מאת אחד השלוחים

כשליח המשתתף שנים רבות, ב"ה, בכינוס מידי שנה בשנה, ועוד קודם לכן כבחור ששהה ב-770 כמה שנים והתרגש יחד עם כל אחיו התמימים, מבואם של השלוחים בהתכנסותם השנתית ב-770, מעולם לא הזדמן לי לעבור על התמונות המתפרסמות מהכינוס בצורה הרשמית או מצילומי חובבנים.

השנה, בפעם הראשונה, נבצר ממני להשתתף בצורה פיזית בכינוס. הרגשתי צורך לחוות את הכינוס ע"י אמצעי המדיה השונים, הן בסרטי הוידאו החי והן בסקירת גלריות התמונות.

הרצון להשתתף, להיות שם, בכינוס דרבן אותי לעבור ובדקדקנות על כל הגלריות וכל העידכונים מהאירוע הגדול של כינוס השלוחים...

עקבתי אחרי פרסומי תצלומים מעת הליווי שהענקתם לשלוחים מיציאתם מהארץ, עד בואם לאבינו רוענו באהל הק' ובבית חיינו.

הבטתי בתיעוד המפגש המלבב של השלוחים, הנפגשים בחום ובהתלהבות, כבנים השבים הביתה למשפחתם האוהבת. צפיתי במעמדים הגדולים בכינוס עצמו, הסדנאות, המושבים המרכזיים, הנסיעה לאהל, התמונה הקבוצתית והעולה על כולנה: הבאנקעט! האירוע המרגש מכולם! אירוע של קידוש שם-שמיים!

מילות תודה לכם על עבודתכם המעולה, צוות הצילום והתיעוד, אתם אפשרתם להיכנס לאווירה, לחוש מרחוק את המתרחש...  ולהתקרב בזום אל הכינוס. אומנם "אינה דומה שמיעה לראיה", אך הנצחתם את הרגעים ועל כך הערכתי.

אך, באתי לומר, להאיר את עיניכם: הגלריות והתמונות אינם משקפים.

חברים! צריך לומר זאת ברורות! לא! 

התמונות אינן מבטאות די את המהות! את רוח הכינוס! את מפגש השלוחים הבאים אל המשלח... אל ד' אמותיו...

עם כל הכבוד לראשי המדינות ולמנהלי הכינוס שכולי הערצה להם ולפועלם... עם מלוא הערכתי לאורחים רמי המעלה, כמו  שר בממשלה, רב ראשי למדינה, שגרירי מדינות והתומכים...

הם שכל אחד מהם כבודו (באמת, לא בציניות!) במקומו מונח, הם אינם חזות הכל!
לטעמי – ושוב כשליח שהרבה שנים לאויש"ט משתתף בכינוס, כחלק ממנו,  וקודם לכן, כצופה מהצד:

• הכינוס הוא: מפגשי השלוחים הצעירים בגיל וברוח בין סדנא לסדנא ובסדנאות עצמם וכל שכן התוועדויות בלילות על ספסלי 770 או בבתי המארחים.

• הכינוס הוא: הנסיעה לאהל האישית הפרטית של כל שליח שבא באופן אישי לאביו משלחו ומדווח מבקש מבשר מתחנן וכמובן הנסיעה הכללית כולנו כאחד להתייצבות השנתית לקבלת הכוחות לשנה הבאה.

• הכינוס הוא: תפילת ליל שבת המשותפת בבית חיינו, תפילה המתפשטת אל כל מבואתיו, עד שאין אפשרות למדרס כף רגל ומתפללים בתורנויות עוד מנין ולאחריו עוד מנין!(וכן גם אותם שלוחים רבים שמנצלים שבת יחידה בשנה שהם לא אמורים להיות הרבנים שמחוייבים להתפלל במנין המוקדם , ומייעדים את השבת ללימוד בשיעור המיתולגי של ר' יואל בלקוטי שיחות לפני תפילת קבלת שבת בזאל הקטן....) ואחרי התפילה - סעודת שבת והתוועדויות שבהמשך עד כמעט אור הבוקר!

• הכינוס הוא: התייצבותם של כל השלוחים לאמירת התהילים בהשכמה, התאספותם לתפילה ולהתוועדות שאחריה.. התוועדוית על פני כל השכונה כמעט בכל בית הכנסת בכל בית .. עד שמגיע זמנו של המושב המרכזי של מוצ"ש ולפעמים גם לאחריו...

• הכינוס הוא: (גם) השורות היותר אחוריות בתמונה הכללית... לאותם שלוחים שלא מרגישים שהוותק שלהם מתיר להם להיות בקידמת התמונה.. או שהתוצאות שלהם לא מספקים אותם והם לא מרגישים נעים עם עצמם לרוץ קדימה מהר כל כך...

• הכינוס הוא: אותם שולחנות בבאנקעט (והפעם אי אפשר לומר אחוריים, כי המארגנים ארגנו לנו כרוסלה מסתובבת שנרגיש כולנו במרכז) שלא ישובים עם תומכים מפורסמים או אישים פוטוגניים.. אלא "סתם אחים" שבחרו לשבת ביחד או חברי 'קבוצה' 'מחזור' שזו להם הזדמנות יחידה בשנה לשבת ביחד לארוחה נעימה. 

• הכינוס הוא: הרגשה הפנימית של השלוחים שאת פרץ התרגשות מהבאנקעט המדהים פורקים בבית איפה שמרגישים הכי 'בבית'! הכי אמיתי! הכי לא 'מהוקצע'! וחוזרים ומתוועדים בבית חיינו בשבת אחים גם יחד!

ברור! הרבה מהאירועים תועדו הרבה מהתוועדויות הוסרטו, אבל עם הכל זה לא רק זה יש חוסר גדול! הפוקוס ניתן לטעמי ליותר מידי דברי השואוו והקסם ולעומת זה לרוב השלוחים הכינוס הוא הפשטות הנעימות היחד ולא רק הטקסיות והשואוו....!!

נכון, הרבה מדברים אלו אי אפשר לצלם מפני שמתקיימים בשבת או שמתקיימים במקומות לא פתוחים לקהל...

אבל כיוון שמגמת התיעוד הוא להכנס לאווירה הרגשתי צורך להבהיר שיש דברים שאי אפשר – ולא רק מהבחינה הרוחנית – לחוות אלא עם שוהים בכינוס בפועל ממש... אבל גם לכל הצופים בבית צריך להבהיר שהכינוס הוא כ-ל השלוחים גם אלו שלא הצטלמו ולא פורסמו ולו בגלריה אחת..

והעיקר הוא שתיכף ומיד נהיה כולנו עם המשלח עצמו בבית חיינו כבימים ימימה בגאולה השלימה!