הרב דרוקמן: "לא לעמוד מהצד", הרב הבלין: "להגביר ההסברה"
יוזמי החוק טוענים שיש המעוניינים בתהליך גיור, ונתקלים בקשיים. עפ"י החוק החדש, המעוניין בגיור יוכל לבחור את הרב המתאים לו. לכאורה, מה הבעיה בזה?
מה בעצם הטענות של מצדדי החוק? - על כך שבתי הדין מערימים קשיים מסויימים, ודוחים את הנרשמים לגיור? הסיבה היא, כדי שנוכל להתרשם, כמה שזה ניתן, האם המועמד אכן מוכן לקבל על עצמו שמירת תורה ומצוות באופן מוחלט ומושלם. כך זה צריך להיות עפ"י ההלכה. זהו חלק בלתי נמנע מן התהליך, שהשולחן ערוך דורש מהרב המגייר.
הרי שלא כדעת הטועים, לא דיי בכך שהמתגיירת תעבור קורס ביהדות ותגלה ידע, אפילו האם אומרים בשבת "יקום פורקן" אחד או שניים;
מה שקובע הוא, זה לא כל כך הידע, אלא האם היא מתכוננת לקיים מצוות בפועל. האם תכסה את שער ראשה לאחר החתונה, האם היא תקנה בשנת השמיטה ירקות כשרים, וכמובן, האם תשמור טהרת המשפחה.
מאידך, אני מכיר מקרים ש'המתגיירת' גם לאחר גיורה המשיכה, לא פחות, לבקר בכנסיה...
יכול להיות שכתוצאה מקורס הגיור שפלוני עבר הוא צבר ידיע מרשים ביהדות, אבל עדיין צריך להתרשם אם הוא מתכוון בפועל להתנהג כיהודי שומר תורה ומצוות. אם, למשל, המתגייר נשוי לאשה חילונית מוצהרת – האם קיימת סבירות שהוא ינהל
כמו כן, יש לברר, האם שמא כוונתו הנסתרת של המתגייר/ת, אך לקבל אזרחות ישראלית, וכך להנות מן ההטבות המגיעות לעולה חדש.
ולגבי הטענה שחיילים לא יהודים מחרפים נפשם בשירות הצבאי: זה שהמתגייר משרת בצה"ל, זה נחמד, אבל, למיטב ידיעתי, יש עוד כמה אי אלו מצוות שיהודי חייב לקיימן חוץ מן השירות בצה"ל. אגב, יש גם דרוזים ובדווים המשרתים אפילו ביחידות קרביות בצה"ל – האם בגלל זה הם יהודים?
כוונתם האמיתית והנסתרת של יוזמי החוק, לאתר כמה רבני עיר קלי דעת ולצערנו, יש כאלה, אם כי לא הרבה, וזהותם ידועה וד"ל, ואותם קלי דעת אמורים לבצע גיורים שבעצם מרמים גם את הגר, וגם מרמים את עם ישראל. 
(צילום: מנדי הכטמן)
הם יאמללו את המתגיירים, כי הם לא יספרו להם, כי כאשר, יוודע שאותו פב"פ התגייר אצל אותו 'רב עיר' קל דעת, לימים כשהוא ירצה להתחתן עם בת ישראל כשרה – יערערו על גיורו, ואך ייגרמו לו עגמת נפש.
בקשר לזה, אני זוכר לפני שנים שהייתי בכינוס ל'שלימות העם' שהתקיימה בעיר רחובות.
כדי להתקבל כנהג אוטובוס וחבר ב'אגד', או כחבר קיבוץ, יש בירוקרטיה מקובלת. האם היהדות ח"ו נגישה יותר מחברות ב'אגד'? מי שבאמת רוצה להתגייר כדת וכדין, לבסוף אכן מגיירים אותו בשמחהב, ומתייחסים אליו באהבה כפי שנצטווינו "ואהבתם את הגר"!
אבל להפוך את ההצטרפות ליהדות למשהו זול? לפני קרוב למאה שנה הייתה בעייה רחבת מימדים של התבוללות בארגנטינה, והרב הראשי שם, הרב סתאהן, תיקן תקנה ו'חרם' נצחי שלא עושים שום גיורים בארגנטינה, וזאת במטרה, לעצור את הקלות הבלתי נסבלת של צעירים יהודים שהיו דואגים לגיורי 'אינסטנט' של בני או בנות זוגם.
