמינו ז"ל: נפשו של עני (כולל גם עני בדעת) [היתה מפרכסת לצאת מן הרעב ו]נתת לו פרנסה והחיית אותו (כולל פרנסה רוחנית) חייך שאני מחזיר לך כולי (תנחומא פ' משפטים על הפסוק אם כסף תלווה).
(אגרות קודש כרך כו, עמ' תכ)
* * *
בטוח הנני שמשתמש הוא בהשפעתו הטובה על קרוביו, והשם יתברך אינו נשאר בעל חוב, וכשרואה השם יתברך שעושים טובה ליהודי, הן קרוב או רחוק, טובה בגשמיות או טובה ברוחניות, הנה מוסיף ברכתו לעושה הטובה כמה פעמים ככה.
(אגרות קודש כרך ה, עמ' קמו)
* * *
...כיוון שפעלו – הוא וחבריו שי' – רבות בענייני תורה ומצוות במקומם עתה, ודאי שהוא צינור וכלי להרבות בברכת השם יתברך בכל ענייניהם, גם הפרטיים. ולכן בעתיד הקרוב יש להתעניין בהמשך והגדלת הפעולות במקומם זה, ולא להעתיק לשום מקום.
(לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 529)
הפעילות – הכנה לחתונה
... במענה על מכתבה, בו מודיעה מקביעות זמן חתונתה ליום שהוכפל בו כי טוב...
הנה יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל הפרטים.
תקוותי שסיומה במכתבה – שמחוסר זמן חדלה להתעסק באיזה עניינים, לא יִגע זה בעסקנותה בפעולות דהחזקת היהדות והפצתה, ובכללן פעולות במסגרת נשי ובנות חב"ד, שהרי התעסקות בפעולות כאלו – זהו מההכנות המתאימות לחתונה ולבניין בית בישראל בניין עדי עד מאושר בגשמיות וברוחניות. והשם יתברך יצליחה לבשר טוב.
(אגרות קודש כרך טו, עמ' רמ)
תועלת רוחנית
מביאה את האדם לשלמותו
ההשתדלות לפעול על הזולת ובהזולת – בה תלוי גם עניינו ומצבו של המשתדל , כי כל ישראל הם קומה אחת שלימה. ולזאת, כמו שהרגל והעקב ומצבם – משלים גם את הראש וכללות הקומה, כך ההשתדלות על הזולת ובהזולת, להטיבו ולהרבותו, ועד להזולת אשר בבחינת עקב ובשר שאין בו חיות, מלאך המוות שבאדם על-ידי זה דווקא יגיע לשלימותו הוא.
ועניין זה מרומז במה שאמרו רז"ל שבמטה משה מטה האלוקים היה חקוק שמא רבא והיו חקוקות העשר מכות . ולכאורה, מה למטה האלוקים ולעשר מכות? אמנם, דווקא על-ידי הירידה עד לבני-ישראל שבמצרים ערות הארץ, ולהכות את מצרים בכדי להציל ולגאול משם את בני-ישראל, על-ידי זה דווקא הוא שלימות המטה ונעשה מטה האלוקים.
(לקוטי שיחות כרך ו, עמ' 289 )
* * *
על כל יהודי לעסוק באהבת ישראל להשפיע ליהודי שני, ודבר זה תועלת גם לו עצמו, כמאמר רז"ל על פסוק: "רש ואיש תככים נפגשו – מאיר עיני שניהם ה'" כו', "עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'", וכדרך שהדבר לגבי רש ועשיר מבחינה גשמית כך הדבר לגבי רש ועשיר מבחינה רוחנית: על-ידי השפעת העשיר לרש נותן הקב"ה גם לעשיר.
המשנה אומרת: "איזהו חכם הלומד מכל אדם", כלומר – יש לכל אדם עניין מסויים אותו אפשר ללמוד ממנו, ואם כן – כל אדם עשיר לגבי עניינו המסויים. נדרש אפוא מכל "עשיר" שיתן לחברו החסר את הדבר, ואז יינתן לו מלמעלה החסר לו.
(לקוטי שיחות כרך א, עמ' 260, תרגום חופשי מאידיש)
* * *
...כעת בעמדנו בימי פסח, בטח ידוע לכם מה שרז"ל מספרים לנו, שביציאת מצרים היו צריכים להיות כל השישים ריבוא בישראל, ואילו חסר אפילו אחד, היה הדבר מפריע חס ושלום לכל הנותרים. הוראה עבורנו במילים אלו היא, ובימי פסח בפרט, שכולנו צריכים לזכור ולהשקיע את הכוחות הגדולים ביותר לקרב לתורה ויהדות, כל אחד בישראל, איש, אשה, צעיר וזקן, שזה נוגע לא רק לזה שמקרבים, אלא גם לנו כולנו.
זהו גם אחד הרמזים בתחילת הפסח. לפני שאנו עומדים להתחיל לערוך את הסדרים, הננו מכריזים ומודיעים שכל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח, ומשמעותו הן כפשוטו – סיוע בגשמיות, והן סיוע ברוחניות, ורק אחר כך אפשר לומר השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל, השתא עבדין לשנה הבאה בני חורין.
(אגרות קודש כרך ד, עמ' רנד, תרגום מאידיש)
הצלחה בתורה, עבודה וגמילות-חסדים
...מובן גם כן, שכיוון שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ומידתו של הקב"ה מידה כנגד מידה – הרי עבודתו זו תוסיף גם הצלחה בהנוגע למעמדו ומצבו הוא, בשלושת הקוים תורה, עבודה (שתפילה כנגד קרבנות תקנום) וגמילות חסדים (שכוללת – עניין המצוות). ובקביעות עיתים שלו בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות יראה הצלחה רבה, שבזמן מועט לפי ערך יצליח כבזמן מרובה ביותר, וכפירוש רבנו הזקן, אשר נעשים מוחו לבו זכים אלף פעמים ככה.
...מובן גם כן, שאין לבלבל ולגרום פיזור הנפש על מחשבות של נסיעות למקום אחר. ובפרט – אם הכוונה להשתלמות בתורה וענייניה, התלוים בסייעתא דשמיא הבאה על-ידי עניינים הגורמים לסייעתא דשמיא, שאין לך עניין גדול מזה מלהוציא יקר מזולל, וכדרז"ל על פסוק זה...
בברכת הצלחה מופלגה בעבודה האמורה לעיל ומתוך שמחה וכמו שכתוב עבדו את ה' בשמחה.
(אגרות קודש כרך יא, עמ' קצג)
* * *
...אימתי נקבעים התורה ומצוות בהאדם באופן דבל ימוט לעולם – כאשר תורתו ומצוותיו פועלים גם מחוצה לו, ובבני-ישראל עצמם – שמשפיע גם באלה שלעת עתה אינם שייכים לתורה ומצוות.
(לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 114)
סייעתא דשמיא בלימוד התורה
אחת העצות לסייעתא דשמייא בלימוד התורה, היא עשיית צדקה עם הזולת, כולל (וזוהי כוונתי בנדון-דידן) צדקה רוחנית, היינו, לקרב בחורים, נערים, ובני-ישראל בכלל ליהדות – כדברי אדמו"ר הזקן שעל-ידי הצדקה (ובנדון-דידן צדקה רוחנית) נעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה, כך שבמשך זמן מועט יצליחו לפעול עניינים כאלה שבדרך כלל דורשים ריבוי זמן.
(תורת מנחם – התוועדויות כרך י (תשי"ד ח"א), עמ' 142 – הנחה בלתי מוגה)
* * *
...כשתעשו עם הזולת זה גופא יעזור לכם בהתבוננות שלכם. וכלשון אדמו"ר הזקן נעשו מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה (נתבאר דיוק הלשון אלף פעמים ככה בלקו"ת לג' פרשיות ר"פ בראשית ) שלמדנו מזה שתיים: שבכל זה צריך להתבונן, כי המוח ולב מצד עצמם אף שזכים הם כמה פעמים ככה בכל זאת צריך פעולה בהם , שכשמתבונן משיג בקל ובעומק יותר ופועל יותר.
הבטחה נוספת מהרבי אשר כשתעשו בכל אלו העניינים אז – הרבי מבטיח – בכמה משיחותיו – אז יצליחו בגשמיות וברוחניות.
(לקוטי שיחות כרך לג, עמ' 293 )
* * *
...ידועה ההבטחה של אדמו"ר הזקן שעל-ידי צדקה, בגשמיות או ברוחניות, "נעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה", וכפי שהדגשתי כמה פעמים שאין הכוונה בזה לגוזמא או ללשון מליצה אלא כפשוטו בפועל ממש!
וכדי שעוד הפעם לא יהיה בלבול ולא יבינו – אני חוזר ואומר עכשיו בכל התוקף וימסור זאת בשמי: מי שעוסק ב"מבצעים", שעל-ידי כך הרי הוא עושה צדקה רוחנית גדולה ליהודי – אזי כשישב אחר כך ללמוד דף גמרא או מאמר חסידות, הנה מה שבדרך הרגיל היה צריך לקחת לו להבין אלף שעות – עכשיו הוא יבין בשעה אחת, כפשוטו. ומה שהיה לוקח לו ללמוד ולהבין בחמש מאות שעות, הנה עכשיו הוא יוכל להשיג זאת בחצי שעה.
ואני חוזר ומדגיש: אני לוקח כל זה על הכתפיים שלי, "ובחנוני נא בזאת", אשר כל מי שעוסק באמת בשליחות ובמבצעים כדבעי וכפי הכוונה – יהיה לו הצלחה הכי גדולה ועצומה ונפלאה בלימוד התורה, בנגלה ובחסידות, בחינוך הבנים והבנות, והכול באופן של אלף פעמים ככה כפשוטו ממש מכפי שהיה בלי זה.
(מיחידות להמשפיע הר"נ נעמענאוו)
תיקון לחטאת נעורים
במה שכותב אודות תיקון בעניין הידוע.
הנה לכל לראש צריך להסיח דעת מזה, וכיוון שמחשבת האדם משוטטת תמיד, אופן הגירוש דמחשבה בלתי רצויה היא, על-ידי הלבשת כוח המחשבה במחשבה רצויה, ומה טוב במחשבת אור דתורה אור, שאפילו מעט אור דוחה הרבה חשך, וצריך להיות זהיר בטבילת עזרא, ואמירת תהילים לאחר התפילה בכל בוקר, קביעות עיתים לימוד במאור שבתורה זוהי פנימיות התורה, שבתקופתנו נתגלתה בתורת החסידות "דלית תמן לא קושיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה וכו'" (עיין אגרת הקודש לרבנו הזקן סימן כ"ו), ונתינה לצדקה איזה פרוטות בכל יום חול קודם תפלת הבוקר, והשתדלות בהשפעה על הזולת, ובפרט על הנוער לקרבו לתורה ומצוותיה ולמאור שבתורה, שעל-ידי כל זה זוכים לסייעתא דשמיא ולהצלחה בענייני תורה ומצוות של עצמו.
(אגרות קודש כרך יג, עמ' צב)
* * *
...בנוגע לשאלתו, הנה בנוגע לתיקון: ירבה באותיות התורה ובאותיות התפילה, כמובן שזהו נוסף על ג' השיעורים בחומש תהילים ותניא בכל יום השוים לכל נפש. והריבוי באותיות התורה והתפילה, כוונתי להוציאם בפה ג"כ. כן ישתדל לקחת חלק בחינוך וקירוב של הנוער ליראת שמים. והשלישית – שיסיח דעתו מעניין זה לעת עתה, היינו לא רק מהעניין בעצמו אלא גם מהתבוננות בגודל החטא ובנחיצות התיקון. ויסיח דעתו מכל זה לגמרי. ויתקע דעתו בחוזק בלימוד ובתפילה. מובן שכל הנ"ל צריך להיות בשמחה (אף שמבואר בספרים באופן אחר, הנה דרך זה יניח כעבור איזה שנים, ועתה יסיח דעתו מכל העניין ויתחזק לעבוד את ה' מתוך שמחה דווקא).
(אגרות קודש כרך ד, עמ' שסד)
הצלה מדין גיהינום
עלול אדם לטעון: לשם מה עלי להקדיש זמני לזולתי, בשעה שמוטב לי להקדיש זמן זה לשבת וללמוד.
על זה באה ההוראה: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. – אי-אפשר לדעת מי נעלה ממי. העולם הזה הוא עולם הפוך ולפיכך חושב אדם שהוא נעלה מן השני והוא עורך חישובים של אי כדאיות לטפל בו, אך העולם הבא הוא "עולם ברור", ובו עשוי להתברר כי המצב הפוך.
כל היהודים שאיתם יש לו מגע, יש להם ודאי חלק לעולם הבא. את הזולת יש תמיד לדון לכף זכות. לגבי האדם עצמו עלול להתעורר ספק, שכן על כל פשעים תכסה אהבת עצמו, ואל תאמין בעצמך כו', ואם ייטיב עתה לשני – יגמול הוא לו לעולם הבא: "הוא בגן עדן ורבו שלמדו תורה, והביאו לחיי העולם הבא, בגיהינם?", ומשום כך יתכן שהדבר יגרום להוצאת רבו בגללו. כשיקרב את האחר, ועל-ידי כך הוא נעשה לרבו, יטען הלה בעולם הבא: "איני מסוגל להיות ללא רבי", ולכן יוציאוהו בגללו מן הגיהינום ויושיבוהו בגן עדן.
