מערכת COL
|
יום כ"ג חשוון ה׳תשע״א
31.10.2010
מדוע טוב שהילדים שלנו יעסקו בתחרות "אלבום הרבי"? ● דעה
הילדים שומעים בבית ובכיתה אודות הרבי, משלבים הוראות שונות של הרבי בחיי היום יום, אבל אם במקום להשתעשע באבני-רחוב ומשחקי מחשב הם יעסקו בתמונותיו של הרבי וייהנו מ"משחק" שכל כולו התקשרות – צריך לעודד ולברך על כך ולעשות כל שביכולתנו כדי שפעילות זו תתפוס את מקומה הראוי בכל קהילה, בכל בית חסידי ● היועץ החינוכי הרב שלמה-חיים קסלמן מפרגן ל"אלבום הרבי" למאמר המלא
(צילום ארכיון: COL)
הרב שלמה-חיים קסלמן
יועץ חינוכי, כפר חב"ד
באיגרת הנושאת את התאריך ג' תמוז תש"ט, פנה הרב חודקוב ע"ה לאנ"ש בכל רחבי תבל, ע"פ הוראת הרבי הריי"צ זי"ע, בבקשה לשלוח תמונות משפחתיות עבור "ספר התמונות של אנ"ש שיחיו". האיגרת (שהודפסה בכרך ג' של אגרות קודש) מכילה הוראות מפורטות לגבי אופן התמונות הנדרשות.
כצפוי, עורר המכתב תגובות מגוונות. בקרב אנ"ש היתה התרגשות עצומה, מההתעניינות האישית-משפחתית של הרבי נ"ע. עבור מרביתם, מסע לארצות הברית היה יקר ומסובך – והנה הרבי עצמו נותן להם פתח להעמקת ההתקשרות האישית. בדחילו ורחימו הם פנו לקיום ההוראה בחבלי עבותות אהבה. אולם לא חסרו גם מקטרגים שהביעו תמיהה על ה"חדשנות". הגדיל לעשות עסקן שתהה האם זו אכן הוראת-קודש של הרבי, או שמא יוזמה של המזכירות?
הדברים קיבלו התייחסות מאת חתנו של הרבי הריי"צ, הלוא הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. באיגרת נוקבת ומנומקת (ח"ג איגרת תקח) דחה בשתי ידיים את הטענות, העיד כי זו אכן הוראת קודש באתערותא דלעילא, ותיאר את כוחה הנפלא של היוזמה.
בין היתר הרבי כותב: "מכל מכירי, איני יודע אף אחד שאין אצלו פוטו שלו או של בני-ביתו", דבר הגורם לתענוג. הרבי מוסיף גם כי "אין נצרך ביאור על-זה, דנראה גם באנשים כערכנו שלא לבד שזה מחזק את רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה, אלא שגם אצל המשלח את התמונה נפעלת התקרבות כאשר נזכר שתמונתו נמצאת אצל חברו פלוני ועאכו"כ בנידון זה".
מאז אותם ימים הפכו 'תמונות' לעניין של שגרה. איש לא חולק על כוחה של תמונה ותפקידה המכריע בקשרי ידידות. אולם הבה נתבונן שוב בדבריו הברורים של הרבי: "לא לבד שזה מחזק את רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה – אלא שגם אצל המשלח את התמונה נפעלת התקרבות כאשר נזכר שתמונתו נמצאת אצל חברו". ביכולתנו לקבוע חד משמעית: אחת הדרכים הוודאיות "לחיזוק רגש הידידות או ההתקשרות" באופן מעשי, כלפי אבינו רוענו הרבי נשיאנו – הוא על ידי תמונותיו והתבוננות בתואר זיו פניו הקדושות.
מהחסיד השליח הרב גרשון מענדל גרליק שי' שמעתי פעם שבימי ראשית שליחותו אמר לו הרבי ביחידות כי כדאי שתהיה בכיסו "תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר". סבי המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן אמר שבווידוי של תקיעות השופר בראש השנה, יש 'לצייר' את תואר פני קודשו של הרבי. לדברים אלו ניתן כמובן להוסיף את סיפור חז"ל על דמות דיוקנו של יעקב אבינו שהצילה את יוסף הצדיק ממצבים בלתי רצויים בהיותו במצרים.
לפיכך מן הראוי לשבח ולהודות ליוזמי הפרויקט החשוב "אלבום הרבי" – שכובש בדרך מעניינת את שעות הפנאי של ילדינו.
הילדים שומעים בבית ובכיתה אודות הרבי, משלבים הוראות שונות של הרבי בחיי היום יום, אבל אם במקום להשתעשע באבני-רחוב ומשחקי מחשב הם יעסקו בתמונותיו של הרבי וייהנו מ"משחק" שכל כולו התקשרות – צריך לעודד ולברך על כך ולעשות כל שביכולתנו כדי שפעילות זו תתפוס את מקומה הראוי בכל קהילה, בכל בית חסידי, לבנים ובנות בכל הגילאים.
