כפי שנחשף ב-COL, למעלה מ-20 רבני ומשפיעי חב"ד מכל רחבי תבל חתמו על מכתב לאגודת חסידי חב"ד העולמית בדרישה לשיפור מיידי של מצב הצניעות באוהל הק'.

בימים אלו, ערב ג' בתמוז, כאשר רבבות יהודים חסידים ואנשי מעשה עולים לציון הקדוש לשפוך צקון לבם, מבקש הרב יחזקאל סופר, הרוח חיה מאחורי הנושא בתקופה האחרונה, להכיר טובה והערכה עמוקה למאמצים-המיוחדים שעושים אגודת חסידי חב"ד העולמית ובראשם הרב אברהם שם טוב, יחד עם הממונים על מיתחם-האוהל בארגון הרב אבא רפסון, לסדר את כניסתם ההמונים הצובאים על שערי שמים, בתכלית הסדר-מסודר בכלל ובפרט בתכלית הצניעות, אם בהפרדה המוחלטת לשני תורים, עם שלטים-חדשים כניסה לגברים וכניסה לנשים שהותקנו לאחרונה בעקבות הפעילות שהועילה, עם מחיצה לאורך כל הדרך.

אם בסידור כניסתם לסירוגין, קבוצת אנשים לחוד וקבוצת נשים לחוד, וניכרת ההשקעה הרצינית והתכנון-הנפלא של כל העוסקים בזה, הכל כדי להגיע לקדושה הראויה לציון.

לקבל החלטות מעשיות

"יחד עם זאת, ביום הקדוש הזה, שכמוהו כ"יום הכיפורים" של חסידי חב"ד, יום התגלות הקשר העצמי, היחידה הפרטית המאחדת עם נשמת היחידה כללית, אמור להקרין ולהאציל "קדושה נמשכת" על כל השנה כולה, בקבלת החלטות טובות בשעת רצון זו", אומר הרב יחזקראל סופר.

"בעת שהלב חם, כמו שמבואר הטעם לקריאת התורה של מנחת יום הכיפורים, כי דווקא בעת שהברזל חם, חשוב "לחסמו" במים קרים... שיקבל עליו כעת החלטות עצמיות לעמוד בשיא הקדושה גם בימי החול האפורים של כל השנה כולה".

כשנעמוד, אחיי ורעיי, ביום ההילולא מול פני הקדש, הבה  נחליט החלטה הנוגעת לכלל החסידים והתמימים, אשר מן הראוי שאותה רמת צניעות וקדושה שאנו יודעים להתרומם אליה ביום ההילולא, לא תתפוגג חלילה בשאר ימות השנה.

שהרי אותו שולחן ערוך שציווה על ההפרדה ביום ההילולא, אותו השולחן ערוך תקף גם בכל השנה ובכל המקומות,  שאם לא כן, הרי מאי שנא מצבנו מאותם יהודים הבאים לבית הכנסת רק ל"כל נדרי"?!

ובפרט לאחר שנתפרסם פס"ד של וועד רבני ליובאויטש העולמית שחתמו על כך מאז, יחד עם עשרות רבנים, ראשי ישיבות ומשפיעים באה"ק ובתפוצות, שקבעו השנה, כמפורסם, את החיוב והנחיצות  לשפר המצב, ברמה המתאימה ל"קדושה הראויה לציון".

מה גם שלא נוכל להתעלם מתחינת נשי ובנות אנ"ש דליובאוויטש, שגם הן הביעו תרעומת וכאב על המצב הנוכחי, ותוכן בקשתן הנפשית היא:

כיום חשות רבות מהנשים והבנות אי נעימות מסויימת בעת כתיבת הפ"נ לרבי, באולם משותף לגברים ולתמימים עם נשים ובנות יחד, התחושה של הקדושה והטהרה הנדרשת בעת הכתיבה לרבי מופרת בגין אי הנעימות מהשהייה המשותפת בשולחן אחד עם גברים.

הדבר מביך עוד יותר בפינת חליצת הנעליים לטובת נעלי גומי... וכן לאחר ההתרגשות וקבלת התפילות באוהל, שעומדים בצוותא בפינת הקפה עם העוגיות משיבות הנפש.

בכל מקום ציבורי קדוש יש הפרדה בין גברים לנשים, בכותל , בקבר הרשב"י ובוודאי בכל בתי הכנסת ודווקא כאן במקום הקדוש ביותר לא קיימת הפרדה...

אולי זה נראה בעיניכם – כך מתלוננות הנשים - קטנוני ומשקף סגירות ושמרנות, אולם דעו לכם כי נקודת המוצא של תביעתנו היא: עדינות הנשים והבנות ורגישותן בכל הנוגע לענייני צניעות, ובוודאי שזה לנחת רוח הרבי.

 

אי לכך, אנו מפילים תחינתנו לפניכם, אחים ורעים, הבה נתאחד כולנו ביום הזה לכבוד רבותינו נשיאנו נבג"מ זי"ע ולכבוד ליובאוויטש, למען דעת כל עמי הארץ, שליובאוויטש מוסרת נפשה על קוצו של יו"ד של השולחן ערוך, גם אם זה לא תואם את ה"הרגשים" האישיים, או את הצרכים שלנו שנבנו על יסוד "השקפתנו-החסידית" ושיטת הקירוב הנראית לנו.

לידי COL הגיע תרשים להצעה לדוגמא להתקנת מחיצה קבועה באוהל.

האשנבים האלכסוניים מימין ומשמאל בקו האורך מאפשרים גם לנשים לראות את המצבות מבלי שייראו מבחוץ [במציאות יהיו השלבים בזוית חדה יותר שלא יאפשרו ראייתן]

יצויין, כי הרב גבריאל צינער, מחבר הספרים "נטעי גבריאל" הוציא אף הוא מכתב בו הוא מצטרף לדעת הרבנים בעניין חשיבות התקנת המחיצה באוהל הק'.