מערכת COL
|
יום כ"ה חשוון ה׳תשע״ב
22.11.2011
היום: יארצייט לנכד הרבי מהר"ש שנרצח על-ידי הנאצים
היום חל יום היארצייט של הרה"ח ר' מנחם מענדל הורנשטיין הי"ד. ביום זה הוא הובל לכבשונות בטרבלינקה. הרב הורנשטיין היה נכדו של הרבי המהר"ש, חתנו הצעיר של הרבי הריי"צ וגיסו של הרבי. בפנים: קורות חייו המופלאים לסיפור המלא ● לוח הזיכרון של חב"ד - במעגל השנה
היום כ"ה מר חשון זה יום היארצייט של הרה"ח ר' מנחם מענדל הורנשטיין הי"ד, ביום זה הוא הובל לכבשונות בטרבלינקה.
הרב הורנשטיין היה נכדו של הרבי המהר"ש, חתנו הצעיר של הרבי הריי"צ וגיסו של הרבי.
הוא נולד בשנת תרס"ה לאביו הרב משה הורנשטיין חתנו הצעיר של הרבי המהר"ש, בצעירותו התגורר עם משפחתו באחוזה סמוכה לליובאוויטש, ובשנות בחרותו עקרו מרוסיא והתיישבו באוטווצק.
ר' יחיאל הדני שהיה בן בית אצל משפחת הורנשטיין סיפר לשבועון כפר חב"ד על ר' מענדל: "ההנהגה שלו בתפילה ובסעודה היתה מאד מרשימה. תפילה זו תפילה וברכה זו ברכה, וכטבע החב"דניקים היה עושה את הכל בצניעות ובשקט בלי שום 'בליטות'."
בתשרי תר"צ נסע לעשות את ימי ראש השנה בריגא במחיצת החסידים, שם העמידו לו כיסא מיוחד כראוי לנכד כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, כמסופר ביומנו של הרא"ח אלטהויז.
בל"ג בעומר תרצ"ב בא בקישורי התנאים עם נכדת דודו, הרבנית שיינא הי"ד בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ.
חתונתם התקיימה בי' סיון באותה השנה בעיר לאנדוואראוו שבפולין.
לאחר חתונתם התגוררו בפאריז בשכנות לדירת הרבי והרבנית. והרבי היה לומד עמו חסידות בחברותא.
מידי חודש תשרי היה נוסע לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, שם זכה לקירובים רבים, ולדוגמא, כפי שמספר הרבי ברשימות היומן שביום ב' דחג הסוכות לא אמר הרבי הריי"צ דא"ח ברבים, אבל קרא לשני חתניו, כ"ק אדמו"ר וגיסו הרמ"מ הורנשטיין וחזר בפנים המאמר ד"ה טעמו וראו בשטריימעל ואבנט. וכן: הרבי הריי"צ קנה אתרוג מארץ ישראל לרבי ולהרמ"מ הורנשטיין בשותפות, בנוסף לאתרוג מקלאבריא עליו ברכו, והרבי הריי"צ הורה שעניין זה צריך להיות בחשאי. וכן בשמח"ת הרבי הריי"צ היה רוקד עם כל חתניו במרכז, ולאחר הריקוד המשותף היו החתנים רוקדים ביחד בפני עצמם.
עוד סיפר הרב שניאור זלמן גורארי': באחד השנים ששה הרב הורנשטיין בראש השנה בבית הרבי הריי"צ, ראיתי אותו יורד מהמדריגות שהובילו לחדר הרבי הריי"צ הוא פנה אלי ואמר לי: עכשיו יצאתי מחדרו של הרבי, ואזכה אותך בווארט ששמעתי ממנו עתה, "מהו ההבדל בין ראש השנה ליום כיפור? שבראש השנה צריך לענות את הגוף ("מדארף פייניקען דעם גוף") וביום כיפור אין צריכים.
בשנת תרצ"ט חזרו לפולין בכדי לסעוד את אביו של ר' מענדל, ר' משה שחלה אז. ממכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ עולה שבני הזוג - שלא זכו לפרי בטן - אימצו אז את יעקב יוסף ליס, בן אחותו של ר' מענדל.
בזמן מלחמת העולם השניה עשה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מאמצי על בכדי להצילם מעמק הבכא, אך לא אסתייע מילתא, ובשנת תש"ב הובלו למחנה ההשמדה טרבלינקא, שם נספו בשנת תש"ג. הרבנית שיינא ביום ב' דר"ה והרב מנחם מענדל ביום כ"ה מר חשון.
