היום, י"א אב, הוא יום היארצייט של הגאון החסיד הנודע רבי הלל מפאריטש זצ"ל, מגדולי חסידי חב"ד לדורותיהם. ר' הלל הלחין קרוב לעשרים ניגונים המביעים מחשבה עמוקה והתפעלות הלב. ה"ניגונים" היוו אצלו את אחד מדרכי ואופני העבודה ואת האברכים הצעירים שנשלחו אליו ע"י אדמו"ר האמצעי והצ"צ, חינכם ר' הלל כיצד יש לנגן ניגונים חסידיים מתוך רגש לבבי טהור.

מה המאפיין המיוחד בניגוניו של ר' הלל לעומת שאר ניגוני חב"ד? מדוע הם כה 'תופסים' את הנפש? ביקשנו לשוחח על כך עם הכנר המפורסם ר' מרדכי שי' ברוצקי מרחובות.

מאז שחזר בתשובה והתקרב לחסידות חב"ד, החל ר' מרדכי, שניגן בעבר בתזמורות סימפוניות ובהרכבים קאמריים שונים – לחקור את "הניגון החסידי", נושא שאף עשה עליו דוקטורט. הפרוייקט האחרון עליו עמל ר' מרדכי הוא תוצר של כעשר שנות עבודה ומחקר - דיסק שמכיל עשרה ניגונים של ר' הלל אליו צורף ספר המלקט מאות סיפורים, עובדות ואמרות על ר' הלל.

"בניגוניו של ר' הלל בולט במיוחד החיבור בין העוצמה של עבודת המוחין לבין התפעלות המידות", מסביר ר' מרדכי בשפתו הקולחת. "בין ניגוני חב״ד הרבים ישנם ניגוני רגש חזקים של השתפכות הנפש ובהם מודגשת המלודיה הכובשת ולא כל כך באים לידי ביטוי הסדר והקצב. ישנם ניגונים אחרים, שבהם הכל מסודר ומאורגן, אך הביטוי הרגשי יכול להיות פחות עוצמתי.

"הניגונים של ר' הלל משלבים באופן בולט גם את הביטוי הרגשי העצום ויחד עם זאת ישנו סדר וארגון. הרגש נבנה בהדרגתיות באופן עקבי, קומה אחר קומה וזה לוקח זמן. לכן ניגוניו הם בדרך כלל ארוכים.

"כאשר הקלטנו את הניגונים ראינו שאי אפשר להקליט אותם בחלקים ואז "לתפור" ביחד בעריכה, כמו שעושים הרבה בהקלטות אולפן. הניגון, למרות האורך, בנוי כחטיבה אחת ארוכה וחייבים לעשות כל ניגון ב"טייק" אחד, נגינה מהתחלה עד הסוף, אחרת מאבדים את הקו ההדרגתי הפנימי של הבניה הרגשית של הניגון.

"אפשר לומר על ניגוניו של ר' הלל - אורות דתוהו בכלים דתיקון. עוצמה רגשית אדירה אבל בכלים של מבנה וקצב מסודרים".

קליפ של ר' מרדכי מנגן את אחד מניגוניו של ר' הלל: