מערכת COL
|
יום י' תמוז ה׳תשע״ג
18.06.2013
ברוך דיין האמת: הרב משה גרינברג ע"ה
הרב משה גרינברג מנהל סניף צעירי-חב"ד בבני ברק, מחשובי חסידי חב"ד בארץ-הקודש, נפטר בצהריים. הלוויתו תצא בשעה 19:00 מבני-ברק ובשעה 22:00 משמגר. הרב גרינברג, חסיד של מסירות נפש, שמר על הגחלת היהודית בעודו ברוסיה תחת שלטון הקומוניסטים. השאיר אחריו שבעה-עשר ילדיו, יבדלחט"א, רובם משמשים כשלוחים של הרבי ברחבי העולם הרב משה גרינברג
הרב משה גרינברג ע"ה
ברוך דיין האמת: הרה"ח ר' משה גרינברג מבני-ברק, מחשובי חסידי חב"ד בארץ-הקודש, נפטר בצהריים (שלישי). הלוויתו תצא בשעה 19:00 מבני-ברק ובשעה 22:00 משמגר.
הותיר אחריו יבדלח"א את רעייתו הגב' דבורה תחי', בנו הרב נפתלי, לוד; הגב׳ רחל לברטוב, אוסטין טקסס; הרב ישראל, שליח באל-פאסו טקסס; הגב׳ אסתר שייקביץ, כפר חב״ד, הרב יוסף יצחק, שליח באלסקה; הרב זושא, שליח בקליבלנד אוהיו; הרב חיים, ביתר-עילית; הגב׳ בתי׳ שם-טוב, קראון הייטס; הרב שלום דובער, שליח בשנגהאי סין; הגב׳ חיה וולף, אודסה אוקראינה; הגב׳ רבקה אזימוב, פריז צרפת; הרב שניאור, שליח בקאמערס מישיגן; הרב שמואל, שליח בוושינגטון; הגב׳ שטערנא שרה וולף, הנובר גרמניה; הרב ברוך, שליח באושן-סייד קליפורניה; הרב אברהם, שליח בשנגהאי סין; הגב׳ חווה קסטל, בני ברק.
מסירות נפש
הרב גרינברג נולד בעיירה ליד קישינב. אביו היה 'חסיד כללי', שלא היה שייך לחסידות מסויימת. אביו לימדו תורה בסתר עד היותו בן ארבע-עשרה, ואז שלח אותו לישיבת 'תומכי תמימים' שפעלה בטשקנט.
בישיבה שמע לראשונה על הרבי הריי"צ ועל מסירות-נפשו למען קיום היהדות ברוסיה. "נכבשתי ונהפכתי לחסיד חב"ד בכל ליבי", סיפר לימים.
עדויות מאותם ימים מספרות כי הרב גרינברג ניצל כל רגע ללימוד תורה.
בתום מלחמת-העולם השנייה נודע שיש דרך לעבור בגנֵבה את הגבול מרוסיה לפולין. הוא וכמה מחבריו ניסו לעשות זאת, אך הוא נלכד. נגזרו עליו עשרים וחמש שנות מאסר.
במחנה-העבודה שאליו נשלח התברר לו כי המזון היחיד שאינו בגדר טרֵפה הוא חמש-מאות גרם לחם ליום, קורטוב סוכר ופרוסת דג מלוח. האסירים הועסקו בעבודת פרך בהשגחת סוהרים שפיקחו כי העבודה תיעשה בקצב הרצוי.
בשבת סירב לצאת לעבודה. הוא נידון לחמישה ימי צינוק, וכמות המזון ירדה בחצי. ביום חמישי שלאחר מכן שוחרר מהצינוק וחזר לעבוד, אך בשבת סירב שוב לעבוד ונידון לעוד חמישה ימי צינוק.
ככה זה נמשך שנתיים עד שחלה ואושפז בבית-הרפואה. יהודים שריחמו עליו שיחדו את המפקד המקומי, והגיעו איתו להסכמה כי כשאצא מבית-הרפואה אבוא לאזור העבודה בשבת אך לא אהיה חייב לעבוד. וכך היה.
"הייתי בא וממלמל לעצמי 'שבת, שבת', מכיוון שסביבי הכול עבדו כבכל יום וקל היה לשכוח לרגע את קדושת השבת", סיפר ל'שיחת השבוע' לפני מספר שנים.
לאורו של הרבי
שש שנים וחצי היה בכלא. לאחר מות סטאלין שוחרר בחנינה הכללית. כעבור זמן קצר נשא את בתו של הרב אהרן חזן (מדמויות ההוד של חסידות חב"ד ברוסיה, שפעל ועשה רבות למען היהדות).
