ברוך דיין האמת: כ"ק האדמו"ר מביטשקוב זצ"ל
חיים ברון
צילומים: מאיר דהן וארכיון COL
בעיר יפו נפטר הבוקר רבי זיידא שמואל רוזנבוים, כ"ק האדמו"ר מביטשקוב זצ"ל.
האדמו"ר זצ"ל נולד לאביו כ"ק האדמו"ר רבי דוד משה מקרעטשניף זצ"ל וכבר מילדותו ניכרו עליו גדולתו ופרישותו הרבה כשעסק יומם וליל בתורה ותפילה מתוך דבקות מופלאה.
ברבות השנים קבע את משכנו בעיר יפו שם הרביץ תורה ויראת שמיים בהמוני חסידיו ואוהדיו בהם אף אנשים שומרי מסורת אותם קירב לאביהם שבשמיים.
למרות חולשתו בתקופה האחרונה, המשיך בסדר יומו הרגיל ואמש אף ערך סעודת מלווה מלכה לחסידיו. הבוקר חש ברע ולאחר התפילה התמוטט לפתע והשיב את נשמתו לבוראה.
אחיו הינם האדמו"ר מקרעטשניף המתגורר ברחובות וכן האדמו"רים מקרעטשניף קריית גת והאדמו"ר מפרמישלאן.
האדמו"ר היה ידיד גדול של חסידות חב"ד ונהג להשתתף פעמים רבות באירועי חב"ד בתל-אביב, בראשות השליח הרב יוסף-שמואל גרליצקי.
תקיפה אלימה
לפני מספר שנים קבוצת ערבים תקפה את האדמו"ר באלימות. התקיפה אירעה כאשר האדמו"ר צעד לתומו ברחוב ביכורי ציון, ליד שדרות ירושלים. "פתאום קפץ מולו צעיר ערבי וצעק: 'מה אתה מסתובב בשכונה שלנו?'", מספר בן האדמו"ר, הרב דוד רוזנבוים, העומד בראש מוסדות 'המאור'.
"אבא לא ענה לו והוסיף ללכת, אבל אותו בחור הוסיף לרדוף אחריו. פתאום הגיע עוד צעיר ערבי, רכוב על אופניים, ושניהם ניסו לפגוע בו. הם קיללו אותו, ירקו עליו ואף בעטו בו. למזלו, עבר שם תושב ערבי מבוגר והגן עליו בגופו".
"שבעה ילדים גידלתי ביפו, ומעולם לא חשתי איוּם", אמר האדמו"ר בשיחה שצוטטה ב'שיחת השבוע'. "הבנות שלי היו יוצאות לקנות מוצרים לבית ולא חשבנו שיש מקום לדאגה. הן גם לא חששו לעבור ברחובות יפו. משפחתנו מתגוררת ביפו כבר שישים שנה, וברוב השנים היחסים היו של התחשבות וכבוד הדדי.
"כשהשכן שלנו היה מואזין של אחד המסגדים, למשל, הקפידו לא להפעיל את הרמקולים ביום-הכיפורים. עם בני הדור המבוגר לא הייתה שום בעיה, אך בשנים האחרונות גברה המתיחות. הדור הצעיר ספוג שנאת יהודים".
לפני מספר שנים גברו הניסיונות לפגוע בבית-המדרש. כך, בליל יום-הכיפורים תש"ע, ניסו אלמונים להצית את המקום. לפני כחודש התקבצו ילדים סביב בית-המדרש ויידו אבנים על הבית. כשיצאו כמה מהמתפללים החוצה, הילדים אפילו לא ברחו. "יש היום הרבה פחות סובלנות, זה ברור", אמר האדמו"ר ופורש את ידיו בצער.
לא הסכים לנטוש
חסידיו מספרים כי הציעו לו כבר כמה פעמים לעבור לשכונה חרדית, אך הוא לא היה מוכן לנטוש את יפו ואינו הסכים לכיבוי מעט היהדות שחצרו מקרינה באזור. "אני אשאר כאן", אמר פעמים רבות.
בבית-הכנסת שבראשותו מתקיימים מנייני תפילה מדי יום ביומו. בין מנחה לערבית ערך האדמו"ר שיעור תורני, במהלכו נהג לשלב מדברי חותנו, שחיבר את הספר 'קרבן משה', ובו הִרבה לצטט מתורת אדמו"רי חב"ד.
החסידים מציינים כי האדמו"ר חש קִרבה רבה לחסידות חב"ד, ומספרים כי פעם אחת התעקש האדמו"ר להשתתף בסיום הרמב"ם אף שחש בליבו. הוא הגיע לאירוע וכדור להסדרת קצב הלב תחת לשונו.
חסידיו פזורים ברחבי הארץ. ביפו יש לו קהל עממי. לאדמו"ר שני בתי-מדרש, האחד לימות השבוע, והשני, הגדול יותר, המשמש לשבתות. שם התקיימו 'טישים', שמשכו אליהם קהל מגוון.
מאפשרים לכם לקבל
