מערכת COL
|
יום י"ד אדר ה׳תשע״ה
05.03.2015
זה או אנחנו או הם ● פראודיית בחירות
בחווה אחת, שהיא מציאות אחרת - אבל דומה להפליא, מתקיים קמפיין בחירות אינטנסיבי ע''י חיימק'ה - התרנגול הקולני ביותר באחו ● בנצי השור מתמודד מול יריבים כמו ניסן הטווס, יונה ויצחק התיש. מי ינצח בסוף? מה קרה בעימות המכריע באסם? ● ומי זאת גילה הכבשה? ● בפנים: הסיפור המלא פראודיית הבחירות
מאת שלומית
בבוקר אחד קמו כל חיות המרעה לקול קרקור בהול ושונה של התרנגול הקורא. חיימק'ה הוא התרנגול עם הכתפיים הכי רחבות בחווה, הוא יכול לקרוא כל בוקר במשך שעה שלמה, הוא אף פעם לא פספס משמרת ותמיד גם שומעים אותו מספר על המחשבות שלו בקרקורים קולניים במשך היום.
חיימק'ה לא אוהב את בנצי.
בנצי הוא שור בצבע חום שקצת נושק ללבן, שכל שנה מחדש נבחר בבחירות באסם להיות המנהיג של כולם. זה לא שאין לבנצי הזה מתנגדים, רק שהם לא מצליחים אף פעם לשכנע מספיק חברים לתמוך בנציג שלהם. חיימק'ה שכן מצליח להשמיע קול הכי גבוה ועקבי בגבעה הזאת, חושב שכל הבעיה שלהם היא בהסברה נכונה. אז הוא לקח על עצמו את התפקיד, רק שכששואלים את חיימק'ה שאלה ישירה, כמו מי יכול להיות האלטרנטיבה, הוא פתאום מסתייג ואומר שהוא לא כאן בכדי לנקוט עמדה, אלא בתפקיד של זה שמציג את העובדות כמו שהם 'כי זכות הציבור לדעת'.
אבל עם כל קולות ההתנגדות האלה, ועם כל ההצפה שחיימק'ה עושה להם, נדמה שהציבור ממשיך לבחור את בנצי ברוב קולות מובהק.
אך הבעיה של חיימק'ה וגם של רוב המתנגדים, היא שהם לא ממש מציעים פתרון. הם פשוט רוצים לעורר שאלות לשם השאלות. ומרוב שהם רוצים, הם מספרים לחיימק'ה כדי שיקרקר את זה בכל רחבי החווה, הם סיפרו לו שהתגלו אי סדרים בדיר של הבקר ושבנצי לא משגיח על האספקות של התבן, וששלשום מצאו חמש חבילות יותר ברפת בצד של הפרות. שלא לדבר על זה ששעות החליבה כבר לא כמו שהיו.
ככה זה כל פעם, כמה שבועות לפני שכולם מתאספים באסם בכדי לבחור מנהיג, יש בלאגן בכל פינה.
חיימק'ה מטייל בין האזורים השונים בחווה, מספר לטווסים את מה שהם רוצים לשמוע והם מתמחים להם בהנאה עם כל הצבעוניות המאד מרשימה שלהם, לדעתם.
כשהוא קצת מתעייף מכל ההתנפחות הטווסית, חיימק'ה הולך לכיוון האגם, שם הוא יושב עם חבורת ברווזים ואת הקולות שיוצאים משם שומעים עד קצה החווה, איפה שקשורים הכלבים הלוחמניים של הגבעה.
אחר כך חיימק'ה מכחכח קצת בגרון ומתאים את עצמו לשתיקה הנבונה של הסוסים. הוא מדבר איתם בגובה העיניים, עומד על ערמה של מספוא באורווה שמגביהה אותו עד אליהם.
אבל באותו הבוקר הקרקור של חיימק'ה היה שונה, כולם הרגישו את זה, התעוררו וחיכו לו בפינות שלהם בכדי לשמוע מה על מה ולמה המהומה.
חיימק'ה ברוב חשיבות, החל את הסיבוב היומי שלו. הוא סיפר להם שהשנה יהיו הרבה מתמודדים. יש את ניסן הטווס שיודע לדבר ומבטיח לכולם שאם הם רק יבינו דברים כמו שהוא מבין, הוא יוכל להבטיח להם עתיד שונה וטוב יותר בחווה.
יש גם את יונה מהלהקה של היונים שרק חושב שזה מספיק לשים על הדגל שלו עלה של זית ושהוא בטוח שזה מה שיעשה סוף סוף שלום. ויש את יצחק התיש המבוגר שלמרות שיש לו קול מצחיק, כולם מתחילים להבין שהוא מרגיש דיי רציני בקשר לכל מה שהוא אומר. ויש את גילה הכבשה שהחליטה לעזור לתיש והבטיחה אפילו להחליף אותו כשיתעייף.
