3,000 שלוחות מהעולם בבנקעט עוצמתי במנהטן ● דיווח, גלריה
כתבת COL בכינוס השלוחות
האולם רחב הידים של מלון הילטון במנהטן אירח אמש (ראשון) את אירוע השיא, שחתם את כינוס השלוחות העולמי לשנת תשע"ב.
הבאנקעט. זו למעשה הגירסה הנשית לבאנקעט השלוחים המוכר. תחושת העוצמה מרחפת גם כאן. אלפי שלוחות, מכל רחבי העולם, שמוסרות את כל כולן להצלחת השליחות, ושותפות מלאות בפעילותו של העזר-כנגדו, מתאספות תחת קורת גג אחת.
קרוב ל-3000 נשים, רובם שלוחות, מעשרות מדינות ברחבי העולם, לצידם של מקורובותיהם גדשו את האולם הענק, לוועידה השנתית שלהם המתקיימת זו הפעם ה-24.
האירוע נפתח על ידי מקהלת ילדות השלוחות, בברכת "ברוכים הבאים" מרגשת בשפות שונות. ובשירה מרגשת שכבשה את הלבבות.
את האירוע פתחה המנחה השליחה בוינה הגב' שטערנא גרוזמן, שליחת הרבי בוינה אוסטריה, ואל הבמה הוזמנו השלוחות הגב' חני מנדלסון מישראל, והגב' מיכל פלדמן מהרפובליקה הדומיניקית, שיחד עם הקהל אמרו פרקי תהילים לשלום אחב"י בארה"ק, והשני להצלחת השליחות ולכל המצטרך לשלוחים בגשמיות וברוחניות.
את האירוע פתחה יו"ר הבאנקט, הגב' דיני כהן מסקרמנטו, קליפורניה, שסיפרה על העוצמה שיש בשליחה אחת בכדי להפיץ יהדות.
דברים בשם הנהלת הכינוס, הביא סיו"ר המל"ח הרב משה קוטלרסקי, שבירך את השליחות והזכיר כי ישנם שליחות שלא יכלו להגיע לניו יורק, בגלל מחוייבות למשפחותיהם ולקהילתם, וביקש להודות להם.
את נאום האורחת, נשאה הגב' אילנה שקולניק, שהתגוררה בעבר בקייפטאון דרום אפריקה, וכיום נמנית על קהילת חב"ד במרכז תל אביב. היא ריגשה את השליחות בסיפור חייה יוצא הדופן, עד להגעתה לחב"ד.
יו"ר המרכז לעניני חינוך הרב חיים יהודה קרינסקי הודה בנאומו לרב משה קוטלרסקי העומד בראש כינוסי השלוחים והשלוחות, ושיבח את פועלם של השלוחים.
השליחה לסידני אוסטרליה, הגב' פרומה שפירא, שיתפה את המשתתפות ביחידות הראשונה לה זכתה בחדרו הק' של הרבי כשהייתה בת 3 יחד עם הוריה.
הראל קאל
מסע הנאומים מסתיים ואז מגיע אחד מרגעי השיא של הבאנקעט, מעמד ה'רול קאל' הנערך מידי שנה לקראת סיום. הנחו את ההקראה של מדינות העולם הנכבשות מידי יום בכוחו של הרבי השליחות: הגב' שמחה אברג'ל - סינגפור; הגב' שיינדל רסקין - לרנקה, קפרסין; הגב' נחמה דינה סגל - פולטבה, אוקראינה; הגב' שיינדל סממה - שטרסבורג, צרפת; הגב' גב' חיה טאוויל - סלטה, ארגנטינה; והגב' שרה וויינשטיין - פיטסבורג, פנסליביה.
המעמד מסתיים בריקודים סוערים שנמשכים לזמן רב, בסיומם בירכו השליחות ברכת המזון, ומשם חזרו הם אל מקום חפצם, לעוד שנה של הקרבה, מסירות נפש ונתינה, או מה שמוגדר כיום כ"שליחות".