אותו רב קיבל מכתב נלהב של עידוד מרבה הראשי של ארץ ישראל הגרא"י קוק זצ"ל, המאמץ בחום את שיטתם של רבני ארגנטינה שתיקנו תקנה לא לגייר בכלל. באותו מכתב מתריע הרב קוק שאין לגייר אא"כ ידוע בבירור שיש כאן כוונה לקיים מצוות ללא פשרות. המכתב הזה כבר נדפס בשו"ת 'משפט כהן'.
אמשיל משל ידוע הממחיש העניין: הגיע אורח לאיזה יהודי קמצן. המארח צר העין הגיש לאורח דגים מעופשים. כצפוי, האורח קלקל קיבתו, ולסוף חלה והתאשפז. אותו מארח ביקר את הפציינט בבית הרפואה, דאג לו לרופא ותרופות, אך זה לא הועיל והלה נפח את נשמתו. מיודעינו המשיך לעשות 'מעשים טובים' ולבסוף התפאר: "הנה זכיתי לקיים כמה מצוות: גם הכנסת אורחים, גם ביקור חולים, גם הלויית המת, וגם ביקור חולים.. והכל בזכות הדגים המעופשים".
אותם גורמים שהרבי הגדיר אותם לפני עשרות שנים כ'עבדים כנענים', כלומר, הם התנהגו כעבדים כנועים למאוויי מפלגות השמאל (מפא"י וכיו"ב) ששלטו בממשלה, הם אלה, כמו גורמי עליה אחרים, במשך שנים, פירגנו יבוא-אימפורט של גויים לארץ, וכעת "בזכות" הדגים המעופשים האלה הם מקיימים עוד כמה "מצוות", ודואגים בכובד ראש לצביונה היהודי של המדינה, ומגלגלים עיניים כלפי שמיא; "אם לא נפתור את בעיית אלפי הגויים שהגיעו ממדינות חבר העמים אנו יוצרים פצצה מתקתקת".
זכור נזכור, ולא ניסחף אחרי תעמולת כזב; מדובר במזימה לתעשיית גיורים מפוקפקים, ע"י רבנים 'קלים', אשר תחת הסיסמא של רצון ליצור "נגישות לגיור" – זוממים בעצם 'לגייר' נכרים ונכריות, שכל תינוק בן יומו יודע שלמחרת הגיור אינם מעלים לרגע בדעתם לקיים מצוות. זה אגב המצב, אצל חלק ניכר מהמתגיירים גם כיום, טרם החוק החדש.
וכך הם מתכוונים להציל את המדינה מהבעיה הדמוגראפית של ריבוי גויים. ממש כמשל, שהרבי הביא לא אחת, של כיבוי השריפה לא על ידי שפיכת מים על הלהבות, אלא באמצעות.. בנזין. מי יודע? אולי חוגים אלה יעלו בעתיד הצעה לבצע גיורים לעובדים הזרים המציפים את דרום תל אביב. וכך נפתור גם את המטרד הזה. אולי גם גיור להמוני ערביי ישראל? באמת, למה לא? זה הרי יפתור את "הבעיה הדמוגרפית" ממנה חוששים כל כך חוגי השמאל.. אך לא: אלה, האחרונים, לעומת יוצאי בריה"מ, אינם תכולי עיניים...
אפרופו, "עבדים כנעניים"; בדידי הווא עובדא. בזמן המאבק על נושא "מיהו יהודי". זה היה בערך בשנת תש"ל, הייתי אז עדיין אברך והתגייסתי למאבק נגד החוק. כבר אז, איש המפד"ל שר הדתות ד"ר זרח וורהפטיג הגדיר את החוק האומלל הזה, המכניס לשורות היהדות גם מתגיירים רפורמים כ..'הישג דתי'. היינו קבוצת אברכים שפעלה בעניין. זכורני שביחד עם ידידי הר"ר
צריך להבין את הרקע לדברים: אלה שהיו קרואים אז 'צעירי המפד"ל', בראשות (לימים שר הדתות) זבולון המר ז"ל, תיכננו לכבוש את הנהגת המפד"ל מידי הזקנים' (שפירא, ורהפטיג, רפאל ועוד). דאז. זבולון המר וחבריו תפסו 'טרמפ על זה', משום שרצו לתפוס את השלטון במפלגה, וכך היה סיכוי סביר שהצעירים ש'חשבו מחוץ לקופסא', יסלקו מראשה של המפלגה את הפטרונות המפאיניקי'ת ששלטה אז כמעט בלי מצרים, הממשלה תתפרק, וכך יינצל חוק 'מיהו יהודי'.