כך היה בעבר, אולם עתה אין צורך להמתין עד לאחר מאה ועשרים שנה, שכן ייתכן שהלה יחזיר את גמולו בעולם הזה. הרי "הנה זה עומד אחר כתלנו", המשיח עומד לבוא כל רגע, אחכה לו בכל יום שיבא, ולא רק הצעיר שבחבורה כי אם גם הזקן שבחבורה יזכה לביאת המשיח בימיו – ישיב לו הלה אפוא את חסדו בעולם הזה.
(לקוטי שיחות כרך א, עמ' 262, תרגום חופשי מאידיש)
הטבה על בני הבית
...ובמה שכותב אודות בנו שליט"א שלא תמיד שומע לדבריו, הנה בכגון דא לפעמים רבות מועילים דברי ידידים יותר מאשר דברי ידידים וקרובים גם יחד, ובטח יכול למצוא אנשים בעלי השפעה על בנו שידברו עם בנו אודות העניין שכותב פעם ופעמים ופעמים רבות, ויה"ר שיצליחו, ועוד והוא העיקר שעליו להשתדל להשפיע בסביבתו שיהיו אידן אן פשרות [=יהודים בלי פשרות], ואין צריך לומר שלא יסתפקו בהנהגה של פיפטי פיפטי [=חצי חצי], וה' יראה ללבב שמשתדל בכל כוחו בזולתו שיתנהג מתאים לרצון העליון, ואז במידתו של הקב"ה שהיא מידה כנגד מידה אלא שכמה פעמים ככה ישולם לו בהנוגע לבניו ובני בניו שליט"א.
(אגרות קודש כרך יג, עמ' עד)
* * *
...יהי רצון שכשם שכתב הבקשה יבשר טוב. ופעולות כת"ר בהפצת היהדות המסורתית בקהילתו קדישא ככל אשר ידו מגעת, שבוודאי מוסיף כהנה וכהנה, יעמדו לו ולכל בני ביתו שיחיו, והרי הפעולות הן לטובת בני ובנות ישראל עליהם נאמר בנים אתם לה' אלקיכם שגורמות נחת רוח לאבינו שבשמים, ובמידתו של הקב"ה מידה כנגד מידה כמה פעמים ככה יתברך כת"ר בנחת רוח מכל יוצאי חלציו שי'.
(אגרות קודש כרך כג, עמ' שצב)
תועלת גשמית
טובתו הפרטית של המתעסק
...כאשר נשיא אמיתי מטיל על אדם תפקיד מיוחד, אין זה רק בשביל טובת הכלל (כדי שימולא התפקיד שהטיל הקב"ה על כלל מסויים זה), אלא זוהי גם טובתו הפרטית .
ובנוגע אלינו: כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא הדור, הורה באופן ברור, ו"בירר" לכל אחד ואחד מאיתנו דרך סלולה ורחבה, שבימינו חייב כל אחד ואחד לעסוק בהפצת היהדות וחיזוק היהדות (כולל – הפצת מעינות תורת החסידות חוצה).
ואם עולה בדעתו של אדם: מה לו ול"חוצה", והלוא טוב לו להסגר בד' אמות של תורה ותפילה כו' ולעלות ולשגשג בתורה ועבודה – הנה עליו לידע, שאין הפירוש שהעסק שלו בהפצת היהדות היא רק חובת השעה בלבד מצד מצב הדור, ואשר מוותרים על טובתו הפרטית בשביל תועלת הרבים, אלא זוהי טובתו הפרטית ו"חלק הגון" שלו, שהעמידו על חלק היפה ומתחנן "ובחרת חיים" – "את זה ברור לך" .
(לקוטי שיחות כרך לג, עמ' 205)
בני, חיי ומזוני רוויחא
...מובן שכל אחד ואחד שיכול להשפיע בהחזקת היהדות והפצתה ב... ובפרט מתושבי . . צריך לעשות בזה ככל יכולתו, ובוודאי שככל שאר מצוות התורה, ובפרט בהצלת נפשות מישראל לחיי העולם הבא מוסיפים בברכת השם יתברך והצלחתו להמתעסקים בזה בבני חיי ומזוני רוויחא.
(אגרות קודש כרך יג, עמ' רי)
סגולה לבנים
...כבקשתו אזכירו ואת זוגתו שיחיו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע למילוי משאלות לבבם לטובה לזרעא חייא וקיימא.
ועל-פי המבואר בכמה מקומות, מובן שככל שיוסיף בהשפעה בסביבתו בהפצת היהדות והחזקתה, שעל זה אמרו רז"ל מאי פרי מצוות, וכל המלמד את בן חבירו תורה כו' כאילו ילדו, הנה במידתו של הקב"ה שהיא מידה כנגד מידה אלא שכמה פעמים ככה השכר הוא בזרעא חייא וקיימא ולקיום ושיננתם לבניך כפשוטו נוסף על הפירוש אלו התלמידים, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, ובפרט שבטח נמצאים בלאס אנדזעלעס מספר יהודים שומרי תורה ומצוות שיוכלו להשתתף ולסייע בעבודתו בהנ"ל.
(אגרות קודש כרך יד, עמ' תיא)
סגולה לפרנסה
...בטח עוסק בהפצת היהדות וכו', והרי זה גם מהסגולות לפרנסה.
(מקדש מלך כרך א, עמ' 232)
* * *
...כותב אודות מלאכתו בקודש ואשר חי חיי צער.
ויהי רצון אשר השם יתברך בורא עולם ומנהיגו ירחיב פרנסתו בגשמיות ובטח מצידו הוא ירחיב פרנסתו ברוחניות, זאת אומרת ההשתדלות בהחזקת היהדות והפצתה, ודבר משנתנו, כך היא דרכה של תורה וכו' וחיי צער תחיה כו' יקיים זה על-ידי צער ברוחניות זאת אומרת קיום ההוראה ונפשי כעפר לכל תהיה, שמצטער מתוך היותו ענו ושפל וכמאמר המשנה מאוד מאוד הווי שפל רוח.
(אגרות קודש כרך יז, עמ' קעה)
* * *
במענה על מכתבו . . לפלא שבה בשעה שבמקומו כר נרחב ביותר להחזקת היהדות בכלל ולהפצת המעינות ביחוד, מחפשים הם עניינים אחרים ואפילו מעבר לים, בה בשעה שההשגחה העליונה הזמינה להם פרנסתם ברוחניות ובד' אמות בסביבה שלהם, והפרנסה בגשמיות הרי אצל איש הישראלי היא מסובבת מהפרנסה ברוחניות.