בכ"ה חשון תשי"א הוציא הרבי קונטרס מיוחד לזכרם, לרגל היארצייט ובהקדמה כתב: "קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).
- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז - ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.
. . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש"ב - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מ"מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו אלול תש"ב הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות. כ"ה חשוון תש"ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע"מ להובילם לכבשונות".
ה' יקום דמם.
הרב הורנשטיין היה נכדו של הרבי המהר"ש, חתנו הצעיר של הרבי הריי"צ וגיסו של הרבי.
הוא נולד בשנת תרס"ה לאביו הרב משה הורנשטיין חתנו הצעיר של הרבי המהר"ש, בצעירותו התגורר עם משפחתו באחוזה סמוכה לליובאוויטש, ובשנות בחרותו עקרו מרוסיא והתיישבו באוטווצק.
ר' יחיאל הדני שהיה בן בית אצל משפחת הורנשטיין סיפר לשבועון כפר חב"ד על ר' מענדל: "ההנהגה שלו בתפילה ובסעודה היתה מאד מרשימה. תפילה זו תפילה וברכה זו ברכה, וכטבע החב"דניקים היה עושה את הכל בצניעות ובשקט בלי שום 'בליטות'."
בתשרי תר"צ נסע לעשות את ימי ראש השנה בריגא במחיצת החסידים, שם העמידו לו כיסא מיוחד כראוי לנכד כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, כמסופר ביומנו של הרא"ח אלטהויז.
בל"ג בעומר תרצ"ב בא בקישורי התנאים עם נכדת דודו, הרבנית שיינא הי"ד בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ.
חתונתם התקיימה בי' סיון באותה השנה בעיר לאנדוואראוו שבפולין.
לאחר חתונתם התגוררו בפאריז בשכנות לדירת הרבי והרבנית. והרבי היה לומד עמו חסידות בחברותא.
מידי חודש תשרי היה נוסע לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, שם זכה לקירובים רבים, ולדוגמא, כפי שמספר הרבי ברשימות היומן שביום ב' דחג הסוכות לא אמר הרבי הריי"צ דא"ח ברבים, אבל קרא לשני חתניו, כ"ק אדמו"ר וגיסו הרמ"מ הורנשטיין וחזר בפנים המאמר ד"ה טעמו וראו בשטריימעל ואבנט. וכן: הרבי הריי"צ קנה אתרוג מארץ ישראל לרבי ולהרמ"מ הורנשטיין בשותפות, בנוסף לאתרוג מקלאבריא עליו ברכו, והרבי הריי"צ הורה שעניין זה צריך להיות בחשאי. וכן בשמח"ת הרבי הריי"צ היה רוקד עם כל חתניו במרכז, ולאחר הריקוד המשותף היו החתנים רוקדים ביחד בפני עצמם.
עוד סיפר הרב שניאור זלמן גורארי': באחד השנים ששה הרב הורנשטיין בראש השנה בבית הרבי הריי"צ, ראיתי אותו יורד מהמדריגות שהובילו לחדר הרבי הריי"צ הוא פנה אלי ואמר לי: עכשיו יצאתי מחדרו של הרבי, ואזכה אותך בווארט ששמעתי ממנו עתה, "מהו ההבדל בין ראש השנה ליום כיפור? שבראש השנה צריך לענות את הגוף ("מדארף פייניקען דעם גוף") וביום כיפור אין צריכים.
בשנת תרצ"ט חזרו לפולין בכדי לסעוד את אביו של ר' מענדל, ר' משה שחלה אז. ממכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ עולה שבני הזוג - שלא זכו לפרי בטן - אימצו אז את יעקב יוסף ליס, בן אחותו של ר' מענדל.
בזמן מלחמת העולם השניה עשה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מאמצי על בכדי להצילם מעמק הבכא, אך לא אסתייע מילתא, ובשנת תש"ב הובלו למחנה ההשמדה טרבלינקא, שם נספו בשנת תש"ג. הרבנית שיינא ביום ב' דר"ה והרב מנחם מענדל ביום כ"ה מר חשון.
בכ"ה חשון תשי"א הוציא הרבי קונטרס מיוחד לזכרם, לרגל היארצייט ובהקדמה כתב: "קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).
- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז - ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.
. . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש"ב - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מ"מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו אלול תש"ב הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות. כ"ה חשוון תש"ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע"מ להובילם לכבשונות".
ה' יקום דמם.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
