מערכת COL
|
יום כ"ו תשרי ה׳תשע״ב
24.10.2011
היה תקדים: הרבי הסתיר מאמו 13 שנה את פטירת בנה
הציבור החרדי רועש על כך שמסתירים ממנהיג הציבורי הליטאי, הרב יוסף-שלום אלישיב, את הבשורה על פטירת בתו - הרבנית בת-שבע קנייבסקי ע"ה, רעייתו של הרב חיים קנייבסקי ● הבוקר, היה מי שאמר שמדובר ב"תקדים" בעולם היהודי. מתברר שבעבר היה תקדים דומה, בחב"ד. הרבי הסתיר מאמו הצדקנית, הרבנית חנה שניאורסון, את פטירת בנה הרב ישראל-אריה-לייב, הטמון בבית העלמין בצפת במשך 13 שנה, עד יום פטירתה ● לסיפור המלא
הרבי לצד אמו הרבנית חנה
הציבור החרדי רועש על כך שמסתירים ממנהיג הציבורי הליטאי, הרב יוסף-שלום אלישיב, את הבשורה על פטירת בתו - הרבנית בת-שבע קנייבסקי ע"ה, רעייתו של הרב חיים קנייבסקי.
הבוקר, היה מי שאמר שמדובר ב"תקדים". מתברר שבעבר היה תקדים דומה, בחב"ד.
הרבי הסתיר מאמו הצדקנית, הרבנית חנה שניאורסון, את פטירת בנה הרב ישראל-אריה-לייב, הטמון בבית העלמין בצפת במשך 13 שנה, עד יום פטירתה.
בתחילת חודש אייר שנת תשי"ב, בעודו שוהה באנגליה, לקה הרב ישראל אריה לייב שניאורסאהן בהתקף לב חמור ואושפז בבית-הרפואה. כעבור שבוע, ביום י"ג באייר שנת תשי"ב נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה.
הוא לא השאיר צאצא זכר אחריו והרבי היה אומר את הקדישים בשלוש התפילות. את עובדת פטירתו, דאג הרבי להסתיר מאמו, כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה.
בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו.
נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, ו' בתשרי שנת תשכ"ה. ביומן מפורט מהימים ההם שכתב אחד השוהים במקום הוא מספר גם על הנהגת הרבי במהלך ימי השבעה לאחיו וכיצד הרבי הסתיר את הדבר מאמו הרבנית חנה שלא תדע דבר.
"כ"ק אדמו"ר שליט"א השתדל שאמו הרבנית חנה לא תדע דבר, וקודם שהלך לבקרה – כדרכו בכל יום – מסר את נעלי הגומי (שנעל בשביל האבלות) לידי הת' בערל יוניק, בכדי שישחיר את הסוליות הלבנות שלהם שלא יראו. כן אמר לו שיש להשתדל שאף אחד לא ישלח לאמו מכתבי תנחומין, וביקש שמעתה יביא אליו את כל הדואר שלה בכדי שיוכל לבדוק אם אין שם ידיעה על כך.
"בערב הראשון הת' בערל יוניק ליווה את הרבי לביתה (פרזידנט 1418) וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שיש להשתדל למצוא סיבות בשביל שלא יתעכב בביתה זמן רב, בכדי שלא תבחין שהוא נוהג מנהגי אבלות. כשנכנס אדמו"ר שליט"א התקשר בערל יוניק לביתה מאחת החנויות, וכשכ"ק אדמו"ר שליט"א שמע את הצלצול אמר לה שיש שיחה עבורה (אמר: "רייד געזונטער-הייט") ויצא.
"בצאתו, פגש את הת' בנימין אלטהויז, בנו של הרה"ח ר' פיניע אלטהויז שהיה ממקורבי בית רבי. הרבי קרא לו ואמר שיודיע בביתו על פטירת אחיו ועל כך שאמו אינה יודעת מכך, ואין לספר לה. במשך כל ימי השבעה ביקר הרבי את אמו כשהוא לבוש בנעליים הצבועות, ובכל ערב היה על בערל יוניק למצוא תירוץ אחר על מנת לאפשר לרבי לצאת מהמקום במהירות".
הבוקר, היה מי שאמר שמדובר ב"תקדים". מתברר שבעבר היה תקדים דומה, בחב"ד.
הרבי הסתיר מאמו הצדקנית, הרבנית חנה שניאורסון, את פטירת בנה הרב ישראל-אריה-לייב, הטמון בבית העלמין בצפת במשך 13 שנה, עד יום פטירתה.
בתחילת חודש אייר שנת תשי"ב, בעודו שוהה באנגליה, לקה הרב ישראל אריה לייב שניאורסאהן בהתקף לב חמור ואושפז בבית-הרפואה. כעבור שבוע, ביום י"ג באייר שנת תשי"ב נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה.
הוא לא השאיר צאצא זכר אחריו והרבי היה אומר את הקדישים בשלוש התפילות. את עובדת פטירתו, דאג הרבי להסתיר מאמו, כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה.
בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו.
נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, ו' בתשרי שנת תשכ"ה. ביומן מפורט מהימים ההם שכתב אחד השוהים במקום הוא מספר גם על הנהגת הרבי במהלך ימי השבעה לאחיו וכיצד הרבי הסתיר את הדבר מאמו הרבנית חנה שלא תדע דבר.
"כ"ק אדמו"ר שליט"א השתדל שאמו הרבנית חנה לא תדע דבר, וקודם שהלך לבקרה – כדרכו בכל יום – מסר את נעלי הגומי (שנעל בשביל האבלות) לידי הת' בערל יוניק, בכדי שישחיר את הסוליות הלבנות שלהם שלא יראו. כן אמר לו שיש להשתדל שאף אחד לא ישלח לאמו מכתבי תנחומין, וביקש שמעתה יביא אליו את כל הדואר שלה בכדי שיוכל לבדוק אם אין שם ידיעה על כך.
"בערב הראשון הת' בערל יוניק ליווה את הרבי לביתה (פרזידנט 1418) וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שיש להשתדל למצוא סיבות בשביל שלא יתעכב בביתה זמן רב, בכדי שלא תבחין שהוא נוהג מנהגי אבלות. כשנכנס אדמו"ר שליט"א התקשר בערל יוניק לביתה מאחת החנויות, וכשכ"ק אדמו"ר שליט"א שמע את הצלצול אמר לה שיש שיחה עבורה (אמר: "רייד געזונטער-הייט") ויצא.
"בצאתו, פגש את הת' בנימין אלטהויז, בנו של הרה"ח ר' פיניע אלטהויז שהיה ממקורבי בית רבי. הרבי קרא לו ואמר שיודיע בביתו על פטירת אחיו ועל כך שאמו אינה יודעת מכך, ואין לספר לה. במשך כל ימי השבעה ביקר הרבי את אמו כשהוא לבוש בנעליים הצבועות, ובכל ערב היה על בערל יוניק למצוא תירוץ אחר על מנת לאפשר לרבי לצאת מהמקום במהירות".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