ויהי רצון ששורותי אלה המעטות תספיקנה להבהיר המצב וישפיע גם על חבריו ידידיו ומכיריו בזה ויהיה בהצלחה, כוונתי שיתוסף חיות במרצם ובפעולותיהם בקודש ואל ישעו בחיפושים לעניינים שצריך עיון גדול אם בשטח עבודתם הם – על כל פנים לעת עתה.
(אגרות קודש כרך יג, עמ' שפח)
תודה לקב"ה על רפואה
מאשרים קבלת מכתבו . . נעם לי לקרות בו אשר סממני הרפואה הביאו תועלת, ויהי רצון שיביאו לרפואה קרובה וגם שלימה.
לכתבו איך עליו לפרוע חובו – הנה הוא על-ידי הפצת היהדות המסורתית בסביבתו ובכל מקום שידו מגעת והרי זהו מילוי החוב הפנימי של כל אחד ואחד בתוך כלל ישראל, וכדברי חז"ל אני נבראתי לשמש את קוני.
שמזה גם מובן שביכולת כל אחד ואחד הוא, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.
(אגרות קודש כרך כ, עמ' שיח)
גאולה מהעניינים המבלבלים
כיוון שנכנסים הננו לחדש הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר היתה בזה גאולת הרבים בעת ההיא ולשנים ולדורות הבאים לאחרי זה, וכמובן מפרטי העניינים של פרשת המאסר והגאולה –
הנה יבוא זה בפועל בפעולות באותם השטחים עליהם מסר נפשו, הם ענייני הפצת היהדות בכלל והפצת המעיינות ביחוד, שכל השייכים ויודעים על דבר זה מחוייבים בזה. וכיוון שלהצלחת העבודה זקוקים למנוחה שמחה וטוב לבב, הנה רועה ישראל יאר פניו ויגאל אותו מכל עניינים המבלבלים, וימלא את כל הנ"ל מתוך הרחבה אמיתית, הן בגשמיות והן ברוחניות.
(אגרות קודש כרך כרך י, עמ' תלט)
אין אושר גדול יותר מלקרב יהודי
כאשר יש ליהודי הזדמנות לדבר עם יהודי נוסף לקרבו ליהדות ולקיום המצוות – צריך לידע שאין אושר גדול יותר שיכול הקב"ה ליתן לו, לא רק בדברים רוחניים אלא גם בדברים גשמיים.
כי, על-ידי זה שמקרב יהודי נוסף, זקן או צעיר, איש או אשה, ופועל עליו לקיים מצווה – הרי אף-על-פי שהוא חושב שזוהי פעולה חד פעמית בלבד, אומר רבנו הזקן בתניא ש"יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד", והיינו, שכאשר יהודי מקיים מצווה אפילו פעם אחת בלבד, הרי זה למעלה אצל הקב"ה דבר נצחי, והקב"ה משתעשע ("צאצקעט זיך") בזה לעולם ועד.
ובשביל זה כדאי להניח את כל ענייניו, כל העניינים שחושב שעל-ידם הולך וגדל בגשמיות או ברוחניות – כדי לקרב יהודי לאבינו שבשמים, עצמות ומהות אין סוף ברוך הוא.
וכיוון שתובעים זאת מכל אחד ואחת מישראל, איש או אשה, צעיר או זקן – הרי זה סימן שנתנו לו מתחילה את הכוחות שיוכל לקיים ציווי הקב"ה לעסוק ולקרב יהודי אחד, יהודי שני ויהודי שלישי, שיתחיל ללמוד תורה ולקיים מצוות.
וכאמור, גם כאשר נדמה לו שיכול לפעול עניין זה רק פעם אחת, הרי זה כדאי, כיוון שלמעלה, אצל הקב"ה, הרי זה דבר נצחי לעולם ועד.
וכיוון שאצל הקב"ה הרי זה עניין נצחי לעולם ועד, אזי גם השכר שמשלם הקב"ה להאדם שעסק ופעל לקרב יהודי לתורה ומצוות הוא נצחי לעולם ועד, היינו, שכל משך ימי חייו בעולם הזה (וגם לאחרי מאה ועשרים שנה בבואו לעולם הבא), מחשב הקב"ה שהוא חייב לו, ובמילא נותן לו כל המצטרך עבורו ועבור בני ביתו, בגשמיות וברוחניות גם יחד.
(תורת מנחם – התוועדויות כרך טז (תשט"ז ח"ב), עמ' 168 – הנחה בלתי מוגה)
אין נעלה וקדוש מזה
הרי הוא שליח ממלך מלכי המלכים הקב"ה להפיץ יהדות תורה ומצוות בתוך בניו – בני-ישראל שי' ומהו נעלה וקדוש וזכות יותר מזה?! וימלא השליחות ויצליח.
(אגרות קודש כרך כז, עמ' שעד. וראה גם שם, עמ' תיט)
קירוב יהודי אחד מקים דורות
...בטח למותר להעיר לעורר על דבר ההכרח שימשיך קשור מכתבים עם חתנו בעל בתו הנ"ל הרב . . להסבירו בפרטיות על דבר גודל הזכות והאחריות שיש עליו לקרב את ליבן של ישראל לאביהם שבשמים, ואין איתנו יודע עד מה, ולפעמים הנה על-ידי קירוב איש אחד מישראל מקימים דורות בנים ובנות יראים וחרדים לדבר ה' ובמילא כדאי כל השתדלות עמל ויגיעה, יגיעת נפש ויגיעת בשר, אפילו בשביל נפש אחת מישראל, שהוא לא רק עולם מלא מצד עצמו אלא גם בפשטות מצד זרעו וזרע זרעו עד סוף כל העולם (וידוע הפירוש בחסידות, סוף כל העולם – אז זיי מאכן א סוף צום העלם והסתר), והשם יתברך יזכנו שנראה זה בעיני בשר ממש.
(אגרות קודש כרך ו, עמ' קסא)
מכריע כל העולם לכף זכות
כותב על שמקטנותו התרועע עם נער אחד יתום, אבל אחר כך גבה טורא ביניהו והנ"ל נתרחק מהסביבה החרדית בה נתחנכו ונתגדלו וכו', ויודע שעתה מסתובב הוא בסביבה חפשית, ומתייעץ בעצמו איך להשפיע עליו וכו'.
ופלא הקור-רוח בו נכתב כל הנ"ל, אף שהדבר נוגע בהצלת נפש אחת מישראל לחיי העולם הבא וגם לחיי העולם הזה, וגודל עניין כזה אין צריך ביאור, ומובן ופשוט שבהקדם האפשרי עליו להתחיל בהשפעה על האמור באופן הכי יעיל אשר לא כל האישים והמצבים שוים בזה כמובן, אבל בוודאי כשיתייעץ בזה עם אלו הנמצאים על אתר והמכירים בתנאי המצב ויטכסו עצה ויקוים כמו שכתוב ותשועה ברוב יועץ, וההקדם בכל זה ישובח וגם מוכרח, כיוון שכל רגע וכל יום הם אבדה שאינה חוזרת, וכבר ידוע פסק תורתנו הקדושה לעולם יראה עצמו שקול וכל העולם כולו שקול ועל-ידי עניין אחד יכול להכריע עצמו וכל העולם לכף זכות וכו' ובהתבוננות קלה שההכרעה יכולה להיות ממש ברגע ודוחה הפעולה מאיזה סיבה שתהיה, הרי תסמרנה שערות הראש מהתוצאות האפשריות מדיחוי זה, והאריכות בזה אך למותר, ויהי רצון שכאמור יתחיל תיכף בפעולה ההתחלה על כל פנים ויהיה בהצלחה.
