"האם להכליל תהלוכה עם 6 ילדים בדיווח לרבי?" ● מיוחד
אספר לך סיפור, שממנו למדתי היטב, כמה לרבי היה חשוב השתתפות של כל ילד בתהלוכה, ומהסיפור הזה אנחנו לומדים להגיע לקהל יעד גדול ככל הניתן.
היה זה בשנת תש"מ, שאז הרבי יצא בקריאה לארגן 60 תהלוכות בארץ ו-60 תהלוכות בחו"ל.
הייתי אז בחור בכפר חב"ד, ותפקידי היה לקבל דיווחים אחרי ל"ג בעומר, במרכז צעירי אגודת חב"ד בכפר חב"ד, מכל התהלוכות בארץ. סך כל הדיווחים שהגיעו אלינו, הגענו ל-127 תהלוכות סה"כ, יותר מפי שניים ממה שהרבי ביקש.
באחד הדיווחים שקיבלתי אז, היה של בחור אמריקאי שהגיע לעיר נתיבות, וארגן בכוחות עצמו תהלוכה. בדיווח שלו הוא כתב על 6 ילדים שהצליח לאסוף, עשה 'סיבוב' קטן בעיר עם הילדים הללו.
התלבטתי מאוד מה לעשות עם הדיווח הזה. האם להכליל אותו בתהלוכות? האם זה נקרא תהלוכה, או שמא זה לא ראוי להיחשב כתהלוכה? הרי סוף כל סוף הדיווחים מגיעים לרבי?
שאלתי את ר' ישראל (ראלי) הלפרין מהרצליה מה לעשות? הוא ענה לי "תהלוכה זה תהלוכה, ותכניס אותו לרשימה כמו שזה, בלי לשנות כלום".
הרב לייבוב ז"ל העביר את הדיווחים במרוכז לרבי. אחרי תקופה מסויימת קיבל כל מארגן תהלוכה שטר מיוחד של 50 שהרבי הדפיס במיוחד. הרבי שלח גם לאותו ילד שאסף 6 ילדים בלבד שטר שכזה. מזה למדתי שלרבי כל ילד חשוב.
איך אתם מארגנים השנה את התהלוכות?
היום בצפת יש עשרים כנסים ותהלוכות. בשנים הראשונות שארגנתי התהלוכות, הייתי משמש כסוג של סדרן. מתאם שבלילה תהיה הפעילות בשכונה ההיא, וביום במקום אחר. היום הכל הרבה יותר מסודר. ילד יכול להשתתף בשניים או בשלושה אירועים שונים, כי הכל מתוזמן היטב.
בכל אופן בכל שנה עושים חשיבה מחודשת. תמיד יש דילמה מסויימת האם לחבר בין כל התהלוכות למשהו מרכזי ועוצמתי יותר או להשאיר את התכנון הרגיל של 20 תהלוכות. המגמה היא להשאיר יותר תהלוכות כדי שילדים נוספים יגיעו אליהם.
ספר לנו על 'ימי הבראשית'. כיצד אירגנתם תהלוכות?
עוד כשהייתי חתן קיבלתי ההצעה לנהל את צא"ח בצפת. הזמינו אותי גם למקומות אחרים, ואז כתבתי לרבי. הרבי ענה "יעשה כעצת ידידים מבינים". התייעצתי עם שניים, ושניהם כאחד אמרו לי ללכת לצפת. ביקשנו ברכה מהרבי, והרבי בירך אותנו גם על החתונה וגם על השליחות.
כשהגעתי לצפת בתשד"מ, אספתי את וותיקי הקהילה ומנהלי המוסדות, לדון כיצד להיערך לקראת ל"ג בעומר. אז היו בכל קהיל חב"ד אולי מאה וחמישים איש. (כיום היא מונה כ-750 כ"י) כולם ישבו 'שלושה ימים ושלושה לילות' לדון בהיערכות. רכבים, משטרה, תזמורת, אנשי ציבור, שלטים. היו חוזרים אחרי יומיים שלוש, וכלום לא התקדם. אין תקציב, בעיות שונות. בשנים אלו הכל היה ראשוני, ולא היו יודעים כיצד מתמודדים עם ארגון כזה. עם השנים חילקו את העבודה, וכך הכל הלך הרבה יותר מסודר.
בשנים הראשונות היתה תהלוכה אחת. היו כמובן נציגי עירייה, נציגי משטרה, רב העיר, וזה היה אכן אירוע חגיגי ומיוחד. אני זוכר שבשנים אלו היינו שולחים נשים לבית הספר לעשות 'תעמולה' לטובת התהלוכה. משום שחששנו שאם יבואו גברים בלבוש חרדי, זה ירתיע אותם מלהשתתף בתהלוכה.
היום, תהלוכות ל"ג בעומר הן 'חלק מהנוף'. לפני שהרבי יצא בקריאה לתהלוכות עם כל ה'שטורעם', בצפת היתה אוירה של"ג בעומר זה בכלל חג הניצחון ההיסטורי של בר כוכבא. כך לימדו בבתי הספר. יום פולקלור שבו הולכים לירות חץ וקשת כמו בר כוכבא. הרבי החדיר בציבור של"ג בעומר הוא יום ההילולא של רשב"י. פעם בציבור זה לא היה מובן מאליו.
מאפשרים לכם לקבל
