מערכת COL
|
יום ג' סיון ה׳תשע״ה
21.05.2015
המתכונת המנצחת של ר' מולע ● בנימין ליפקין
ר' מולע שלף מתוך אוניברסיטאות סטודנטים ומדענים וישב עמם שעות על גבי שעות לשיעורי תורה. שעות רבות של לימוד גמרא. שעות רבות של לימוד חסידות. בד בבד החדיר בהם, מהרגע הראשון, את ההתקשרות לרבי ● עד עצם היום הזה, בבית ליובאוויטש נפתח כל יום בשיעור גמרא של שעה תמימה מאת בנו ● המתכונת הזו היא פרי נחלתם של שלוחים רבים בכל רחבי תבל ● מגזין שבועות המתכונת המנצחת
ר' מולע בלימוד תורה עם מקורבים בשנים ההם
בנימין ליפקין
אחת הייתה התובנה שאליה הגעתי למסקנה בשובי מהמסע לצרפת, שאליו הועדתי את פניי עם מלאות ימי השבעה לפטירת שליח הרבי, הגה"ח רבי שמואל (מולע) אזימוב זצ"ל. מסע שבעקבותיו נחשפו קוראי 'המבשר' לסדרה מיוחדת בת שלושה פרקים מיוחדים למהפכת התשובה החב"דית בצרפת, שאין ולא היה לה אח ורע בעולם היהודי כולו.
עוד לפני שפגשתי בנפשות הפועלות, שורה ארוכה של אישים ומדענים שהתקרבו על ידו לתורה ולחסידות עד שהפכו לשלוחים בעצמם, ידעתי כמו כל חסיד חב"ד כי את המהפכה הצרפתית יצק במו ידיו הקדושות הרבי בשהותו במקום ובכוחות השמימיים שהעניק לר' מולע, לפירותיו הרוחניים ולפירות פירותיו. כשביקרתי במקום ונפגשתי עם הדורות השונים של מקורביו כמו עם בניו וממשיכי דרכו, ביקשתי לעמוד על הכלים שהוא רתם לשם כך, להתוודע להשתדלות שהוא עשה כדי שנתינת הכוח של הרבי תצא אל הפועל.
המוטו המרכזי ביותר שעלה מכל השיחות הרבות שילב בין שני יתדות שהלכו שלובי זרוע לכל אורך תהלוכות חייו, במשך כל עשרות השנים בהן היה לאימפריה מהלכת של קירוב: תורה והתקשרות. ר' מולע שלף מתוך אוניברסיטאות סטודנטים ומדענים וישב עמם שעות על גבי שעות לשיעורי תורה. שעות רבות של לימוד גמרא. שעות רבות של לימוד חסידות. בד בבד החדיר בהם, מהרגע הראשון, את ההתקשרות לרבי.
הסטודנטים הללו, שנמנו עם 'הגרופ' המפורסם, על מחזוריו, היו נשאבים מהאוניברסיטה מדי שנה בחופשת הקיץ לחודשיים תמימים ואינטנסיביים של לימוד בישיבת ברינווא. לימוד מבוקר עד לילה. לאחר החודשיים הללו, הם היו נוסעים לרבי בחודש תשרי וחוזרים אפויים לגמרי, בשלים לחלוטין, כשרים ומוכשרים לא רק להיותם יהודים חסידיים המקפידים על קלה כבחמורה ונראים כחסידים לכל דבר אלא כטופחים על מנת להטפיח.
סדר יומו האישי של ר' מולע כלל שיעורי תורה רבים שמסר לקבוצות גילאים שונות ולקהלים שונים ומגוונים. עד עצם היום הזה, בבית ליובאוויטש בלבה של פריז, נפתח כל יום בשיעור גמרא של שעה תמימה מאת בנו, ר' לוי יצחק, ובו משתתפים כארבעים איש.
השלוחים המקומיים, תלמידיו של ר' מולע, סיפרו לי כי בכל אחת מעשרות בתי הכנסת של חב"ד בצרפת, נדרש כל אחד ממתפללי אנ"ש, להשתתף בשיעורים הקבועים שנמסרים: בגמרא, בשולחן ערוך ובחסידות. זוהי חובת גברא שאין לה כל הנחה והיא אינה פוסחת על שום אדם, באיזו עבודה או תפקיד שלא יהיו לו, מבין אלפי הנמנים עם קהילת אנ"ש.
כשמתוודעים לכל ההיקף הזה, שתואר בשורות הקודמות בקצרה וללא הפירוט המאלף, מפי כל האישים שמהם שמעתי את הדברים באופן בלתי אמצעי – ניתן לקבל, גם בעיני בשר, הסבר שמניח את הדעת ומבהיר את פשר המהפכה העצומה שעומדת מאחורי צמד המילים: חב"ד צרפת. כי אם הכל יצוק וטבוע בתוכן תורני, אמיתי ועקבי של לימוד תורה, פשוטו כמשמעו – יש לזה יסודות איתנים, ניתנת ערובה להמשכיות ומובטחת ההצלחה לכל המשך הדרך.