בקיצור, שישו ושמחו. כולם הולכים ממקום למקום. גם הוותיקים ששנים אי אפשר לשכנע אותם, התחילו קצת להתבלבל ומכל מקום נשמעים טיעונים לכאן ולכאן.
עם רדת הערב בכל יום, כשהדי הוויכוח נחלשים ואחרוני הצעירים כבר פרשו ליצועם, סוגר גם האיכר את התריסים בחלונו. מוציא את פנקס החשבונות שלו ומחשב מאזני רווחים, ייבוא מול ייצוא ומחליט איך בדיוק הוא ינהל את החווה בשנה הקרובה.
ולמחרת?
למחרת שוב פעם חיימק'ה יקרקר, ובנצי ינאם, וניסן הטווס יתרברב, ויונה תבטיח, ויצחק יתלבט, וגילה תתווכח.
ככה זה כשהאיכר חסר מהספר.
אבל ביום שאחרי מחרת, הייתה קדם-אספה לאספה הראשית בה כולם באים לבחור. באספה הזאת ישבו כל המתמודדים מול האבוס כשמולם מצטופף לו הקהל הססגוני. מהתרנגולות שהגיעו היישר מהלול, הטווסים, בנות היענה, הפרות, השוורים, התיישים, הכבשים, הסוסים וחמור אחד.
המתמודדים נשנשו קצת מהאבוס בכדי להפיג את המתח ואז נפתח לו עימות רציני בהנחייתו של חיימק'ה המקרקר. הוורידים בצוואר של כל המתמודדים כבר בלטו מרוב התלהמות של כאלה שמדברים בביטחון מוחלט שהצדק מונח להם בכיס. בזמן שהקהל בעצם מאד התבלבל, כי המתמודדים המשיכו לדבר ולדבר בשמם ולהציג עוד ועוד צרכים שלהם, דברים שהם בכלל לא רוצים.
בבוקר פתח האיכר את האסם הגדול וראה את כל חיות החווה בפנים, ישנות שנת ישרים. ורק שורה של כמה חיות עומדת מאחורי האבוס וגועה, ופועה, ומקרקרת וחמור אחד שנוהר מתוך שינה. האיכר שפשף את עיניו, בחוסר אמון. יותר מהכל, הוא נדהם לגלות את החליפה והעניבה שלו לבושים בקפידה על התרנגול הלבן והמעורר של החווה, שהתרוצץ עכשיו בין החיות בשורה ושכח לגמרי שכבר הגיעה השעה שלו לקרוא את תחילתו של יום חדש.
בבוקר אחד קמו כל חיות המרעה לקול קרקור בהול ושונה של התרנגול הקורא. חיימק'ה הוא התרנגול עם הכתפיים הכי רחבות בחווה, הוא יכול לקרוא כל בוקר במשך שעה שלמה, הוא אף פעם לא פספס משמרת ותמיד גם שומעים אותו מספר על המחשבות שלו בקרקורים קולניים במשך היום.
חיימק'ה לא אוהב את בנצי.
בנצי הוא שור בצבע חום שקצת נושק ללבן, שכל שנה מחדש נבחר בבחירות באסם להיות המנהיג של כולם. זה לא שאין לבנצי הזה מתנגדים, רק שהם לא מצליחים אף פעם לשכנע מספיק חברים לתמוך בנציג שלהם. חיימק'ה שכן מצליח להשמיע קול הכי גבוה ועקבי בגבעה הזאת, חושב שכל הבעיה שלהם היא בהסברה נכונה. אז הוא לקח על עצמו את התפקיד, רק שכששואלים את חיימק'ה שאלה ישירה, כמו מי יכול להיות האלטרנטיבה, הוא פתאום מסתייג ואומר שהוא לא כאן בכדי לנקוט עמדה, אלא בתפקיד של זה שמציג את העובדות כמו שהם 'כי זכות הציבור לדעת'.
אבל עם כל קולות ההתנגדות האלה, ועם כל ההצפה שחיימק'ה עושה להם, נדמה שהציבור ממשיך לבחור את בנצי ברוב קולות מובהק.
אך הבעיה של חיימק'ה וגם של רוב המתנגדים, היא שהם לא ממש מציעים פתרון. הם פשוט רוצים לעורר שאלות לשם השאלות. ומרוב שהם רוצים, הם מספרים לחיימק'ה כדי שיקרקר את זה בכל רחבי החווה, הם סיפרו לו שהתגלו אי סדרים בדיר של הבקר ושבנצי לא משגיח על האספקות של התבן, וששלשום מצאו חמש חבילות יותר ברפת בצד של הפרות. שלא לדבר על זה ששעות החליבה כבר לא כמו שהיו.