אנחנו, היינו מודעים לסיטואציה, ובמפורש לא היססנו לנצל אותה, כדי להביא ל'פיצוץ' אשר יציל את עם ישראל מחוק 'מיהו יהודי' הטמא.
הצלחנו להביא לידי כך שהצעירים החליטו, שאו-טו-טו פורשים מהממשלה, וכך היה נכשל החוק.
גם הרבנות הראשית לישראל סייעה לענין; היה זה בערב שבועות תש"ל, והרבנות הראשית כינסה ישיבה, ואני זוכר במדוייק באיזה סעיף זה היה: בסעיף מספר 4 החלטות הרבנות הראשית לישראל, נקבע שהמפד"ל צריכים לפרוש מהקואליציה.
יש לציין שהרבנות הראשית שבראשה עמד הגרא"י אונטרמן שבעצמו היה 'איש המזרחי', לא ראתה את עצמה כ'פקידה' מטעם השלטון, והיה לה מעט אומץ וחוט שדרה, ותזכר לטובה על זה.
כל זה לא מנע ממנהיג המפד"ל השר
ב'הצופה' עיתון הבית של המפד"ל, נמרחה כותרת ענק: "השר ח.
אין חדש תחת השמש; גם 'העבדים הכנענים' של היום מדברים בערך באותו סגנון.
ברם, לצערינו, הדברים התגלגלו אז אחרת: להפתעתנו ותדהמתנו, אחד מהאידיאולוגים הרוחניים הבולטים ביותר של תנועת המפד"ל דאז (ומפאת כבודו לא אזכיר את שמו) , פסק לכוחות הרוחניים הצעירים שעלו אז בחוגי המפד"ל, ש"אחדות העם חשובה כיום יותר מהכל", ואשר לכן, אין ללחוץ יותר על המפלגה לפרוש מהקואליציה. כל מאמצינו סוכלו, וכך נשאר חוק 'מיהו יהודי' בכיה לדורות.
(צילום: מנדי הכטמן)
כאמור, הרבי המשיל את עסקני המפד"ל כהתנהגות 'עבדים כנעניים'. זכורני, שעיתון הבית של המפד"ל 'הצופה' יצא מגדרו, ועורך העיתון כתב מאמר תגובה חצוף ושחצני שכותרתו "הקיטרוג הזה".
אלא, שגם בתוככי המפד"ל, כמו היום, היו גם עסקנים הגונים, ואני זוכר שהאח של גאולה
בקיצור הם האכילו את עם ישראל דגים באושים ובזכות זה הם מקיימים כיום כמה וכמה "מצוות": דאגה לצביונה היהודי של המדינה, פתרון הבעיה הדמוגראפית, מצוות אהבת הגר וכו', מניעת התבוללות. כמו שאמרנו: לא מדובר במים לכיבוי השריפה, אלא כיבוי באמצעות בנזין.
הרי מה טוענים יורשיהם כיום של העבדים הכנעניים'? מה? 'רב עיר' הוא ל
כאשר 'חוק שטרן' יצא לפעולה – הם לא מתכוננים לבקש מהרב קוק ברחובות, או מהרב שיינין באשדוד, או מ
יש להם רשימה (אמנם מצומצמת) של 'רבני עיר', הידועים לכל בקלותם וקלילותם, והם אלה האמורים לבצע את הכאילו-גיורים הללו.
זהו פטנט ציני ונואל להשתלטות על הרבנות הראשית. או לפחות ליצירת אלטרנטיבה שתהלך אימים על הרבנות הראשית.
כבר עתה, 'צהר' מבצעים רישום נישואים ומצרים בכך לרבנים מקומיים. רבני 'צהר' יגיירו ואח"כ הם יהיו אלה שיחתנו ה'גרים' פרי התוצרת שלהם, במיוחד במקרה ורב עיר ירא שמים לא יחפוץ להשיא 'גר' כזה. כך הם מתכננים להשתלט על הרבנות בישראל.
שיהיה ברור; כל החוק הזה תפור על כמה רבנים קלי דעת. הם מיתממים: מה רע שרב עיר יגייר? אם הייתי יודע שמדובר רבנים יראי שמים, הייתי סומך עליהם. אך כל הבעיה שהם כבר ימצאו (וכבר מצאו!) את הרבנים קלי הדעת הנמנים על ה'אנ"ש' שלהם.