בזמן הקצר מאז שהחלה הפעילות אני כל כך נהנה לראות ילדים מחזיקים את האלבום, קוראים את הידע החשוב שכתוב בו, אוספים ומדביקים תמונות, צוברים נקודות במשחק טריוויה טלפוני – ותוך כך רוכשים שליטה באינספור פרטים מנשיאותו בקודש של הרבי. אם אנו כל כך מקפידים להרחיק תמונות של חיות שאינן טהורות וזוכרים כמה הרבי עורר על השפעה שלילית שעשויה להיות מהבטה של ילד על ציורים ותמונות כאלו – הרי מרובה מידה טובה: מי יודע כמה טוב וחיובי יצא מעיסוק בתמונותיו של הרבי? ובכל מקרה ברור "שזה מחזק את רגש הידידות וההתקשרות" לנשיא וצדיק הדור.
ראוי בשולי הדברים להדגיש את תפקידנו כגורם-המחנך ולעמוד על המשמר. ליטול חלק בפעילות, לשבת עם הילד ולהתבונן בתמונות, לקרוא את התכנים, לשוחח ולהתעניין היכן צולמו וכדומה, לוודא שהיוזמה קולעת למטרתה.
יש ילדים שעשויים ח"ו להיסחף לטפל ולמיותר, להתמקד בתחרותיות, להתמכר לרכישת 'מעטפות', לעסוק באלבום-הרבי כתחליף לשגרת חובה (לימודים ושיעורי בית וכד'). כמובן שחובתנו למנוע זאת בתבונה. וכמו שברור לנו כהורים שגם אם ילד מקבל "ממתק לכבוד שבת" לא נאפשר לו לערוך "סעודת-ממתקים" במקום סעודת שבת... וגם אם אנו מעניקים מידי פעם דמי-חנוכה או דמי-כיס לילד, לא נאפשר לו להפוך לגזבר או סוחר ממולח. כהורים, מוטלת עלינו האחריות לקבוע מינון של כל פעילות – כולל הפעילות החיובית הזו.
אולם יחשוב כל אחד מאיתנו: כמה הזדמנויות נופלות לידינו לשבת לשוחח עם הילדים על הרבי, לעורר ולשתף אותם בזיכרונות, להתעניין יחד איתם בפרטים שאנו לא יודעים או שכבר הספקנו לשכוח, להחיות את ההתקשרות ופשוט "לחיות רבי" בשעות הפנאי, בבית ובכל מקום?!
ומי יתן שנזכה בקרוב לגאולה השלימה, ויקויים בנו בפשטות ובשלימות דברי הפסוק "והיו עיניך רואות את מוריך" תיכף ומיד ממש.
יועץ חינוכי, כפר חב"ד
באיגרת הנושאת את התאריך ג' תמוז תש"ט, פנה הרב חודקוב ע"ה לאנ"ש בכל רחבי תבל, ע"פ הוראת הרבי הריי"צ זי"ע, בבקשה לשלוח תמונות משפחתיות עבור "ספר התמונות של אנ"ש שיחיו". האיגרת (שהודפסה בכרך ג' של אגרות קודש) מכילה הוראות מפורטות לגבי אופן התמונות הנדרשות.
כצפוי, עורר המכתב תגובות מגוונות. בקרב אנ"ש היתה התרגשות עצומה, מההתעניינות האישית-משפחתית של הרבי נ"ע. עבור מרביתם, מסע לארצות הברית היה יקר ומסובך – והנה הרבי עצמו נותן להם פתח להעמקת ההתקשרות האישית. בדחילו ורחימו הם פנו לקיום ההוראה בחבלי עבותות אהבה. אולם לא חסרו גם מקטרגים שהביעו תמיהה על ה"חדשנות". הגדיל לעשות עסקן שתהה האם זו אכן הוראת-קודש של הרבי, או שמא יוזמה של המזכירות?
הדברים קיבלו התייחסות מאת חתנו של הרבי הריי"צ, הלוא הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. באיגרת נוקבת ומנומקת (ח"ג איגרת תקח) דחה בשתי ידיים את הטענות, העיד כי זו אכן הוראת קודש באתערותא דלעילא, ותיאר את כוחה הנפלא של היוזמה.
בין היתר הרבי כותב: "מכל מכירי, איני יודע אף אחד שאין אצלו פוטו שלו או של בני-ביתו", דבר הגורם לתענוג. הרבי מוסיף גם כי "אין נצרך ביאור על-זה, דנראה גם באנשים כערכנו שלא לבד שזה מחזק את רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה, אלא שגם אצל המשלח את התמונה נפעלת התקרבות כאשר נזכר שתמונתו נמצאת אצל חברו פלוני ועאכו"כ בנידון זה".
