צאו להצביע! הרבי: "מיעוט קול אחד... מגביר רשימות המנגדים"
חובת ההשתתפות בבחירות
הרבי חזר כל השנים על דעתו הברורה והעקבית בדבר חובת ההשתתפות בבחירות וההצבעה לרשימות היותר נאמנות לדרך התורה. הנה דוגמה אחת מני רבות ('אגרות קודש' כרך יא עמודים קסז-ח):
אנו אין לנו אלא דברי נשיאינו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר גם עתה עומד במרום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה ציווה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר אלא שמחוייבים בזה.
דברים אלה מופנים לאנ"ש, וכך צריכים לנהוג גם כל שאר האזרחים המחזיקים ברשותם תעודות זהות, המשלמים מיסים ואגרות המים וכו' (שם) וכן המשתמשים בבולי הדואר (שם עמ' רנג).
הרבי ציין עד כמה חשובה הצבעתו של כל אחד ואחת (שם):
וכבר ידוע פסק תורתינו הקדושה, לעולם יראה עצמו שקול וכו' וכל העולם שקול, ובעניין הבחירות, הרי לפעמים על-ידי קולות בוחרים מתי-מספר יכולה להשפיע במשך הזמן שלא תתקבל איזה גזירה או גם לבטל מהגזירות הקיימות כבר, ומי הוא זה בימינו אלה היכול לומר אני את נפשי הצלתי.
הרבי מוסיף (שם עמוד קסח) וקובע, כי האחריות הרובצת על כתפיו של איש שהוא בעל השפעה ("וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים") גדולה במיוחד, ובמקרים של חקיקת חוקים בלתי רצויים "הרי תקלת הרבים, חס ושלום, תלויה גם בו".
הרבי מסיים בהבהרה כי הערבות ההדדית שנתחדשה במתן-תורה איננה מותירה מקום כלל להנהגה מסוג של "אני את נפשי הצלתי".
כידוע, בשנים הראשונות להקמת המדינה התנהל ביהדות החרדית ויכוח סוער בדבר ההשתתפות בבחירות. במכתביו, שבחלקם נכתבו בלשון פולמוסית, כמתווכחת עם הטוענים אחרת, מסביר הרבי שדווקא אי ההשתתפות בבחירות גורמת - בסגנון השוללים - לחילול שם שמים (שם עמוד שנז):
מוסיפים עוד כמה נציגים (דעפוטאטען) מה'כופרים', והם מכריזים על זה בחוץ לארץ וגם בארץ הקודש ת"ו שזהו ראיה מוכחת על רוב דיעות באה"ק ת"ו ואין לך חילול השם גדול מזה. ואם [=כדברי ה'קנאים' בטענתם כנגד ההשתתפות בבחירות] זהו מג' עבירות הנ"ל - הרי אין תירוץ שיוכלו לקחת [='מסים'] בעל-כרחם. הרבי מסכם, שזו קנאות שלא במקומה:
במה שנוגע לעשיריות אלפים או גם מאות אלפי של בני-ישראל שיוכלו לקיים בנקל יותר מצוות אלקינו בחיי יום יומים - הרי דווקא בזה משתמשים בקנאות שאינה במקומה כלל.
את התנגדותו הנחרצת להימנעות בבחירות חותם הרבי בהבהרת שתי נקודות נוספות (שם ובעמוד שנח): א. הסבורים שאי השתתפותם בבחירות תהווה "מחאה מבחוץ" - הרי "אינו מובן כלל מהו הסתירה שבין שני הדברים, כיוון שיש למחות מבחוץ ויש למחות בפנים". ב. היפרדות והיתנתקות מסוגים מסויימים של יהודים - מופרכת מעיקרה על-פי המבואר בתורה בכלל ובפנימיותה, במיוחד במצוות אהבת- ישראל.
"מיעוט קול אחד... מגביר רשימות המנגדים"
מעשה שאירע בפלוני (כפי הנראה אישיות תורנית ידועה) שנמנע מלהשתתף בבחירות ולאחר מעשה פנה אל הרבי וביקש מחילה. הרבי השיב לו (שם עמ' שפה) כך:
במה שכותב שאני אמחול על מה שלא השתתף בבחירות. הנה פשיטא שאין זה עניין פרטי שלי על-אחת-כמה-וכמה קפידא שלי, אלא כמו שכתבתי וגם פרסמתי דעתי ברבים שברור הדבר שכל מי שיש לו הרשות להשתתף בבחירות (היינו שלקח תעודת זהות ומשלם מסים בהמדינה, ועוזר בשאר העניינים שלה, כי ירא הוא שמא יאסרו אותו או שלא תהיה [=לו] הנוחיות שלא הורגל וכמו שירות המים ולא ממימי הבאר וכיוצא בזה), הרי מחוייב הוא על-אחת-כמה-וכמה להשתתף בבחירות שאין בזה כל סיוע לאיזה משרד שהוא ומיעוט קול אחד ברשימה היותר חרדית, מגביר החשיבות הערכית של רשימות המנגדים על ה' ותורתו.
"ה'מפתח' נמצא אצלנו"
בד בבד עם הקביעה לפיה ההצבעה בבחירות חובה היא ואין בה משום מעשה פוליטי, הדגיש הרבי את העובדה שאין לראות בבחירות מעשה גורלי שהכול תלוי בו ואך ורק בו. כך למשל, סיפר הרבי בהתוועדות שבת קודש פרשת פינחס מברכים החודש תשי"א ('תורת מנחם' תשי"א כרך ב' עמוד 241):
ביקרו אצלי השבוע שני יהודים והעלו הצעה: כיון שהולך ומתקרב מועד הבחירות בארץ-ישראל, יש להכריז על אמירת תהילים כדי שיהיו הבחירות באופן טוב ("עס זאל זיין גוט").
הרבי הגיב על ההצעה:
אמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה (הבחירות בארץ-ישראל), אבל אין מה להתיירא ("ניטא וואס צו שרעקן זיך") מפני הבחירות. צריכים לידע ולזכור מאמר חז"ל "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", וממילא, כשתהיה העבודה בה"פיזרן לבין האומות" כדבעי, יהיו כל העניינים כדבעי, באופן ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל".
ועוד הוסיף:
צריכים לידע ולזכור שה"מפתח" נמצא אצלנו .. וממילא, אין מה להתפעל מכל העניינים, ואין הדבר תלוי אלא בנו!
גם כשהבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש (איגרות-קודש כרך יא עמודים רנג- רנד): "ובכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה".
הבחירות לכנסת הראשונה
חובת ההשתתפות בבחירות, שהרבי ביססה על הוראת חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, מופיעה לראשונה באיגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ (כרך יו"ד עמוד לב) בקשר עם הבחירות שהתקיימו בחורף תש"ט:
במענה על כתבו מי"ז לחודש מרחשוון, ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה.
ובהמשך איגרתו הק' של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:
ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר .. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה.
ומסיים בעיקר:
והשם יתברך ירום קרן אחינו בני-ישראל ד' עליהם יחיו בארץ הקודש ת"ו ובכל מדינות הגולה ונזכה לביאת הגואל צדק משיח צדקנו אשר יקבצנו מכל ארצות פזורנו לארץ הקודש ת"ו.
מאפשרים לכם לקבל