זה יותר גרוע מרפורמה. אצל הרפורמים אתה מכיר את האוייב לפחות. כאן זה מופיע במסווה של אורטודוקסיה!
מענין לענין באותו ענין: רק השבוע התפרסם על בית כנסת פה בארץ המגדיר את עצמו כאורטודוקסי, המעלה נשים לתורה, והנימוק: אין לכך מניעה הלכתית.
כדי להמחיש את הדברים, אספר סיפור אופייני שממחיש עד כמה צריך להיזהר בכגון דא: הופיע בלשכתי בחורה לרישום נישואין, והייתה לה בקשה מעניינת: היא מעוניינת ש'הכתובה' שלה תכתב עם גרפיקה מקורית משלה, לפי טעמה. לא הייתה לי סיבה לסרב, ובלבד שטקסט הכתובה והעימוד יהיו לפי ההלכה. מה שהיה קצת מוזר בעיניי, שהחתונה היתה אמורה להתקיים באולם שאינו עומד תחת הכשר למהדרין, וזה היה בניגוד מסויים להופעתה החרדית הצנועה של הכלה נוסח "
גם מתוך סקרנות שאלתי אותה מה הרקע שלה? היכן למדה?, והנה התברר שהיא בכלל גיורת. ואז התחלתי לברר: האם את תמיד מופיעה בצניעות? היא ענתה: לא. עשיתי זאת רק לרגל המעמד ומתוך צורך לתת כבוד לרב. האם את שומרת שבת? לא. מדליקה נרות שבת? לא. שמרת שבת אחת? לא. האם למצער את מדליקה נרות שבת? גם על כך היא ענתה בשלילה. אם כן, מתי כן שמרת מצוות? עד הגיור... היא עונה לי. ואז. התחוור לי שאותה כלה היא חלק מקבוצה שלימה מכפר נוער דתי מסויים המכשירים בני נוער יוצאי חבר העמים לקראת גיור. אותם נערים/ות תיכף לקבלת הטופס המאשר את גיורם – פשוט זורקים את הכיפות, את הבגדים הצנועים, וממשיכים לחיות כגויים גמורים.
אין לי אלא לספר לכולנו, את מה שכולנו שמענו בימים אלה, את חשיפת הראשל"צ הגאון
נאמר לו, לראשל"צ, לאפשר לרבנים... לבצע גיורים, ואז, הודיעו לו, שאין לנו כל צורך בחוק.
כצפוי, חה"כ אלעזר שטרן הכחיש, ברם, לא צריך להיות מי יודע מה חכם, כדי להבין שהראשל"צ דובר אמת.
במילים אחרות: כל החוק נתפר במטרה שהגיורים יבוצעו על ידי אותם אלה הידועים, ובעצם מעולם לא הסתירו, את גישתם המוזרה והלא מקובלת אצל שלומי אמוני ישראל לכל נושא הגיור.
בנוסף לכל הצרות, כעת, יורשי ה'עבדים הכנעניים' יוזמים חוק נוסף: ששר הדתות יוכל לפטר רב "שאינו פעיל". פעם זה היה ברור שרק הרבנות הראשית קובעת בעניין הזה. כיום פוליטיקאי יחליט על פיטורי רב. בקצב ההידרדרות הזו - מחר-מחרתיים, הם גם ידאגו שבמקום רבני עיר, ייתמנו 'רבניות עיר', והניצנים כבר נראים בארץ, כאשר באופן הכי רישמי והכי מוצהר, כמה נשים 'רבניות' הינן חברות בארגון "
"אי אפשר שתהיה הפקרות"
הרב משה הבלין: צריך להבין, לא זאת הבעיה. יש מינהל גיור ויש לו כללים, גם עליו יש טענות, אבל יש כללים, לפי ההלכה. יוזמי החוק רוצים שלרבנים יהיה סמכות לגייר בלי אישור של הרבנות הראשית לישראל. המטרה האמיתית מאחורי העניין כולו, היא שיש כמה רבנים שמגיירים בסיטונאות, וכל המטרה בהצעת החוק היא נגד הרבנות הראשית.
