האמת מאחורי "שחיטת ליובאוויטש" ● כתבת וידאו, מיוחד ל-COL
מאת צוות כתבי COL
הכנת התרנגולים לשחיטה מתחילה זמן רב לפני שמגיע הרב עם צוות השוחטים למשחטה. תרנגולי הודו מקבלים חיסון מיד לאחר לידתם כאשר הם עדיין אפרוחים, ובעופות רגילים מקבלים העופות 3 חיסונים, משבועיים לאחר לידתם עד גיל 8 שבועות.
מטרת החיסון, היא מניעת מחלות שונות בעופות, אולם תוך כדי החיסון יכולים לפגוע בעורף האפרוח (שהוא מאוד קטן) ובאם נעשה חור בוושט של העוף - העוף נהיה טרף. ולכן במקומות מפוקחים - זריקה זו ניתנת באמצעות ערפול עם מכשירי אדים או במי שתייה. גם כשמזירים בירך העוף צריך להקפיד שלא לפגוע בצומת הגידים, שכן אם צומת הגידים פגוע ייתן שהעוף טרף.
מהלידה ועד לשחיטה
אנו, כצרכנים, לא שמים לב ולא מודעים כמה השלכות הלכתיות והקפדות מיוחדות יש על העופות מלידתם עד שחיטתם, ולפעמים אנו שמים את הדגש רק האם לאפות אותם או לצלותם?
גם הדרך הארוכה שעוברים העופות מלול התרנגולות (מקום גדילתם) אל המשחטה מלווה בבדיקות הלכתיות: בשו"ע (יו"ד סי' נח) כתוב: "נפולה אסורה, כיצד? בהמה שנפלה אם הייתה עומדת על רגליה כשנפלה, אם יש מכריסה עד המקום שנפלה עשרה טפחים, חוששין שמא נתרסקו אברי'ה", וכותב על זה הרמ"א: "ואין חילוק בזה בין בהמה לעוף, ובעוף נמי דינא הכי".
מי לא מכיר את המשאיות, הטריילרים העוברים לידינו בכבישים במהירות רבה ועליהם עשרות אלפי עופות בדרכם למשחטות? אך זה בדיוק אחת הבעיות ההלכתיות שיש, כאשר העמסת התרנגולים לשחיטה הייתה נעשית בתוך ארגזי פלסטיק, והיה קיים חשש שבזמן העמסה - הפועלים עלולים לזרוק את ארגזי הפלסטיק כשהעופות בתוכם ואז יפסלו העופות מדין "נפולה".
כיום, העמסת העופות מתבצעת לתוך כלובי ברזל מיוחדים לתאים, כעין מגירות. בכל תא מוכנסים בערך עשרים עופות, תלוי בגודל התא ובמזג אוויר. ולכן גם על העמסת העופות במשאית צריכה להיות הקפדה שלא ייפגעו בעופות ובעת סגירת תאי הברזל עליהם.
שוק הבשר
גם הכלכלנים הטובים שבינינו יעידו, כי אחת ההוצאות הכבדות מידי חודש הינם מוצרי הבשר - ובמיוחד כאשר מגיעים לחג הפסח - יצאנו לבדוק למה אין תחרות בשוק החב"די בנושא, וכמה משגיחים ושוחטים נמצאים בשחיטה.
צוות השחיטה של הרב ביסטריצקי מונה - בנוסף לרב, שוחטים ובודקים.
במהלך ביקרנו במשחטה מספר לנו הרב ביסטריצקי כי בתקופה הקרובה צפוייה התפתחות משמעותית בנושא הוזלת המחירים של שחיטת ליובאוויטש.
שחיטת ליובאוויטש - מדברי רבותינו
השוחט - יראת שמים:
באגרות קודש (ח"ד, עמ' קעב) כותב הרבי: "ידוע הדבר אשר נוסף על ידיעת ההלכות ואומנות הזביחה, הנה עיקר הדבר הוא היראת שמים שדורשים משוחט ובודק, עוד יותר מרב"! .
ואדמו"ר הריי"ץ כתב (אגרות קודש שלו ח"י, עמ' רפז): "...השוחט והבודק עצמו צריך להיות ירא שמים . . אשר תמונת פניו עם זקן ופאות ידעיו כי הוא שוחט ירא שמים, ולא רק אדם ההורג את הבהמות עם סכין".