(אגרות קודש כרך יג, עמ' רנב)
הזכות לקרב את בנו יחידו של הקב"ה
...כותב אשר מבקר הוא בכפרים... וגודל הזכות אשר בזה – אין די באר, וידוע פתגם הבעל-שם-טוב (אשר שמענוהו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע) שכל אחד ואחת מישראל חביב אצל הקב"ה באין ערוך יותר מחביבות של בן יחיד אצל הורים שנולד להם לעת זקנתם, ומעתה יש לשער מה גדול הזכות כשמקרב את ליבו של בן יחיד זה לאביו שבשמים, וביחוד שהוא כותב שקשור זה גם-כן עם טרחה גופנית כי צריך לרכוב על הבהמה וכו' הנה לפום צערא אגרא.
ויהי רצון מהשם יתברך שיראה גם בעיני בשר הצלחה בעבודתו בקודש זו, אשר זהו השכר היותר גדול, וכפסק המשנה שכר מצווה – מצווה, ויומשך זה גם כן בהצלחה בענייניו הפרטיים, ובוודאי כפסק רז"ל מעלין בקודש – יוסיף אומץ בכל הנ"ל וכל המוסיף מוסיפין לו מן השמים בהמצטרך לו בגשמיות וברוחניות.
(אגרות קודש כרך ח, עמ' כג)
כשמשיח יבוא ירגישו געגועים
...אשר חלקם של כל אלה הממשיכים בעבודה קדושה זו [=ביסוס היהדות והפצתה והפצת המעיינות], וכידוע שיחת קודש מכ"ק מו"ח אדמו"ר אשר עוד מעט ויבוא קץ גלותנו בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו, ויתפסו את הראש, איזה זמן יקר היה עכשיו – שהיו יכולים לפעול ביהדות ובתורה ומצוות וכו', אשר איפה תהיה הזדמנות כזאת לאחרי הגאולה האמתית והשלמה.
(אגרות קודש כרך כז, עמ' קכא)
פרק ז
שכר ההפצה
כלי לברכה
קרב יהודי והקב"ה יקרב אותך
ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאוזנה מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהורודוק, והווא מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: אהוב יהודי והשם יתברך יאהב אותך; עשה טובה ליהודי והשם יתברך יֵטיב עמך, קרב יהודי והשם יתברך יקרב אותך.
(היום יום כז במרחשוון)
צינור לברכת השם
...לפלא גדול שבכל מכתביו אינו מזכיר דבר מפעולותיו בקודש, זאת אומרת במילוי התפקיד להפיץ התורה ומצוותיה בכל מקום שידו מגעת.
והרי סוף סוף ברור הדבר, שענייני תורה ומצוות הם הצינור והכלים לברכת השם יתברך והמשכתם, והשתדלות בדרך הטבע אין זה אלא עשיית כלים בדרך הטבע למה שכבר נפסק ונמשך מלמעלה. ולא עוד, אלא שעשיית כלים אלו מוכרחת מפני סדרי העולם הזה ולא בעצם הדבר, וכמבואר כל זה בכמה מקומות ומהם בקונטרס ומעיין על-פי הכתוב וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה.
ומזה בכל שכן וקל וחומר, ומה בהשתדלות עשיית עניין שאינו אלא כלי מתייגעים ומשתדלים ביותר מבלי הבט על כל מונע ומעכב, על-אחת-כמה-וכמה איך שצריכה להיות השתדלות בהנוגע להעיקר, ובגודל פשיטות הדבר בוודאי שלדכוותיה אין צורך בביאור נוסף.
וינעם לי להתבשר טוב בהנ"ל בהקדמה אשר היכולת ניתנה לכל אחד ואחד מבני-ישראל לעשות בהנ"ל, כיוון שכל אחד נצטווה בזה, ובוודאי נאמנים דברי הבעל שם טוב ונשיאי חב"ד בביאורם בזה, שזהו מה שכתוב מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ.
(אגרות קודש כרך יט, עמ' רסב )
* * *
בוודאי למותר להדגיש שהפצת היהדות המסורתית בכל מקום שידו מגעת, נוסף על העיקר קיום מצוות ואהבת לרעך כמוך שהוא כלל גדול בתורה, הרי זה גם כן הדרך להרבות בברכת ה' בהמצטרך לו, ובנוסח חכמינו ז"ל: נפשו של עני (כולל גם עני בדעת) [היתה מפרכסת לצאת מן הרעב ו]נתת לו פרנסה והחיית אותו (כולל פרנסה רוחנית) חייך שאני מחזיר לך כולי (תנחומא פ' משפטים על הפסוק אם כסף תלווה).
(אגרות קודש כרך כו, עמ' תכ)
* * *
בטוח הנני שמשתמש הוא בהשפעתו הטובה על קרוביו, והשם יתברך אינו נשאר בעל חוב, וכשרואה השם יתברך שעושים טובה ליהודי, הן קרוב או רחוק, טובה בגשמיות או טובה ברוחניות, הנה מוסיף ברכתו לעושה הטובה כמה פעמים ככה.
(אגרות קודש כרך ה, עמ' קמו)
* * *
...כיוון שפעלו – הוא וחבריו שי' – רבות בענייני תורה ומצוות במקומם עתה, ודאי שהוא צינור וכלי להרבות בברכת השם יתברך בכל ענייניהם, גם הפרטיים. ולכן בעתיד הקרוב יש להתעניין בהמשך והגדלת הפעולות במקומם זה, ולא להעתיק לשום מקום.
(לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 529)
הפעילות – הכנה לחתונה
... במענה על מכתבה, בו מודיעה מקביעות זמן חתונתה ליום שהוכפל בו כי טוב...
הנה יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל הפרטים.
תקוותי שסיומה במכתבה – שמחוסר זמן חדלה להתעסק באיזה עניינים, לא יִגע זה בעסקנותה בפעולות דהחזקת היהדות והפצתה, ובכללן פעולות במסגרת נשי ובנות חב"ד, שהרי התעסקות בפעולות כאלו – זהו מההכנות המתאימות לחתונה ולבניין בית בישראל בניין עדי עד מאושר בגשמיות וברוחניות. והשם יתברך יצליחה לבשר טוב.
