במסגרת כתבה מיוחדת בעיתון "המבשר" שמפרסם מנדי ריזל, מובא סיפורו של בית הכנסת החב"די המפואר שנמצא ברחוב עין יעקב בתל-אביב.

להלן ציטוטים נבחרים:

"העיטורים בבית הכנסת, גודלו והמיקום שלו, הופכים אותו לאחד מבתי הכנסת היפים שהיו באזור". מתברר, כי בית הכנסת העתיק אכן קיים, אבל חלונותיו ומפתניו אטומים. נגשתי לבדוק את העניין, והתברר כי איטום בית הכנסת דווקא מהווה דווקא ניצחון לחסידי חב"ד, בניגוד לדעת תושבי השכונה שאינם מעורים דיים בסיפור ובטוחים שמדובר בהזנחה מצידה של החסידות.

בהקדים: קהילת חב"ד בעיר נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת כפר חב"ד בשנת ה'תש"ט התרכזו חסידי חב"ד בעיקר בערים ירושלים ותל אביב. בעיר העברית הראשונה היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים ממדינות ברית המועצות והיו בקשר אדוק עם אדמו"ר הריי"צ.

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב ומלבד זאת הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר הפועלים גדולות ונצורות - והכתיבה אודותם יכולה לפרנס ספרים רבי כרס.

ולעניין בית הכנסת בנווה צדק: בית הכנסת היה פעיל עד שנות ה-70, אך מאחר והקהילה במקום הלכה והתדלדלה כאמור, נותרו בו מתפללים בודדים. בדיוק באותה העת, הפקיעה עיריית תל אביב שטח גדול, באזור בית הכנסת, לצורך הקמת נתיבי איילון - דרום. בית הכנסת החב"די נכלל בשטח שהופקע והועבר לרשות עיריית תל אביב. בין לבין, שונו התוכניות והכביש נבנה בשטח אחר.

בעלי הבתים והחנויות שניזוקו כתוצאה מהפקעת נכסיהם ובתיהם התדיינו עם עיריית תל אביב וקיבלו מהם פיצויים. מכיוון שבאותה עת עדיין לא הגיע לעיר שליחו של הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר הרב יוסף שמואל גערליצקי, שמשמש כיום כרב מרכז תל אביב, נותר המקום בעזבונו ואיש לא דרש פיצויים לקהילה החב"דית.

עד שהגיע השליח לעיר במצוותו של הרבי מליובאוויטש, חלפו 7 שנים וחוק ההתיישנות חל גם בנושא זה. הרב גערליצקי ניסה לתבוע את עיריית תל אביב על פגיעה במבנה ציבורי והצליח במאבקו כאשר נקבע כי בית הכנסת יכנס לתחום 'שימור מחמיר' שמשמעו: איסור הריסת הבניין, והחובה לשמור על זהותו הנוכחית כבית כנסת.

בשנים שלאחר מכן, הפך המקום למוזנח מאוד, בשל העובדה שעיריית תל אביב, שהנכס עודנו ברשותה, לא הסכימה לשפצו. השליח מסר בתוכו שיעורים וארגן פעילויות במבנה, אך מצבו הרעוע והמסוכן של הבניין גרם לעצירת הפעילות.

עיריית תל אביב, שנותרה עם נכס בעייתי מבחינתה, החליטה לאוטמו עד שתחליט מה לעשות בו. לפני מספר שנים כמעט ונפתח בקרבו גן ילדים, אבל ההתנגדות הציבורית עשתה את שלה והתוכנית נגוזה.

"ראש העיר לא יכול לשחק עם השימור המחמיר. ברגע שזה נרשם - זה ישאר כך. נכון שכרגע המקום עומד סגור לגמרי והוצאנו משם את ספרי הקודש, אבל מבחינתנו התואר 'שימור מחמיר' נחשב להישג, ב"ה. אני מקווה שיד החסידים תהיה על העליונה גם בהמשך", אמר לנו אחד מחשובי חסידי חב"ד בתל אביב המעורה בעניין, שביקש להשאר בעילום שם.