מערכת COL
|
יום ו' אדר ה׳תשע״ה
25.02.2015
תמונה עגומה בדו"ח: כך זינקו מחירי הדיור ב-55% ● הנתונים
מבקר המדינה פרסם היום דו"ח ביקורת מיוחד על משבר הדיור. "החל משנת 2008 ועד דצמבר 2013, חלה עלייה ריאלית חדה של כ-55% במחירי הדירות ושל כ-30% בגובה שכר הדירה בישראל", כותב המבקר. לתמצית הדו"ח החמור דו"ח הדיור
אילוסטרציה
מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום דוח ביקורת מיוחד על "משבר הדיור".
בפתח דבריו, מדגיש המבקר כי "הדוח עוסק בנושא חשוב שנמצא על סדר היום הציבורי תקופה ארוכה ונוגע לרווחתם של אוכלוסיות רחבות, ונכון שיובא לידיעת הציבור במועד. עבודת ביקורת המדינה מתבצעת במקצועיות ועל פי שיקולים עניינים בלבד ואין זה ראוי שלוחות זמנים פוליטיים ישפיעו עליה".
וכך כותב המבקר: "הצורך בדיור הולם הוא אחד מהצרכים הבסיסיים של האדם והזכות לדיור הולם היא זכות חברתית בסיסית.
"משבר הדיור מצוי על סדר היום הציבורי כבר שנים. הוא משפיע על רווחת תושבים רבים במדינה. הוא נדון בממשלות ישראל שקיבלו החלטות בעניין. גם הכנסת עסקה בכך. משבר הדיור היה אחד הנושאים המרכזיים של המחאה החברתית בקיץ 2011. ואולם גם בימים אלה נמשכת - כפי שמוכחים המדדים השונים - מגמת העלייה במחירי הדיור ומשבר הדיור לא בא על פתרונו.
"לממשלת ישראל יש השפעה רבה על שוק הדיור ויש מקום לעשייה רבה שלה. כך גם לשלטון המקומי, למוסדות התכנון של המדינה ולרשות מקרקעי ישראל (רמ"י). לכך יש להוסיף את השפעת המדיניות המוניטארית של בנק ישראל ואת מדיניות המיסוי הלאומית.
"משרד מבקר המדינה בדק את ההתמודדות של הממשלה ושל רשויות נוספות רלוונטיות עם משבר הדיור בחודשים פברואר עד דצמבר 2013. בדיקות השלמה ועדכונים של הנתונים נעשו בחודשים ינואר עד אוגוסט 2014".
הדוח המיוחד על משבר הדיור כולל 4 שערים:
שער ראשון - תמונת מצב של שוק הדיור בישראל
החל משנת 2008 ועד דצמבר 2013, חלה עלייה ריאלית חדה של כ-55% במחירי הדירות ושל כ-30% בגובה שכר הדירה בישראל (וכפי שמלמדים הפרסומים מהימים האחרונים העלייה נמשכת).
הפגיעה קשה במיוחד במשקי הבית המתגוררים בשכירות בקרב ששת העשירונים הנמוכים, דהיינו 470,000 משקי בית.
בידי הגופים העוסקים בשוק הדיור ובראשם משרד הבינוי אין מידע רלוונטי על השפעתם של השינויים במחירי הדיור על מצבם החברתי והכלכלי של משקי הבית.
שער שני – התוויית מדיניות הממשלה והתמודדותה עם משבר הדיור
עם פרוץ משבר הדיור בשנת 2008 לא היו בידי הממשלה, בראשות אהוד אולמרט, אמצעים להתמודדות עם הזינוק במחירי הדיור ועם המשבר ההולך ומעמיק.
בעוד מחירי הדיור נוסקים, רק ביולי 2010, יותר משנה לאחר הקמתה, זיהתה הממשלה ה-32, בראשות מר בנימין נתניהו, את הצורך לבלום את העלייה החדה במחירי הדיור וקבעה כי יש לקיים מדיניות שמטרתה להוריד את מחירי הדירות.