(אגרות קודש כרך טו, עמ' רמ)
תועלת רוחנית
מביאה את האדם לשלמותו
ההשתדלות לפעול על הזולת ובהזולת – בה תלוי גם עניינו ומצבו של המשתדל , כי כל ישראל הם קומה אחת שלימה. ולזאת, כמו שהרגל והעקב ומצבם – משלים גם את הראש וכללות הקומה, כך ההשתדלות על הזולת ובהזולת, להטיבו ולהרבותו, ועד להזולת אשר בבחינת עקב ובשר שאין בו חיות, מלאך המוות שבאדם על-ידי זה דווקא יגיע לשלימותו הוא.
ועניין זה מרומז במה שאמרו רז"ל שבמטה משה מטה האלוקים היה חקוק שמא רבא והיו חקוקות העשר מכות . ולכאורה, מה למטה האלוקים ולעשר מכות? אמנם, דווקא על-ידי הירידה עד לבני-ישראל שבמצרים ערות הארץ, ולהכות את מצרים בכדי להציל ולגאול משם את בני-ישראל, על-ידי זה דווקא הוא שלימות המטה ונעשה מטה האלוקים.
(לקוטי שיחות כרך ו, עמ' 289 )
* * *
על כל יהודי לעסוק באהבת ישראל להשפיע ליהודי שני, ודבר זה תועלת גם לו עצמו, כמאמר רז"ל על פסוק: "רש ואיש תככים נפגשו – מאיר עיני שניהם ה'" כו', "עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'", וכדרך שהדבר לגבי רש ועשיר מבחינה גשמית כך הדבר לגבי רש ועשיר מבחינה רוחנית: על-ידי השפעת העשיר לרש נותן הקב"ה גם לעשיר.
המשנה אומרת: "איזהו חכם הלומד מכל אדם", כלומר – יש לכל אדם עניין מסויים אותו אפשר ללמוד ממנו, ואם כן – כל אדם עשיר לגבי עניינו המסויים. נדרש אפוא מכל "עשיר" שיתן לחברו החסר את הדבר, ואז יינתן לו מלמעלה החסר לו.
(לקוטי שיחות כרך א, עמ' 260, תרגום חופשי מאידיש)
* * *
...כעת בעמדנו בימי פסח, בטח ידוע לכם מה שרז"ל מספרים לנו, שביציאת מצרים היו צריכים להיות כל השישים ריבוא בישראל, ואילו חסר אפילו אחד, היה הדבר מפריע חס ושלום לכל הנותרים. הוראה עבורנו במילים אלו היא, ובימי פסח בפרט, שכולנו צריכים לזכור ולהשקיע את הכוחות הגדולים ביותר לקרב לתורה ויהדות, כל אחד בישראל, איש, אשה, צעיר וזקן, שזה נוגע לא רק לזה שמקרבים, אלא גם לנו כולנו.
זהו גם אחד הרמזים בתחילת הפסח. לפני שאנו עומדים להתחיל לערוך את הסדרים, הננו מכריזים ומודיעים שכל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח, ומשמעותו הן כפשוטו – סיוע בגשמיות, והן סיוע ברוחניות, ורק אחר כך אפשר לומר השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל, השתא עבדין לשנה הבאה בני חורין.
(אגרות קודש כרך ד, עמ' רנד, תרגום מאידיש)
הצלחה בתורה, עבודה וגמילות-חסדים
...מובן גם כן, שכיוון שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ומידתו של הקב"ה מידה כנגד מידה – הרי עבודתו זו תוסיף גם הצלחה בהנוגע למעמדו ומצבו הוא, בשלושת הקוים תורה, עבודה (שתפילה כנגד קרבנות תקנום) וגמילות חסדים (שכוללת – עניין המצוות). ובקביעות עיתים שלו בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות יראה הצלחה רבה, שבזמן מועט לפי ערך יצליח כבזמן מרובה ביותר, וכפירוש רבנו הזקן, אשר נעשים מוחו לבו זכים אלף פעמים ככה.
...מובן גם כן, שאין לבלבל ולגרום פיזור הנפש על מחשבות של נסיעות למקום אחר. ובפרט – אם הכוונה להשתלמות בתורה וענייניה, התלוים בסייעתא דשמיא הבאה על-ידי עניינים הגורמים לסייעתא דשמיא, שאין לך עניין גדול מזה מלהוציא יקר מזולל, וכדרז"ל על פסוק זה...
בברכת הצלחה מופלגה בעבודה האמורה לעיל ומתוך שמחה וכמו שכתוב עבדו את ה' בשמחה.
(אגרות קודש כרך יא, עמ' קצג)
* * *
...אימתי נקבעים התורה ומצוות בהאדם באופן דבל ימוט לעולם – כאשר תורתו ומצוותיו פועלים גם מחוצה לו, ובבני-ישראל עצמם – שמשפיע גם באלה שלעת עתה אינם שייכים לתורה ומצוות.
(לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 114)
סייעתא דשמיא בלימוד התורה
אחת העצות לסייעתא דשמייא בלימוד התורה, היא עשיית צדקה עם הזולת, כולל (וזוהי כוונתי בנדון-דידן) צדקה רוחנית, היינו, לקרב בחורים, נערים, ובני-ישראל בכלל ליהדות – כדברי אדמו"ר הזקן שעל-ידי הצדקה (ובנדון-דידן צדקה רוחנית) נעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה, כך שבמשך זמן מועט יצליחו לפעול עניינים כאלה שבדרך כלל דורשים ריבוי זמן.
(תורת מנחם – התוועדויות כרך י (תשי"ד ח"א), עמ' 142 – הנחה בלתי מוגה)
* * *
...כשתעשו עם הזולת זה גופא יעזור לכם בהתבוננות שלכם. וכלשון אדמו"ר הזקן נעשו מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה (נתבאר דיוק הלשון אלף פעמים ככה בלקו"ת לג' פרשיות ר"פ בראשית ) שלמדנו מזה שתיים: שבכל זה צריך להתבונן, כי המוח ולב מצד עצמם אף שזכים הם כמה פעמים ככה בכל זאת צריך פעולה בהם , שכשמתבונן משיג בקל ובעומק יותר ופועל יותר.
הבטחה נוספת מהרבי אשר כשתעשו בכל אלו העניינים אז – הרבי מבטיח – בכמה משיחותיו – אז יצליחו בגשמיות וברוחניות.
(לקוטי שיחות כרך לג, עמ' 293 )
* * *
...ידועה ההבטחה של אדמו"ר הזקן שעל-ידי צדקה, בגשמיות או ברוחניות, "נעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה", וכפי שהדגשתי כמה פעמים שאין הכוונה בזה לגוזמא או ללשון מליצה אלא כפשוטו בפועל ממש!