אחריות השוחט:
בשו"ת דברי חיים (סוף ס"י ז) כתב האדמו"ר מצאנז זצ"ל התבטאות חריפה המטילה על כתפי השוחטים אחריות ציבורית כבדת משקל: "קלקול הדור הוא משוחטים ובודקים לא טובים כו'", ומכלל לאו אתה שומע הן, אם כן הדור כולו תלוי בצביון הרוחני של השוחטים לטוב ולמוטב.
באחריות הרב:
באגרות קודש (חכ"ג, עמ' מ) כתב הרבי: "נהוג שאין שוחט ובודק מעמיד על עצמו, כי אם שנמצא תחת רב מתאים ועוד..וכל זה צריך לברר כדבעי".
סכין השחיטה:
אחד המרכיבים העיקריים בתחום השחיטה – אולי אף העיקרי שבהם – הוא סכין השחיטה. המרכזיות של הסכין בתהליך השחיטה בא לידי ביטוי באחד הטעמים לכך שהסכין השחיטה נקרא בשם "חליף", לפי טעם זה, הסכין שהוא זה שמחליף את הבהמה מחיים למיתה, היינו מחזקת איסור לחזקת היתר.
מלאכת בדיקת הסכין לשחיטה ובדיקתו דורשת אומנות מעולה ומחייבת יראת שמים רבה, כפי שכתב הרא"ש "כי הרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין".
מהי שחיטה חב"דית?
ביחידות של הרב יצחק הכהן הענדל ז"ל – רב קהילת חב"ד במונטריאול, קנדה, אמר לו הרבי: "שחיטה חב"דית היא שחיטה כזו, שנשחטה על ידי שוחט שהרבי של חב"ד הוא אחראי על שחיטתו, ועל מי יכולים לקחת אחריות שהוא חב"די? על זה שלומד חסידות חב"ד".
והרבי הוסיף ואמר: "הרי השוחט צריך להיות ירא שמים באמת, והדרך לבוא לידי כך מפורשת ברמב"ם (הלכות יסדוי התורה פ"ב ה"ב) והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו ויראה מהן חכמתו וכו', ומי שרוצה ללמוד על גדולת ה' ולהתבונן בה הרי הדרך לזה היא לימוד חסידות חב"ד..".
אריזת העופות:
לאחר סיום תהליך ההכשרה נתלה העוף על מסוע חשמלי לתוך חדר קירור כדי שכל המים יטפו ממנו ויצטנן כל צרכו, רק לאחר מכן יוכנס העוף לתוך חדר הפירוק. בחדר זה מבצעים פירוק עם של עופות בכשרות רגילה לכם יש לוודא כי אים שאריות מהעבודה הקודמת באולם הפירוק.
במשך הסיור שלנו עם הרב ביסטריצקי, מצאנו נקודות רבות המאפיינות את השחיטה שבהכשר שלו.
1. הרב מקפיד מאוד על מנוחת השוחט – וזה מתחיל בכך שהשחיטה צריכה להיות איטית כדי שיהיה זמן להפקיד על קלה כבחמורה. כמו כן, מקבל השוחט מנוחה בין השחיטות, ומקסימום יום עבודה הינו 6 שעות (שבתוכם כמה שעות הפסקה) והתשלום הינו גלובלי לשחוט כך שאינו טרוד לשחוט יותר כדי לקבל יותר שכר.
2. הרב ביסטריצקי נוכח באופן אישי מתחילת השחיטה עד סופה ניהול כל המהלך במשחטה, פיקוח אישי על הכל, עצירת שחיטה במקרה הצורך.
3. פירוק ואריזה בהשגחה צמודה , הקפדה על נקיון יסודי לפני תחילת העבודה, במקרה הצורך המשגיח הראשי שנשאר מטעמי עד סיום האריזה אף יושן במשחטה כדי להיות נוכח מיד מוקדם בבוקר לפירוק העופות [וההודו].
4. בכל שחיטה מביא הרב 9 משגיחים: 3 על הראות 3 על הגידים ו-3 מנוחה להחלפה, עוד משגיח צרירות דם, משגיח מלח, והחלפה.
לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)
עוד אופצייה:
כשרות העופות- מבט מבפנים from COLlive.com on Vimeo.
מאפשרים לכם לקבל