● ● ●
המתכונת הזו היא פרי נחלתם של שלוחים רבים בכל רחבי תבל וליובאוויטש צרפת מהווה בבואה בוהקת לכך בקנה מידה אדיר ובלתי נתפס.
על מנת לשכלל את התפיסה הזו ולהעצים אותה עשרת מונים, בא לעולם כל מפעל שלוחי התורה, שמוסד JLI הוא ארגון הגג שלו. במסגרתה קמים בעצם ימים אלו עוד ועוד ענפים לכוללים שמקים שליח הרבי, הנגיד החסידי ואיש האשכולות, הרה"ח רבי יצחק משען, העומד בראש ארגון 'בית' בברזיל. כוללים שמוקמים דווקא בבתי חב"ד והאברכים המלוהקים לשורותיהם, מיועדים ליטול חלק פעיל ודומיננטי במערך השליחות המקומית.
כי רק כך מבצעים את השליחות שהטיל עלינו הרבי, לתקן עולם במלכות ש-ד-י. רק כך מקיימים את הוראת הקודש "להביא לימות המשיח". רק כך מנחילים ליהודים הבאים עמנו במגע את ההכרה, המוּדעוּת והאמונה הפשוטה כי התורה הקדושה ומצוותיה הם חיינו ואורך ימינו.
● ● ●
ומדי דברי על לימוד תורה אתאפק לא אוכל לשוב על הזעקה אשר ביטאתי בבימה זו וערב זמן מתן תורתנו, היא שבה ומתפרצת:
מדי שבת בשבתו, בכל אחד מריכוזי אנ"ש, מחכות לכולנו ה'הנחות'. תורה חדשה אמיתית שעד כה מונחת הייתה בקרן זווית בספרי 'שיחות קודש' שאינם נחלת הכל, אינם נהירים לכול ואינם בהישג ידם של כולם. ועתה, במלאכת מחשבת מדהימה ומרגשת, עובדו ללשון הקודש, נוספו בהן מראי מקומות ויתענג כל הלומד בהן.
איך, איך אפשר לסיים את השבת בלי ללמוד ולהתבשם את הביאור הנפלא שאין שני לו ב'הנחה' של השבת האחרונה על "תמוך אשורי במעגלותיך, בל נמוטו פעמי". איך אפשר לפסוח על ה'הנחה' מבלי להציץ ולפתוח מיידית באיגרת הקודש שבתוכה הרואה אור לראשונה.
אכן, חמרא למתיה וטיבותא לשקיה – והרבי בכתב יד קודשו כבר כתב לוועד הנחות בלה"ק ולמזכי הרבים המאיישים אותו במלאכת מחשבת, "ת"ח על הסידור היפה"; כעת בא תורנו לשתות. השוקת פה, הדלי גם הוא פה והקנקן הדור ומשובח. כל צמא לכו למים!
● ● ●
ערב החג הקרב ובא עלינו, נזכור ונטעים לעצמנו ולזולתנו, את כל ארבע המילים של האיחול החב"די הבלעדי: קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
אחת הייתה התובנה שאליה הגעתי למסקנה בשובי מהמסע לצרפת, שאליו הועדתי את פניי עם מלאות ימי השבעה לפטירת שליח הרבי, הגה"ח רבי שמואל (מולע) אזימוב זצ"ל. מסע שבעקבותיו נחשפו קוראי 'המבשר' לסדרה מיוחדת בת שלושה פרקים מיוחדים למהפכת התשובה החב"דית בצרפת, שאין ולא היה לה אח ורע בעולם היהודי כולו.
עוד לפני שפגשתי בנפשות הפועלות, שורה ארוכה של אישים ומדענים שהתקרבו על ידו לתורה ולחסידות עד שהפכו לשלוחים בעצמם, ידעתי כמו כל חסיד חב"ד כי את המהפכה הצרפתית יצק במו ידיו הקדושות הרבי בשהותו במקום ובכוחות השמימיים שהעניק לר' מולע, לפירותיו הרוחניים ולפירות פירותיו. כשביקרתי במקום ונפגשתי עם הדורות השונים של מקורביו כמו עם בניו וממשיכי דרכו, ביקשתי לעמוד על הכלים שהוא רתם לשם כך, להתוודע להשתדלות שהוא עשה כדי שנתינת הכוח של הרבי תצא אל הפועל.
המוטו המרכזי ביותר שעלה מכל השיחות הרבות שילב בין שני יתדות שהלכו שלובי זרוע לכל אורך תהלוכות חייו, במשך כל עשרות השנים בהן היה לאימפריה מהלכת של קירוב: תורה והתקשרות. ר' מולע שלף מתוך אוניברסיטאות סטודנטים ומדענים וישב עמם שעות על גבי שעות לשיעורי תורה. שעות רבות של לימוד גמרא. שעות רבות של לימוד חסידות. בד בבד החדיר בהם, מהרגע הראשון, את ההתקשרות לרבי.
