שאלה:מדוע אנחנו אוכלים אזני המן בפורים? המן הרי היה אדם שרצה להשמיד אותנו, מדוע עלינו להנציח את זכרו באכילת "אזניו"?
תשובה: העוגיות המיוחדות לפורים נקראו במקור באידיש "כיסני פרג" (באידיש: מאן-טאש) ומכאן היתה קצרה הדרך להפיכתם ל"המן-טאשן" (כיסני המן), ובעברית הן קיבלו את השם "אזני המן". הטעות נבעה מכך שאנשים הניחו שיש קשר בין המאכל המסורתי הנאכל בפורים לבין המן הרשע מסיפור המגילה.
אך הסיבה האמיתית שבגללה אוכלים אזני המן היא שהם בעצם מסמלים את טבעו של נס חג הפורים. אם תקראו את סיפור הפורים, תבחינו כי ישנה שרשרת של מה שנראה כמו צירופי מקרים שהצילו את העם היהודי מהשמדה. לא היו ניסים גלויים, אף ים לא נקרע לגזרים, לא היו מכות כמו במצרים, אלא רק כמה פיתולים היסטוריים, אשר כשמסתכלים עליהם כעל אירועים נפרדים הם נראים טבעיים מאוד. רק בסוף הסיפור התגלה כי אירע נס.
ליהודים יש נטייה למצוא לכל סוג מזון סיפור משלו. במקרה הזה מדובר באזני המן. מבחוץ, אוזן המן היא סתם בצק. הטעם האמיתי חבוי בפנים. מעבר לחזות החיצונית הרגילה, ישנו המרכז של אוזן ההמן, השופע מתיקות.
אף חיינו דומים לכך. ישנם זמנים שבהם נראה כי כוחות מקריים דוחפים ומושכים אותנו אנה ואנה. קורים לנו דברים שנראים אקראיים ומקריים, אין כל שיטה נגלית לעין, שום כיוון ליקום הקר והאכזר הזה. אבל זו לא אמת. ישנה שיטה ותכלית, אך הן סמויות מן העין. מתחת לפני השטח ישנה יד מתוקה ולב חם המכוונים את היקום.
רק לעתים רחוקות אנו רואים את היד הזו. פורים הוא אחד הימים שבהם היא התגלתה. נבקע סדק בקליפה החיצונית של הטבע והצצנו אל מה שנמצא מן העבר השני. חג הפורים מזכיר לנו, שכל צירופי המקרים הללו אינם צירופי מקרים כלל וכלל, ושום דבר לא מתרחש באקראי. אנו עדיין בעיצומו של סיפורנו, לכן קשה לראות את התמונה המלאה. אבל בסוף נראה שהכל אינו אלא אוזן המן אחת גדולה
תשובה: העוגיות המיוחדות לפורים נקראו במקור באידיש "כיסני פרג" (באידיש: מאן-טאש) ומכאן היתה קצרה הדרך להפיכתם ל"המן-טאשן" (כיסני המן), ובעברית הן קיבלו את השם "אזני המן". הטעות נבעה מכך שאנשים הניחו שיש קשר בין המאכל המסורתי הנאכל בפורים לבין המן הרשע מסיפור המגילה.
אך הסיבה האמיתית שבגללה אוכלים אזני המן היא שהם בעצם מסמלים את טבעו של נס חג הפורים. אם תקראו את סיפור הפורים, תבחינו כי ישנה שרשרת של מה שנראה כמו צירופי מקרים שהצילו את העם היהודי מהשמדה. לא היו ניסים גלויים, אף ים לא נקרע לגזרים, לא היו מכות כמו במצרים, אלא רק כמה פיתולים היסטוריים, אשר כשמסתכלים עליהם כעל אירועים נפרדים הם נראים טבעיים מאוד. רק בסוף הסיפור התגלה כי אירע נס.
ליהודים יש נטייה למצוא לכל סוג מזון סיפור משלו. במקרה הזה מדובר באזני המן. מבחוץ, אוזן המן היא סתם בצק. הטעם האמיתי חבוי בפנים. מעבר לחזות החיצונית הרגילה, ישנו המרכז של אוזן ההמן, השופע מתיקות.
אף חיינו דומים לכך. ישנם זמנים שבהם נראה כי כוחות מקריים דוחפים ומושכים אותנו אנה ואנה. קורים לנו דברים שנראים אקראיים ומקריים, אין כל שיטה נגלית לעין, שום כיוון ליקום הקר והאכזר הזה. אבל זו לא אמת. ישנה שיטה ותכלית, אך הן סמויות מן העין. מתחת לפני השטח ישנה יד מתוקה ולב חם המכוונים את היקום.
רק לעתים רחוקות אנו רואים את היד הזו. פורים הוא אחד הימים שבהם היא התגלתה. נבקע סדק בקליפה החיצונית של הטבע והצצנו אל מה שנמצא מן העבר השני. חג הפורים מזכיר לנו, שכל צירופי המקרים הללו אינם צירופי מקרים כלל וכלל, ושום דבר לא מתרחש באקראי. אנו עדיין בעיצומו של סיפורנו, לכן קשה לראות את התמונה המלאה. אבל בסוף נראה שהכל אינו אלא אוזן המן אחת גדולה
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