וכדי שעוד הפעם לא יהיה בלבול ולא יבינו – אני חוזר ואומר עכשיו בכל התוקף וימסור זאת בשמי: מי שעוסק ב"מבצעים", שעל-ידי כך הרי הוא עושה צדקה רוחנית גדולה ליהודי – אזי כשישב אחר כך ללמוד דף גמרא או מאמר חסידות, הנה מה שבדרך הרגיל היה צריך לקחת לו להבין אלף שעות – עכשיו הוא יבין בשעה אחת, כפשוטו. ומה שהיה לוקח לו ללמוד ולהבין בחמש מאות שעות, הנה עכשיו הוא יוכל להשיג זאת בחצי שעה.
ואני חוזר ומדגיש: אני לוקח כל זה על הכתפיים שלי, "ובחנוני נא בזאת", אשר כל מי שעוסק באמת בשליחות ובמבצעים כדבעי וכפי הכוונה – יהיה לו הצלחה הכי גדולה ועצומה ונפלאה בלימוד התורה, בנגלה ובחסידות, בחינוך הבנים והבנות, והכול באופן של אלף פעמים ככה כפשוטו ממש מכפי שהיה בלי זה.
(מיחידות להמשפיע הר"נ נעמענאוו)
תיקון לחטאת נעורים
במה שכותב אודות תיקון בעניין הידוע.
הנה לכל לראש צריך להסיח דעת מזה, וכיוון שמחשבת האדם משוטטת תמיד, אופן הגירוש דמחשבה בלתי רצויה היא, על-ידי הלבשת כוח המחשבה במחשבה רצויה, ומה טוב במחשבת אור דתורה אור, שאפילו מעט אור דוחה הרבה חשך, וצריך להיות זהיר בטבילת עזרא, ואמירת תהילים לאחר התפילה בכל בוקר, קביעות עיתים לימוד במאור שבתורה זוהי פנימיות התורה, שבתקופתנו נתגלתה בתורת החסידות "דלית תמן לא קושיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה וכו'" (עיין אגרת הקודש לרבנו הזקן סימן כ"ו), ונתינה לצדקה איזה פרוטות בכל יום חול קודם תפלת הבוקר, והשתדלות בהשפעה על הזולת, ובפרט על הנוער לקרבו לתורה ומצוותיה ולמאור שבתורה, שעל-ידי כל זה זוכים לסייעתא דשמיא ולהצלחה בענייני תורה ומצוות של עצמו.
(אגרות קודש כרך יג, עמ' צב)
* * *
...בנוגע לשאלתו, הנה בנוגע לתיקון: ירבה באותיות התורה ובאותיות התפילה, כמובן שזהו נוסף על ג' השיעורים בחומש תהילים ותניא בכל יום השוים לכל נפש. והריבוי באותיות התורה והתפילה, כוונתי להוציאם בפה ג"כ. כן ישתדל לקחת חלק בחינוך וקירוב של הנוער ליראת שמים. והשלישית – שיסיח דעתו מעניין זה לעת עתה, היינו לא רק מהעניין בעצמו אלא גם מהתבוננות בגודל החטא ובנחיצות התיקון. ויסיח דעתו מכל זה לגמרי. ויתקע דעתו בחוזק בלימוד ובתפילה. מובן שכל הנ"ל צריך להיות בשמחה (אף שמבואר בספרים באופן אחר, הנה דרך זה יניח כעבור איזה שנים, ועתה יסיח דעתו מכל העניין ויתחזק לעבוד את ה' מתוך שמחה דווקא).
(אגרות קודש כרך ד, עמ' שסד)
הצלה מדין גיהינום
עלול אדם לטעון: לשם מה עלי להקדיש זמני לזולתי, בשעה שמוטב לי להקדיש זמן זה לשבת וללמוד.
על זה באה ההוראה: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. – אי-אפשר לדעת מי נעלה ממי. העולם הזה הוא עולם הפוך ולפיכך חושב אדם שהוא נעלה מן השני והוא עורך חישובים של אי כדאיות לטפל בו, אך העולם הבא הוא "עולם ברור", ובו עשוי להתברר כי המצב הפוך.
כל היהודים שאיתם יש לו מגע, יש להם ודאי חלק לעולם הבא. את הזולת יש תמיד לדון לכף זכות. לגבי האדם עצמו עלול להתעורר ספק, שכן על כל פשעים תכסה אהבת עצמו, ואל תאמין בעצמך כו', ואם ייטיב עתה לשני – יגמול הוא לו לעולם הבא: "הוא בגן עדן ורבו שלמדו תורה, והביאו לחיי העולם הבא, בגיהינם?", ומשום כך יתכן שהדבר יגרום להוצאת רבו בגללו. כשיקרב את האחר, ועל-ידי כך הוא נעשה לרבו, יטען הלה בעולם הבא: "איני מסוגל להיות ללא רבי", ולכן יוציאוהו בגללו מן הגיהינום ויושיבוהו בגן עדן.
כך היה בעבר, אולם עתה אין צורך להמתין עד לאחר מאה ועשרים שנה, שכן ייתכן שהלה יחזיר את גמולו בעולם הזה. הרי "הנה זה עומד אחר כתלנו", המשיח עומד לבוא כל רגע, אחכה לו בכל יום שיבא, ולא רק הצעיר שבחבורה כי אם גם הזקן שבחבורה יזכה לביאת המשיח בימיו – ישיב לו הלה אפוא את חסדו בעולם הזה.
(לקוטי שיחות כרך א, עמ' 262, תרגום חופשי מאידיש)
הטבה על בני הבית
...ובמה שכותב אודות בנו שליט"א שלא תמיד שומע לדבריו, הנה בכגון דא לפעמים רבות מועילים דברי ידידים יותר מאשר דברי ידידים וקרובים גם יחד, ובטח יכול למצוא אנשים בעלי השפעה על בנו שידברו עם בנו אודות העניין שכותב פעם ופעמים ופעמים רבות, ויה"ר שיצליחו, ועוד והוא העיקר שעליו להשתדל להשפיע בסביבתו שיהיו אידן אן פשרות [=יהודים בלי פשרות], ואין צריך לומר שלא יסתפקו בהנהגה של פיפטי פיפטי [=חצי חצי], וה' יראה ללבב שמשתדל בכל כוחו בזולתו שיתנהג מתאים לרצון העליון, ואז במידתו של הקב"ה שהיא מידה כנגד מידה אלא שכמה פעמים ככה ישולם לו בהנוגע לבניו ובני בניו שליט"א.