רוב התוכניות להאצת הבנייה לא קודמו בשל חוסר התאמתן לתנאי הסף שנקבעו לקידום התכניות.
משרדי הממשלה פעלו בלי שגובשה תכנית עבודה אסטרטגית רב-שנתית ובלי שנקבעו יעדי מדיניות מוסכמים ומתואמים בין הגופים הנוגעים לעניין התשתיות הנדרשות לשכונות מגורים. פעולות אלו היו מבוזרות בין הגופים השונים ובלי שמונה גוף מטה.
מזכירות הממשלה לא קיימה מעקב שיטתי אחר יישום החלטות הממשלה שרבות מהן לא יושמו או שיישומן התעכב.
היבטים במימון בשוק הדיור וצעדי מיסוי מקרקעין – המידע הממשלתי על הביקוש לדיור ועל מחירי הדיור לקוי ואיכותו נמוכה. מבנק ישראל, הפועל על פי מטרותיו הקבועות בחוק, לא ניתן לצפות כי ישמש הגורם המרכזי הפועל בתחום הדיור. הביקורת העלתה ליקויים בפעילות משרד האוצר באשר להשלכות של מיסוי המקרקעין על מצוקת הדיור. מדובר בכל השנים שבהן עוסק הדוח אך בעיקר משנת 2010.
שער שלישי – שרשרת הייצור של יחידות דיור
תהליך העדכון של התכנון הארצי (תמ"א 35) התעכב במנהל התכנון במשרד הפנים במשך שנים.
לא נקבעו יעדים מפורטים לאישור תכניות למגורים במוסדות התכנון ולא גובשה תכנית עבודה בין-משרדית.
משרד הפנים אינו יודע מה גודלו של המלאי התכנוני ואינו יודע כמה יחידות דיור שאושרו בתכניות אכן זמינות לבנייה.
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא הכינה תכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות שיאפשרו לתכנן את כמות יחידות הדיור הנדרשת. התכניות שהגישה רמ"י למוסדות התכנון במחוזות השונים לא תאמו את הביקושים.
במשך שנים ועדות התכנון אישרו עשרות אלפי יחידות דיור פחות מהדרוש למשק. המלאי התכנוני נשחק ונגרעו ממנו כ-50,000 יח"ד.
אישור תכניות מפורטות נמשך זמן רב – כחמש שנים וחצי. במרכז יותר משבע שנים.
חלק ניכר ממלאי הקרקעות המופיע בתכניות העבודה לשיווק של רמ"י ושל משרד הבינוי והשיכון אינו זמין בפועל לשיווק.
תהליכי מימוש של התכניות גם הם ממושכים. לוקח כ-12 שנים מהגשת תכנית לוועדות התכנון ועד שיש "דירה בנויה".
שער רביעי – דיור בר השגה
מדובר בדיור למי שאין ביכולתו לרכוש דירה במחירי השוק. כמו כן מדובר בדירות השכרה לטווח ארוך ובבנייה ציבורית.
נמצאו ליקויים בפעילות משרד הבינוי, מינהל התכנון במשרד הפנים ורמ"י, אשר לא קבעו מהו היקף אוכלוסיית היעד לדיור בר השגה.
הפעלת מסלול "מחיר דירה למשתכן" לא השיגה את המטרה והניבה תפוקות דלות.
נמצאו ליקויים בהפעלת מסלול השכרה לטווח ארוך במחיר מפוקח. רק 4 מ-10 מכרזים שפרסם משרד הבינוי בשנת 2012 במסלול זה הסתיימו בהצלחה. מ-1,412 יח"ד שפורסמו שווקו רק 406, מהן רק 114 יח"ד בשכירות מוזלת ומפוקחת המיועדות לזכאים.