"לחמי היו שלושה-עשר ילדים ואף אחד מהם לא למד בשבת. גם הילדים שלנו לא הלכו לבתי-הספר הממשלתיים, ובביתנו היו מנייני תפילה במחתרת", הוא ציין כמובן מאליו.
בניסי-ניסים הצליחה משפחת גרינברג לעלות לארץ-ישראל ולהתיישב בבני-ברק.
את שבעה-עשר ילדיו, בלי עין הרע, חינך לאורו של הרבי. רובם משמשים כשלוחים ברחבי העולם.
הותיר אחריו יבדלח"א את רעייתו הגב' דבורה תחי', בנו הרב נפתלי, לוד; הגב׳ רחל לברטוב, אוסטין טקסס; הרב ישראל, שליח באל-פאסו טקסס; הגב׳ אסתר שייקביץ, כפר חב״ד, הרב יוסף יצחק, שליח באלסקה; הרב זושא, שליח בקליבלנד אוהיו; הרב חיים, ביתר-עילית; הגב׳ בתי׳ שם-טוב, קראון הייטס; הרב שלום דובער, שליח בשנגהאי סין; הגב׳ חיה וולף, אודסה אוקראינה; הגב׳ רבקה אזימוב, פריז צרפת; הרב שניאור, שליח בקאמערס מישיגן; הרב שמואל, שליח בוושינגטון; הגב׳ שטערנא שרה וולף, הנובר גרמניה; הרב ברוך, שליח באושן-סייד קליפורניה; הרב אברהם, שליח בשנגהאי סין; הגב׳ חווה קסטל, בני ברק.
מסירות נפש
הרב גרינברג נולד בעיירה ליד קישינב. אביו היה 'חסיד כללי', שלא היה שייך לחסידות מסויימת. אביו לימדו תורה בסתר עד היותו בן ארבע-עשרה, ואז שלח אותו לישיבת 'תומכי תמימים' שפעלה בטשקנט.
בישיבה שמע לראשונה על הרבי הריי"צ ועל מסירות-נפשו למען קיום היהדות ברוסיה. "נכבשתי ונהפכתי לחסיד חב"ד בכל ליבי", סיפר לימים.
עדויות מאותם ימים מספרות כי הרב גרינברג ניצל כל רגע ללימוד תורה.
בתום מלחמת-העולם השנייה נודע שיש דרך לעבור בגנֵבה את הגבול מרוסיה לפולין. הוא וכמה מחבריו ניסו לעשות זאת, אך הוא נלכד. נגזרו עליו עשרים וחמש שנות מאסר.
במחנה-העבודה שאליו נשלח התברר לו כי המזון היחיד שאינו בגדר טרֵפה הוא חמש-מאות גרם לחם ליום, קורטוב סוכר ופרוסת דג מלוח. האסירים הועסקו בעבודת פרך בהשגחת סוהרים שפיקחו כי העבודה תיעשה בקצב הרצוי.
בשבת סירב לצאת לעבודה. הוא נידון לחמישה ימי צינוק, וכמות המזון ירדה בחצי. ביום חמישי שלאחר מכן שוחרר מהצינוק וחזר לעבוד, אך בשבת סירב שוב לעבוד ונידון לעוד חמישה ימי צינוק.
ככה זה נמשך שנתיים עד שחלה ואושפז בבית-הרפואה. יהודים שריחמו עליו שיחדו את המפקד המקומי, והגיעו איתו להסכמה כי כשאצא מבית-הרפואה אבוא לאזור העבודה בשבת אך לא אהיה חייב לעבוד. וכך היה.
"הייתי בא וממלמל לעצמי 'שבת, שבת', מכיוון שסביבי הכול עבדו כבכל יום וקל היה לשכוח לרגע את קדושת השבת", סיפר ל'שיחת השבוע' לפני מספר שנים.
לאורו של הרבי
שש שנים וחצי היה בכלא. לאחר מות סטאלין שוחרר בחנינה הכללית. כעבור זמן קצר נשא את בתו של הרב אהרן חזן (מדמויות ההוד של חסידות חב"ד ברוסיה, שפעל ועשה רבות למען היהדות).
"לחמי היו שלושה-עשר ילדים ואף אחד מהם לא למד בשבת. גם הילדים שלנו לא הלכו לבתי-הספר הממשלתיים, ובביתנו היו מנייני תפילה במחתרת", הוא ציין כמובן מאליו.
בניסי-ניסים הצליחה משפחת גרינברג לעלות לארץ-ישראל ולהתיישב בבני-ברק.
את שבעה-עשר ילדיו, בלי עין הרע, חינך לאורו של הרבי. רובם משמשים כשלוחים ברחבי העולם.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