הרי אי אפשר שיהיה הפקרות! גם ברישום נישואין יש כללים. כמו ברפואה, רופא משפחה לא יכול לבצע ניתוח, אותו דבר בהלכה. כל נושא הגיור זה מאוד עדין. גיור כהלכה, חייב להיות שתהיה קבלת מצוות באמת. כיצד ניתן לדעת על כוונת החפץ בגיור? אומר ה'בית יוסף' שזה תלוי בעיני הבי"ד. ובזה נקודת העניין, פה צריך לבדוק אם הם באמת שומרי מצוות, ויש בזה כללים. למשל בגיור ילדים אי אפשר לגייר ילדים, כאשר ידוע שימשיכו אח"כ לחנך אותם לא עפ"י תורה ומצוות.
בגלל שהנושא כל כך עדין ומהותי לעצם קיומו של עם ישראל, זה מצריך זהירות מיוחדת. זה לא שאלה הלכתית הנוגעת למישהו פרטי, כמו האם העוף הזה כשר או לא. זה נוגע לכל עם ישראל! הרבנות הראשית מנסה להקל ככל האפשר במסגרת ההלכה, ופה ניסו לפרוץ לגמרי. פעם היה מה שנקרא 'גיורי וינה', והרבי דיבר על זה מאוד בחריפות ובכאב גדול.
ניסיון נואל
רוב המוחלט של הציבור בארץ הוא מסורתי\דתי\חרדי. לפי הסקרים עולה שרוב הציבור מעוניין בגיור כהלכה - כיצד ייתכן שמיעוט יקבע את אופי המדינה עניין כ"כ מהותי כמו גיור?
הרב דרוקמן: כמו פרעה במצרים ואנטישמים בכל הדורות, מתחילים לאט ובהדרגה; פרעה לא התחיל עם גזירת "כל הבן הילוד" ביום אחד. קודם כל הוא יצר 'דעת קהל', השחיר את פניהם של
אנשי 'צוהר' עשו פרסומי ענק העולים ממון רב, וסכומי כסף אסטרונומיים, לך תדע מהיכן המקורות הלא טהורים של כספים אלה, במטרה לבזות את כל הרבנים החרדים. מהתעמולה שלהם משמע שרב טוב, חייב להיות 'רב סרוג'. רק אצל 'רבני צוהר' נחמד להתחתן, רק הם בעלי המונופול על "יהדות במאור פנים".
אני מכיר בבתי הדין הרבני דיינים עם כיפה סרוגה המבצבצת מתחת ל'המבורג' שלהם, שדוקא מאוד מחמירים, ומצד שני כאלה עם כיפה שחורה שמאוד מקלים. 
(צילום: מנדי הכטמן)
אני מכיר חובשי כיפות שחורות שיש להם חוש ביחסי ציבור, ומאד מקובלים בציבור הכללי, ויש 'סרוגים' שמשדרים היפוכם של דברים. בקיצור: מידת המקובלות של הרב אינה תלויה, כלל ועיקר, באיכות כיפתו, והאם הוא אומר בדחילו ורחימו את ה'תפילה לשלום המדינה', או מסתפק רק ב'מי שברך' לחיילי צה"ל. באמת, מה הקשר בין צורת הכיפה ליהדות במאור פנים? האם הגרי"ד גרוסמן חובש כיפה סרוגה, האם הגרי"
לא בכדי, אחרי קבלת החוק, דיבר חה"כ שטרן בחדווה על "חברינו" הרפורמים והקונסרבטיבים. יצא המרצע מן השק.
הרב הבלין: הבעיה היא שאין הסברה מספקת בנושא הזה ואנשים טועים. כל הדבר הזה התחיל מחוק 'מיהו יהודי'. הכשירו גיורי חו"ל ועפ"י משרד הפנים הם נרשמים בת.ז. כיהודים. כשהרבי צעק על זה, שבסוף יכשירו אותם כיהודים גם בנישואין, הם טענו שבחו"ל זה יכול לקרוא, משא"כ בארץ.
והנה היום כבר יש בג"ץ שעומד על כך ודן בנושא להכשיר אותם לרישום נישואין כיהודים. "הבית היהודי" מסייע בקידום חוקים כאלה, ולכן לצערנו זה מתאפשר.
לנקוט באמצעי הסברה
ידועה עמדת הרבי בנושא "מיהו יהודי" וגיור כהלכה. היו שנים אח"כ שהרבי לא דיבר בנושא הזה. מה צריכה להיות עמדת חב"ד היום? האם צריך לצאת בכל התוקף נגד העניינים הללו, או לפעול רק בחשאי?
הרב דרוקמן: לפעול היום ברעש, זה לא רלוונטי. פעם המימסד התפעל מהפגנה של אלפים. עם הזמן, הוא למד שלא להתרגש מזה. לדוגמא: ערב גוש קטיף, והפגנות ההמונים שהיו אז. היום מתפעלים מכסף וכבוד.