קבינט הדיור קיבל לפחות 10 החלטות ובהן: "מע"מ אפס לרוכשי דירות" (מדובר בתזכיר חוק); הסדרת יחסי משכיר-שוכר בדירת מגורים" (מדובר בתזכיר חוק); תכנית ל"שיווק יחידות הדיור במתכונת מחיר מטרה" . החלטות אלה שלא הגיעו לכדי מימוש בעת הביקורת, לא נבדקו במסגרת הביקורת הנוכחית.
בפתח דבריו, מדגיש המבקר כי "הדוח עוסק בנושא חשוב שנמצא על סדר היום הציבורי תקופה ארוכה ונוגע לרווחתם של אוכלוסיות רחבות, ונכון שיובא לידיעת הציבור במועד. עבודת ביקורת המדינה מתבצעת במקצועיות ועל פי שיקולים עניינים בלבד ואין זה ראוי שלוחות זמנים פוליטיים ישפיעו עליה".
וכך כותב המבקר: "הצורך בדיור הולם הוא אחד מהצרכים הבסיסיים של האדם והזכות לדיור הולם היא זכות חברתית בסיסית.
"משבר הדיור מצוי על סדר היום הציבורי כבר שנים. הוא משפיע על רווחת תושבים רבים במדינה. הוא נדון בממשלות ישראל שקיבלו החלטות בעניין. גם הכנסת עסקה בכך. משבר הדיור היה אחד הנושאים המרכזיים של המחאה החברתית בקיץ 2011. ואולם גם בימים אלה נמשכת - כפי שמוכחים המדדים השונים - מגמת העלייה במחירי הדיור ומשבר הדיור לא בא על פתרונו.
"לממשלת ישראל יש השפעה רבה על שוק הדיור ויש מקום לעשייה רבה שלה. כך גם לשלטון המקומי, למוסדות התכנון של המדינה ולרשות מקרקעי ישראל (רמ"י). לכך יש להוסיף את השפעת המדיניות המוניטארית של בנק ישראל ואת מדיניות המיסוי הלאומית.
"משרד מבקר המדינה בדק את ההתמודדות של הממשלה ושל רשויות נוספות רלוונטיות עם משבר הדיור בחודשים פברואר עד דצמבר 2013. בדיקות השלמה ועדכונים של הנתונים נעשו בחודשים ינואר עד אוגוסט 2014".
הדוח המיוחד על משבר הדיור כולל 4 שערים:
שער ראשון - תמונת מצב של שוק הדיור בישראל
החל משנת 2008 ועד דצמבר 2013, חלה עלייה ריאלית חדה של כ-55% במחירי הדירות ושל כ-30% בגובה שכר הדירה בישראל (וכפי שמלמדים הפרסומים מהימים האחרונים העלייה נמשכת).
הפגיעה קשה במיוחד במשקי הבית המתגוררים בשכירות בקרב ששת העשירונים הנמוכים, דהיינו 470,000 משקי בית.
בידי הגופים העוסקים בשוק הדיור ובראשם משרד הבינוי אין מידע רלוונטי על השפעתם של השינויים במחירי הדיור על מצבם החברתי והכלכלי של משקי הבית.
שער שני – התוויית מדיניות הממשלה והתמודדותה עם משבר הדיור
עם פרוץ משבר הדיור בשנת 2008 לא היו בידי הממשלה, בראשות אהוד אולמרט, אמצעים להתמודדות עם הזינוק במחירי הדיור ועם המשבר ההולך ומעמיק.
בעוד מחירי הדיור נוסקים, רק ביולי 2010, יותר משנה לאחר הקמתה, זיהתה הממשלה ה-32, בראשות מר בנימין נתניהו, את הצורך לבלום את העלייה החדה במחירי הדיור וקבעה כי יש לקיים מדיניות שמטרתה להוריד את מחירי הדירות.
רוב התוכניות להאצת הבנייה לא קודמו בשל חוסר התאמתן לתנאי הסף שנקבעו לקידום התכניות.