ככה זה כל פעם, כמה שבועות לפני שכולם מתאספים באסם בכדי לבחור מנהיג, יש בלאגן בכל פינה.
חיימק'ה מטייל בין האזורים השונים בחווה, מספר לטווסים את מה שהם רוצים לשמוע והם מתמחים להם בהנאה עם כל הצבעוניות המאד מרשימה שלהם, לדעתם.
כשהוא קצת מתעייף מכל ההתנפחות הטווסית, חיימק'ה הולך לכיוון האגם, שם הוא יושב עם חבורת ברווזים ואת הקולות שיוצאים משם שומעים עד קצה החווה, איפה שקשורים הכלבים הלוחמניים של הגבעה.
אחר כך חיימק'ה מכחכח קצת בגרון ומתאים את עצמו לשתיקה הנבונה של הסוסים. הוא מדבר איתם בגובה העיניים, עומד על ערמה של מספוא באורווה שמגביהה אותו עד אליהם.
אבל באותו הבוקר הקרקור של חיימק'ה היה שונה, כולם הרגישו את זה, התעוררו וחיכו לו בפינות שלהם בכדי לשמוע מה על מה ולמה המהומה.
חיימק'ה ברוב חשיבות, החל את הסיבוב היומי שלו. הוא סיפר להם שהשנה יהיו הרבה מתמודדים. יש את ניסן הטווס שיודע לדבר ומבטיח לכולם שאם הם רק יבינו דברים כמו שהוא מבין, הוא יוכל להבטיח להם עתיד שונה וטוב יותר בחווה.
יש גם את יונה מהלהקה של היונים שרק חושב שזה מספיק לשים על הדגל שלו עלה של זית ושהוא בטוח שזה מה שיעשה סוף סוף שלום. ויש את יצחק התיש המבוגר שלמרות שיש לו קול מצחיק, כולם מתחילים להבין שהוא מרגיש דיי רציני בקשר לכל מה שהוא אומר. ויש את גילה הכבשה שהחליטה לעזור לתיש והבטיחה אפילו להחליף אותו כשיתעייף.
בקיצור, שישו ושמחו. כולם הולכים ממקום למקום. גם הוותיקים ששנים אי אפשר לשכנע אותם, התחילו קצת להתבלבל ומכל מקום נשמעים טיעונים לכאן ולכאן.
עם רדת הערב בכל יום, כשהדי הוויכוח נחלשים ואחרוני הצעירים כבר פרשו ליצועם, סוגר גם האיכר את התריסים בחלונו. מוציא את פנקס החשבונות שלו ומחשב מאזני רווחים, ייבוא מול ייצוא ומחליט איך בדיוק הוא ינהל את החווה בשנה הקרובה.
ולמחרת?
למחרת שוב פעם חיימק'ה יקרקר, ובנצי ינאם, וניסן הטווס יתרברב, ויונה תבטיח, ויצחק יתלבט, וגילה תתווכח.
ככה זה כשהאיכר חסר מהספר.
אבל ביום שאחרי מחרת, הייתה קדם-אספה לאספה הראשית בה כולם באים לבחור. באספה הזאת ישבו כל המתמודדים מול האבוס כשמולם מצטופף לו הקהל הססגוני. מהתרנגולות שהגיעו היישר מהלול, הטווסים, בנות היענה, הפרות, השוורים, התיישים, הכבשים, הסוסים וחמור אחד.
המתמודדים נשנשו קצת מהאבוס בכדי להפיג את המתח ואז נפתח לו עימות רציני בהנחייתו של חיימק'ה המקרקר. הוורידים בצוואר של כל המתמודדים כבר בלטו מרוב התלהמות של כאלה שמדברים בביטחון מוחלט שהצדק מונח להם בכיס. בזמן שהקהל בעצם מאד התבלבל, כי המתמודדים המשיכו לדבר ולדבר בשמם ולהציג עוד ועוד צרכים שלהם, דברים שהם בכלל לא רוצים.
בבוקר פתח האיכר את האסם הגדול וראה את כל חיות החווה בפנים, ישנות שנת ישרים. ורק שורה של כמה חיות עומדת מאחורי האבוס וגועה, ופועה, ומקרקרת וחמור אחד שנוהר מתוך שינה. האיכר שפשף את עיניו, בחוסר אמון. יותר מהכל, הוא נדהם לגלות את החליפה והעניבה שלו לבושים בקפידה על התרנגול הלבן והמעורר של החווה, שהתרוצץ עכשיו בין החיות בשורה ושכח לגמרי שכבר הגיעה השעה שלו לקרוא את תחילתו של יום חדש.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