מה שכן, צריך לנקוט באמצעי הסברה נכונים, ובפרסומים. חשוב מאוד ששלוחים ברחבי העולם ידעו ויזהרו שאסור לשתף פעולה עם סוגי גיורים כאלה! קודם כל יש לחדד את העניין במחנינו פנימה משום שגם אצלינו לא כולם מכירים את העניין על בוריו. יש שלוחים ורבנים שמחוסר ידע או נסיון מתנהלים בתמימות, וצריך מאוד להיזהר. צריך לדעת כלפי עצמנו את הסכנה שבדבר, חשוב שתהיה הסברה גם בתוך עצמינו!
האם אנו כחסידי חב"ד אמורים להתערב בכל הנושא? בודאי! לפחות ברמת המחאה, וכמו שאמרתי, העברת המידע לאנ"ש, הרבנים והשלוחים בעולם. חוסר הידע שקיים היום הוא מאד משמעותי.
אנו כחסידים ששמענו את זעקות הרבי בנדון, בני הדור הצעיר שלפחות קוראים את שיחות הקודש הנוקבות אודות הגיורים המפוקפקים שנקראו אז 'גיורי וינה' (וגם אז, 'גוייסו' רבנים תמימים שיכשירו גיורים אלה), לא יכולים לעמוד מן הצד במאבקי היהדות הנאמנה נוכח השערוריה הזאת.
זה לא צריך להיות אמנם עוד 'מאבק חב"די', אבל אנו כחסידי הרבי לא רשאים לעמוד מן הצד.
לא רק בציבור החרדי נלחמו על זה. רבים רבים מתוככי הרבנים המכונים 'ציונים' יצאו חוצץ נגד מזימת הגיור נוסח שטרן, וייזכר לטובה, חה"כ
הרב הבלין: הרבי אמר אז שהפסיק לדבר על הנושא בגלוי, וזה אחריות של הרבנות הראשית שצריכה לתקן את חוק מיהו יהודי. דווקא הרב עמאר בתפקידו כרשל"צ ניסה לתקן החוק, ולא הצליח בידו.
הרבנות חייבת לתקן החוק שיהיה כהלכה ושגוף אחד מוסמך יתקן את נושא הגיור. זה לא עניין של חב"ד לצעוק. לאחרונה שמעתי שהרבנות מקימה וועדה לטפל בנושא הזה. הרי בראש וראשונה זו בעיה של הרבנות הראשית. אם יביאו גיור שכזה, עפ"י החוק היבש הראשון לציון יהיה חייב לחתום! למשל אם יבוא אלי כזה גיור לרישום נישואין, תהיה בעיה.
בעניין הזה מספר הרב הבלין: 'צהר' כתבו מודעה כדי לשכנע בעד החוק שלהם. וכדי לשכנע שכל רב עיר יוכל לגייר הם כתבו כך: "שהרב הבלין מקריית גת לא יוכל לגייר? מה הוא לא מספיק טוב?" וכתבו כך על עוד רבנים.
אנחנו מוותרים על הכבוד הזה! כתבנו שזה לא על דעתנו ועוד כמה רבנים. אף אחד לא צריך הכבוד הזה! מבינים שצריך גוף אחד חזק שקובע כללים ולא כל אחד כראות עיניו. יש צורך להגביר את ההסברה בנושא הזה. רק לאחרונה התקשר אלי שליח ממקום נידח שהגיע אליו גיור מהארץ, והיו מספר שאלות הטעונות בירור. במקרה הזה עבר גיור ברבנות והיה כהלכה. אם לדוגמא זה היה גיור כזה מהסוג ה'חדש', זה יכל ליצור בעיה.
ובכלל, איפה יש לרב זמן להתעסק עם נושא כל כך קשה כמו גיור?! מנסיון, רב עסוק מאוד בתפקידו, ולא שייך לטפל בנוסף גם בנושא גיורים, שהוא עניין בפני עצמו.
ולגבי הצעת החוק, הרבי לגבי חוק מיהו יהודי אמר שזה עניין הלכתי ולא שייך כלל לכנסת. האם זה מתקבל על הדעת, שעניין הלכתי יעבור על קולותיהם של חברי הכנסת הערביים כמו שהיה בחוק הזה?!, שואל הרב הבלין.
השאלה נותרת ללא מענה.
מאפשרים לכם לקבל
