מערכת COL
|
יום כ"ח שבט ה׳תשע״ב
21.02.2012
בית-המשפט בפסיקה דרמטית: "חוק טל אינו חוקתי"
לאחר הסערה בנוגע לחוק המכונה "חוק טל", שמסדיר דחיית שירות לתלמידי ישיבות, קבעו הערב (שלישי) שופטי בית המשפט העליון כי הוא אינו חוקתי. המשמעות: ביטול סטטוס "בן ישיבה" לרבבות תלמידי ישיבות הלומדים ברחבי הארץ לסיפור המלא
חיילים חרדים (צילום: ארכיון)
שופטי בית-המשפט העליון קבעו הערב כי "חוק טל" אינו חוקתי. פסק הדין נקבע ברוב של שישה שופטים, בראשם נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, כנגד שלושה, בהם יורשה לראשות העליון - השופט אשר גרוניס.
על פי החלטתם, הכנסת לא תוכל להאריך את החוק במתכונתו הנוכחית לאחר שתוקפו יסתיים בראשון בחודש אוגוסט הקרוב.
בעת חקיקת החוק, נקבע כי העליון ידון בשאלת המידתיות שבו כל חמש שנים. בעתירה הקודמת שבחנה את חוקתיות החוק, נקבע כי הוא פוגע בזכות לשיוויון וכי אינו מידתי, אך טרם הכריזו על אי החוקתיות שבו, ולשם כך נעזרו בהוכחות מיישומו כדי לקבוע את פסק הדין היום, שש שנים לאחר החקיקה.
"בית המשפט בחן את סוגיית דחיית השירות באיפוק וריסון לצד מעקב צמוד אחר התהליכים החברתיים שנגרמים בעקבותו, אך לא הוצעו פתרונות לצמצום הפגיעה בשיוויון. יתרה מכך, החוק עיגן את אותו הסדר לדחיית השירות שהיה קיים גם לפני חקיקתו, בעוד שמטרתו הייתה לעורר תהליך חברתי שיוביל לכך שחרדים יבקשו להתגייס ללא הטלת חובה", נכתב בפסק הדין.
השופטים בדקו את הנתונים לפיהם בשנת 2010 התגייסו למסלולים ייעודים בצה"ל כ-600 חרדים בלבד, ואלו שיצאו ל"שנת הכרעה" חזרו במרביתם לדחייה נוספת או פטור מהשירות.
"יותר חרדים בוחרים להצטרף להסדר 'תורתו אומנותו' מאשר אלו שבוחרים לשרת בשירות צבאי או אזרחי", ציינה השופטת בייניש, "האמצעים בחוק מותירים מרחב פעולה רחב מדי לרשות המבצעת ולצעירים החרדים. אלו אמצעים שאינם עומדים לרשותם של שאר הצעירים".
בנוסף, נפסק כי אי השיוויון נובע גם מקיצור השירות שלאחר דחייתו. "צעיר חרדי בן 26 יכול אפילו להסתפק בשלושה חודשי שירות, לעומת שירות צבאי מלא בן שלוש שנים. גם החלופה לשירות אזרחי לא מספקת משום שהוא נמשך שנה אחת בלבד", הסבירו השופטים.
על פי החלטתם, הכנסת לא תוכל להאריך את החוק במתכונתו הנוכחית לאחר שתוקפו יסתיים בראשון בחודש אוגוסט הקרוב.
בעת חקיקת החוק, נקבע כי העליון ידון בשאלת המידתיות שבו כל חמש שנים. בעתירה הקודמת שבחנה את חוקתיות החוק, נקבע כי הוא פוגע בזכות לשיוויון וכי אינו מידתי, אך טרם הכריזו על אי החוקתיות שבו, ולשם כך נעזרו בהוכחות מיישומו כדי לקבוע את פסק הדין היום, שש שנים לאחר החקיקה.
"בית המשפט בחן את סוגיית דחיית השירות באיפוק וריסון לצד מעקב צמוד אחר התהליכים החברתיים שנגרמים בעקבותו, אך לא הוצעו פתרונות לצמצום הפגיעה בשיוויון. יתרה מכך, החוק עיגן את אותו הסדר לדחיית השירות שהיה קיים גם לפני חקיקתו, בעוד שמטרתו הייתה לעורר תהליך חברתי שיוביל לכך שחרדים יבקשו להתגייס ללא הטלת חובה", נכתב בפסק הדין.
השופטים בדקו את הנתונים לפיהם בשנת 2010 התגייסו למסלולים ייעודים בצה"ל כ-600 חרדים בלבד, ואלו שיצאו ל"שנת הכרעה" חזרו במרביתם לדחייה נוספת או פטור מהשירות.
"יותר חרדים בוחרים להצטרף להסדר 'תורתו אומנותו' מאשר אלו שבוחרים לשרת בשירות צבאי או אזרחי", ציינה השופטת בייניש, "האמצעים בחוק מותירים מרחב פעולה רחב מדי לרשות המבצעת ולצעירים החרדים. אלו אמצעים שאינם עומדים לרשותם של שאר הצעירים".
בנוסף, נפסק כי אי השיוויון נובע גם מקיצור השירות שלאחר דחייתו. "צעיר חרדי בן 26 יכול אפילו להסתפק בשלושה חודשי שירות, לעומת שירות צבאי מלא בן שלוש שנים. גם החלופה לשירות אזרחי לא מספקת משום שהוא נמשך שנה אחת בלבד", הסבירו השופטים.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