הסטודנטים הללו, שנמנו עם 'הגרופ' המפורסם, על מחזוריו, היו נשאבים מהאוניברסיטה מדי שנה בחופשת הקיץ לחודשיים תמימים ואינטנסיביים של לימוד בישיבת ברינווא. לימוד מבוקר עד לילה. לאחר החודשיים הללו, הם היו נוסעים לרבי בחודש תשרי וחוזרים אפויים לגמרי, בשלים לחלוטין, כשרים ומוכשרים לא רק להיותם יהודים חסידיים המקפידים על קלה כבחמורה ונראים כחסידים לכל דבר אלא כטופחים על מנת להטפיח.
סדר יומו האישי של ר' מולע כלל שיעורי תורה רבים שמסר לקבוצות גילאים שונות ולקהלים שונים ומגוונים. עד עצם היום הזה, בבית ליובאוויטש בלבה של פריז, נפתח כל יום בשיעור גמרא של שעה תמימה מאת בנו, ר' לוי יצחק, ובו משתתפים כארבעים איש.
השלוחים המקומיים, תלמידיו של ר' מולע, סיפרו לי כי בכל אחת מעשרות בתי הכנסת של חב"ד בצרפת, נדרש כל אחד ממתפללי אנ"ש, להשתתף בשיעורים הקבועים שנמסרים: בגמרא, בשולחן ערוך ובחסידות. זוהי חובת גברא שאין לה כל הנחה והיא אינה פוסחת על שום אדם, באיזו עבודה או תפקיד שלא יהיו לו, מבין אלפי הנמנים עם קהילת אנ"ש.
כשמתוודעים לכל ההיקף הזה, שתואר בשורות הקודמות בקצרה וללא הפירוט המאלף, מפי כל האישים שמהם שמעתי את הדברים באופן בלתי אמצעי – ניתן לקבל, גם בעיני בשר, הסבר שמניח את הדעת ומבהיר את פשר המהפכה העצומה שעומדת מאחורי צמד המילים: חב"ד צרפת. כי אם הכל יצוק וטבוע בתוכן תורני, אמיתי ועקבי של לימוד תורה, פשוטו כמשמעו – יש לזה יסודות איתנים, ניתנת ערובה להמשכיות ומובטחת ההצלחה לכל המשך הדרך.
● ● ●
המתכונת הזו היא פרי נחלתם של שלוחים רבים בכל רחבי תבל וליובאוויטש צרפת מהווה בבואה בוהקת לכך בקנה מידה אדיר ובלתי נתפס.
על מנת לשכלל את התפיסה הזו ולהעצים אותה עשרת מונים, בא לעולם כל מפעל שלוחי התורה, שמוסד JLI הוא ארגון הגג שלו. במסגרתה קמים בעצם ימים אלו עוד ועוד ענפים לכוללים שמקים שליח הרבי, הנגיד החסידי ואיש האשכולות, הרה"ח רבי יצחק משען, העומד בראש ארגון 'בית' בברזיל. כוללים שמוקמים דווקא בבתי חב"ד והאברכים המלוהקים לשורותיהם, מיועדים ליטול חלק פעיל ודומיננטי במערך השליחות המקומית.
כי רק כך מבצעים את השליחות שהטיל עלינו הרבי, לתקן עולם במלכות ש-ד-י. רק כך מקיימים את הוראת הקודש "להביא לימות המשיח". רק כך מנחילים ליהודים הבאים עמנו במגע את ההכרה, המוּדעוּת והאמונה הפשוטה כי התורה הקדושה ומצוותיה הם חיינו ואורך ימינו.
● ● ●
ומדי דברי על לימוד תורה אתאפק לא אוכל לשוב על הזעקה אשר ביטאתי בבימה זו וערב זמן מתן תורתנו, היא שבה ומתפרצת:
מדי שבת בשבתו, בכל אחד מריכוזי אנ"ש, מחכות לכולנו ה'הנחות'. תורה חדשה אמיתית שעד כה מונחת הייתה בקרן זווית בספרי 'שיחות קודש' שאינם נחלת הכל, אינם נהירים לכול ואינם בהישג ידם של כולם. ועתה, במלאכת מחשבת מדהימה ומרגשת, עובדו ללשון הקודש, נוספו בהן מראי מקומות ויתענג כל הלומד בהן.
איך, איך אפשר לסיים את השבת בלי ללמוד ולהתבשם את הביאור הנפלא שאין שני לו ב'הנחה' של השבת האחרונה על "תמוך אשורי במעגלותיך, בל נמוטו פעמי". איך אפשר לפסוח על ה'הנחה' מבלי להציץ ולפתוח מיידית באיגרת הקודש שבתוכה הרואה אור לראשונה.
אכן, חמרא למתיה וטיבותא לשקיה – והרבי בכתב יד קודשו כבר כתב לוועד הנחות בלה"ק ולמזכי הרבים המאיישים אותו במלאכת מחשבת, "ת"ח על הסידור היפה"; כעת בא תורנו לשתות. השוקת פה, הדלי גם הוא פה והקנקן הדור ומשובח. כל צמא לכו למים!
● ● ●
ערב החג הקרב ובא עלינו, נזכור ונטעים לעצמנו ולזולתנו, את כל ארבע המילים של האיחול החב"די הבלעדי: קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
הוסף תגובה
0 תגובות