משרדי הממשלה פעלו בלי שגובשה תכנית עבודה אסטרטגית רב-שנתית ובלי שנקבעו יעדי מדיניות מוסכמים ומתואמים בין הגופים הנוגעים לעניין התשתיות הנדרשות לשכונות מגורים. פעולות אלו היו מבוזרות בין הגופים השונים ובלי שמונה גוף מטה.
מזכירות הממשלה לא קיימה מעקב שיטתי אחר יישום החלטות הממשלה שרבות מהן לא יושמו או שיישומן התעכב.
היבטים במימון בשוק הדיור וצעדי מיסוי מקרקעין – המידע הממשלתי על הביקוש לדיור ועל מחירי הדיור לקוי ואיכותו נמוכה. מבנק ישראל, הפועל על פי מטרותיו הקבועות בחוק, לא ניתן לצפות כי ישמש הגורם המרכזי הפועל בתחום הדיור. הביקורת העלתה ליקויים בפעילות משרד האוצר באשר להשלכות של מיסוי המקרקעין על מצוקת הדיור. מדובר בכל השנים שבהן עוסק הדוח אך בעיקר משנת 2010.
שער שלישי – שרשרת הייצור של יחידות דיור
תהליך העדכון של התכנון הארצי (תמ"א 35) התעכב במנהל התכנון במשרד הפנים במשך שנים.
לא נקבעו יעדים מפורטים לאישור תכניות למגורים במוסדות התכנון ולא גובשה תכנית עבודה בין-משרדית.
משרד הפנים אינו יודע מה גודלו של המלאי התכנוני ואינו יודע כמה יחידות דיור שאושרו בתכניות אכן זמינות לבנייה.
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא הכינה תכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות שיאפשרו לתכנן את כמות יחידות הדיור הנדרשת. התכניות שהגישה רמ"י למוסדות התכנון במחוזות השונים לא תאמו את הביקושים.
במשך שנים ועדות התכנון אישרו עשרות אלפי יחידות דיור פחות מהדרוש למשק. המלאי התכנוני נשחק ונגרעו ממנו כ-50,000 יח"ד.
אישור תכניות מפורטות נמשך זמן רב – כחמש שנים וחצי. במרכז יותר משבע שנים.
חלק ניכר ממלאי הקרקעות המופיע בתכניות העבודה לשיווק של רמ"י ושל משרד הבינוי והשיכון אינו זמין בפועל לשיווק.
תהליכי מימוש של התכניות גם הם ממושכים. לוקח כ-12 שנים מהגשת תכנית לוועדות התכנון ועד שיש "דירה בנויה".
שער רביעי – דיור בר השגה
מדובר בדיור למי שאין ביכולתו לרכוש דירה במחירי השוק. כמו כן מדובר בדירות השכרה לטווח ארוך ובבנייה ציבורית.
נמצאו ליקויים בפעילות משרד הבינוי, מינהל התכנון במשרד הפנים ורמ"י, אשר לא קבעו מהו היקף אוכלוסיית היעד לדיור בר השגה.
הפעלת מסלול "מחיר דירה למשתכן" לא השיגה את המטרה והניבה תפוקות דלות.
נמצאו ליקויים בהפעלת מסלול השכרה לטווח ארוך במחיר מפוקח. רק 4 מ-10 מכרזים שפרסם משרד הבינוי בשנת 2012 במסלול זה הסתיימו בהצלחה. מ-1,412 יח"ד שפורסמו שווקו רק 406, מהן רק 114 יח"ד בשכירות מוזלת ומפוקחת המיועדות לזכאים.
קבינט הדיור קיבל לפחות 10 החלטות ובהן: "מע"מ אפס לרוכשי דירות" (מדובר בתזכיר חוק); הסדרת יחסי משכיר-שוכר בדירת מגורים" (מדובר בתזכיר חוק); תכנית ל"שיווק יחידות הדיור במתכונת מחיר מטרה" . החלטות אלה שלא הגיעו לכדי מימוש בעת הביקורת, לא נבדקו במסגרת הביקורת הנוכחית.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