מאז אותם ימים הפכו 'תמונות' לעניין של שגרה. איש לא חולק על כוחה של תמונה ותפקידה המכריע בקשרי ידידות. אולם הבה נתבונן שוב בדבריו הברורים של הרבי: "לא לבד שזה מחזק את רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה – אלא שגם אצל המשלח את התמונה נפעלת התקרבות כאשר נזכר שתמונתו נמצאת אצל חברו". ביכולתנו לקבוע חד משמעית: אחת הדרכים הוודאיות "לחיזוק רגש הידידות או ההתקשרות" באופן מעשי, כלפי אבינו רוענו הרבי נשיאנו – הוא על ידי תמונותיו והתבוננות בתואר זיו פניו הקדושות.
מהחסיד השליח הרב גרשון מענדל גרליק שי' שמעתי פעם שבימי ראשית שליחותו אמר לו הרבי ביחידות כי כדאי שתהיה בכיסו "תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר". סבי המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן אמר שבווידוי של תקיעות השופר בראש השנה, יש 'לצייר' את תואר פני קודשו של הרבי. לדברים אלו ניתן כמובן להוסיף את סיפור חז"ל על דמות דיוקנו של יעקב אבינו שהצילה את יוסף הצדיק ממצבים בלתי רצויים בהיותו במצרים.
לפיכך מן הראוי לשבח ולהודות ליוזמי הפרויקט החשוב "אלבום הרבי" – שכובש בדרך מעניינת את שעות הפנאי של ילדינו.
הילדים שומעים בבית ובכיתה אודות הרבי, משלבים הוראות שונות של הרבי בחיי היום יום, אבל אם במקום להשתעשע באבני-רחוב ומשחקי מחשב הם יעסקו בתמונותיו של הרבי וייהנו מ"משחק" שכל כולו התקשרות – צריך לעודד ולברך על כך ולעשות כל שביכולתנו כדי שפעילות זו תתפוס את מקומה הראוי בכל קהילה, בכל בית חסידי, לבנים ובנות בכל הגילאים.
בזמן הקצר מאז שהחלה הפעילות אני כל כך נהנה לראות ילדים מחזיקים את האלבום, קוראים את הידע החשוב שכתוב בו, אוספים ומדביקים תמונות, צוברים נקודות במשחק טריוויה טלפוני – ותוך כך רוכשים שליטה באינספור פרטים מנשיאותו בקודש של הרבי. אם אנו כל כך מקפידים להרחיק תמונות של חיות שאינן טהורות וזוכרים כמה הרבי עורר על השפעה שלילית שעשויה להיות מהבטה של ילד על ציורים ותמונות כאלו – הרי מרובה מידה טובה: מי יודע כמה טוב וחיובי יצא מעיסוק בתמונותיו של הרבי? ובכל מקרה ברור "שזה מחזק את רגש הידידות וההתקשרות" לנשיא וצדיק הדור.
ראוי בשולי הדברים להדגיש את תפקידנו כגורם-המחנך ולעמוד על המשמר. ליטול חלק בפעילות, לשבת עם הילד ולהתבונן בתמונות, לקרוא את התכנים, לשוחח ולהתעניין היכן צולמו וכדומה, לוודא שהיוזמה קולעת למטרתה.
יש ילדים שעשויים ח"ו להיסחף לטפל ולמיותר, להתמקד בתחרותיות, להתמכר לרכישת 'מעטפות', לעסוק באלבום-הרבי כתחליף לשגרת חובה (לימודים ושיעורי בית וכד'). כמובן שחובתנו למנוע זאת בתבונה. וכמו שברור לנו כהורים שגם אם ילד מקבל "ממתק לכבוד שבת" לא נאפשר לו לערוך "סעודת-ממתקים" במקום סעודת שבת... וגם אם אנו מעניקים מידי פעם דמי-חנוכה או דמי-כיס לילד, לא נאפשר לו להפוך לגזבר או סוחר ממולח. כהורים, מוטלת עלינו האחריות לקבוע מינון של כל פעילות – כולל הפעילות החיובית הזו.
אולם יחשוב כל אחד מאיתנו: כמה הזדמנויות נופלות לידינו לשבת לשוחח עם הילדים על הרבי, לעורר ולשתף אותם בזיכרונות, להתעניין יחד איתם בפרטים שאנו לא יודעים או שכבר הספקנו לשכוח, להחיות את ההתקשרות ופשוט "לחיות רבי" בשעות הפנאי, בבית ובכל מקום?!
ומי יתן שנזכה בקרוב לגאולה השלימה, ויקויים בנו בפשטות ובשלימות דברי הפסוק "והיו עיניך רואות את מוריך" תיכף ומיד ממש.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