(אגרות קודש כרך יג, עמ' עד)
* * *
...יהי רצון שכשם שכתב הבקשה יבשר טוב. ופעולות כת"ר בהפצת היהדות המסורתית בקהילתו קדישא ככל אשר ידו מגעת, שבוודאי מוסיף כהנה וכהנה, יעמדו לו ולכל בני ביתו שיחיו, והרי הפעולות הן לטובת בני ובנות ישראל עליהם נאמר בנים אתם לה' אלקיכם שגורמות נחת רוח לאבינו שבשמים, ובמידתו של הקב"ה מידה כנגד מידה כמה פעמים ככה יתברך כת"ר בנחת רוח מכל יוצאי חלציו שי'.
(אגרות קודש כרך כג, עמ' שצב)
תועלת גשמית
טובתו הפרטית של המתעסק
...כאשר נשיא אמיתי מטיל על אדם תפקיד מיוחד, אין זה רק בשביל טובת הכלל (כדי שימולא התפקיד שהטיל הקב"ה על כלל מסויים זה), אלא זוהי גם טובתו הפרטית .
ובנוגע אלינו: כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא הדור, הורה באופן ברור, ו"בירר" לכל אחד ואחד מאיתנו דרך סלולה ורחבה, שבימינו חייב כל אחד ואחד לעסוק בהפצת היהדות וחיזוק היהדות (כולל – הפצת מעינות תורת החסידות חוצה).
ואם עולה בדעתו של אדם: מה לו ול"חוצה", והלוא טוב לו להסגר בד' אמות של תורה ותפילה כו' ולעלות ולשגשג בתורה ועבודה – הנה עליו לידע, שאין הפירוש שהעסק שלו בהפצת היהדות היא רק חובת השעה בלבד מצד מצב הדור, ואשר מוותרים על טובתו הפרטית בשביל תועלת הרבים, אלא זוהי טובתו הפרטית ו"חלק הגון" שלו, שהעמידו על חלק היפה ומתחנן "ובחרת חיים" – "את זה ברור לך" .
(לקוטי שיחות כרך לג, עמ' 205)
בני, חיי ומזוני רוויחא
...מובן שכל אחד ואחד שיכול להשפיע בהחזקת היהדות והפצתה ב... ובפרט מתושבי . . צריך לעשות בזה ככל יכולתו, ובוודאי שככל שאר מצוות התורה, ובפרט בהצלת נפשות מישראל לחיי העולם הבא מוסיפים בברכת השם יתברך והצלחתו להמתעסקים בזה בבני חיי ומזוני רוויחא.
(אגרות קודש כרך יג, עמ' רי)
סגולה לבנים
...כבקשתו אזכירו ואת זוגתו שיחיו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע למילוי משאלות לבבם לטובה לזרעא חייא וקיימא.
ועל-פי המבואר בכמה מקומות, מובן שככל שיוסיף בהשפעה בסביבתו בהפצת היהדות והחזקתה, שעל זה אמרו רז"ל מאי פרי מצוות, וכל המלמד את בן חבירו תורה כו' כאילו ילדו, הנה במידתו של הקב"ה שהיא מידה כנגד מידה אלא שכמה פעמים ככה השכר הוא בזרעא חייא וקיימא ולקיום ושיננתם לבניך כפשוטו נוסף על הפירוש אלו התלמידים, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, ובפרט שבטח נמצאים בלאס אנדזעלעס מספר יהודים שומרי תורה ומצוות שיוכלו להשתתף ולסייע בעבודתו בהנ"ל.
(אגרות קודש כרך יד, עמ' תיא)
סגולה לפרנסה
...בטח עוסק בהפצת היהדות וכו', והרי זה גם מהסגולות לפרנסה.
(מקדש מלך כרך א, עמ' 232)
* * *
...כותב אודות מלאכתו בקודש ואשר חי חיי צער.
ויהי רצון אשר השם יתברך בורא עולם ומנהיגו ירחיב פרנסתו בגשמיות ובטח מצידו הוא ירחיב פרנסתו ברוחניות, זאת אומרת ההשתדלות בהחזקת היהדות והפצתה, ודבר משנתנו, כך היא דרכה של תורה וכו' וחיי צער תחיה כו' יקיים זה על-ידי צער ברוחניות זאת אומרת קיום ההוראה ונפשי כעפר לכל תהיה, שמצטער מתוך היותו ענו ושפל וכמאמר המשנה מאוד מאוד הווי שפל רוח.
(אגרות קודש כרך יז, עמ' קעה)
* * *
במענה על מכתבו . . לפלא שבה בשעה שבמקומו כר נרחב ביותר להחזקת היהדות בכלל ולהפצת המעינות ביחוד, מחפשים הם עניינים אחרים ואפילו מעבר לים, בה בשעה שההשגחה העליונה הזמינה להם פרנסתם ברוחניות ובד' אמות בסביבה שלהם, והפרנסה בגשמיות הרי אצל איש הישראלי היא מסובבת מהפרנסה ברוחניות.
ויהי רצון ששורותי אלה המעטות תספיקנה להבהיר המצב וישפיע גם על חבריו ידידיו ומכיריו בזה ויהיה בהצלחה, כוונתי שיתוסף חיות במרצם ובפעולותיהם בקודש ואל ישעו בחיפושים לעניינים שצריך עיון גדול אם בשטח עבודתם הם – על כל פנים לעת עתה.
(אגרות קודש כרך יג, עמ' שפח)
תודה לקב"ה על רפואה
מאשרים קבלת מכתבו . . נעם לי לקרות בו אשר סממני הרפואה הביאו תועלת, ויהי רצון שיביאו לרפואה קרובה וגם שלימה.
לכתבו איך עליו לפרוע חובו – הנה הוא על-ידי הפצת היהדות המסורתית בסביבתו ובכל מקום שידו מגעת והרי זהו מילוי החוב הפנימי של כל אחד ואחד בתוך כלל ישראל, וכדברי חז"ל אני נבראתי לשמש את קוני.
שמזה גם מובן שביכולת כל אחד ואחד הוא, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.
(אגרות קודש כרך כ, עמ' שיח)
גאולה מהעניינים המבלבלים
כיוון שנכנסים הננו לחדש הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר היתה בזה גאולת הרבים בעת ההיא ולשנים ולדורות הבאים לאחרי זה, וכמובן מפרטי העניינים של פרשת המאסר והגאולה –
הנה יבוא זה בפועל בפעולות באותם השטחים עליהם מסר נפשו, הם ענייני הפצת היהדות בכלל והפצת המעיינות ביחוד, שכל השייכים ויודעים על דבר זה מחוייבים בזה. וכיוון שלהצלחת העבודה זקוקים למנוחה שמחה וטוב לבב, הנה רועה ישראל יאר פניו ויגאל אותו מכל עניינים המבלבלים, וימלא את כל הנ"ל מתוך הרחבה אמיתית, הן בגשמיות והן ברוחניות.
(אגרות קודש כרך כרך י, עמ' תלט)
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
